דרושי שמות הפרשיות - חיבור חדש להורדה

[איש_ספר]

ר' אליעזר שטרן שיח' המוכר לכולנו בידיעותיו המקיפות והיחודייות אותן הוא חולק עם כולנו בצניעות וחינניות, מזכה אותנו עתה בחיבור מקורי וראשוני: אסופה נאה של דרשות רמזים ופרפאות שנתרקמו נעטרו ונארגו, סביב שמות פרשיות התורה. והגם שאין יודעים (?) מי קרא להן בשמות אלו, כבר קדשום ישראל וקול המון כקול ש-די.

באדיבותו מוגש כאן הקונדריס כולו להורדה.

דרשות על שמות הפרשיות.pdf

(1.51 MiB) הורד 925 פעמים

גמר חתימה טובה
ותשובה שלימה לכולם.

[היא שיחתי]

ר' אליהו שטרן שיח' המוכר לכולנו בידיעותיו המקיפות והיחודייות אותן הוא חולק עם כולנו בצניעות וחינניות, מזכה אותנו עתה בחיבור מקורי וראשוני: אסופה נאה של דרשות רמזים ופרפאות שנתרקמו נעטרו ונארגו, סביב שמות פרשיות התורה. והגם שאין יודעים (?) מי קרא להן בשמות אלו, כבר קדשום ישראל וקול המון כקול ש-די.

באדיבותו מוגש כאן הקונדריס כולו להורדה.

דרשות על שמות הפרשיות.pdf

גמר חתימה טובה
ותשובה שלימה לכולם.

יפה מאוד
יזכה להרבות ולהוסיף חילים בתורה

לגוף הביטוי שהשתמשת בו קול המון כקול וכו'
נראה לי שמקורו אינו טהור

[אוצר החכמה]

גם לי היה ידוע שמקורו בלטינית. אבל כשחיפשתי עתה באוצר ראיתי שהובא בספר המאמרים תרסג. וציינו שם מקורו שהובא במדרש שמואל אבות פ"ג מי"ג על כל שרוח הבריות.

גם המחבר ספר עליות אליהו על הגר"א השתמש בביטוי זה ובעוד ספרים ובכללם מצאתיו בהסכמה שנכתבה בתע"ח ובהקדמה שנכתבה בשס"ח לאלשיך.

[אדג]

ובאותו עניין:
האדמו"ר מליובאוויטש היה דורש תילי-תילים של חידושי תורה - ע"ד הדרוש והחסידות בדרך כלל - בשמות הפרשיות.
לקט מדבריו נאסף על ידי אחד מחברי, ומצו"ב ברשותו.

[מ.ל.]

מעניין מאוד.

התחלתי זה עתה לעיין, וזאת אעיר, כי לשון המדרש המובא בדרשתו של רבי חיים אחי המהר"ל, "בשעה שהחכם יושב ודורש וכו', נמצאת כלשונה וצורתה במדרש משלי (באבר) פרשה י', ואילו המקור ממדרש קהלת רבה, המובא בהערה 11, שונה במקצת.

[מ.ל.]

לגוף הביטוי שהשתמשת בו קול המון כקול וכו'
נראה לי שמקורו אינו טהור

יש הטוענים שמקורו מהפסוק ביחזקאל א,כד:
וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם

[אוצר החכמה]

אתה צודק. כנראה בתרגום המשפט מלטינית השתמשו בשני ביטויים המופיעים בפסוקים נפרדים האחד הוא קול המון והשני הפסוק שציינת. אבל החיבור והמשמעות של הפתגם כנראה אינו מופיע בחז"ל בצורה זו והקדמונים אימצו את הרעיון.


זה מה שמצאתי בעניין בויקיפדיה

קוֹל הָמוֹן כְּקוֹל שַׁדַּי (כלומר: "קולם של הרבים - הוא כמו קולו של האלוקים"; "שדי" הוא אחד משמות האל), הוא הנוסח העברי של האמרה הלטינית Vox populi, vox Dei - אמרה המורה שיש לייחס משקל רב לדעת הציבור ואין לזלזל בה.

