טלית של מצוה-חופה ונישואין - טלית לרווקים

מגיב ומניב

בהדר זקנים מבעלי התוס' בפרשתינו: גדילים תעשה לך, וסמיך ליה כי יקח איש אשה. לכך נהגו העולם לפרוש הטלית על החתן והכלה בעת נישואין, וי"מ כדי לחנכן במצוות.

וראה עוד בספר תשב"ץ סי' תסב דמסמיכות זו יש אסמכתא למה שנהגו לתת הבגדים לכלה, להראותה שמקיים מצות ציצית, וכן מכאן סמכו הנוהגים שלא להתעטף בציצית עד אחר הנישואין.

ואמנם שמענו מקור מן התורה למנהג, אבל צ"ב מהי השייכות הפנימית בין הדברים, וביותר מהו ה'חינוך' למצוות בטלית של מצוה.

ועוד נראה לשאול, האם המנהג שהכלה שולחת לחתן טלית גדול, קשור גם לסמיכות זו?

מגיב ומניב

לענ"ד יש למצוא הקשר ע"פ דברי הגמ' במנחות מד,א בעובדא דאדם אחד שהיה זהיר במצות ציצית וכו', באו ד' ציציותיו וטפחו לו על פניו וכו' כידוע כל המעשה שמצות ציצית הצילתו מעבירת זנות ח"ו, ונמצא שענין ציצית מישך שייכא לענין נישואין וחופה וה'חומה' שבקיחת אשה.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ו' אוגוסט 20, 2010 11:13 am

מגיב ומניב כתב:בהדר זקנים מבעלי התוס' בפרשתינו: גדילים תעשה לך, וסמיך ליה כי יקח איש אשה. לכך נהגו העולם לפרוש הטלית על החתן והכלה בעת נישואין, וי"מ כדי לחנכן במצוות.

זו 'חופת טלית'!
כתב עליה, באריכות, רב"ש המבורגר, בשרשי מנהג אשכנז (אינו באוצר), וקודם לכן באחת מחוברות 'אור ישראל' (מצוי באוצר). חפש שם, ע"פ 'חופת טלית'.

תולדות אדם

בני יששכר מאמרי חדש תשרי, מאמר יג, ב עיי"ש

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוגוסט 22, 2010 10:05 pm

לא ראיתי שעמדו ע"כ:
מנהג אשכנזים שאין רווק מתעטף בט"ג הוא תמוה מאד.
הראשון (?) שנתן לו סמך הוא מהרי"ל: כי יקח איש אישה - גדילים תעשה לך.
כיצד אם כן נוצר המנהג שדוקא בחורים יוצאי אשכנז מתעטפים בטלית?
אם יש לו מקור אצל קדמוני אשכנז, מוטב.
ובאם אי"ז אלא מנהג של הדורות האחרונים, ואין לו זכר אצל קדמונים: האומר שלא עשו כן אלא בשל חיבתם לטקסים וצרמוניה, אין מזניחים אותו.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » א' אוגוסט 22, 2010 10:23 pm

איש_ספר כתב:לא ראיתי שעמדו ע"כ:
מנהג אשכנזים שאין רווק מתעטף בט"ג הוא תמוה מאד.
הראשון (?) שנתן לו סמך הוא מהרי"ל: כי יקח איש אישה - גדילים תעשה לך.
כיצד אם כן נוצר המנהג שדוקא בחורים יוצאי אשכנז מתעטפים בטלית?

ה'דרש' הזה נזכר בקדמונים רבים, אך לא כדי לפטור את הרווק מטלית גדול, אלא לחייב את החתן בה. ומכלל הן אתה שמע לאו.
ראה בענין זה, לדוגמא:
ספר המנהיג, הלכות אירוסין ונישואין, עמ' תקלט, בשם מדרש (שלא מצאתיו!): "וזה שנהגו בצרפת ובפרובינצא, שכל החתנים מתעטפים בציצית בהכנסת החופה, יש לי סמך במדרש: למה נסמכה פרשת ציצית לנשואי אשה, דכתיב: 'גדילים תעשה לך', וסמיך ליה: 'כי יקח איש אשה וגו''? לומר לך, חתן חייב בציצית".
ובספר ראבי"ה, תשובות וביאורי סוגיות, סו"ס אלף קנב: "גם הראשונים הרגילו, שחתן מתעטף בציצית, משום דדרשינן סמוכין: 'גדילים תעשה לך', וסמיך ליה: 'כי יקח איש אשה'".
וכך, בשינויים ובסגנונות שונים, בספר רוקח, סי' שנג, ס"ע רלט; פירוש הרוקח על התורה, כי תצא, עמ' רלד; ארחות חיים, הלכות קידושין, סי' כא, עמ' 65; ספר תשב"ץ, למברג תריח, סי' תסב; פירוש הרא"ש, דברים כב יג. והשווה: ספר רוקח, סי' שנג, עמ' רמ; פירוש רבינו אפרים על התורה, כי תצא, עמ' קצז; פירוש בעלי התוספות, דברים כב יב.

בהקשר לענין זה ראוי לציין,
כי המקור הראשון הידוע לי המזכיר את חובת התעטפות בטלית קטן, הוא רבינו יונה בספר היראה. כן ראיתי בזמנו, בספרו של הרב גולדהבר, מנהגי הקהילות (ואני כותב מהזכרון).
ולפיכך יש לתמוה, אם אכן נהגו באשכנז שהרווקים לא נתעטפו בטלית גדול, וקודם זמנו של רבינו יונה לא הכירו (כמעט?) את הטלית קטן - משמע, שהרווקים בכלל לא קיימו מצוות ציצית!
ואין זו תימה גדולה, שכן ידוע, שמצוות ציצית (ותפילין, ואף מזוזה) היו זנוחות בזמן זה, אצל המון העם.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » א' אוגוסט 22, 2010 10:26 pm

לא קרב זה אלא זה ואינו ענין כלל!
החתנים נהגו להתעטף בט"ג בשעת חופתן אע"פ שאין מתעטפין אלא בשעת התפילה שחרית וע"ז באו כל הדרשות הנ"ל. ואילו מהרי"ל הביא כן לנימוק שרווק אין מתעטף. וכנ"ל.
לא רבינו יונה ולא חיבורו ספר היראה יכולים להיות מקור למנהג עממי ובטח שלא באשכנז.
דין לבישת ציצית כל היום נזכר ברמב"ם ובתוספות בכמה מקומות. ובשו"ת מן השמים כ' נגד אלו הלובשים שעה אחת ביום, ואולי יש ללמוד מדבריו שבשעת תפילה נתעטפו כולם בטלית אם קטון אם גדול. (אם משום עדות שקר בקר"ש או מאיזה טעם אחר).

מנחם · הודעהעל ידי **מנחם** » א' אוגוסט 22, 2010 10:47 pm

ומדוע אינם לובשים סרגנו"ס?

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' אוגוסט 23, 2010 12:07 am

איש_ספר כתב:לא רבינו יונה ולא חיבורו ספר היראה יכולים להיות מקור למנהג עממי ובטח שלא באשכנז (1).
דין לבישת ציצית כל היום נזכר ברמב"ם ובתוספות בכמה מקומות(2). ובשו"ת מן השמים כ' נגד אלו הלובשים שעה אחת ביום, ואולי יש ללמוד מדבריו שבשעת תפילה נתעטפו כולם בטלית אם קטון אם גדול (3). (אם משום עדות שקר בקר"ש או מאיזה טעם אחר).

