וידוי שמח

[זקן ששכח]

בקהילות רבות נהגו לשיר תוך כדי אמירת וידוי ביום הכיפורים.
לנוכח הדבר עולה התמיהה מאליה, וכי שמחה היא אמירה זו? הלא לא באה אלא להורות על שברון לב ודאבת הנפש, אם כן איפה, מה מקום לשירה המבטאת נעימות ושמחה?

[איש_ספר]

יש ע"ז תשובה בספרו של הגה"ק ר"ש חסידא מערלוי, התעוררות תשובה, ומן הסתם בהערותיו של נינו הבקי יש מר"מ נוספים.

[חכם באשי]

בקהילות רבות נהגו לשיר תוך כדי אמירת וידוי ביום הכיפורים.
לנוכח הדבר עולה התמיהה מאליה, וכי שמחה היא אמירה זו? הלא לא באה אלא להורות על שברון לב ודאבת הנפש, אם כן איפה, מה מקום לשירה המבטאת נעימות ושמחה?

וכן יש לתמוה על בני עדות המזרח, המשוררים לפני קונם: "חטאנו לפניך"!

[סענדער]

למה לא בשמחה, הרי הוידוי הוא מצוות עשה, וכל מצווה יש לעשותה בשמחה , כנדרש מהפסוק, תחת אשר וגו'.
ועוד שהוידוי אינו קינה וגם אם צריך לאומרו בשברון לב אבל אין לאומרו בעצבות,
ויתכן שנהגו לזמר את הוידוי כדי שלא יבואו לעצבות מחמת המרירות ושברון הלב,
[וכמו שבמקהלות החסידים נהגו לומר את 'סדר העבודה' במהירות כדי שלא יבואו לעצבות על שעתה אינו.]
ועוד הרי הוידוי מנקה את האדם מחטאיו ומקרבו לד' וכלשון הרמב"ם ''אמש היה שנוי ועתה הוא אהוב'' ומדוע לא ישמח?

ועל מסורת בני ספרד וודאי שאין לערער ששמרו את המסורת יותר מבני אשכנז וודאי יסודו בקודש.

[איש_ספר]

[וכמו שבמקהלות החסידים נהגו לומר את 'סדר העבודה' במהירות כדי שלא יבואו לעצבות על שעתה אינו.

חידוש נפלא.
אפשר להרחיב בענין?
כל פעם אני מופתע מחדש ב"ה.

ועל מסורת בני ספרד וודאי שאין לערער ששמרו את המסורת יותר מבני אשכנז וודאי יסודו בקודש.

צריך להזכיר את דברי הרא"ש בתשובה ?

כי אני מחזיק את המסורת שלנו וקבלת אבותינו ז"ל חכמי אשכנז שהיתה התורה ירושה להם מאבותיהם מימות החורבן וכן קבלת רבותינו בצרפת יותר מקבלת בני הארץ הזאת [ספרד]

[יצג]

הלכות חג בחג.png (74.42 KiB) נצפה 7489 פעמים

[זקן ששכח]

למה לא בשמחה, הרי הוידוי הוא מצוות עשה, וכל מצווה יש לעשותה בשמחה, כנדרש מהפסוק, תחת אשר וגו'.
ועוד שהוידוי אינו קינה וגם אם צריך לאומרו בשברון לב אבל אין לאומרו בעצבות,
ויתכן שנהגו לזמר את הוידוי כדי שלא יבואו לעצבות מחמת המרירות ושברון הלב,
[וכמו שבמקהלות החסידים נהגו לומר את 'סדר העבודה' במהירות כדי שלא יבואו לעצבות על שעתה אינו.]

לגבי השמחה, שלח לי חבר שכן כתב בחת"ס על התורה. ומוסיף שכשם שמנעימים ומזמרים בהקרבת הקרבן כן הדבר הזה.
ומה שהבאת ממקהלות החסידים, לראשונה קראתי עתה מנהג זה. היכן בדיוק נהגו כן?

[על מנת לקנטר]

מה שהבאת ממקהלות החסידים, לראשונה קראתי עתה מנהג זה. היכן בדיוק נהגו כן?

אם להבין את בקשתו של הזקן: מבקש אתה לדעת 'היכן בדיוק נהגו כך' בכדי להצטרף לתפילתם המהירה?! אל לך לשכוח בזקנותך, כי לאחר התפילה המהירה, אין סעודה מפאת הצום. אז למה למהר?!...

