יו"ל קובץ "עץ חיים" גליון כ"א

[מ.ל.]

בשעטו"מ
מצו"ב תוכן העניינים של הקובץ החדש.

[גם זו לטובה]

אודה למי שיעלה את תשובת הבי"א

[איש_ספר]

כתמיד הקובץ מפליא בגיוונו ועשיר בתוכנו.
בין הדברים הראויים לתשומת לב מיוחדת תשובת היא הבית אפרים המתפרסמת לראשונה כאן, שהיא משלימה פולמוס שעבר בינו לבין המשכנו"י בהלכות עירובין, והנה כתב הקה"י בקריינא דאגרתא, שדברי המשכנו"י נראים חזקים מאד והב"א לא העלה שובר לטענותו של המשכנו"י, http://www.otzar.org/aspcrops/60165_116 ... 722014.asp ואילו כאן בתשובה זו המתפרסמת לראשונה מתייחס הב"א לראיה זו.

קובץ עץ חיים - באבוב - חוברת כ''א (2)_Page_1.jpg (189.78 KiB) נצפה 9189 פעמים

קובץ עץ חיים - באבוב - חוברת כ''א (2)_Page_5.jpg (189.67 KiB) נצפה 9189 פעמים

קובץ עץ חיים - באבוב - חוברת כ''א (2)_Page_6.jpg (193.38 KiB) נצפה 9189 פעמים

קובץ עץ חיים - באבוב - חוברת כ''א (2)_Page_7.jpg (180.2 KiB) נצפה 9189 פעמים

קובץ עץ חיים - באבוב - חוברת כ''א (2)_Page_8.jpg (185.16 KiB) נצפה 9189 פעמים

קובץ עץ חיים - באבוב - חוברת כ''א (2)_Page_9.jpg (209.31 KiB) נצפה 9189 פעמים

[גם זו לטובה]

בשעטו"מ
מצו"ב תוכן העניינים של הקובץ החדש.

אני מבקש שוב נא להעלות את תשובת הבי"א.

[צפנת פענח]

התחלת המאמר. גם זו לטובה

[גם זו לטובה]

התחלת המאמר. גם זו לטובה

יש"כ

כותב המבוא "שכח" לציין שגדולי הפוסקים חששו לשיטות האוסרות, ולא כפי שנראה כאילו איזה אברך צעיר קם בוקר אחד לערער על מנהג מקובל מדורי דורות.... אוי לנו שגם ד"ת נערכים בצורה פוליטית.

[הוד_והדר]

התחלת המאמר. גם זו לטובה

יש"כ

כותב המבוא "שכח" לציין שגדולי הפוסקים חששו לשיטות האוסרות, ולא כפי שנראה כאילו איזה אברך צעיר קם בוקר אחד לערער על מנהג מקובל מדורי דורות.... אוי לנו שגם ד"ת נערכים בצורה פוליטית.

וכפי הנראה כותב ההערה מעלי גם ערך את הודעתו בצורה פוליטית וד"ל

[צפנת פענח]

התחלת המאמר. גם זו לטובה

יש"כ

כותב המבוא "שכח" לציין שגדולי הפוסקים חששו לשיטות האוסרות, ולא כפי שנראה כאילו איזה אברך צעיר קם בוקר אחד לערער על מנהג מקובל מדורי דורות.... אוי לנו שגם ד"ת נערכים בצורה פוליטית.

כמדומני שגם המשנה ברורה הביא רק את המשכנות יעקב בזה, ולא ציין לשאר גדולי הפוסקים. ואולי טועה אני בזה. מי המה עוד גדולי הפוסקים שחששו לשיטה זו?

[בברכה המשולשת]

כך מטים בשם אדוננו הגר"א

[צפנת פענח]

כלומר שבימי המשכנות יעקב כבר קבלו כן מפי השמועה מהגר״א?

[בברכה המשולשת]

כמדומני שראיתי פעם שכן.

[לבי במזרח]

כידוע שפרסמו רבני ווילנא אחר פטירת רבינו הגר"א ז"ל מכתב שלא להדפיס דברים בשם הגר"א אא"כ יש עדות שהוא מגר"א ז"ל, וא"כ נא לציין מקור מסמוך לדבריל

[בברכה המשולשת]

ביאור הלכה סימן שמה ד"ה שאין ששים רבוא- "... ועיין בספר גאון יעקב שכתב בשם הגר"א ז"ל ג"כ ראיה לשיטת המחמירין ...."