1. לא מדובר ב'מקור' המחייב, אלא מקור המתאר שכן נהגו. כך זכורני שראיתי בספר מנהגי הקהילות הנ"ל, וצריך לבדוק בפנים.
רבינו יונה וספריוו כן משמשים מקור למנהג האשכנזי, כי הוא שהה הרבה בצרפת וקיבל מרבותיו, שלושת האחים מאיוורא (ר' שניאור, ר' משה, והשלישי נשכח ממני שמו), שנשתייכו לחסידי אשכנז. ראה על כך במאמרו הרחב של י"מ תא שמע, בספר 'גולה אחר גולה' (ספר יובל), ונדפס מחדש בספרו 'כנסת מחקרים'. וכל המעיין בכל ספריו של רבינו יונה יראה את השפעת חסידי אשכנז עליו, ובמיוחד של ספר חסידים. והדבר אך למותר.
2. האם מדובר שם על טלית קטן?
3. מנין לך שמדובר שם בטלית קטן? זהו השערה שלך, ותו לא. מה עוד, שבעל שו"ת מן השמים היה בן דורו של רבינו יונה.

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ב' אוגוסט 23, 2010 12:47 am

תוספות והרמב"ם כותבים שחייב אדם ללבוש ציצית כל היום, האם מדובר על ט"ג?
אולי כונתך שברבינו יונה מתואר מנהג קיים ולא רק חובה, א"כ אנא ציין לשונו.
לא כתבתי שאין השתקפות מנהגי אשכנז ברבינו יונה (אף שכ"ז חידוש בעיני), אלא מדבריך היה משמע שמנהג אשכנז נובע בעקבות דברי רבינו יונה, וע"ז כתבתי את שכתבתי וא"ש את"ם.
שו"ת מן השמים הובא רק משום החידוש שיש ללמוד ממנו שיתכן שבשעת התפילה לעולם נהגו בטלית.
ואני מפרש את שתיקתך כהודאה, שאין ללמוד מדברי הראשונים שדרשו ט"ג לחתן, לאו לרווק.

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' אוגוסט 23, 2010 12:09 pm

איש_ספר כתב:תוספות והרמב"ם כותבים שחייב אדם ללבוש ציצית כל היום, האם מדובר על ט"ג? (1)
אולי כונתך שברבינו יונה מתואר מנהג קיים ולא רק חובה, א"כ אנא ציין לשונו. (2)
לא כתבתי שאין השתקפות מנהגי אשכנז ברבינו יונה (אף שכ"ז חידוש בעיני), אלא מדבריך היה משמע שמנהג אשכנז נובע בעקבות דברי רבינו יונה, וע"ז כתבתי את שכתבתי וא"ש את"ם.
שו"ת מן השמים הובא רק משום החידוש שיש ללמוד ממנו שיתכן שבשעת התפילה לעולם נהגו בטלית.
ואני מפרש את שתיקתך כהודאה, שאין ללמוד מדברי הראשונים שדרשו ט"ג לחתן, לאו לרווק.(3)

1. לכאורה, הם התכוונו לטלית גדול. ה'טלית קטן' נזכר בתקופה יותר מאוחרת. ראה סעיף הבא.

2. לשון רבינו יונה, בספר היראה: "ויהיה לו טלית קטן וילבשנו מתחת למדיו, שעיקר מצות ציצת ללבשו תמיד".
אמנם עתה ראיתי, כי בספר מנהגי הקהילות הנ"ל, הביא מקורות נוספים, ל'טלית קטן':
הוא מביא ממרדכי, הלכות ציצית, סימן תתקמג, שמהר"ם מרוטנבורג, לבש כמין סרבל קטן, אע"פ שאין בו עיטוף, וכן דרך הצנועים.
גם בספר מנהג טוב, סעיף כז, נאמר: "מנהג טוב ללבוש בגד... ולהוליכו תדיר על גופו בלכתו, בשבתו, בקומו עד שוכבו...".
כל שלושת מקורות אלו הם בני אותו הדור, לערך, וכולם הושפעו בהרבה מתורת חסידי אשכנז. ואכן בספר מנהג הקהילות הנ"ל, עמ' צג, הוא כותב: "עצם צורת טלית קטן ולבישתו משך היום, נראה שיסודו מחסידי אשכנז".

3. מסכים לדבריך, וטעיתי בפירוש הסמיכות שהובאה בראשונים. אמנם המקור הראשון, כנראה, השולל את חיוב הטלית אצל רווקים הוא אינו מהרי"ל אלא ספר תשב"ץ, סי' תסד: "ונראה לי, מכאן [מהאסמכא הנ"ל ל'גדילים תעשה לך'] סמכו בזה המלכות של אשכנז, שלא להתעטף בציצית עד לאחר הנשואין".
והובאו דבריוו בסמ"ק מצוריך, ח"ב, עמ' צז.
אך מאידך, השווה: מנהגים דבי מהר"ם מרוטנבורג, עמ' 38.

כל המ"מ הנ"ל שאבתי מספר מנהגי הקהילות, שהאריך בענין הרבה, בעמ' פט-ק. יעויין שם.
וחבל שאין הספר באוצר, וכך הייתי חוסך עבודה מרובה...

חכם באשי · הודעהעל ידי **חכם באשי** » ב' אוגוסט 23, 2010 11:59 pm

איש ספר,
לשאלתך, הנ"ל שסימנתיה כמספר 1, אוסיף,
שמעתי, שב'מעשה רב' איתא, שהגר"א לא היה לבוש בטלית קטן, כי היה עטוף כל היום בטלית גדול.

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ג' אוגוסט 24, 2010 12:06 am

לפי הידוע לי הגר"א הלך עם טלית קטן מכותנה (וכן מובא מהחזו"א אודות הגר"א) למרות שכתב ללכת עם טלית מצמר..(יש המסבירים שהלך עם ציצית מכותנה משום שחשש משעטנז..אך לא מובן לי..וכי לא יכל לבדוק על ציצית מסויימת שתיעשה בלי חשש שעטנז וילבשה?!..ומי שיודע הסבר אחר לסתירה אשמח לשמוע..).

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ג' אוגוסט 24, 2010 12:33 am

חכם באשי כתב:איש ספר,
לשאלתך, הנ"ל שסימנתיה כמספר 1, אוסיף,
שמעתי, שב'מעשה רב' איתא, שהגר"א לא היה לבוש בטלית קטן, כי היה עטוף כל היום בטלית גדול.

יש באוצר לפחות ד' מהדורות של מעש"ר כך שאין מקום לשמעתי...
עכ"פ שם איתא שנהג ללבוש תחת בגדיו כעין טלית גדול של צמר גפן. וזהו מלבד הט"ג שהיה מתעטף בו כל היום. וכעין טלית גדול פירושו כנראה בלא נקב לראש אלא דרך עיטוף. ומה שלא לבש אותה טלית שתחת בגדיו, של צמר, יש בזה כמה טעמים.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ד' אוגוסט 25, 2010 12:31 am

איש_ספר כתב: ומה שלא לבש אותה טלית שתחת בגדיו, של צמר, יש בזה כמה טעמים.

הטעמים כתובים במקום כלשהו? ואולי אין מגלים אלא לצנועים? דאי לאו הכי, למה יסתירם כב' תחת כנפיו?

