מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
לייבעדיג יענקל
הודעות: 967
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' מאי 07, 2014 3:10 pm

החת"ס אמר רק שליקוט דברי רשב"י המקוריים שבזוה"ק יהווה חיבור מעט הכמות. 'כמה עמודים' זהו לשה"ק של תוכן בלבד. אצל המקובלים ברור שהספד"צ והאידרות וכל המאמרים שהאר"י הק' סמך ידו עליהם ב'שער מאמרי רשב"י' הם ודאי של רשב"י, וגם את השאר א"א להוציא מחזקת רשב"י אלא בראיות מכריחות.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 967
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' מאי 07, 2014 3:14 pm

משולש כתב:הרב המבורגר כתב את זה באחד הירושתינו האחרונים. במאמר "הגהת נוסח התפילה על פי סידורים קדומים".
אולי אנסה לשאול אותו מה המקור שלו, כי הוא לא כתב שם.

אחד ממקורביו של המבורגר אמר לי בשמו שהעיסוק בתחום נוסח התפילה תופס רק אחוזים בודדים מזמנו. על מנהגי פפד"מ של המאות האחרונות לא אתווכח עימו. אך על נוסח התפילה של הראשונים באשכנז בכלל ושל הרוקח בפרט לא הייתי מציע לו להתווכח עימי. במקצוע זה הנני בעל מלאכה (רק בחלק מהסידור). אעתיק לכאן את מ"ש במקומו:
רוֹפֵא (חוֹלִי נ"א חֳלִי) כָל בָּשָׂר - הנוסח הנפוץ בסדורי אשכנז הוא 'רופא חולי כל בשר' (בסדורים ב ו ז ובמחזורים ג ו כתוב חוֹלִי, ובמחזור ב ובסדורים י יא חֳלִי, ובסדורים יב ויג חוֹלֵי), וכ"ה בראבי"ה בברכות (סי' קמו) ובעץ חיים וברא"ש ובספר 'על הכל', אך כנראה גרס הרוקח 'רופא כל בשר', וכ"ה לפנינו בגמ' ברכות וברוב הראשונים, וכ"כ בסדורים א ג (תחילת הסדור חסרה, אך באמצעו יש סדר ברכות ובו חלק מברכת אשר יצר) ז* ח, ובפירוש שע"ג מחזור כמנהג קנדייא (כ"י פרטי) מביא מתשב"ץ קטן (לפנינו ליתא): "מהר"מ לא גריס כל חולי דא"כ משוית לכ"ע קיצר", והכוונה למ"ש בברכות: "מאי חתים - אמר רב, רופא חולים. אמר שמואל, קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי, אלא רופא כל בשר", ועיין בסדור רש"ס ובב"ח ובט"ז (סי' ו, ג) ובלוח ארש (סי' יא) מ"ש בזה.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 07, 2014 3:15 pm

גם לי נראה שתוכן משך כאן את דברי החת"ס מעבר לכוונתו, אבל כל עוד שלא מפקפקים באמיתת הדברים לרשב"י לי לא איכפת אם אומרים לי שמימרא נאמרה ע"י רשב"י בגלל שזה עבר דור אחר דור או בגלל שנגלה ברוח הקודש שבמקום זה ישב רשב"י ואמר כך וכך. בעיני זה ממש היינו הך ואני מתקשה להבין מה ההבדל, אדרבה לאורך השנים בקבלה מדור דור עלולים ליפול קצת אי דיוקים ואם האריז"ל אומר שכך נגלה לו הרי זה יותר מדוייק.

תוכן
הודעות: 4979
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי תוכן » ד' מאי 07, 2014 3:41 pm

אוצר החכמה כתב:אני רוצה רק להבין את הטיעון. אתה לא רואה סיבה לומר כך. רק אם החת"ס אמר את זה אם קבלה היא נקבל וודאי ידע כן ברוח קדשו.
עכשיו ראיתי שוב את דבריך ובאמת זה מה שאתה טוען כנראה. ואם בעלי קבלה אחרים חלוקים עליו וסוברים שהרוב בקבלה מרשב"י יהי כך.
כלומר שאתה מסכים בעצם אם טענתי שאין דרך מחקרית או שכלית לדעת מה הגיע מרשב"י בקבלה ומה לא אלא נגלה אח"כ שכך אמר רשב"י, ולא נותר לנו אלא לסמוך על רבותינו, וכך ראוי וטוב שיהיה. רק הזכרת שבעוד שמקובלים מסויימים סברו שכל או כמעט כל הדברים מרשב"י וכנראה ידעו זאת ברוח קדשם. החת"ס פליג עלייהו וכמובן שיכול לחלוק עליהם.