האמרה הלטינית

האמרה הלטינית הופיעה לראשונה בכתב באיגרת ששלח המלומד והמחנך האנגלי אלקואין אל קרל הגדול, מלך הפרנקים, בשנת 798. באיגרת זו, הידועה בשם "תוכחת מוסר לקרל", כתב אלקואין: Nec audiendi qui solent dicere, Vox populi, vox Dei, quum tumultuositas vulgi semper insaniae proxima si, ובתרגומו של גדליה אלקושי: "ואין להטות אוזן לאלה הנוהגים לומר 'קול המון-עם - קול אלוהים', מאחר שרגשת ההמון גובלת תמיד עם טירוף-הדעת".

מתן כבוד לקולו של העם מופיע בחיבורו של סנקה, "ויכוחים", שבו נאמר: "האמינה לי, קדוש הוא דיבורו של המון-עם".
הנוסח העברי

הנוסח העברי מופיע במכתב של רבי מאיר עראמה, בן המאה ה-15. בנוסח מעט שונה: "קול הרבים כקול שדי"‏‏, ‏מופיעה האמרה בספר "נחלת אבות", פירושו של רבי יצחק אברבנאל למסכת אבות‏‏, כחלק מפירושו[1] לאמרתו של רבי חנינא בן דוסא, "כל שרוח הבריות נוחה הימנו – רוח המקום נוחה הימנו, וכל שאין רוח הבריות נוחה הימנו – אין רוח המקום נוחה הימנו" (מסכת אבות ג' ט'). אמרה זו היא למעשה מקור קדום של התפיסה "קול המון כקול שדי". וכביאורו של המהר"ל:


רוחו של מקום ורצונו הוא דבק ברוח הבריות, וזה מפני כי הכללים יש להם דביקות גמור בו יתברך, עד שרוח המקום דבק ברוח הבריות...והעד על זה מה שאמר (יחזקאל ל"ו) 'ואת רוחי אתן בקרבכם' ומזה תראה כי נאצל מן רוח המקום רוח האדם, כמו שהוא אצל הנביאים...

– ספר דרך חיים - פרק ג' משנה י‏'

האמרה מורכבת משני חלקים, ששניהם מבוססים על לשון המקרא. במעשה מרכבה מתוארות החיות שבמרכבה: "וָאֶשְׁמַע אֶת קוֹל כַּנְפֵיהֶם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל שַׁדַּי בְּלֶכְתָּם קוֹל הֲמֻלָּה כְּקוֹל מַחֲנֶה בְּעָמְדָם תְּרַפֶּינָה כַנְפֵיהֶן" (יחזקאל א', כד), ובספר דניאל מתואר המלאך שפוגש דניאל: "וּגְוִיָּתוֹ כְתַרְשִׁישׁ וּפָנָיו כְּמַרְאֵה בָרָק וְעֵינָיו כְּלַפִּידֵי אֵשׁ וּזְרֹעֹתָיו וּמַרְגְּלֹתָיו כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל וְקוֹל דְּבָרָיו כְּקוֹל הָמוֹן" (י', ו). פסוק נוסף שיכול להיות מקור לביטוי הוא בישעיהו: "קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים, דְּמוּת עַם רָב, קוֹל שְׁאוֹן מַמְלְכוֹת גּוֹיִם נֶאֱסָפִים, ה' צְבָאוֹת מְפַקֵּד צְבָא מִלְחָמָה" (י"ג, ד).

[מ.ל.]

לפי המשמעות הפשוטה, שקולו של ההמון - הוא כקולו של האלוקים, כמדומה שיש בזה ריח של כפירה.
אבל אם נדון לפי פי' המצודת דוד עה"פ בישעיהו, (יג,ד): "קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים דְּמוּת עַם רָב.." - קול הומיה נשמע בהרים וכו', הרי יש לנו הסבר אחר לביטוי 'קול המון כקול שדי', אלא שמסתמא הוא לא יתאים על פי רוב, כי בדר"כ הוא נאמר כדי להגדיל ולפאר את כיוון החשיבה של הציבור, בבחי' פוק חזי מאי עמא דבר.