[צפנת פענח]

תודה לבעל הברכה המשולשת על ציון מקור לדברי הגר״א. אמנם מכאן עד מה שכתב הרב הגז"ל, שגדולי הפוסקים נקטו כן, רחוקים הדברים. וכנראה שעד שפקפק המשכנ״י על תיקוני העירובין בעיירות מושב בני ישראל, לא פקפק אדם מעולם על הנהוג שבעולם.
ומענין לענין, אם רווחא דשמעתתא כן בשם הגר״א, תמוה מדוע לא מצינו ראי׳ זו בדברי המשכנ״י שכ״כ שו״ט בסוגיא זו, והי׳ כלי שני מאדונינו הגר״א ז״ל. וביותר מדוע לא מצינו בביאור הגר״א על שו״ע הכרעה בזה?

[מעט מים]

בהקובץ שם יש מאמר ארוך בעניני קדימה בברית מילה, וא' מהענינים הוא מי קדום מילה בזמנו או שלא בזמנו, הנה בשו"ת אמרי מהרא"ב (זילבערבערג ח"ב סי' י"ד) כתב וז"ל, וכן עשה להלכה למעשה כבוד קדושת אדמו"ר הגה"ק שליט"א בהיותו בפאביאניץ וכבדו בסנדקאות בשני ברית מילה אחת בזמנו ואחת שלא בזמנו פסק למול מקודם השלא בזמנו וכו'. מי יודע ומי מכיר מי הוא האדמו"ר הנ"ל, אולי הוא האמרי אמת מגור

[צפנת פענח]

מסתבר, כי פאביניץ הי' מעוז של חסידי גור, והרב זילבערבערג הי' אדוק בצדיקי בית גור.

[איש רגיל]

מקודם שמעתי שהדבר אברהם ס"ל שמילה שלא בזמנה אסור לדחות אפי' רגע.

[איש_ספר]

תשובת הב"א:

בית אפרים.pdf

(141.33 KiB) הורד 412 פעמים

[פרטיזן]

מישהו יכול להעלות את המאמר המעניין של הרב דנדרוביץ' המופיע בקובץ?
בתודה מראש.

[גם זו לטובה]

תשובת הב"א:

בית אפרים.pdf

יש"כ

שמעתי ש"בעדות" [של העדה"ח] גם פרסמו תשובה חדשה של הבי"א.

[גם זו לטובה]

שלחתי את תשובת בי"א, לאחד מגדולי הת"ח, ולטענתו הסגנון הרמה וכו' לא מתאים כלל לתשובות בי"א.

[סוקר]

שלחתי את תשובת בי"א, לאחד מגדולי הת"ח, ולטענתו הסגנון הרמה וכו' לא מתאים כלל לתשובות בי"א.

אם תכתוב מיהו הת"ח, נדע אם "הסגנון הרמה" (הנחותים) של דבריו, מתאימים לשאר תשובתיו שלו, או לא.

[צפנת פענח]

שלחתי את תשובת בי"א, לאחד מגדולי הת"ח, ולטענתו הסגנון הרמה וכו' לא מתאים כלל לתשובות בי"א.

ומהו מסקנתו של הת״ח גדול הלזה? ממי יצאו הדברים?

[גם זו לטובה]

שלחתי את תשובת בי"א, לאחד מגדולי הת"ח, ולטענתו הסגנון הרמה וכו' לא מתאים כלל לתשובות בי"א.

ומהו מסקנתו של הת״ח גדול הלזה? ממי יצאו הדברים?

וכי נביא הוא?

[מתעמק]

שמעתי ש"בעדות" [של העדה"ח] גם פרסמו תשובה חדשה של הבי"א.

מה שנדפס בקובץ 'עדות' גליון י"ב, היתה פאשלה של ממש. התשובה שהדפיסו על שם הבית אפרים, אינו אלא העתק אות באות מתשובות המשכנות יעקב הראשונה. כנראה מישהו מצא בתוך תכריך כתבי הבית אפרים, תשובת המשכנות יעקב המקורית, וחשב לפי תומו שגם זה מדברי הבית אפרים. כנראה עמדו העורכים על הטעות, כי בסופה של תשובה הנדפס שם (אחר שהדפיסו כשני שלישים מתשובת המשכנות יעקב) כתוב: המשך יבוא אי"ה בגליון הבא. ומאחר שההמשך מעולם לא בא, סימן שהרגישו בטעותם.

שלחתי את תשובת בי"א, לאחד מגדולי הת"ח, ולטענתו הסגנון הרמה וכו' לא מתאים כלל לתשובות בי"א.