אני הקטן סבור שגם החת"ס וגם אלו החלוקים עליו סבורים שרוב דברי הזוהר אינם מסורה לנו מהרשב"י בתור תורה שבע"פ, אלא רובו ממש, הוא גילויים. מה המשקל של גילויים אלו בזה פליגי מתנגדי הקבלה ותומכיה. אבל כולם סבורים שרוב דברי הזוהר הם גילוים, ותו לא מידי.

תוכן
הודעות: 4979
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי תוכן » ד' מאי 07, 2014 3:45 pm

אוצר החכמה כתב:גם לי נראה שתוכן משך כאן את דברי החת"ס מעבר לכוונתו...


אני באמת מוכר לך כאחד שמושך דברים כפי אשר יעלה עלי הרוח, לפעמים מאריך ולפעמים מקצר? דע לך, שלא הוספתי מילה אחת על דברי החת"ס, דוק ותשכח.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 967
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' מאי 07, 2014 4:03 pm

עלי להודות שתוכן כמעט צדק. הלשון שהובאה בשם החת"ס היא 'ספר קטן הכמות מאוד מחזיק דפים מעוטים'. ובכ"ז נ"ל שיש הבדל בין לשון זו (בודאי כשהיא נאמרת ביחס לחיבור ענק הכמות כמו הזוה"ק) לביטוי 'עמודים בודדים'.

החוזר
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:15 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי החוזר » ד' מאי 07, 2014 4:07 pm

לא נראה שיש הבדל בין "דפים מעוטים" ל"עמודים בודדים". אך זכור לי במעומעם שהחת"ס נקט בלשונו שהחומר המקורי בזוהר הוא מכסת בויגן אחד בלבד. אך מאידך מטו משמיה דהגאון מוילנא (?) שבמקור היה הזוהר רב הכמות ומשקלו כמשא גמל.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 967
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' מאי 07, 2014 4:13 pm

שוב הוא מדבר מבלי לדעת. אני בדקתי כעת בספרו שלתלמיד החת"ס ומשם ציטטתי. הלשון 'משא סבל' (ולא 'משא גמל') זו שמועה שהוזכרה בשה"ג.

מה שנכון נכון
הודעות: 9335
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' מאי 07, 2014 4:15 pm

הלשון משא גמל הוא משלשלת הקבלה.
גם במצרף לחכמה שהוא מקור השמועה בשה"ג הלשון כן. [הוא מעתיק את שה"ק].

מה שנכון נכון
הודעות: 9335
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ד' מאי 07, 2014 4:23 pm

שו"ר בגוף דברי מצרף לחכמה ותרויהו איתניהו.
מצרף לחכמה.GIF
מצרף לחכמה.GIF (16.36 KiB) נצפה 4820 פעמים

החוזר
הודעות: 100
הצטרף: ב' מאי 05, 2014 5:15 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי החוזר » ד' מאי 07, 2014 6:31 pm

חיפוש מהיר באינטרנט העלה את הציטוט הבא:
הרב משה סופר בעל "חתם סופר" שיבח את "מטפחת ספרים" ולאחד משואליו המליץ לקבל את הדברים הנאמרים בו: "הנה נצמא בשכנותך ספר "מטפחת ספרים" ומהריעב"ץ, תמצא שם, כי דבר גדול דיבר הנביא ז"ל בענין זה, הלא ישתוממו רואיו" (שו"ת חתם-סופר, ח"ו, סי' נ"ט) . בענין ספר הזוהר אמר החת"ס לתלמידיו: "אילו היה יכולת ביד אדם להעמיד מדרשי רשב"י על טהרתן, לברר מהם מה שנתחבר אליהם מחכמי הדורות שאחריו, לא יהיה כולו רק ספר קטן כמות מאוד, מחזיק דפים מעוטים" מפי החת"ס בפני בני הישיבה, כפי שהביאם תלמידו הג"ר אליעזר ליפמן נייזאטץ, מי מנוחות, פרעסבורג תרמ"ד, דף מג ע"ב.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי איש_ספר » ד' מאי 07, 2014 6:34 pm

הכל הובא במאמרו של הרבש"ה בספרו שורשי מנהגי אשכנז בפרק על בריך שמיה.