הודעהעל ידי **איש_ספר** » ד' אוגוסט 25, 2010 1:18 am

עצלות שבי. עיין בספרו של הגר"מ שטרנבוך הלכות הגר"א ומנהגיו ובמעש"ר מהדורת זלושינסקי. טעמים מלוקטים. וכולם מגדר השערות לא יצאו.
הטעמים הידועים, או להורות שהלכה כמ"ד דכל הבגדים חייבים מדאורייתא ולאו דוקא צמר, או דחביבים ד"ס, (ומצוה דאורייתא קיים כל היום בלובשו ט"ג של צמר) או משום חשש שעטנז שלבש ע"ע חלוק פשתן

חיס · הודעהעל ידי **חיס** » א' דצמבר 01, 2013 11:35 am

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » א' דצמבר 01, 2013 1:46 pm

בנושא של טלית לבחורים יש מאמר מקיף ב"מנהגי הקהילות". ויש לי אותו אם מישהו מעוניין אעתיק אותו לכאן.

החזן · הודעהעל ידי **החזן** » א' דצמבר 01, 2013 2:13 pm

לעורר,
כי בתקופת הראשונים, בה לא הלכו בחורים בלתי נשואין מעוטפים בטלית, היה הנהוג שהבחורים היו נושאים נשים בגיל המצווה ולמעשה לא היה נוצר פער בין חיוב מצוות לעטיפה בטלית. ואילו הדרושים הנ"ל היו יותר בנותן טעם ולא מנהג מורגש.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » א' דצמבר 01, 2013 2:28 pm

בשבת האחרונה סיפר לי יהודי שהתפלל בבחרותו בבית החולים 'שערי צדק', ואמר לו רב בית החולים (מיוצאי אשכנז) שיתפלל עם טלית, שהרי הטעם שאין בחורים מתעטפים בטלית הוא כדי שיוכלו להביט בהם מעזרת נשים, אך כאן אין מכירים אותך, ויכול אתה להתעטף בטלית.
האם בקהילות אשכנז אכן חשבו שזו הרמה במנהגי האר"י, או שמדובר בבדיחה טפלה?

ישבב הסופר · הודעהעל ידי **ישבב הסופר** » א' דצמבר 01, 2013 3:41 pm

בדיחה טפילה, כמובן.

הכהן · הודעהעל ידי **הכהן** » א' דצמבר 01, 2013 3:56 pm

איש רגיל כתב:בשבת האחרונה סיפר לי יהודי שהתפלל בבחרותו בבית החולים 'שערי צדק', ואמר לו רב בית החולים (מיוצאי אשכנז) שיתפלל עם טלית, שהרי הטעם שאין בחורים מתעטפים בטלית הוא כדי שיוכלו להביט בהם מעזרת נשים, אך כאן אין מכירים אותך, ויכול אתה להתעטף בטלית.
האם בקהילות אשכנז אכן חשבו שזו הרמה במנהגי האר"י, או שמדובר בבדיחה טפלה?

זה מנהג האר"י?

בברכה המשולשת

כמדומני שהאות ה מיותרת והכוונה למנהגי אר"י= ארץ ישראל

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » א' דצמבר 01, 2013 7:25 pm

הכהן כתב:
איש רגיל כתב:בשבת האחרונה סיפר לי יהודי שהתפלל בבחרותו בבית החולים 'שערי צדק', ואמר לו רב בית החולים (מיוצאי אשכנז) שיתפלל עם טלית, שהרי הטעם שאין בחורים מתעטפים בטלית הוא כדי שיוכלו להביט בהם מעזרת נשים, אך כאן אין מכירים אותך, ויכול אתה להתעטף בטלית.
האם בקהילות אשכנז אכן חשבו שזו הרמה במנהגי האר"י, או שמדובר בבדיחה טפלה?

זה מנהג האר"י?

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהאות ה מיותרת והכוונה למנהגי אר"י= ארץ ישראל

אני נתכוונתי למנהגי רבי יצחק לוריא, כי כך היה זכור לי, אך ייתכן שטעיתי בזה.

בברכה המשולשת

אין דבר כזה במנהגי האר"י הקדוש- זה מנהג אשכנז המזרחי בלבד.

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ב' דצמבר 02, 2013 1:01 pm

איש_ספר כתב:לא ראיתי שעמדו ע"כ:
מנהג אשכנזים שאין רווק מתעטף בט"ג הוא תמוה מאד.
הראשון (?) שנתן לו סמך הוא מהרי"ל: כי יקח איש אישה - גדילים תעשה לך.
כיצד אם כן נוצר המנהג שדוקא בחורים יוצאי אשכנז מתעטפים בטלית?
אם יש לו מקור אצל קדמוני אשכנז, מוטב.
ובאם אי"ז אלא מנהג של הדורות האחרונים, ואין לו זכר אצל קדמונים: האומר שלא עשו כן אלא בשל חיבתם לטקסים וצרמוניה, אין מזניחים אותו.

מתוך קובץ אור תורה (תשלו) עמוד תנד

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ב' דצמבר 02, 2013 1:03 pm

חכם באשי כתב:כל המ"מ הנ"ל שאבתי מספר מנהגי הקהילות, שהאריך בענין הרבה, בעמ' פט-ק. יעויין שם.
וחבל שאין הספר באוצר, וכך הייתי חוסך עבודה מרובה...

משולש כתב:בנושא של טלית לבחורים יש מאמר מקיף ב"מנהגי הקהילות". ויש לי אותו אם מישהו מעוניין אעתיק אותו לכאן.

לפני שאתה מעתיק, חכה לתגובתו של חכם באשי אם הוא עדיין נצרך לזה, כיון שהודעתו ישנה למדי [יותר משלוש שנים].

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ב' דצמבר 02, 2013 1:04 pm

איש רגיל כתב:בשבת האחרונה סיפר לי יהודי שהתפלל בבחרותו בבית החולים 'שערי צדק', ואמר לו רב בית החולים (מיוצאי אשכנז) שיתפלל עם טלית, שהרי הטעם שאין בחורים מתעטפים בטלית הוא כדי שיוכלו להביט בהם מעזרת נשים, אך כאן אין מכירים אותך, ויכול אתה להתעטף בטלית.
האם בקהילות אשכנז אכן חשבו שזו הרמה במנהגי האר"י, או שמדובר בבדיחה טפלה?

ישבב הסופר כתב:בדיחה טפילה, כמובן.

כנראה לא כזו בדיחה...

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ב' דצמבר 02, 2013 1:07 pm

בברכה המשולשת כתב:כמדומני שהאות ה מיותרת והכוונה למנהגי אר"י= ארץ ישראל

אגב, מנהג ארץ ישראל היה שרווק מתעטף בטלית. ראה בשדי חמד מערכת חו"כ אות יא, ובספר מנהגי ארץ ישראל (גליס) הלכות ציצית ס"א.
ומה שכתבתי שכן הוא מנהג האר"י, כנראה זכרתי כן משום טעמו של הבני יששכר על פי קבלה שהובא פה באשכול לעיל.

בברכה המשולשת

מנהג ארץ ישראל האשכנזי (לא אשכנז ארץ אשכנז, אלא הנקרא אשכנזי) הרגיל היום הוא שרווק אינו מתעטף בטלית

דניאל · הודעהעל ידי **דניאל** » ב' דצמבר 02, 2013 2:46 pm

איש רגיל כתב:
איש רגיל כתב:בשבת האחרונה סיפר לי יהודי שהתפלל בבחרותו בבית החולים 'שערי צדק', ואמר לו רב בית החולים (מיוצאי אשכנז) שיתפלל עם טלית, שהרי הטעם שאין בחורים מתעטפים בטלית הוא כדי שיוכלו להביט בהם מעזרת נשים, אך כאן אין מכירים אותך, ויכול אתה להתעטף בטלית.
האם בקהילות אשכנז אכן חשבו שזו הרמה במנהגי האר"י, או שמדובר בבדיחה טפלה?

ישבב הסופר כתב:בדיחה טפילה, כמובן.

