פורום אוצר החכמה

כתב רבי אברהם בן הרמב"ם בתשובותיו (שו"ת ברכת אברהם סימן כט):

ואבא מארי ז"ל בתחלת ימיו לא היה מפרש חבטן קצצן, והפירוש שלו על גמרא מסכת סוכה פירש בו חבטן פירושא אחרינא כדעת מקצת המפרשין, ואני תיקנתי אותו על החיבור בצואתו /כצואתו/ ז"ל ופרשתי חבטן קצצן, והוצאתי זו הראיה.

א. מה זה הפירוש לתלמוד של הרמב"ם? האם שרדו קטעים ממנו?
ב. מה כוונתו 'ואני תקנתי ממנו על החיבור כצואותו'? האם שתיקן את הפירוש, או שהוא זה שתיקן בספרו 'יד החזקה' ששם מבואר שמשפרש שחבטן היינו קצצן.
ג. מה כוונתו 'והוצאתי זו הראיה'.

תודה לכל המסייעים.

נדפס על ראש השנה (נכרך בד"כ עם תשובות בנו ר' אברהם)

וע"ע מאמרו של תא-שמע על פירוש הרמב"ם לתלמוד (כנסת מחקרים ח"ב).

להרב איש ספר, הקישוא אליו הפנית אותי רק מעתיק מספרים שהביאו את פירוש הרמב"ם על התלמוד, אך לא הביא את פירושו עצמו.
להרב הבטחתי, יש באפשרותך להעלות לי את המאמר, כי אין אותו באוצר.

איך שלא, יש למישהו תשובה לשאלוה השניה והשלישית.
ב. מה כוונתו 'ואני תקנתי ממנו על החיבור כצואותו'? האם שתיקן את הפירוש, או שהוא זה שתיקן בספרו 'יד החזקה' ששם מבואר שמשפרש שחבטן היינו קצצן.
ג. מה כוונתו 'והוצאתי זו הראיה'.
תודה רבה.

"תיקנתי אותו על החיבור", היינו שהכניס הפירוש האחרון בטופס הכת"י של פירוש אביו לגמרא שהיה כמובן בידו. וכבר ידוע לנו שעל הטופס הזה היו הגהות בכת"י רבי אברהם (כמובא אגב אורחא במאמרו של תא שמע. אין באפשרותי להעלותו. עכ"פ עיין במבוא הספר שציין אליו אי"ס).

"זו הראיה" נראה שהכוונה למה שמבואר לעיל מיניה בברכת אברהם שם (וסיים "וזו הראיה עמוקה"). ולפי זה רצה לומר שגם הוסיף משפט ביאור שחבטן בלשון הגמרא הוא קצצן שבלשון המשנה. (בסוף הדברים מבואר ששמע ראיה זו מפי אביו הרמב"ם עצמו. ועדיין אפשר שכשהגיה הכת"י, הכניס ראיה זו - להבדיל מגוף הפירוש - רק כהגהה בצד [כנ"ל] ולא בתוך הדברים).

אני לא הפניתי למאמר כל שהוא, על כל פנים זהו הספר בהיברובוקס

http://www.hebrewbooks.org/14805

אכן טעיתי, ונתכוונתי למאמרו של תוך כדי דיבור.
תודה לכולם.

שאר שרידי הפירושים כונסו בסוף סדרת פיה"מ להר"מ מהדורת המאור. ייחוסם להרמב"ם נידון גם ע"י רי"ש שפיגל ואחרים בהמעין לאחרונה.

הגהמ כתב:שאר שרידי הפירושים כונסו בסוף סדרת פיה"מ להר"מ מהדורת המאור. ייחוסם להרמב"ם נידון גם ע"י רי"ש שפיגל ואחרים בהמעין לאחרונה.

ההדפסה בסוף סדרת המאור היא דפוס צילום של מהדורת זק"ש.
הנשקה, בנספח למאמרו "הרמב"ם כמפרש דברי עצמו", מראה שמרבית הליקוטים של הרב זק"ש אינם מוכיחים על פירוש הרמב"ם לתלמוד - או שהם כלל לא לרמב"ם או שהם לא מפירושו לתלמוד.
ככלל, הפירוש הזה כמעט ולא יצא ממצרים...

ראה עוד:
viewtopic.php?t=28544#p294946