מחולת המחנים
הודעות: 2822
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ד' מאי 07, 2014 6:55 pm

גם ידוע דברי החתם סופר שאמר על הספר "בן יוחאי" מאת ר' משה מקוניץ שבא לתרץ את השגות היעב"ץ בספר "מטפחת ספרים".
החתם סופר שחשד את ר' משה מקוניץ בנטיה לריפורם התבטא בערך בהאי לישנא "ערבים עלי השגות היעב"ץ מתשובותיו של בן יוחאי".
ניתן לראות מכך כי החתם סופר חשש יותר ממגפת הריפורמה מאשר חשש לערעור על הקבלה, מכל מקום בזמנו.

ולגופו של הדיון באשכול אזכיר את האימרה שקבעו לנו חכמי הדורות: כי מי שכופר בנגלה בנסתר הרי הוא כופר בנסתר בנגלה, ודפח"ח.

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 07, 2014 7:00 pm

לייבעדיג יענקל כתב:
משולש כתב:הרב המבורגר כתב את זה באחד הירושתינו האחרונים. במאמר "הגהת נוסח התפילה על פי סידורים קדומים".
אולי אנסה לשאול אותו מה המקור שלו, כי הוא לא כתב שם.

אחד ממקורביו של המבורגר אמר לי בשמו שהעיסוק בתחום נוסח התפילה תופס רק אחוזים בודדים מזמנו. על מנהגי פפד"מ של המאות האחרונות לא אתווכח עימו. אך על נוסח התפילה של הראשונים באשכנז בכלל ושל הרוקח בפרט לא הייתי מציע לו להתווכח עימי. במקצוע זה הנני בעל מלאכה (רק בחלק מהסידור). אעתיק לכאן את מ"ש במקומו:
רוֹפֵא (חוֹלִי נ"א חֳלִי) כָל בָּשָׂר - הנוסח הנפוץ בסדורי אשכנז הוא 'רופא חולי כל בשר' (בסדורים ב ו ז ובמחזורים ג ו כתוב חוֹלִי, ובמחזור ב ובסדורים י יא חֳלִי, ובסדורים יב ויג חוֹלֵי), וכ"ה בראבי"ה בברכות (סי' קמו) ובעץ חיים וברא"ש ובספר 'על הכל', אך כנראה גרס הרוקח 'רופא כל בשר', וכ"ה לפנינו בגמ' ברכות וברוב הראשונים, וכ"כ בסדורים א ג (תחילת הסדור חסרה, אך באמצעו יש סדר ברכות ובו חלק מברכת אשר יצר) ז* ח, ובפירוש שע"ג מחזור כמנהג קנדייא (כ"י פרטי) מביא מתשב"ץ קטן (לפנינו ליתא): "מהר"מ לא גריס כל חולי דא"כ משוית לכ"ע קיצר", והכוונה למ"ש בברכות: "מאי חתים - אמר רב, רופא חולים. אמר שמואל, קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי, אלא רופא כל בשר", ועיין בסדור רש"ס ובב"ח ובט"ז (סי' ו, ג) ובלוח ארש (סי' יא) מ"ש בזה.