כנראה לא כזו בדיחה...

אבל לא כתוב שם ההסבר שנתן אותו הרב. אני שמעתי פעם שהטעם שיהיה ניכר שהוא בחור ויתבייש וינשא, אבל הנני מתעצל מלחפש כעת...

איש רגיל · הודעהעל ידי **איש רגיל** » ב' דצמבר 02, 2013 4:56 pm

דניאל כתב:
איש רגיל כתב:
איש רגיל כתב:בשבת האחרונה סיפר לי יהודי שהתפלל בבחרותו בבית החולים 'שערי צדק', ואמר לו רב בית החולים (מיוצאי אשכנז) שיתפלל עם טלית, שהרי הטעם שאין בחורים מתעטפים בטלית הוא כדי שיוכלו להביט בהם מעזרת נשים, אך כאן אין מכירים אותך, ויכול אתה להתעטף בטלית.
האם בקהילות אשכנז אכן חשבו שזו הרמה במנהגי האר"י, או שמדובר בבדיחה טפלה?

ישבב הסופר כתב:בדיחה טפילה, כמובן.

כנראה לא כזו בדיחה...
אבל לא כתוב שם ההסבר שנתן אותו הרב.

מדובר בגר"ח קנייבסקי שליט"א.

משולש · הודעהעל ידי **משולש** » ד' דצמבר 04, 2013 1:04 pm

משולש כתב:בנושא של טלית לבחורים יש מאמר מקיף ב"מנהגי הקהילות". ויש לי אותו אם מישהו מעוניין אעתיק אותו לכאן.

פנו אלי כמה שאשלח להם.
אז אני מעתיק פה:

מנהגי הקהלות חלק ראשון עמ' פט
ח. הבחורים בהגיעם לבר מצוה התעטפו בטלית והיו משפחות שגם להילדים בהגיעם לכלל חינוך חינכו אותם במצות ציצית.
(המקור: אחי הרב אהרן טויסיג שליט"א. וכן נהגו ילדי קהילת פרויענקירכן לאקנבאך קיצע וצעהלים - רבי אברהם ז. רכניצר, רבי שמעון יצחק רכניצר. והרב שמחה בלוי, ור' מרדכי גרנסלפלד. כן ידענא על רצון מרן רבי יוסף צבי דושנסקיא שבחורם בישיבה יתעטפו בטלית. ראה 'תפארת בנים' ח"א סימן ט.)

ועל כך דבריו של הרב גולדהבר:
הלכה פסוקה בשו"ע [סימן יז סעיף ג] קטן היודע להתעטף אביו לוקח לו ציצית לחנכו. מקור הלכה זו בתוספתא חגיגה פ"א ה"א. המונה זמן החינוך לקטן בכמה מצוות מעשיות, לגבי חיוב ציצית איתא: "יודע להתעטף חייב בציצית". תוספתא זו הובאה בבבלי וירושלמי סוף פרק לולב הגזול. וכן בערכין דף ב:
הראשונים בערכין דייקו בלשון הגמ' שלגבי ציצית כתוב: חייב בציצית. ולגבי תפילין איתא: 'אביו לוקח לו', אלא נקטו לקיחה לגבי תפילין משום שלפני זמן הנקוט אין לו תפילין, משא"כ בגד יש לו, רק בהגיע זמן חינוך אביו קונה לו כמה חוטי ציצית שדמיהם מועטים, ולא שייך על כך לשון 'לוקח'. ועוד יתירה מזאת בהמכתם ומאירי לסוכה שם, על פיה דיוק בשינוי הנ"ל כתבו: כלומר אם יש לו כסות של ד' כנפות [אז חייב] אבל אם אין לו אינו חייב ליקח, אפילו לגדול, כמו שאין חייב לדור בבית כדי לעשות מזוזה ומעקה [החסדי דוד (פארדו) חגיגה שם, ושפ"א סוכה שם, כיוונו מדעת עצמם לדברי המאירי. וראה עוד שו"ת מעשה אברהם (אשכנזי) סימן יג]. אפשר להביא סמך לדבריהם מלשון מס' סופרים פ"א ה"ב: כל קטן שהוא יודע להתעטף בציצית אביו עושה לו ציצית.
פתחנו עם לשון השו"ע, וראינו ששינה מלשון הגמ' וראשונים, שהרי גרס "אביו לקוח לו". עמד על כך הב"ח ונימק את לשון השו"ע בכך: הואיל ובזמנינו כולם לובשים ציצית על אף שאין להם בגד של ד' כנפות, אלא רוצים לקיים את המצוה, ומצות חינוך הרי הוא לחנך את הקטן שיתנהג כפי אביו, לכן מן הדין לקנות לו ד' כנפות על אף שאין לו בגד.

