כרוז לייסוד תלמוד תורה בני ציון

[סוקר]

כרוז.jpg (1.04 MiB) נצפה 2213 פעמים

כרוז 2.jpg (956.23 KiB) נצפה 2213 פעמים

מי החתומים?

[סוקר]

יש לתקן, לא מדובר על כרוז לייסוד, אלא כרוז שהופיע אחר שנים מספר של יסוד הת"ת.

רצ"ב דברים מכת"י של מייסד הת"ת ר' זלמן כהנא שפירא, דברים מאלפים על השפעת הת"ת על בני קהילות המזרח.

fax-ba88d5a3-f2a4-4354-922c-e59188699066_Page_2.jpg (112.68 KiB) נצפה 2200 פעמים

וכאן רישום בכתב ידו של הנ"ל על התלמיד: יהודה צדקה.

fax-ba88d5a3-f2a4-4354-922c-e59188699066_Page_3.jpg (31.32 KiB) נצפה 2200 פעמים

ראויים הם אבות ראשונים אשר הניחו את אבן הפינה ועשו שלא תשתכח תורה לקבל את כבודם בזכרון טוב פעלם.

[מאיר סובל]

זה חידוש לומר שהמייסד היה רבי זלמן סנדר שעלה בזקנות ממש לירושלים, וכבר היה תופס ישיבה גבוהה בעיר מאלטש, וגם מסתמא דיבר רק אידיש.
חתימתו לעיל על ההמלצה היא בין הרבנים, ומשמאל יש את המנהלים, הידוע יותר משניהם הוא ר' משה פרוש (אבא של מנחם, סבא של מאיר).
ואכן סביר שהוא היה המייסד.

אם כך למה נקט שהכתב יד הוא של רבי זלמן סנדר? יש זיהוי ברור?? חתימה אין.

[שי אבי דוד]

מתוך שרשרת הדורות של ר מנחם פרוש:

כאשר הופיעו החוגים החילוניים בארץ הקודש ורצו לתקוע יתד לחינוך החילוני, פתח אז מרן הגאון המהרי"ל דיסקין זצ"ל במערכה נגד החינוך החילוני. כאשר מרן הגרי"ח זוננפלד והגאון רבי עקיבא יוסף שלזינגר זצ"ל בעל ה'לב העברי' משמשים כזרוע הביצוע. הוכרז אז חרם בחורבת ר"י החסיד שעצר את חדירת החילוניים אצל בני האשכנזים. אולם הספרדים לא השתתפו באותו להט, מיעוטם אף פנו ללמוד בבית הספר שהוקם על ידי האליאנס, בסיום לימודם המשיכו ללימודים במסגרת התיכון בלבנון, ומשם לאוניברסיטאות בפאריז.
דבר זה נמשך שנים, עד אשר החלה תסיסה בקרב רבני העדה הבוכרית. הם חרדו לגורל בני העדה ונועדו לשם כך עם הגרי"ח, ובקשו שיסייע להם בהצלת המצב. אל הפגישה הוזמן גם רבי ישראל פורת, מי שניהל את עניני כולל פקידים ואמרכלים. הדברים העיקו זה מכבר למרן הגרי"ח, ועתה מששמע את דבריהם חרה לו המצב עוד יותר.
היה זה בחג הפסח של שנת התרע"ט, תקופה קצרה קודם לכן שב רבי משה פרוש משליחותו ביבנאל, והחל ללמד במושבה עקרון. עתה בימי חול המועד, בא רבי משה לקבל ברכת חג מהגרי"ח. רי"ח שכבר שמע על פעילותו של רבי משה בשדה חינוך, פנה אליו בשאלה: מדוע לך לנסוע לעקרון, כאשר זקוקים לך כאן בקרבת מקום? רבי משה ביקש שהות לשקול את הדברים, ושב לאחר זמן קצר עם תשובה חיובית.
לימים יתברר כי אותו רגע שבו קיבל על עצמו רבי משה את המשימה הקדושה, היה בבחינת פתח הצלה צר לפעילות רחבה וענפה בקרב בני הציבור הספרדי, אשר לא מעט מבניו חבים לו כיום את חייהם הרוחניים. אין ספק כי מצבם השתנה ללא היכר בזכות פעילות זו שבראשה עמדו גדולי ישראל.
***

"לבו ונפשו של אבי היו נתונים מאז ומתמיד לחינוך, הוא קיבל את השליחות שהוטלה עליו בהתלהבות, נפגש עם רבני העדה הבוכרית, שכאבו גם הם את המצב, וכבר באסרו חג של חג הפסח בו קיבל את ברכתו של הגרי"ח נוסד תלמוד התורה 'בני ציון', בבית הכנסת 'צופיוף', שברחוב שלמה מוסאיוף אשר בשכונת הבוכרים.
קשיים רבים היו מנת חלקם של המייסדים, כבר בימים הראשונים מצאו את עצמם נאבקים מול עסקני החינוך החילוני בעיר, על זכותם לשכן את התלמוד תורה, בבנין ששימש עד מספר שנים קודם לכן את התלמוד תורה של העדה הבוכארית, לאחר שהופסקה התמיכה בו בעקבות המהפכה הבולשביקית שברוסיה. אז, באותם ימים, הוצע להם על ידי חיים ויצמן לסייע בעדם וסרבו לכך.
רבי משה בא לספר לאביו על התפקיד החדש שעטה על עצמו, שאל אותו אביו 'ומה משכורתך?' אמר הבן: שכחתי לשאול.
בין המייסדים היו גם רבי אברהם תלמודי רב העדה הבוכארית, רבי ניסים נחום, רבי עזרא רפול, ורבי ישראל פורת, אשר הביא עמו גם את גיסו הרב איזינשטיין. הם שלחו שמשים להכריז על פתיחת הת"ת, ותיכף החלו להגיע אנשים נשים וילדים. מאבקם נשא פירות, וכבר בשנת הלימודים התר"פ החלו ללמוד בבנין הת"ת הישן. עם תחילת הלימודים ברך רבי משה 'שעקר עבודה זרה מהמקום הזה' ".

[סוקר]

זה חידוש לומר שהמייסד היה רבי זלמן סנדר שעלה בזקנות ממש לירושלים, וכבר היה תופס ישיבה גבוהה בעיר מאלטש, וגם מסתמא דיבר רק אידיש.
חתימתו לעיל על ההמלצה היא בין הרבנים, ומשמאל יש את המנהלים, הידוע יותר משניהם הוא ר' משה פרוש (אבא של מנחם, סבא של מאיר).
ואכן סביר שהוא היה המייסד.

אם כך למה נקט שהכתב יד הוא של רבי זלמן סנדר? יש זיהוי ברור?? חתימה אין.

אוי אוי, איך הגעת לגרז"ס? מדובר על הגאון ר' שלמה זמן שפירא אביו של הגאון ר' אברהם שפירא ר"י מרכז הרב
והנה דברים עליו מתוך הספר מנחת אברהם ח"ד שהופיע עכשיו:

שפירא א.jpg (113.63 KiB) נצפה 2147 פעמים

שפירא 2.jpg (183.5 KiB) נצפה 2147 פעמים

[תוך כדי דיבור]

וע"ע במאמר שכאן על כל עץ המשפחה.