אחוזים אחוזים. עם כל האחוזים שלו הוא כנראה יודע קצת יותר ממך:
ספר חסידים, כת"י פארמא, סי' תתתתמ"ו (כך גם בכתב יד עצמו, במהדורת הצילום שבידי):
אשר נתן לשכוי בינה ברכה רביעית שהיא חמישית, נטילת ידים, אשר יצר את האדם, – רופא חולי כל בשר, המחזיר נשמות לפגרים מתים, אשר נתן לשכוי, הרי ד' וה' לברכות.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 967
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' מאי 07, 2014 7:18 pm

תודה רבה על המקור שנתעלם ממני. אך לאמיתו של דבר אין בזה משום ראיה, כיון שבהחלט יתכן שמעתיק כי"פ כתב ע"פ הרגלו לומר 'רופא חולי' (וה"ה למעתיק ס' ראבי"ה). ובודאי שאין להוכיח מזה כנגד כל כה"י של פירוש התפילות לרוקח. מה גם שבסדור האשכנזי הקדום ביותר שצילומו תח"י כתוב 'רופא כל בשר בלבד'.
וראה דוגמא לזה בענין נוסח ברכת 'ראה בענינו'. בכל כה"י של פירוש הסידור לרוקח כתוב ראה בענינו בלא 'נא', ובהכרח צ"ל כן ע"פ מנין י"ז תיבות. ובכל זאת בספר הרוקח (סי' ריא) כתוב 'ראה נא בענינו' (כ"ה גם בכ"י ובדפו"ר של הרוקח), וכ"ה בספר חסידים (סי' תקנג, במהדו' מק"נ סי' תתרכג). [גם בטור ובלבוש כתוב בסי' קטו 'ראה נא' ובסי' תקעט 'ראה בענינו'.] הרי שלך לפניך שאין לסמוך על מעתיקי ומדפיסי ספרי הלכה לענין נוסח התפילה המקורי, ואין להביא ראיה אלא מהחיבורים המתייחסים לעיקר נידון הנוסח, וכן מהסדורים עצמם שבהם רואים איך התפללו אלו שהחזיקו בסדורים אלו.
(אגב, לעתים בודדות יש חילוק בין שיטת ריה"ח לשיטת הרוקח לגבי נוסח התפילה, וכמו"כ גבי ענינים נוספים.)

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: רופא חולי כל בשר ומפליא לעשות

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 07, 2014 7:40 pm

אשמח לדעת איזה סידור עתיק שצילומו תחת ידך ומאיזו שנה נכתב.

(נ"ל לא נורא להסיט את נידון האשכול, כי הנושא הקודם היה מידי טעון).

לייבעדיג יענקל
הודעות: 967
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' מאי 07, 2014 7:43 pm

כ"י טורונטו (פרידברג) 015 -3 נכתב ברבע האחרון של המאה הי''ב. בעולם המחקר כמעט שאינו מוכר. וראה מ"ש לגביו ר' שמחה עמנואל במאמרו על כשירד רבון העולמים.

תוכן
הודעות: 4979
הצטרף: ה' פברואר 02, 2012 10:27 pm

Re: רופא חולי כל בשר ומפליא לעשות

הודעהעל ידי תוכן » ד' מאי 07, 2014 7:46 pm

משולש כתב:אשמח לדעת איזה סידור עתיק שצילומו תחת ידך ומאיזו שנה נכתב.

(נ"ל לא נורא להסיט את נידון האשכול, כי הנושא הקודם היה מידי טעון).


כוונתו לכת"י קימברידג' קורפוס קריסטי, לא זוכר את המספר.

חכם באשי
הודעות: 9985
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי חכם באשי » ד' מאי 07, 2014 7:48 pm

כת"י זה תואר לראשונה, כדומני, ע"י תא-שמע בספרו 'התפילה האשכנזית הקדומה', בפרק על עלינו לשבח (וקודם לכן נדפס מאמרו בספר הזכרון/היובל לכבוד תלמג').

לייבעדיג יענקל
הודעות: 967
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' מאי 07, 2014 8:03 pm

כ"י אוקספורד (ולא קיימברידג') קורפוס קריסטי קולג' 133 (שגם צילומו תח"י) תואר אכן ע"י ת"ש, אולם הוא גם כתב שם בצדק שהינו בנוסח צרפת (ליתר דיוק צ"ל שהוא מייצג את הענף האנגלי של נוסח צרפת). אני דיברתי על הסדור האשכנזי הקדום ביותר, וכבר ציינתי את פרטיו.
אגב, איני בטוח שכ"י קו"ק 133 הוא הצרפתי הקדום ביותר. יתכן שכ"י פריס 634 (נמצא באתר ספריית פריס) קודם לו. אם זכרוני אינו מטעני נכתב אודותיו בקטלוג הספריה הלאומית שהוא מהמאה הי"ב או הי"ג, אך אכ"מ להאריך בראיות ולהראות שהוא בן המאה הי"ב דוקא (אולי אפ"ל שהוא קרוב יותר למחצית המאה הי"ב).

