ד) בקונט' הנ"ל שם אות ז הביא דבריו הנוראים של מהר"ח מוולוז'ין בדרשתו הידועה בליל א' דסליחות, וז"ל,
באמת צריך כל אדם להתבונן ולחפש דרכיו אולי הוא מאותן שאין להם חלק לעולם הבא חס ושלום, דהנה כל אחד שמח בחלקו וסומך על המשנה (סנהדרין צ.) דכל ישראל יש להם חלק לעולם הבא, אבל לא יתבוננו בסיפא דמשנה הזאת שאמרה ואלו שאין להן חלק לעוה"ב, וקחשיב התם אפיקורס. ופרשה ע"ז הגמ' מאי אפיקורס, רבי נתן אומר כי מי שאינו משגיח על המשנה רבי נהוראי אומר כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, הוא בכלל כי דבר ד' בזה ואת מצותו הפר, וסיפא דקרא הכרת תכרת הנפש ההיא, ודרשינן הכרת בעולם הזה תכרת לעולם הבא, הרי שאין לו חלק לעולם הבא. ועוד איתא שם, רב ורבי חנינא דאמרי תרווייהו המבזה תלמיד חכם וכו'. על כן יש לו לאדם לחפש דרכיו ולחקור במעשיו אולי הוא מאותן שאין להם חלק לעולם הבא ח"ו, כי אף העוסקים בתורה תמיד אולי עברו עליהם כמה שעות (בכת"י: שעה אחת) שהיו יכולים לעסוק בתורה ולא עסקו, והוא ח"ו בכלל כי דבר ד' בזה.
וכן הביא בדומה לזה מלשון הגר"ח מוולוז'ין במכתבו בעת יסוד ישיבת וולוזי'ן, ומהעתקת דבריו בספר דברי אמת (לרא"מ לפידות).
וע"ז הביא דכתב בספר
נהורא דאורייתא (מאמר א פרק ה (צ"ל ז)) בזה"ל, דעכ"פ אין זה במבטל יום או יומיים אפילו בשאט נפש, דא"כ לא שבקת חיי וכו', אלא בפורק מעליו עולה של תורה שכבר עסק בה ופירש הימנה או שלא רצה לישא בעול תורה מתחילתה אף שהיה סיפק בידו לעסוק בתורה, עכ"ל.
ועוד הביא מספר
תיקון חצות שהעיר על דברי הגר"ח מהגמ' בסנהדרין, דמשמע שדבר ד' בזה הוא רק באופן שעוזב תלמודו לגמרי או שלא למד מעולם, ולמה כתב בדרשות מהר"ח כל אדם. (מיהו המחבר ספר זה?).
ולבסוף מעתיק לשון המשנה ברורה (סי' קנה ס"ק ד), דעיקר מצות ת"ת אין לה שיעור וחיובה הוא כל היום כ"ז שיש לו פנאי וכדכתיב לא ימוש ספר התורה הזה מפיך וגו' וכשיש לו פנאי והוא מבטל מלמוד תורה מרצונו הוא
קרוב למה שאחז"ל [סנהדרין צ"ט] על הפסוק כי דבר ה' בזה זה שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק.
וביאר הבנין עולם, 'ומה שכתב קרוב להיות דבר ד' בזה, אפשר שלא פסיקא ליה דבר זה כדעת ספר נהורא דאורייתא וספר תיקון חצות, או אפשר דפסיקא ליה כדעת הגר"ח והגרש"ז, אמנם הספק הוא בגדר של כל מי שאפשר לו לעסק בתורה וכו', דאולי רק אם מבטל בשאט נפש ממש וכו', יעו"ש.
והנה מש"כ הבנין עולם 'כדעת הגר"ח ו
הגרש"ז' לא ידעתי למה כוונתו שלא הביא בזה מאומה מדברי הגר"ז בשולחנו, ואדרבה, הרי ספר נהורא דאורייתא כל תוכנו הוא 'לבאר הלכות ת"ת להרמב"ם... ודבריהם בנויין על יסוד דברי הגאון החסיד מוהר"ר שלמה זלמן נ"ע בשולחן ערוך שלו, [מאת רבי יהושע פאלק זאב וולפסון אב"ד אקנא], ואולם מצאתי בזה
לשון הגר"ז בתחילת ספרו תניא, וז"ל, וכ"ש וק"ו במבטל איזו מ"ע שאפש' לו לקיימה כמו כל שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק שעליו דרשו רז"ל כי דבר ה' בזה וגו' הכרת תכרת וגו' ופשיטא דמקרי רשע טפי מעובר איסור דרבנן
וא"כ ע"כ הבינוני אין בו אפי' עון ביטול תורה ומש"ה טעה רבה בעצמו לומר שהוא בינוני, עכ"ל. ומשמעות הדברים דכל עוון ביטול תורה הוי בכלל כי דבר ד' בזה.