האם יש הבדל בין פנוי לנשוי
בכתבי ראשוני אשכנז לא מצאנו מפורשות על פנוים שלא התעטפו בטלית, ואדרבה בכל הראשונים העתיקו את לשון הגמרא בסוכה ולא העירו שאין המנהג כן, מוכח שנהגו כדינא דגמרא, כ"ה אצל: ראבי"ה, חלק הלכות קטנות, הל' ציצית עמוד רמה, הל' לולב סו"ס תרפג; או"ז הל' סוכה סימן שיד; רא"ש הל' ציצית סימן כ; סמ"ק מצוה לב; 'עץ חיים' מלונדון, ח"א הל' ציצית סוף פ"ב.
ועוד יתירה מזאת בספר חסידים [מבני ריינוס] מפורש שבחורים התעטפו בטלית, וכה דבריו בסימן תמו: מעשה באחד שאמר לו המת בחלום שימות, פעם אחת אמר לו "התוודה"במהרה תמות, וכו' הזכות שאתה בחור ואתה מתעטף בציצית שהתחלת מחדש והזהוב שנתת לת"ח עני, פדאוך מן המות ותחיה.
מנהג זה שפנויים לא תהעטפו בטלית, ורק התחילו להתעטף מיום הנישואין ואילך, נראה שהתחילו בו בסוף ףתקופת ראשוני אשכנז, שאז התפצלו שני מנהגים: מנהג ריינוס מחד, ואוסטרייך לאידך. אולם המקורות העומדים לכך אינם מאפשרים לקבוע מתי התחיל, וכן אם היה מנהג פשוט בכל איזור ואיזור. מה עוד שמצאנו בעיר פראנקפורט-דמיין מנהגים שונים, ולא מנהג אחיד.
בריינוס לא התעטפו. ובאוסטרייך כל התעטפו כפי שרושם תלמיד מהרי"ל, סוף הל'נישואין, שבני ריינוס סמכינהו על הדרשת סימוכין [דברים כב, יב] 'גדילים תעשה לך' וסמיך ליה [דברים שם, יג] 'כי יקח איש אשה'. ותלמיד מהרי"ל שהיה מבני אוסטרייך כן נהג להתעטף והוא עצמו קנה לכבוד חתונתו טלית חדשה. א"ה: דרשת הסימוכין הנ"ל הוא מעיקרו אסמכתא למנהג הישן של חופת טלית, כפי המובא לראשונה במפרשי אשכנז עה"ת לסוף פרשת כי תצא, ראה: רוקח; הדר זקנים בעה"ת; רבי חיים פלטיאל.
כמנהג ריינשוס המאוחר, כן כתב מחותנו של מהרי"ל ה"ה רבי זליגמן בינגא; אחרי הביאו דברי התוספתא הוסיף שבאשכנז אינם נוהגים כך וז"ל: ובאשכנז רגילין כשנשא אשה אז יתעטף בציצית,וילפינן מדכתיב 'גדילים תעשה לך' וסמיך ליה 'כי יקח איש אשה' - מהר"ז בינגא עמוד קח.
בכתבי מהר"ם מרוטנבורג, מצאנו שמועות סותרות:
בספר תשב"ץ של רבי שמשון ב"ר צדוק [מבית מדרשו של מהר"ם], סימן תסד, הביא את האסמכתא הנ"ל לגבי מנהג חופה וסיים: "ונראה לי מכאן \מהאסמכתא] סמכו בזה המלכות של אשכנז שלא להתעטף בציצית עד לאחר הנשואין". [דבריו הובאו ע"י רבי משה מצוריך, בהגהותיו לסמ"ק - סמ"ק מצוריך, ח"ב עמוד צז].
לאידך בספר מנהגיו של מהר"ם כתוב לאמר: ביש מקומות נהגו החתנים הבחורים להתחיל עיטוף ראשן בטלית בחתונתם, וסמך לדבר וכו' - 'מנהגים דבי מהר"ם' עמוד 38. הרי דנקט שהחבורים מנעו מעיטוף ראשם, אולם עיטוף גופם מאן דכר שמיה. איברא כי יש לתרץ בדוחק שכונת ה'מנהגים' שהתעטפו בט"ק, וכל זה צריך לימוד. (אולי ננקד 'עיטוף ראשון"?? אברהם אומן).
רבי יוזפא קשמן סג"ל מפפד"מ בספרו 'נוהג כצאן יוסף' עמוד יח, האריך בחשיבות ענין עיטוף הסרבל לכבוד התפילה, ולחיזוק דבריו העתיק לשון 'ספר חסידים' סימן נז: "אוי להם לאותן שממתינים להתעטף משבת לשבת".
חותנו של רבי יוזפא, ה"ה רבי יהודה מילר מבינגא, הגיה את ספר חתנו את הערותיו הדפיס בקונטרס בשם 'צאן הנחלות' [צורף לכמה עותקים של נוהג כצאן יוסף] ודעת החותן שכונת ס"ח הוא לעטיפה בטלית ולא לסרבל, ואלה דבריו: "נ"ל דלא קאי על עטוף הסרבל, רק על עטיפת טלית גדול שנוהגים מקצת בחורים שלא להתעטף כי אם בשבת". א"ה: את דבריו אפשר לפרש בשנים, א] שרוב הבחורים התעטפו כל יום, ורק מקצתם התעטפו רק בשבת. ב] להיפך שרוב הבחורים לא התעטפו כלל, ורק מקצתם התעטפו בשבת. [על הקפדה יתירה של ציצית בשבת, ראה מקור חיים סימן כד סעיף א].
על מנהג פפד"מ מעיד רבי זלמן גייגר: שאין מתעטפין בטלית עד שנושאין נשים,והנערים מברכים על בגד קטן שלובשים תחת לבושיהם 'על מצות ציצית'. וביו"ט כן מתעטפין בט"ג מבן יג' שנה ומעלה. והנה הטעם במהרי"ל אינו אלא סמך לדבר, אבל הטעם י"ל למען יהיהו הפנויים נכרים בבית הכנסת ויבושו וימהרו ע"כ לקיים המצוה לקחת אשה. ועוד שעשו כן להחזיק המנהג הפשוט בכל ישראל לבוש בגד ארבע כנפות תמיד, כי ע"י שאין לנערים טלית לא ימלטו מללבוש בגד ארבע כנפות להיות להם לציצית ולנשקם בעת ק"ש. - 'דברי קהלת' עמוד 46.
היעב"ץ מעיד: המנהג עדיין בין האשכנזים שנערים אינם מתעטפים בט"ג. ומצדיק את המנהג "אין לתפוס עליהם כלל [דלא ככנה"ג שעירער] כי לא מצינו חיוב ט"ג מפורש, אפילו דמי שיש לו אשה וממון, כ"ש שאין להטיל חובה על הנערים, שאין להם עדיין מאומה משלהם, וקיי"ל ציצת חובת מנא". והרב כנ"ג דיבר כמנהג עירו שהנערים אינם לובשים ט"ק ולכן הציבור מנדב לכולם ט"ג, ומפני כבוד בעלמא הוא, ע,כ תו"ד במו"ק סו"ס יז.
א"ה: דבריו צריכים לימוד, ממ"נ אם אין חיוב לקנות טלית כלל, למ"ל לקנות לנערים שאן להם ט"ק. ועוד מאי שנא מצות ציצית משאר מצות שחינכו בהם הקטנים, ועוד לט"ק היה כסף ולטלית גדול לא? ותו ידועים דברי הרמב"ם: בשעת התפלה גנאי הוא להתפלל בלא עיטוף.

המנהג בדורות האחרונים
כאן הגענו למדרש פליאה, ואפשר שיחתי: כידוע שיסוד למנהג אוסטריה ופיהם הם מנהג אוסטריך הישן,. ובסיס למנהג גרמניה הוא מנהג ריינוס, וכאן התהפכו היוצרות; בארצות אוסטריה וגרמניה התעטפו הנערים בט"ג. ובפולין לא התעטפו.

מנהג פולין
הלבוש בהלכות ציצית אינו מזכיר כלל שפנוי אינו מתעטף, ואדרבה, אחרי ביארו דין ט,ק מסיים: מכל מקום מצוה מן המובחר הוא שיהא לכל אחד ט"ג מיוחד שיברך עליו בבית הכנסת, משום צניעות והכנעת הלב, - סימן ח סעיף ו.
כן לא מצאנו חילוק בין פנוי לנשוי אצל חכמי פולין: מהרש"ל רמ"א ותלמידיהם ב"ח מט"מ. ויתר על כך, המג"א בסימן ח ס"ק ג, כותב: משמע בקדושין דף כט, שבחור לא היה מכסה ראשו בטלית אפילו הוא ת"ח. הרי הגוף כן עיטפו בטלית, וכנראה שכ ן מנהג פוליןבזמנו. וזה תואם את לשון מהר"ם הובא לעיל: הבחורים התחילו עיטוף ראשם מיום חתונתם. [נ"ל שדברי המ"א לקחים מהב"י סימן ח ד"ה ומכסה ראשו].
גילוי מפורש על מנהג פולין נמצא בכתבי החו"י, שכתב מפורשות על שינוי מנהג לבישת טלית אצל פנויים, שהאשכנזים אינם מתעטפים, ומנהג פולין ופיהם כן מתעטפים, - 'מקור חיים' סימן יז סעיף ג.
רבי צבי אלימלך מדינוב מעיד שכך המנהג עדיין בימיו דאין מתעטפין בטלית עד הנישואין: ונתן טעם לדבר על פי סוד, דענין העיטף מורה על אור המקיף, והאור בא מן השמחה של מצוה, והשרוי בלא אשה שרוי בלא שמחה [שבת קנב] שמחת לב אשה.
רבי אברהם דוד מבוטשאטש, בספרו 'אשל אברהם' מהדו"ת, סימן טז כותב: בחור אף שאינו לובש ט"ג לא יברך על ט"ק שלו, אלא ישמע את הברכה מגדול המתעטף; וכן גילה בעל מנח"א ממונקרטש דעתו לבחורי ישיבתו על אף שלא לבשו ט"ג, שב ואל תעשה עדיף, - 'דרכי חים ושלום' סעיף לב.

בבית מדרשו של בעל מנחת אלעזר ממונקאטש, לא היו הבחורים מתעטפים בטלית, אבל אם אירע שבאו בחורים מ'גליל העליון' ואשכנז לא מיחה בהם לשנות מנהגם, - דחו"ש סעיף לז. וכן הורה גם בעל דברי יואל מסאטמר – קובץ פרי תמרים, גליון ז (כסלו תשמ"ב) עמוד סה.

