פורום אוצר החכמה

שמעתי מקרה שקרה לפני כמה עשרות שנים, בבסיס צבאי מרוחק בשבת בראשית, לא היה ברשותם שום חומש בראשית, רק חומשי דברים. עכ"פ הבעל קורא קרא בתורה פרשת בראשית, וכשגמרו את קריאת התורה, לא ידעו מה לעשות בענין המפטיר. שלא היה להם חומש לקרוא ההפטרה.
והיה שם יהודי אחד בעל זקן, ואמר להם שלפי הסברא בדיעבד במקרה כזה מסתמא יוכלו לקרוא את המפטיר של שמחת תורה, שאולי יש בו משהו מענין הפרשה.
אותו יהודי שהורה כן, סיפר לי סיפור זה, ואמר ששאל כמה וכמה רבנים ואף אחד לא ידע לומר לו בוודאות אי שפיר עבד.
נסיתי לחפש באוצר והעליתי חרס בידי.

הגרא"י הלוי נבנצל שליט"א (אינני זוכר אם שמעתי ממנו או בשמו) אומר, שאם יש נביא אחד מקלף, ייתכן שעדיף לקרוא ממנו כל שבוע, מאשר לקרוא את ההפטרה הנהוגה מתוך חומש!

האם חייבים להפטיר מעניין הפרשה? הרי שלשה דפורענותא ושבעה דנחמתא אינן קשורות לפרשה.
עיקר התקנה כנראה להפטיר בנביא, מה יקראו זה החלק הפחות חשוב בתקנה הזו.

משולש כתב:האם חייבים להפטיר מעניין הפרשה? הרי שלשה דפורענותא ושבעה דנחמתא אינן קשורות לפרשה.
עיקר התקנה כנראה להפטיר בנביא, מה יקראו זה החלק הפחות חשוב בתקנה הזו.

זו בדיוק השאלה, האם מה יקראו הוא החלק הפחות חשוב עד כדי שנאמר שאפשר בדיעבד לקרוא כל הפטרה אחרת. שאלתי מעין הפרשה, אבל כל שכן שיש לשאול על שלא כעין הפרשה.
צריך הוכחות או מקורות, לא רק סברות הכרס.

.

פלתי כתב:שמעתי מקרה שקרה לפני כמה עשרות שנים, בבסיס צבאי מרוחק בשבת בראשית, לא היה ברשותם שום חומש בראשית, רק חומשי דברים. עכ"פ הבעל קורא קרא בתורה פרשת בראשית, וכשגמרו את קריאת התורה, לא ידעו מה לעשות בענין המפטיר. שלא היה להם חומש לקרוא ההפטרה.
והיה שם יהודי אחד בעל זקן, ואמר להם שלפי הסברא בדיעבד במקרה כזה מסתמא יוכלו לקרוא את המפטיר של שמחת תורה, שאולי יש בו משהו מענין הפרשה.
אותו יהודי שהורה כן, סיפר לי סיפור זה, ואמר ששאל כמה וכמה רבנים ואף אחד לא ידע לומר לו בוודאות אי שפיר עבד.
נסיתי לחפש באוצר והעליתי חרס בידי.

אין משנה ברורה באוצר??

סימן קמד ס"ק א
ידוע דמדינא אין על הפטרה בנביא פסוקים מיוחדים רק שצריך להיות מעין הסדרא

מה הקשר בין הפטרת שמחת תורה לפרשת בראשית?

מעט דבש כתב:מה הקשר בין הפטרת שמחת תורה לפרשת בראשית?

ההפטרה הוא מעין קריאת וזאת הברכה
וכבר עמד בזה בתוס' במגילה לא. למה אין אין מפטירין ויעמוד שלמה כמ"ש בגמ'

שבטיישראל כתב:

מעט דבש כתב:מה הקשר בין הפטרת שמחת תורה לפרשת בראשית?

ההפטרה הוא מעין קריאת וזאת הברכה
וכבר עמד בזה בתוס' במגילה לא. למה אין אין מפטירין ויעמוד שלמה כמ"ש בגמ'.

אכן (וראה עוד כאן,
וכאן).

וזה בקשר להפטרה שמפטירין ביום שמחת תורה.

אבל שאלתי היתה על הסיפור שהובא בראש האשכול

פלתי כתב:שמעתי מקרה שקרה לפני כמה עשרות שנים, בבסיס צבאי מרוחק בשבת בראשית, לא היה ברשותם שום חומש בראשית, רק חומשי דברים. עכ"פ הבעל קורא קרא בתורה פרשת בראשית, וכשגמרו את קריאת התורה, לא ידעו מה לעשות בענין ההפטרה. שלא היה להם חומש לקרוא ההפטרה.
והיה שם יהודי אחד בעל זקן, ואמר להם שלפי הסברא בדיעבד במקרה כזה מסתמא יוכלו לקרוא את ההפטרה של שמחת תורה, שאולי יש בו משהו מענין הפרשה.

ועל זה שאלתי, מה ענין הפטרת 'וזאת הברכה' לפרשת בראשית.

היו מקומות שבשבתות חתן, היו מפטירים "שוש אשיש... כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה",
וזה סיוע לצד שעיקר ההפטרה הוא הקריאה בנביא, והתוכן יותר גמיש.

נעמן כתב:היו מקומות שבשבתות חתן, היו מפטירים "שוש אשיש... כחתן יכהן פאר וככלה תעדה כליה",
וזה סיוע לצד שעיקר ההפטרה הוא הקריאה בנביא, והתוכן יותר גמיש.

זה לא רק מנהג של "היו מקומות" !
המדובר במנהג אשכנזי מקובל שהובא בדברי הרמ"א !

הכהן כתב:הגרא"י הלוי נבנצל שליט"א (אינני זוכר אם שמעתי ממנו או בשמו) אומר, שאם יש נביא אחד מקלף, ייתכן שעדיף לקרוא ממנו כל שבוע, מאשר לקרוא את ההפטרה הנהוגה מתוך חומש!

בהערותיו למשנ"ב כתב שבפ' שמות שיש מנהגים חלוקים אם להפטיר בישעיהו או בירמיהו ויש להם רק אחד מהם מקלף נראה לו שיקראו בו אע"פ שמנהגם לקרוא בשני. מזה משמע שזה דווקא בכה"ג ששניהם שייכים ולא תמיד