פורום אוצר החכמה

בפירש"י בתחילת הפרשה כתב שנסמכה מיתת שרה לעקידת יצחק לפי "שעל ידי בשורת העקידה שנזדמן בנה לשחיטה וכמעט שלא נשחט פרחה נשמתה ממנה ​ומתה".
ובפי' מהרא"י [לבעל תרוה"ד] על פירש"י כתב שיש לפרש "גמגום זה הלשון" באופן כזה: באו לבשר לה שנזדמן בנה לשחיטה ולא הספיקו לומר שלא נשחט ולכן פרחה נשמתה. וזהו כמעט שלא נשחט, שכמעט אמרו לה שלא נשחט אך לא הספיקו לומר זאת וכבר מתה.

אך למיטב זכרוני יש עוד פעמים נוספות ברש"י או אפי' בחז"ל שמשתמשים בלשון "כמעט שלא" במובן של "כמעט שכן" [וזה כנראה ענין נקיות הלשון], אך כרגע לא מצאתי. מישהו יכול אולי להביא דוגמא, או לחילופין התייחסות לסוג ביטוי זה?

היכל רש"י כרך א עמ' תקס"ד, ובסו"ד: הארכתי בחקר הענין כי לא מצאתי לו הערה ובירור בשום ספר דקדוק או מילון.

תודה רבה לך!

ראיתי עתה במבוא לספר הנ"ל שכותב שישנן 'שטויות' רבות בפירוש השפתי חכמים, וכדוגמא לכך מביא את פירוש השפ"ח בפסוק הנ"ל, אך דברי השפ"ח שם אינם אלא העתקה מפי' מהרא"י הנ"ל]

יש פירוש הפוך שאולי פירשוהו על רש"י, ששרה אימנו ע"ה נפטרה בגלל הצער שחשבה שיש מום בבנה ולכן לא עלה כקרבן (ואמרו לה שלא נשחט).

ראיתי מפרשים כן, אך לשון 'כמעט' אין לו ביאור לפי זה.