מנהג אשכנז ואוסטריים בדורות האחרונים
באוסטריה שמרו על המנהג הקדום, ופנוים וכן ילדים לפני בר-מצוה התעטפו בט"ג, עד דור אחרון.
באשכנז שינו את מנהגם בדורות האחרונים, והחלו להלביש גם ילדים בט"ג, כך שמעתי מעשרות יוצאי בני אשכנז וגליל העליון, וכך רשום בכמה מקורות, ונעלם ממני מתי החל שינוי זה, ומי הנהיגו, ונימוקם לכך?
בשו"ת לבוש מרדכי מהד"ת או"ח סימן ב, כתב: ע"ד המנהג במקומות אלו שאין מתעטפים בט"ג מי שאינו נשוי, תמוה בעיני לבטל מצות ציצית מפני סמך על הרמז, ובמג"א כתב רק שאינו מתעטף על ראשו. ושמעתי מפי תלמידי הגאון בעל 'אמרי אש' כי בבית מדרשו גם הבחורים היו מתעטפים על ראשיהם. וכבר אמרתי כי רק בדורות הראשונים שהיו משיאים בניהם סמוך לפרקן כמו בתליסר וארביסר, היו נוהגין מנהג זה, אבל בזה"ז וכו'.
וכן השיב רבי נסים אברהם אשכנזי מאזמיר, כשנשאל מאנשי עירו היות שבאו כמה ת"ח מאשכנז העירה, והרווקים אינם לובשים ט"ג והדבר תמוה לרבים ובאו לשאול אמרי פיו.
וענה הרב: לכאורה מעיקר דינא דגמ' אין קפידא בכך. לאידך מדברי הרע"מ פרשת שלח, נראה דלאו שפיר עבדי שהרי מבואר שם שיש איסור לקרות ק"ש בלא ציצית. אולם עיני ראו כי לא נפלאת היא שהרי כבר מהריכ"ל סמיך ליה אסמכתא.
מיהו כמו זר נחשב שיהיה איש יושב ובטל ממצות ציצית בשביל שלא נשא אשה, וכבר ראתה עיני תמיהת בעל כנה"ל, ועוד יתירה מזאת הרי מדברי מגF"א מבואר שבחור מתעטף בטלית, ורק את ראשו אינו מכסה.
למסקנא דמילתא: העולה מכל זה כיון שהוא בן יג' שנה ואילך הרי הוא חייב בטלית, ואף לפי מנהג אשכנז לאו שפיר עבדי כפי שפירש כנה"ג ומג"א, - שו"ת מעשה אברהם, אזמיר תרט"ו סימן יג.

סיכום
מרוב מקורות הנ"ל קשה לקבוע יתידות כמה לשונות אפשר לפרש בשני אנפין, ועיקר הקושי הוא אין לנו תמונה אחידה במנהג הקהלות. ועדיין רב העלם מהגלוי.
בסיכום הדיון בפרשה סבוכה זו אפשר לקבוע את המסקנות הבאות:
לבישת טלית גדול לפני: עד דור מהר"ם לא מצאנו הבדל בין פנוי לנשוי.
מדור מהר"ם ואילך מצאנו כבר מנהגים שונים לגבי פנויים. יש מהן שהתעטפו. יש שלא כיסו את ראשם ויש שלא לבשו טלית כלל.
בפפד"מ מצאנו מנהגים שונים, יש שלבשו רק בשבת, יש רק בחג. ואולי יש שלבשו כל יום. ובדורות האחרונים לבשו גם ילדים ט"ג, כך שמעתי מכמה יוצאי העיר.
בפולין – ראשית תקופת הפוסקים – אין לנו גילוי על מנהג מיוחד לפנוים ולכן מתבקש לומר שגם הם התעטפו בט"ל. אולם בדורות האחרונים (לא ידועה תקופת השינוי) הפסיקו להתעטף בט"ג.