[היימישער]

זה מופיע הרבה בשבו"י וגם (פעם אחת) בערבי נחל.

[אוצר החכמה]

לפי המשמעות הפשוטה, שקולו של ההמון - הוא כקולו של האלוקים, כמדומה שיש בזה ריח של כפירה.
אבל אם נדון לפי פי' המצודת דוד עה"פ בישעיהו, (יג,ד): "קוֹל הָמוֹן בֶּהָרִים דְּמוּת עַם רָב.." - קול הומיה נשמע בהרים וכו', הרי יש לנו הסבר אחר לביטוי 'קול המון כקול שדי', אלא שמסתמא הוא לא יתאים על פי רוב, כי בדר"כ הוא נאמר כדי להגדיל ולפאר את כיוון החשיבה של הציבור, בבחי' פוק חזי מאי עמא דבר.

נראה לי שהמדרש שמואל הוא הכשר טוב על הפתגם.

[מ.ל.]

נראה לי שהמדרש שמואל הוא הכשר טוב על הפתגם.

בהחלט - כשמדובר על "ראו מה הבריות אומרות עליו" וכדו', אבל הביטוי משמש גם בהקשרים שונים ואחרים.

[היימישער]

עכשיו מצאתי שזה מופיע גם במגלה עמוקות ובעקידת יצחק.

[אלי_ש]

קטע שלא נכלל באסופה זו, מספר 'ישרש יעקב', דרשות מאת רבי יעקב שיק אב"ד נאדאוודאר, יצא לאור מכתב-ידו, ירושלים תשס"א:

[אלי_ש]

והנה קטע נוסף, מרבי חיים שלמה הלוי (רוטנברג) אב"ד קאסאני, מחבר ספר 'שמועה טובה':

[אלי_ש]

על "קול המון כקול שדי" ראה: ש.ח. קוק, עיונים ומחקרים, ספר שני, ירושלים תשכ"ג, עמ' 252-253.

שם מביא כי כבר רבי שמואל הנגיד השתמש בביטוי הזה בחיבורו 'בן תהלים':

[חכם באשי]

אריכות גדולה למקורות הפתגם 'קול המון כקול ש'די' ראו: אלפא ביתא קדמיתא לר' שמואל אשכנזי, בערכו (סביבות עמ' 530).

[איש_ספר]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?51598&

[ישראליק]

בעמוד 3 בקונטרס המצורף בתחלת האשכול כתב הרב אליעזר שטרן שיחי' על שירו של רבי שלמה די אליוירה:

שמות הפרשיות 1.PNG (92.22 KiB) נצפה 2438 פעמים

ומוסיף בהערות ששיר זה נדפס לראשונה בספר תיקון סופרים, אמשטרדם תכ"ו

מה שמעניין אותי שלכאורה לא מוכרח שמחברו הוא רבי שלמה די אוליוירה, שהוא כתב שיר זה בכת"י בשנת תנ"ח!
ומוסיף אחר השיר ששיר זה כבר נדפס בחומשים, ויל"ע:

שמות הפרשיות 2.PNG (653.95 KiB) נצפה 2438 פעמים

[אלי_ש]

בעמוד 3 בקונטרס המצורף בתחלת האשכול כתב הרב אליעזר שטרן שיחי' על שירו של רבי שלמה די אליוירה:

שמות הפרשיות 1.PNG

ומוסיף בהערות ששיר זה נדפס לראשונה בספר תיקון סופרים, אמשטרדם תכ"ו

מה שמעניין אותי שלכאורה לא מוכרח שמחברו הוא רבי שלמה די אוליוירה, שהוא כתב שיר זה בכת"י בשנת תנ"ח!
ומוסיף אחר השיר ששיר זה כבר נדפס בחומשים, ויל"ע:

שמות הפרשיות 2.PNG

אין כאן סתירה. ר"ש די אוליורה מציין כי השיר שחיבר כבר נדפס בחומשים.