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 07, 2014 8:42 pm

איפה ציינת את פרטיו?

לייבעדיג יענקל
הודעות: 967
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' מאי 07, 2014 8:45 pm

דפדף אל מעל ההודעה של תוכן

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 07, 2014 8:47 pm

התכוונת להודעה זו? לא מצאתי כלום.

למה אתה מותח אותי כל כך?? תגיד כבר את הפרטים של הסידור וזהו.
(אתה מנסה לבחון אותי כמה סבלנות יש לי לעבור על סידורים וכתבי יד?)

לייבעדיג יענקל כתב:
משולש כתב:הרב המבורגר כתב את זה באחד הירושתינו האחרונים. במאמר "הגהת נוסח התפילה על פי סידורים קדומים".
אולי אנסה לשאול אותו מה המקור שלו, כי הוא לא כתב שם.

אחד ממקורביו של המבורגר אמר לי בשמו שהעיסוק בתחום נוסח התפילה תופס רק אחוזים בודדים מזמנו. על מנהגי פפד"מ של המאות האחרונות לא אתווכח עימו. אך על נוסח התפילה של הראשונים באשכנז בכלל ושל הרוקח בפרט לא הייתי מציע לו להתווכח עימי. במקצוע זה הנני בעל מלאכה (רק בחלק מהסידור). אעתיק לכאן את מ"ש במקומו:
רוֹפֵא (חוֹלִי נ"א חֳלִי) כָל בָּשָׂר - הנוסח הנפוץ בסדורי אשכנז הוא 'רופא חולי כל בשר' (בסדורים ב ו ז ובמחזורים ג ו כתוב חוֹלִי, ובמחזור ב ובסדורים י יא חֳלִי, ובסדורים יב ויג חוֹלֵי), וכ"ה בראבי"ה בברכות (סי' קמו) ובעץ חיים וברא"ש ובספר 'על הכל', אך כנראה גרס הרוקח 'רופא כל בשר', וכ"ה לפנינו בגמ' ברכות וברוב הראשונים, וכ"כ בסדורים א ג (תחילת הסדור חסרה, אך באמצעו יש סדר ברכות ובו חלק מברכת אשר יצר) ז* ח, ובפירוש שע"ג מחזור כמנהג קנדייא (כ"י פרטי) מביא מתשב"ץ קטן (לפנינו ליתא): "מהר"מ לא גריס כל חולי דא"כ משוית לכ"ע קיצר", והכוונה למ"ש בברכות: "מאי חתים - אמר רב, רופא חולים. אמר שמואל, קא שוינהו אבא לכולי עלמא קצירי, אלא רופא כל בשר", ועיין בסדור רש"ס ובב"ח ובט"ז (סי' ו, ג) ובלוח ארש (סי' יא) מ"ש בזה.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 967
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' מאי 07, 2014 8:58 pm

כתבתי למעלה כך:
כ"י טורונטו (פרידברג) 015 -3 נכתב ברבע האחרון של המאה הי''ב. בעולם המחקר כמעט שאינו מוכר. וראה מ"ש לגביו ר' שמחה עמנואל במאמרו על כשירד רבון העולמים.
לא יודע מדוע פספסת הודעה זו

משולש
הודעות: 5562
הצטרף: ה' יוני 06, 2013 2:54 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי משולש » ד' מאי 07, 2014 9:26 pm

תשובה:
וכי אינך יודע שאיני סומך על ספר אחד בלבד?
בין הספרים הרבים שזה נוסחם (רופא חולי כל בשר) נמצא גם ספר חסידים זה. ואגב, האם מצא אותו מגיב נוסח אחר לברכה זו בכתבי ר"י החסיד עצמו?
ספרי הרוקח שבידינו משובשים בצורה יוצאת מן הכלל, וכבר האריך בזה המומחה הגדול פרופ' שמחה עמנואל.