לבישת טלית קטן
רק בספרות חז"ל מצאנו שצורת הלבוש היתה בגד שעטף את כל הגוף, וד' כנפות מחויב בהטלת ציצית.
כבר בכתבי הגאונים לא מצאנו אזכור על לבישת ט"ג בכל היום, כנראה עקב שינוי צורת דרך המלבוש.
התפשטות לבישת ט"ק באשכנז התחילה בתקופת מהר"ם, ואולי יש ללמוד מכך, שהואיל והתחילו אז עם לבישת ט"ק הפסיקו הבחורים עם הט"ג.
אולם רק אחרי כמה וכמהדורות השתרש היטב אצל בני אשכנז. לעומתם כנראה שאצל בני ספרד כבר היה פשוט לבישת ט"ק.
מקורות על כך:
לבישת טלית קטן בתקופת הראשונים
עצם צורת טלית קטן ולבישתו משך היום נראה שיסודו מ'חסידי אשכנז' ראה: דרשות מהר"ח או"ז, עמוד 501; רוקח הל' ציצית כתב: כל אדם צריך לקנות טלית. וכ"ה בראבי"ה הל' ציצית עמוד רמד. כן אפשר להיווכח שיסודו מחסידי אשכנז ואיטליה, מלשון הנהגתם: "מנהג טוב ללבוש בגד וכו' ולהוליכו תדיר על גופו בלכתו בשבתו בקומו עד שוכבו, ואז יראנו ויזכור כל מצות השם" – ספר 'מנהג טוב' סעיף כז. ודגמא נוספת; אחת מהנהגות הטובות, בספר היראה לר"י הוא: "ויהיה לו ט"ק וילבשנו מתחת למדיו, שעיקר מצות ציצית ללבשו תמיד"; ועיין היטב בלשון דרשתו של ר"י עה"ת [ירושלים תשמ"ח] עמ' שכ. תלמידי מהר"ם מרוטנבורג מעידים על רבם, שלבש ט"ק כמין סרבל קטן אע"פ שאין בו עיטוף, וכן דרך הצנועים, - מרדכי הל' ציצית סימן תתקמג.
ובחידושי מהר"ז בינגא עמוד צז, הביא מכמה חכמי דורו ה"ה מהרי"ל, רבי אהרן הלוי, ועוד הרבה גדולים שלבשו הט"ק מעל בגדיהם ומתחת לסרבל. ורבי טודרוס לבשו מעל הסרבל עיי"ש. חידוש רב הובא שם על שיעורו של הט"ק של מהריכ"ל: "היה ארוך וירד למטה מטבורו בין לפניו ובין לאחריו, זהו השיעור שהגדול יוצא עראי לשוק"[!]. להעיר משו"ת מהרי"י ברונא [תלמיד בעל תה"ד] סימן צו, שחקר אם יש חשש יוהרא בלבישת ט"ק על הבגד, היות ובזמנו לא היו הבחורים רגילים ללבוש ט"ק על בגדיהם בפרהסיא, שהיה זה מנהג רבנים בלבד, לפיכך בחור העושה כן אינו אלא מן המתמיהים. ובא"ז הל' אָבֵל, סימן תכא, כתב שאפשר ללבוש ציצית תחת סרבלו כל היום ואינו מן המתמיהין! וכן משמעות לשון השואל בשו"ת מהר"ח או"ז, סימן א, שיחידים לבשו ט"ק. וכן מרהיטת לשונו של רב יוחנן לוריא (תלמיד מהר"ם מינץ) בספרו 'משיבת נפש' עמוד קח, משמע שרוב העולם לא נהגו ללבוש ד' כנפות במהלך היום. לאידך גיסא בשו"ת מהר"ם מינץ [תלמידו של מהר"י ווייל] סימן עח, העיד על עצמו: בשינת צהרים כיסה ע"ע הט"ק כדי שלא יצטרך לברך כשקם [!]. וכ"כ בדרשות מהר"ח או"ז, עמוד 106. כן ידועה הנהגת מהר"ם מרוטנבורג, לגבי יציאה בשבת עם ט"ק, ראה תשב"ץ סימן מד; מרדכי לשבת סימן תמב.
במחזור עם פירוש 'מעגלי צדק' הל' ציצית האריך בתיאור הט"ק ודרך לבישת הט"ק, וז"ל: "ילבש ט"ק כעין סרבל קודם שילך לבית הכנסת וילך בו כל היום כי עיקר מצות ציצית לזכרון ניתנה וע"כ יהיה תמיד עליו אותו טלית תחת המקטורן ולא תחת הקוטא וכו' וכפי מה שראיתי הכל נוהגים להשים הט"ק על החלוק תחת כל המלבושים רק קצת זקנים וחכמים שמשמים אותו על כל המלבושים, לבד המלבוש הרחב אשר עליו מלמעלה המכסה כל המלבושים" – מחזור מנהג אשכנז שאלוניקי ש"ט.
לאידך הריטב"א בשם רבו [הרשב"א תלמיד מובהק לר"י] כותב שיוצאים ידי חובה באלו הטליתות הקטנים שנהגו ללבוש ברוב המלכיות! ומצדיק את המנהג על אף השיעור הקטן, ומסיים: "וכן פשט המנהג בכל ישראל, כי רובם אין להם טלית גדולה הראויה לעיטוף ועושים טליתו קטנים שלובשין אותן" – הביאו נימוקי יוסף הל' ציצית. בהמשך הדברים דן הריטב"א בדין קדימת טלית לתפילין, ומכריע להקדים טלית לתפילין, שהרי את הטלית מעטפין אחרי שכבר לבש כל המלבושים ושנתנו כבר מקטויהם בראשיהם, ואפילו אותם שאין נוהגין אלא בטלית קטן, ראוי ללבוש אותו על מלבושיהם. ונמצא כבר בשו"ת המיוחסות להרמב"ן סימן עח, דיון על שיעור בגד הט"ק.
מן הענין לציין מלשון רבינו יונה והריטב"א אשפר להיוכח שבתקופתם נהגו רוב הספרדים בלבישת ט"ק בלבד ואל התעטפו בט"ג בכלל אפילו בעת התפלה.
רבי משה בן יקותיאל מן האדומים מרומא [חי בסוף תקופת ראשוני איטליה] כותב כמנהג פשוט שדרך לבישת ט"ק כל בוקר מיד בעת קומו ממשכבו עוד לפני עשיית הצרכים [!] ובירכו עליו "על מצות ציצית". ויש ללובשו כל היום: "ואין לסמוך במה שמתעטף בטלית שיש בה ציצית בשעת התפלה לבד, כי בעתות התפלה על הרוב אינו רואה דברים שיחמוד [אותם] ויעבור על המצוות. אך כשהוא הולך בשווקים וברחובות, ורואה הצורות הנאות והתכשיטין הנאים וכו' העין רואה והלב חומד אז צריך לראות הציצית בהסתכלות הלב ובזכירה ובעיית המצות", - 'ספר התדיר' סימן מו. [מקורו לקוח מאע"ז סוף שלח, אולם שם משמע שבמשך היום לבשו אותו בגד שהתעטפו בעת התפלה]
וכן הרא"ש בהלכות ציצית שלו הביא כמה דינים הקשורים לט"ק. וכן בנו רבי יעקב, בטור שלו סימן כד כותב: אע"פ שאין אדם חייב לקנות טלית וכו', מ"מ טוב ונכון להיות כל אדם זהיר וזריז במצות ציצית שיהיה לו בגד קטן מצוייץ שילבש אותו כל היום. וצ"ב הלא מצינו כמה מראשוני ספרד הסוברים שהחיוב לציצית הוא רק לבגד המיוחד לעיטוף כל הגוף, ראה: רבי יהודה ב"ר יקר בפירושו לתפילה, ח"ב עמוד כד; 'המספיק לעובדי השם' (מהדורת דנה) עמוד 281; מרדכי הלכות ציצית, סימן תתקמג, בשם ר"צ [?], וצ"ב האיך היתה צורת לבישת הט"ק שלהם, ואכן רבינו יונה בספר היראה כתב שטוב שיהיה לו צורת סרבל ואז אין בו פקפוק.
גם דעתו של רבי יצחק הלוי בן מרואן – מראשוני חכמי פרובינצא, ראש ישיבת נרבונא – "שאלו הלובשים הטליתות תחת מלבושיהן אינן יוצאין ידי חובתן" והביא על כך כמה נימוקים וראיות מחז"ל, -הובא ב'העיטור' עמוד 149; 'הפרדס' הלכות ציצית סימן ג.
ואכן משום הכי נהגו כמה מראשוני אוסטרייך ללבוש הט"ק למעלה מבגדיהם, - הובאו לעיל. עוד הנהגה מיוחדת מאחד מחכמי אוסטרייך, ה"ה רבי יצחק ארווילרא [שמהר"ז בינגא מכנהו: מ"ו מדברנא דאומתיה בוצינא דנהורא מהר"ר] לבש את הט"ק מתחת הטברט [=מעיל העליון] שלו, "משום שהיה רגיל לפשוט את סרבלו מעליו, וא"כ היה בגלוי אם היה הולך לבית הכסא" – 'מהר"ז בינגא' עמוד צח.
ועוד יתירה מזאת, הלא דעת כמה ראשונים היא: אדם הלוובש כמה בגדים בני ד' כנפות, אזי רק הבגד העליון חייב בציצית, ראה: 'ארחות חיים' הלכות ציצית סעיף ד; 'אהל מועד' דף קיא ע"ב; 'מושב זקנים' סוף פ' שלח; והרלב"ג שם, הגדיל לעשות: שהמוסיף יותר מבגד אחד, עובר על איסור בל תוסיף. וסוגיא זו צריכה עדיין ליבון רב. וע"ע שו"ת מהריכ,ל סימן י; חדשות סימן ד; תה"ד סימן מה; מהר"ם מינץ סימנים עח, קי.
כנראה מהמקורות הראשונים של לבישת ט"ק שהתפשטות לבישתה החלה בתקופת מהר"ם, ובד בבד באותה תקופה מצאנו לראשונה שפנוי אינו מתעטף בט"ג אולי תמורת ט"ג לבשו ט"ק וכל זה עדיין בגדר השערה.
עד כאן המאמר הנפלא מהספר "מנהגי הקהילות" חלק ראשון.

צולניק · הודעהעל ידי **צולניק** » ו' מרץ 17, 2017 12:14 pm

בהמשך לנושא האשכול
מנהגינו שבחורים וכ"ש קטנים אינם מתעטפים בטלית, לפי פשוטו הוא נגד דברי המשנה 'קטן היודע להתעטף חייב בציצית', האם יש מי שמפרש להדיא את דברי המשנה על טלית קטן?

עושה חדשות · הודעהעל ידי **עושה חדשות** » ו' מרץ 17, 2017 12:51 pm

דניאל כתב:אבל לא כתוב שם ההסבר שנתן אותו הרב. אני שמעתי פעם שהטעם שיהיה ניכר שהוא בחור ויתבייש וינשא, אבל הנני מתעצל מלחפש כעת...

דברי קהלת, כדלהלן.