מתוכן דברי הרב גם זו לאורך האשכול, נראה דתפס לעיקר דברי המשכנות יעקב, ולוחם מלחמתו. אך לא ידעתי למאי נ"מ אם תשובה זו של הבית אפרים או לא. ממ"נ אם משיב יפה לגוף הנידון, יהיה המשיב מי שיהיה, אפילו קטן שבתלמידים, הועיל תשובתו להסיר השגותיו של המשכנות יעקב. ואם לדעתו לא השיב יפה, חזר לדין דברי הקהלות יעקב האמורים אף על תשובתו השניה (סימן כ"ז) של הבית אפרים).

כותב המבוא "שכח" לציין שגדולי הפוסקים חששו לשיטות האוסרות, ולא כפי שנראה כאילו איזה אברך צעיר קם בוקר אחד לערער על מנהג מקובל מדורי דורות.... אוי לנו שגם ד"ת נערכים בצורה פוליטית.

תודה לבעל הברכה המשולשת על ציון מקור לדברי הגר״א. אמנם מכאן עד מה שכתב הרב הגז"ל, שגדולי הפוסקים נקטו כן, רחוקים הדברים. וכנראה שעד שפקפק המשכנ״י על תיקוני העירובין בעיירות מושב בני ישראל, לא פקפק אדם מעולם על הנהוג שבעולם.

סוגיא זו עמיקתא, ולא יתברר כל צרכה מעל גבי דפי הפורום. אך מכיון שעלה, הרי שפטור בלא כלום אי אפשר.
כל המעיין בעיון הנדרש בהתכתבות שבין המשכנות יעקב והבית אפרים, משתומם למראה גאונותו של המשכנות יעקב, והראיות הנפלאות שהביא מכל פינה לשיטתו. אך לא פחות מתפעלים מרוחב מבטו וגאונותו של הבית אפרים, שסוקר את הכל בסקירה אחת, ומוציא את הנוגע להלכה ולמעשה. ואף על הדברים שהבית אפרים לא עונה בפרטיות, המעיין יראה שהכל בכלל תשובותיו (כגון במה שקבע גדרה של רה"ר לרש"י, בעלולים מצויים וסמוכים, בזה לבד דחה רוב ראיות החריפיות של המשכנות יעקב). וניכר שגם הקהלות יעקב עמד בנקודה זו, מזה שייחד סוגיא אחת לבד שהבית אפרים לא ענה עליה בשלימות, והיא בהא דאם קיי"ל כר"י או כר"א, כלומר שבשאר הדברים שהבית אפרים לא עונה מפורש, ניכר תשובתו אף על פי כן. ותמונה זו, נשלמה כעת, בהבאת תשובתו האחרונה של הבית אפרים, בה השיב בעים רוחו על נושא האחרון שנשאר בלתי מבורר כל צרכו בתשובותיו הקודמים. וולכן אפריון נמטי' להקובץ החשוב, שזיכו אותנו בחמדה גנוזה כזה.
להעיר, שכנראה לא הגיעה התשובה האחרונה לידי המשכנות יעקב, שאילולא כן וודאי שהיה משיב עליה, או לכל הפחות מזכירה בסיום תשובתיו בספרו (שהרי המשכנ"י אף הוסיף קטע אחת בסוף תשובתו בענין לקוטות הרמב"ן לעירובין, שניכר מתכונה שהיא הוספה מאוחרת, שהרי מזכיר בה את הבית אפרים בברכת המתים. וכש"כ שהי' מוסיף להזכיר תשובה אחרונה של הבי"א אליו, ומעיר עליה או מודה לו).
עוד נראה מגילוי תשובה החדשה לקבוע שנידון העירובין, היה לערך בשנת תקע"ז. שהרי הבית אפרים הדפיס ספרי תשובותיו בשנה זו, כמו שעולה מפרט השנה, וחלק או"ח יצא שני', וחו"מ אחרונה. ומאחר שבתשובה זו האחרונה כבר מציין לסימן בשו"ת שלו חלק חו"מ, סימן שבעת הדפסת הספר (כשמספרי הסימנים היו כבר מסודרים, וגם הי' יכול לציין אליהם לאחרים, כאשר עוד מעט יהי' הספר מצוי בידי הקורא) או אחרי' עדיין היה עסוק עם המשכנ"י בנדון זה.

