הודעהעל ידי חכם באשי » א' אוגוסט 29, 2010 12:25 am
איש ספר,
אכן חבל שנכנסת בתחומי...
את רובו המכריע של ספר חסידים, כתב ר' יהודה החסיד, במשך כל ימי חייו.
בנו, ר' משה זלטמן מספר, שבאותו יום שנפטר - כתב אביו שני דפים מספר חסידים. היינו, כתיבת הספר נמשכה עד פטירתו ממש.
אמנם לאחר מכן ערכוהו תלמידיו והוסיפו בו פיסקאות שונות, מספרים שריה"ח עצמו וודאי לא ראם (כמו ספר משנה תורה לרמב"ם).
שני עריכות הגיעו לידנו, האחד בכת"י פארמה, הוא יותר מדוייק, ויותר רחב, וההוספות המאוחרות מעטות בו מאוד. והוא נדפס בידי וויסטנצקי רק לפני כמאה שנה.
העריכה השניה, יותר מאוחרת, היא יותר קצרה והרבה מהקטעים שבעריכה שבכת"י פארמה - אינם בה.
ומכיון שהכל תלוי במזל ואפילו ספר תורה שבהיכל - נדפסה העריכה השניה, הפחות משובחת, ראשונה, בעיר בולוניא, בשנת רצ"ח - והיא נתקבלה בתפוצות ישראל. ממנה ציטטו הפוסקים ובעלי המוסר ושאר מחברים.
לאחרונה שלח לי ידיד שני עמודי כת"י מספר חסידים שהוצאו מכריכת ספר, המתוארך לסוף המאה ה13, והוא הכת"י הקדום ביותר מספר חסידים שהגיע לידינו.
ושם אכן, הסדר והחומר זהה לעריכה שבכת"י פארמה.
בנוסף לשתי העריכות המרכזיות ישנן "עריכות-משנה" של חלקים קטנים מספר חסידים, כמו זה שהדפיס הרשלר בגנוזות, וזה שהדפיס פרופ' סולובייציק ברבעון האנגלי (ולא ידע שמרבית החומר שהדפיס מצוי בפירושי התורה לריה"ח שהדפיס לנגה!).
עוד בענין שתי העריכות המרכזיות, ראה במבואו של איבן מרקוס לספר חסידים כת"י פארמה, הוצאה פקסמילית (אינו באוצר, וחבל).