[אורי אגסי]

מה שהבאת ממקהלות החסידים, לראשונה קראתי עתה מנהג זה. היכן בדיוק נהגו כן?

אני חושב שכך נוהגים ברוב קהילות החסידים. מזמרים "אה אה אה יאיי וכו' אשמנו בגדנו גזלנו דברנו דופי אה אה אה ייאיי וכו'.

[איש_ספר]

זקן התפלא על 'המנהג' שצוין כאן כמנהג מקהלות החסידים, למהר באמירת העבודה בכדי לא להצטער.

[חכם באשי]

ה'מנהג' של החסידים למהר ב'סדר העבודה' הוא בדיוק כמו המנהג שנוהגים הרבה בכל יום ויום למהר בפסוקי דזמרא וגם נוהגים לומר את חלקי התפילה שלאחר שמו"ע - במלמול חסר פשר תוך כדי קיפול הטו"ת.
- טעם אחד להם: חוסר חשק, אי-התחברות לתפילה ארוכה וכו' וכו'.
הטעם שנכתב, כדי שלא יחושו צער - נחמד מאוד, והוא על דרך הדרוש ולימוד הזכות, אין אינו אמת. במחילה.

[בן_מנחם]

באשי!
כל פעם שמגיעים לנושא שנגוע בחסידות את נסחף!

[חכם באשי]

היכן ראית זאת?
אין לי שום דבר נגד החסידים, ח"ו, אני רק נגד הגישה המסבירה כל 'מנהג' שאחז בו ה'עולם', אפילו כשברור שאין זה מנהג אלא סתם 'תרבות אנשים חטאים' (שאף אני נמנה עליהם, אלא שאיני מנסה לגלגל עיניים בצדקנות ולהסביר שיש איזה 'סוד' ו'טעם' לדברים!...)

[בן_מנחם]

יש קהילות חסידים שנהגו במנחה ביו''כ להתפלל במהירות ואם אני לא טועה ברוב הקהילות נהגו כן מכל מיני סיבות.
ולגבי המנהג לומר במהירות את סדר העבודה, אף פעם לא שמעתי את הסיבה שלא יגיעו לעצב. אבל כידוע שפעם היה מנהג ילדים שבתשעה באב באמצע הקינות היו הילדים זורקים באבקע'ס (אני לא יודע איך כותבים את זה בעברית) כדי להפיג את העצבות והיה נעשה קצת יו''ט אצל הילדים, ואומרים בשם אחד מגדולי החסידות (אולי בשם הברדיצבער) שאמר: רבש''ע אם היו''ט הזה של הילדים אינו נראה בעיניך קח את זה מאיתם.

[בן_מנחם]

ובכלל אצל החסידים יש מנהגים שנהגו בהם גדולי החסידות מלפני 100 שנה, וא''א להגיד עליהם שזה תרבות אנשים... וכו', בפרט ביו''כ שאת כל חלקי התפילות התפללו במתינות ורק חלקים מסוימים התפללו במהירות א''א להגיד שזה בא סתם כך, וזה ממש אינו דומה לממהר וממלמל את חלקי התפילה אחר שמו''ע בעת קיפול הטלית, כי אז ממהרים וביו''כ אף אחד אינו ממהר לשום מקום, אדרבה מגיע לנעילה מתפללים בהתעוררות ובנעימות.

[גלילי]

היכן ראית זאת?
אין לי שום דבר נגד החסידים, ח"ו, אני רק נגד הגישה המסבירה כל 'מנהג' שאחז בו ה'עולם', אפילו כשברור שאין זה מנהג אלא סתם 'תרבות אנשים חטאים' (שאף אני נמנה עליהם, אלא שאיני מנסה לגלגל עיניים בצדקנות ולהסביר שיש איזה 'סוד' ו'טעם' לדברים!...)

חכם באשי,
אסביר קצת את ידידינו בן מנחם,
אכן, בשלמא אם באמת נהגו כך חסידים בעצמם ומדעתם, נגיד שניחא,
אבל אם הם נוהגים כך בראשות אדמורי"ם וגדולי הדור שליט"א, קשה (ואסור) לומר שזה תרבות וכו'.
לכל מנהג שנוהג בו גדול בישראל, בוודאי יש מקור וסיבה, ולא נעמוד אפי' קצה של יו"ד על דעתם, ובוודאי שלא לפני ארבעים שנה שאין אדם עומד על דעת רבו.
וה' הטוב יכפר.

