הודעהעל ידי מ.ב.ר. » ה' אוגוסט 24, 2017 2:00 am
חומש הגר"א החדש של הרב קרויזר ודעימיה, נפלא היא ביותר, כל הרואה אומר ברקאי, יצירה נפלאה שאין כדוגמתה, לא נראה כבושם הזה...
הכל מסודר באופן נאה, המקורות בדר"כ מדוייקים מאד, ומילא כל ה'מראי מקומות' כפי יכלתו, וניכר מתוכו יגיעתו המרובה של המו"ל
השמועות בשם הגר"א נכנסו למדור נפרד בשם "שמועות אליהו", ושם תמצא בין השאר גם מקורות שבוודאי אינם ברי סמכא (כמעט כולם עם מקורות מדוייקים, ובודדים סתם 'מפי השמועה'), אבל אין לי בעיה עם זה, כל שניכר שזה מפי השמועה בלבד, ולא מכתביו או אחד מתלמידיו או מבית מדרשו המוסמך שכל זה כבר נכנס למדור 'ביאורי הגר"א', והרי א"א לברר עד הסוף בכל שמועה ושמועה. ותן לחכם ויחכם עוד איזהו מהם מסתבר שאכן מפי הגר"א יצאו, או שהוא ווארט שאומרים גם בשם הרבי רבי העשיל ור' שמשון מאסטרופוליא וכדו' (וכידוע שהאריכו בזה רבים וטובים שיש דברים דומים בשם שלשתן ועוד), או שהוא סתם חלומות...
ועכשיו לביקורת!
א. כרך בראשית עמו' ק"י, מדור שמועות אליהו, מביא מה שמספר הפמ"ג בס' המגיד שלו, על פגישת הגר"א עם מומר בספינה, ובסופו: "מה שאין כן בדיבור ניכר וכו' [יותר מעלתו של האדם בעבודתו יתברך]".
בספר המגיד שם - מקור הדברים- מופיע כך: "משא"כ בדיבור זובח וכו'". נוסח באמת סתום מאד, שהלם ראיתי אצל חכם אחד בקובץ 'ישורון', כרך ה', עמו' תשצ"ב בסוף הע' 3, שרוצה לפרשו דקאי אפסוק (תהלים סוף נ') 'זובח תודה יכבדנני' וכפירש"י שם ע"ש, ולא הבנתי כראוי למה רמז הגר"א דוקא לאותו פסוק. אבל עכ"פ, אפי' אם נקטי' שיש כאן ט"ס דמוכח [שאכן לא רחוק היא כ"כ, ויש באותן האותיות צד דמיון להחליף, ויותר היה ראוי לבדוק אצל המו"ל של ספר המגיד בלונדון], היה להרב קרויזר למוחקו ע"י סוגריים עגולות ולתקנו בתוך מרובעות, וכמו שמקובל.
ב. כרך בראשית עמו' תט"ז, מדור ביאורי הגר"א, עה"פ 'והנה איל אחר נאחז בסבך' הובא מביהגר"א בשה"ש, שמבאר ההבדל בין צבי לאיל...
הרי יש כאן ערבוב דברים, דכאן כתיב איל בחיריק, והוא זכר מן הכשבים, אבל הגר"א שם מבאר ההבדל בין צבי לאיל בקמץ, שהוא מין צבי שבחיות!! ולא שייך לכאן כל עיקר..
ג. כרך במדבר עמו' תשצ"ז, מדור שמועות אליהו, מביא מתשו' בית יצחק שמעלקיש בשם הגר"א, ובסופו: " וא"כ לפי זה מה שהיו בני בתירא מסופקין אם פסח דוחה שבת, ועל כן קנו קרקע, וסבירא ליה קרבן פסח כקה"ג דמי".
דבר ראשון, כל הקטע שהעתקתי, הרואה בפנים יראה שמכאן ואילך כבר אינם בשם הגר"א, אלא הוספת הבית יצחק. וגם, טעה הרב קרויזר בפענוח כמה ראשי תיבות, וכצ"ל: "וא"כ לפ"ז מה (ש)היו בני בתירא מסופקין אם פסח דוחה שבת, וע"כ [=ועל כרחך] קנו קרקע, וס"ל [=וסבירא להו] ק"פ [=קנין פירות] כקה"ג דמי". לפעמים יותר טוב להניח אותו בראשי תיבות!!!
ד. גם בעניני קבלה נסה לפענח כמה ראשי תיבות, אבל דא עקא שראיתי ר"ת אחד ששגה בפתיחתה, והוכפל טעות זו כמה פעמים למשך כל החומש, ואני אומר עוד פעם, ובפרט בעניני קבלה, אם אינך בטוח, יותר טוב להניח אותו בר"ת מלנסות לפענחו...
והוא מלת: 'זו"נ' שבאמת הוא ראשי תיבות (בדר"כ): זעיר ונוקביה/ונוקבא, והוא פענחו: זכר ונקבה, בכרך בראשית, ובכרך במדבר (על הרוב): זוכרא ונוקבא, שכמדומני אין כזה מלה זוכרא, שהוא או 'זכר' בלה"ק או 'דוכרא' בארמית. והנני מונה הפעמים שראיתי, ומסתמא יש עוד כמה.
כרך בראשית עמו' קצ"ג טור ב', ד"ה והענין (ג' פעמים), שם ד"ה ואף שהם.., שם עמו' קצ"ה טור א' ד"ה כלל העולה. כרך במדבר עמו' ל"ג טור א' ד"ה תולדות, שם טור ב' ד"ה והמשכה (ב' פעמים), שם עמו' ל"ד ריש טור א' (ג' פעמים). עמו' קי"א טור א' באד"א. עמו' רמ"א טור א' פסוק כ' (ב' פעמים). עמו' תפ"ב בבאר יצחק טור ב'.
ה. אסיים בהערה קטנה. כרך ויקרא, עמו' תרפ"ב, בהע' קפ"ד, שורה ד': "החזקוני בס' שתי ידות בפ' חיי שרה.." נ"ב: ס' שתי ידות לא חובר ע"י רבינו החזקוני, אלא ע"י קדמון ששמו רבי אברהם חזקוני, הובא לדפוס ע"י ר' יעקב בנו, אמשטרדם תפ"ו.
כמה מהערות הנ"ל כתבתי להמו"ל ולא זכיתי לקבל תשובה