זקן ששכח · הודעהעל ידי **זקן ששכח** » ו' מרץ 17, 2017 1:14 pm

ישבב הסופר כתב:בדיחה טפילה, כמובן.

לגבי הרצינות של הסברא לא לי לקבוע, אבל באגב אעיר שכל בדיחה היא טפלה, כי אין בה 'עיקר', ומן הסתם כוונתכם לבדיחה תפלה = חסרת טעם.

בתוך הגולה

משולש כתב:בנושא של טלית לבחורים יש מאמר מקיף ב"מנהגי הקהילות".

בעוסקי כעת בעניין כמה הערות למאמר
(הערות נוספות נרשמו כאן במקו"א)

משולש כתב: בספר חסידים [מבני ריינוס] מפורש שבחורים התעטפו בטלית, וכה דבריו בסימן תמו: מעשה באחד שאמר לו המת בחלום שימות, פעם אחת אמר לו "התוודה"במהרה תמות, וכו' הזכות שאתה בחור ואתה מתעטף בציצית שהתחלת מחדש והזהוב שנתת לת"ח עני, פדאוך מן המות ותחיה.
....
לשון 'ספר חסידים' סימן נז: "אוי להם לאותן שממתינים להתעטף משבת לשבת".
חותנו של רבי יוזפא, ה"ה רבי יהודה מילר מבינגא, הגיה את ספר חתנו את הערותיו הדפיס בקונטרס בשם 'צאן הנחלות' [צורף לכמה עותקים של נוהג כצאן יוסף] ודעת החותן שכונת ס"ח הוא לעטיפה בטלית ולא לסרבל, ואלה דבריו: "נ"ל דלא קאי על עטוף הסרבל, רק על עטיפת טלית גדול שנוהגים מקצת בחורים שלא להתעטף כי אם בשבת".

לענ"ד הדברים משלימים אלו את אלו. כי לש' ס"ח סי תמ"ו נראה קצת שלא היה זה מנהג פשוט שבחור יתעטף בטלית תמיד. רק הזכות של אותו בחור שהתחיל מחדש (? אולי הפסיק וחזר בו) עמדה לו להינצל. והדברים אחדים הם עם אזהרת החסיד לאלו שאינם מתעטפים כל יום.
(יל"ע אם יש לסי' תמו מקבילה בס"ח פארמא ולפ"ש לא בדקתי)

משולש כתב:בריינוס לא התעטפו. ובאוסטרייך כל התעטפו כפי שרושם תלמיד מהרי"ל, סוף הל' נישואין, שבני ריינוס סמכינהו על הדרשת סימוכין [דברים כב, יב] 'גדילים תעשה לך' וסמיך ליה [דברים שם, יג] 'כי יקח איש אשה'. ותלמיד מהרי"ל שהיה מבני אוסטרייך כן נהג להתעטף והוא עצמו קנה לכבוד חתונתו טלית חדשה.
בכתבי מהר"ם מרוטנבורג, מצאנו שמועות סותרות:
בספר תשב"ץ של רבי שמשון ב"ר צדוק [מבית מדרשו של מהר"ם], סימן תסד, הביא את האסמכתא הנ"ל לגבי מנהג חופה וסיים: "ונראה לי מכאן \מהאסמכתא] סמכו בזה המלכות של אשכנז שלא להתעטף בציצית עד לאחר הנשואין". [דבריו הובאו ע"י רבי משה מצוריך, בהגהותיו לסמ"ק - סמ"ק מצוריך, ח"ב עמוד צז].
לאידך בספר מנהגיו של מהר"ם כתוב לאמר: ביש מקומות נהגו החתנים הבחורים להתחיל עיטוף ראשן בטלית בחתונתם, וסמך לדבר וכו' - 'מנהגים דבי מהר"ם' עמוד 38. הרי דנקט שהחבורים מנעו מעיטוף ראשם, אולם עיטוף גופם מאן דכר שמיה. איברא כי יש לתרץ בדוחק שכונת ה'מנהגים' שהתעטפו בט"ק, וכל זה צריך לימוד. (אולי ננקד 'עיטוף ראשון"?? אברהם אומן).

בא' מכתבי היד של ספר מהרי"ל (נדפס במהד' שפיצר מכון ירושלים עמ' תסח מדור שנו"ס) מופיע לשון זו: 'ביש מקומות וכן ברינוס נוהגין החתנים הבחורים להתחיל עיטוף ראשם הראשון בטלית בחתונתם וסמך להם גדילים...'
לכא' קירוב הלשונות בין מנהג זה למופיע בספר מנהגים דבי מהר"ם (אגב עמ' 83 ולא 38) מלמד שצדק הרב גולדהבר בדיוקו שיש כאן עדות על מניעת עיטוף ראש בלבד.

אלפנביין בהערות למנהגי מהר"ם שם מציין לכמה מר"מ ומכללם גם ל'הח' שודט בס' יידשע מערקווירינקייטען כרך II פרק 25 צד 3".
החכם (?) שודט הנ"ל ידוע כנוצרי ואנטישמי ועל מהימנותו כתבו רבים (ע"ע בנספח למאמרו של ר"י פראגר בספר ירושתנו ה עמ' רצז) אך בוודאי מעניין לראות אם נמצא שם משהו על מנהג פ"פ בזמנו.
האם ספרו הנזכר Jüdische Merkwürdigkeiten נמצא במרשת היכן שהוא? ואולי גם להורדה חינמית? כל היודע ומודיע יבוא על שכרו מ"ה.

משולש כתב:מרדכי הלכות ציצית, סימן תתקמג, בשם ר"צ [?],

לידע ולהודיע כי בכל כתבי היד של הלק"ט למרדכי הל' ציצית שנבדקו ע"י הרב סופר לא נזכר אותו ר"צ אלמוני
(ברובם אלו דברי ר"ש בשם רבו ובחלקם הם דברי ר"ש עצמו אך באף אחד מהם זה לא ר"ש בשם רבו בשם ר"צ)

תורה מפוארת

בעניין טלית לנשואים דווקא, עיין כאן ובהמשך הדפים
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 700286.LST

ובד"א במה תליא מנהגא דהספרדים שחלקם הולכים עם טלית וחלקם לא?

בתוך הגולה · הודעהעל ידי **בתוך הגולה** » ג' אפריל 28, 2020 3:08 pm

כעת ראיתי שהלכתי שולל אחרי ט"ס אצל אלפנביין שם. הציון ח) הכולל את ההפניה לספרו של שודט אמור להיות על האמור שם בהמשך שם גבי מנהג זריקת חיטים לפני החתן ואינו עניין לדידן כלל

: אוצר החכמה_8272 (1).jpg (569.76 KiB) נצפה 7714 פעמים

בתוך הגולה · הודעהעל ידי **בתוך הגולה** » ד' אפריל 29, 2020 9:05 am

תורה מפוארת כתב:בעניין טלית לנשואים דווקא, עיין כאן ובהמשך הדפים
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?1 ... 700286.LST

ובד"א במה תליא מנהגא דהספרדים שחלקם הולכים עם טלית וחלקם לא?

יש"כ גדול.
אגב מה שהביא שם מספר אור המאיר כיוון לדבריו הרב פותח האשכול בראש הדברים
איברא מה שהביא שם מהשד"ח בשם היפה ללב הניחו מקום לטעות כאילו זה מנהג הספרדים שלא להתעטף בטלית עד הנישואין. אך האמת היא שהיפ"ל ליישב מנהג אשכנז בא וליה לא סבירא ליה כמפורש בגוף דבריו שם וביתר שאת בשד"ח שם.

פורום אוצר החכמה

מי מחובר