[חכם באשי]

אולי בענין הנוכחי - כשלתי.
אך עדיין אין לחפש טעמים ו'סודות' בכל מיני 'נוהגים' שאינם אלא 'תרבות' וכו'.
הנה, המעיין בספר 'מנהג ישראל תורה' יראה, שהיה עדיף למחברו שיקראנו 'לימוד זכות על ישראל'. ודוק היטב.

[מור]

יש קהילות חסידים שנהגו במנחה ביו''כ להתפלל במהירות ואם אני לא טועה ברוב הקהילות נהגו כן מכל מיני סיבות.

אני שמעתי שבחצה"ק גור מקפידים לומר הוידוי במהירות, וסיבת הענין די הגיונית: אם האדם יתעכב על כל חטא וחטא 'לכוון' בו, ויהדר ויפשפש בזכרונו מה בדיוק עשה והיכן, אזי חזקה על היצה"ר שהוידוי הזה יצא בהפסדו, וד"ל.

ומענין לענין: זכורני, שעת חפצים היו לחזקנו בישיבות אודות שמירת העיניים, היו מצטטים את האמור משמיה ר' ירוחם ממיר, שאם יכשל האדם בראיה אסורה, אזי 'יקפוץ' לו המראה הזה דוקא בשעת נעילה ויפגע בנשמתו.
וכבר היו מתלוננים השומעים, שעד שלא שמעו את דברי ר' ירוחם היתה תפילת הנעילה שלהם זכה וברה, ומשנתודעו לדבריו, אזי עסוקים הם כל הנעילה בהסחת המראות, והן הן הדברים דלעיל.

באבקע'ס (אני לא יודע איך כותבים את זה בעברית)

גרעיני איצטרובלים - צנוברים.

[בן_מנחם]

אסביר קצת את ידידינו בן מנחם,

הסברת את דברי בטוב טעם ודעת, רואים שאתה עורך טוב

[נאום הגבר]

אני שמעתי שבחצה"ק גור מקפידים לומר הוידוי במהירות, וסיבת הענין די הגיונית: אם האדם יתעכב על כל חטא וחטא 'לכוון' בו, ויהדר ויפשפש בזכרונו מה בדיוק עשה והיכן, אזי חזקה על היצה"ר שהוידוי הזה יצא בהפסדו, וד"ל.

יש מאמר ארוך בענין זה, בשילוב ביאור נרחב [עם כמה תיבות באידיש], בדרך חסידות ומוסר, בספר "חידושי הרי"ם", משיחה שאמר כ"ק מרן אדמו"ר החידושי הרי"ם מגור זצוק"ל בערב יום הכיפורים.

[זקן ששכח]

לאורי, כתבת שברוב חצרות החסידים נהגו למהר. אני מתפלל כבר עשרות שנים בבתי מדרש חסידיים ולא נתקלתי בכך מעולם, ע"כ אשמח אם תציין מקום מוגדר.

אני שמעתי שבחצה"ק גור מקפידים לומר הוידוי במהירות, וסיבת הענין די הגיונית: אם האדם יתעכב על כל חטא וחטא 'לכוון' בו, ויהדר ויפשפש בזכרונו מה בדיוק עשה והיכן, אזי חזקה על היצה"ר שהוידוי הזה יצא בהפסדו, וד"ל.

סבורני שהדוגמא דלעיל, איננה מוצלחת לעניינינו, כיון שבגור מתפללים תדיר במהירות (אם משום מחשבות זרות או שאר טעמים), כך שהמהירות בוידוי אין בה שוני וחריגות, וממילא גם לא יכולה להוות אסמכתא למנהג.

[שמואל ברמה]

כבר כתבתי מה שכתבתי באשכול שבת שכולה שבת, (לצערי הדבר נמחק) מקווה אני שחברי הפורום מסכימים איתי בזה.

[מאחורי הקלעים]

[quote="סענדער"]
[וכמו שבמקהלות החסידים נהגו לומר את 'סדר העבודה' במהירות כדי שלא יבואו לעצבות על שעתה אינו.]
quote]
במטה אפרים מובא שצריך ללמוד את סדר העבודה כדי להבין מה שהוא אומר
http://www.otzar.org/wotzar/Book.asp?50 ... S&page=227