לייבעדיג יענקל
הודעות: 967
הצטרף: ו' אפריל 04, 2014 3:57 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי לייבעדיג יענקל » ד' מאי 07, 2014 9:36 pm

לא מצאתי נוסח אחר מפורש אצל ריה"ח. ואף כתבתי בדברי שלמעלה שכנראה נוסח הרוקח הוא 'רופא כל בשר'. עיקר דברי לעיל באו כנגד זה שכתב בהחלטיות שגיר' הרוקח היא 'רופא חולי' וע"ז הגבתי שאין גיר' כזו ברוקח, וכנראה גירסתו היא 'רופא כל בשר'. המבורגר מתעקש על הנוסח 'רופא חולי' משום שזה היה הנוסח הנפוץ באשכנז במשך מאות שנים (אוכל גם לתרום לו מקורות נוספים מכ"י), אך אני הראיתי שלכאורה הנוסח הקדום יותר היה 'רופא כל בשר', והדברים שכתבתי למעלה מספיקים לזה, ואי"צ לכפלם. (מסתבר שהנוסח 'רופא חולי' הגיע לאשכנז מצרפת. מאמציהם של תלמידי ריה"ח למנוע את השפעת הצרפתיים על נוסח האשכנזים לא כ"כ הצליחו, ואכמ"ל).

בן אחר בן
הודעות: 36
הצטרף: ב' אוגוסט 12, 2013 9:02 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי בן אחר בן » ד' מאי 07, 2014 9:45 pm

החוזר כתב:חיפוש מהיר באינטרנט העלה את הציטוט הבא:
הרב משה סופר בעל "חתם סופר" שיבח את "מטפחת ספרים" ולאחד משואליו המליץ לקבל את הדברים הנאמרים בו: "הנה נצמא בשכנותך ספר "מטפחת ספרים" ומהריעב"ץ, תמצא שם, כי דבר גדול דיבר הנביא ז"ל בענין זה, הלא ישתוממו רואיו" (שו"ת חתם-סופר, ח"ו, סי' נ"ט) . בענין ספר הזוהר אמר החת"ס לתלמידיו: "אילו היה יכולת ביד אדם להעמיד מדרשי רשב"י על טהרתן, לברר מהם מה שנתחבר אליהם מחכמי הדורות שאחריו, לא יהיה כולו רק ספר קטן כמות מאוד, מחזיק דפים מעוטים" מפי החת"ס בפני בני הישיבה, כפי שהביאם תלמידו הג"ר אליעזר ליפמן נייזאטץ, מי מנוחות, פרעסבורג תרמ"ד, דף מג ע"ב.

בן אחר בן כתב:דברי החת"ס הוצאו מהקשרם, ואבקש מכל מי שרוצה להגיב, שיעיין בגוף התשובה פעמיים, ואח"כ יגיד אם החת"ס הסכים עם דעת היעב"ץ אם לאו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 07, 2014 9:55 pm

אולי תוכל לבאר יותר בבירור איך אתה מפרש דבריו והקשרם?

בן אחר בן
הודעות: 36
הצטרף: ב' אוגוסט 12, 2013 9:02 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי בן אחר בן » ד' מאי 07, 2014 10:44 pm

אוצר החכמה כתב:אולי תוכל לבאר יותר בבירור איך אתה מפרש דבריו והקשרם?

אני מבין שכולכם מתעצלים להסתכל בפנים.

ז"ל החת"ס:
ומ"ש שהרב אמר משם אמ"ו זצ"ל לא שמעתי מפיו ואולי התיר הרב לעצמו ע"ד שאמרו חז"ל רצית להחנק תתלה באילן גדול ואל תאשימהו עבור זה הנה נמצא בשכונתך ס' מטפחת ספרים למהריעב"ץ תמצא שם כי דבר גדול דבר הנביא ז"ל בענין זה הלא ישתוממו רואיו וד"ל ואני תמה על גוף הדבר שהתירו חז"ל לכזב בתורת אמת ומה שאמרו חז"ל מותר לשנות מפני דרכי השלום לא הי' דעת הרמב"ן ז"ל נוח מזה עפ"י המובן הפשוט ע"כ הפליג בפירושו על פסוק ואני זקנתי עיין שם והגמ"א במוסריו סי' קנ"ו החליט דדוקא לשעבר ולא להבא עי"ש והכלל קושטא קאי.