יש להוסיף עוד פרט. שעצם הענין שהמשכנות יעקב בא לחלוק על דבר מקובל בכל ישראל, לא ברור כל כך. עד קרוב לימיו היו רוב ישראל באירופה גרים או בגיטאות מוקפות חומה שדלתותיהם היו ננעלות בלילה, או לפחות בעיירות שכולה מוקפת חומה. גם רוב עיירות הקדומות אין רחובותיהן רחבות ט"ז אמה. מה גם שלדברי המשכנות יעקב לכה"פ לדעת רש"י צריך שיהי' מוכן ומופקר ומתוקן לס' רבוא, דבר שלא התקיים בימים שלפניו כאשר השלטון היתה פחות דמוקרטי (וראה בשו"ת דברי חיים ליקוטים והשמטות סימן ג', שהשואל רצה לחדש אופן אחר להחמיר מכח הדמקרוטיה המתחדשת, שלפי זה הוי כמדבר לשיטת הרמב"ם וכו', עיי"ש).
מה גם שלגוף הדבר שנקטינן כרש"י כדבר ברור בלי פקפוק, היו עוד מפקפקים במשך הדורות. דוגמא בולטת יש למצוא בדברי הצמח צדק בחידושיו למשניות, עירובין פ"ה משנה ו', שכתב לחזק דברי זקינו בעל התניא בשיטתו דצוה"פ לא נתבטל מכח ארומ"מ (דלא כהבית אפרים), ואחר האריכות כתב:

עפ"ז נ' לתרץ מה שמתקנין עירוב ע"י צוה"פ ולפעמים רוחב המבואות י"ו אמה, ואיך מערבין רה"ר בכך וכו', ודוחק לומר דסומכין ע"ד הפוסקים דרה"ר בעינן דוקא ס"ר בוקעין בו דהא גדולי הפוסקים חולקי' ע"ז ואיך סמכינן ע"ז באיסור דאורייתא וכו', ע"כ צ"ל דסומכים ע"ד מאן דפסק כרבנן וכו', וכיון דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא י"ל מדאורייתא אפילו בצוה"פ מערבין רה"ר, ומה שצריכין דלתות ראויות להנעל זהו מדרבנן, וכיון שזה רק מדרבנן סמכי' בדברבנן ע"ד הפוסקים האומרים דרה"ר בעינן ס"ר בוקעין בו ועכשיו ליכא רה"ר ולכן סגי בצוה"פ. ומ"מ כל יר"ש יחמיר לעצמו במקום שי"ל שהוא רה"ר אף דליכא ס"ר בוקעין בו חדא דהא האלפס דבעינן דלתות נעולות וזהו כריה"ו ור' יוחנן, ותו דאף לרבנן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצתא זהו כשיש דלתות ואין ראי' גמורה דגם בצוה"פ אמרינן כן מדאורייתא, ועוד דגם בדבבנן באיסור שבת יש לחוש לגדולי הפוסקים דלא בעינן לתנאי דרה"ר שיהיו ס"ר בוקעין בו.

העתקתי אריכות לשונו, שממנו יראה כמה התלבט הצמח צדק בדין זה. גם יש מן הענין להראות שהצמח צדק והמשנה ברורה בביאור הלכה הלכו בדרך אחד ממש בדין זה.
יש עוד מ"מ בזה, אבל כאמור אין זה נוגע לגוף הדיון בשו"ת הבית אפרים והמשכנות יעקב.

[צפנת פענח]

יתכן שצודק בעל המתעמק בכלל דבריו, אמנם להוכיח מתוך התשובה שהשערורי׳ הנ״ל נתהוה בשנת תקע״ז, לא הבנתי ראייתו, מלבד מה מאוד מסתבר שהמו"מ בין תרי אריות נמשכה משך כמה שנים, ותחילתו מי יודע מתי התחילה שאלת העירובין, ויתכן שהבית אפרים כבר סידר לדפוס תשובותיו שנה או שנתיים קודם, ומה גם שלא ציין לסימן ומ״מ מדוייק בספרו, דהרי לפי הנדפס בעץ חיים זהו מהוספת העורכים שערכו את התשובה ובעל הבי״א הניחו בלי מ״מ, עכ"פ שנה מדוייקת אין לנו ודו"ק.

אמנם לפי בעל הגז״ל, אי אפשר בכלל לסמוך על כל הנ״ל, דהרי כך הביא בשם ת״ח גדול - שעדיין לא גילה לנו מיהו זה ואיזהו, ומחכים אנו על התגלותו...

[צפנת פענח]

קריאה אל הרב בעל גם זו,

נא ונא לגלות לנו שמו של התלמיד חכם גדול המוזכר הבקי בשבילי הבית אפרים, כי כמה וכמה ספיקות עלה לי בדבריו בכמה מקומות, ואולי יוכל לעזרני ולהוציא לאור תעלומות.

בברכת התורה ומועדים לשמחה.