וכל רואה ישפוט בצדק שאין כוונת החת"ס אלא להוכיח לשואל שמותר לומר דבר בשם רב גדול אף שלא אמרו, וכמאחז"ל רצית להיחנק תתלה באילן גדול, וכמו שטען כן היעב"ץ על רבי משה די ליאון. אך אין הוא מכריע אם אמת בטענותיו של היעב"ץ אם לאו, אלא מראה מקום הוא לא שאין זה דבר רחוק לומר שרב כתב דבר בשם גדול אף שלא אמרו.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17500
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' מאי 07, 2014 10:59 pm

אני לא התעצלתי.
אני מבין שאתה מפרש שהתכוון באמרו דבר גדול דיבר הנביא, לדבר גדול בזה שתלה רמד"ל דבריו ברשב"י, ולא בעצם העובדה שהזהר אינו לרשב"י כי זה לא הי כוונת דבריו, רק לפי"ז מה התכוון בהוסיפו וד"ל?

בן אחר בן
הודעות: 36
הצטרף: ב' אוגוסט 12, 2013 9:02 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי בן אחר בן » ה' מאי 08, 2014 1:27 am

החת"ס הרי לא אמר בפירוש מה ימצא במטפחת ספרים [ומכאן גם הטעות לחשוב שכוונתו להצטרף לפקפוק בייחוס הזוהר], וע"כ הוסיף וד"ל. ניתן לומר שהוא גם לא רצה לכתוב בפירוש שהגריעב"ץ חשד בר"מ די ליאון משום כבודו של האחרון.

הפשט שהצעתי נתמך גם בכך שבספרי החת"ס מובאים אין ספור פעמים ציטוטים מהזוהר, כך שקשה לקבל שדעתו היתה שוה בזה עם הגריעב"ץ.
נערך לאחרונה על ידי בן אחר בן ב ה' מאי 08, 2014 1:56 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

מחולת המחנים
הודעות: 2822
הצטרף: ה' דצמבר 13, 2012 12:49 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי מחולת המחנים » ה' מאי 08, 2014 1:47 am

והרי היעב"ץ עצמו ג"כ הביא בהרבה מקומות לדברי הזוהר, אין לנו אלא להביא את דברי הרב חיד"א שהעריץ מאד את רבינו היעב"ץ, וכה כתב בשם הגדולים ערך זהר:

זהר. זה עתה מקרוב בא לידי מטפחת ספרים. וראיתי בהעברה בעלמא שעשה פלילות עד שכתב שאינו לתנא אלא לאחרון, ופקפק על הגדולות והנוראות אשר בזהר. ולפום ריהטא הייתי תמיה מאד על דבריו בכלל ובפרט, ורבותינו אריון דאורייתא מהר"ם קורדוביר"ו והאר"י זצ"ל בעלי רוח הקדש ואשר נגלה אליהם אליהו זכור לטוב ובכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם הם נגדו ואחריהם כמה קדישי עליונין.
ולכן נראה לי כי גם הרב ז"ל ידע באמת ובתמים ענין הזהר הקדש, אך בקנאתו על כת הארורה שעוברים על כריתות ומיתות ב"ד דתלו עצמם בלשונות הזהר בדברי שוא ושקר, לכן הראה פנים לקעקע ביצתם ולומר משום עת לעשות פקפוקים אלו וכונתו לשמים. וה' ברחמיו ידיננו לכף זכות.

בן אחר בן
הודעות: 36
הצטרף: ב' אוגוסט 12, 2013 9:02 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי בן אחר בן » ה' מאי 08, 2014 1:55 am

כדברי החיד"א נראה קצת מהקדמה של הגריעב"ץ למטפחת ספרים.

מותיב ומפרק
הודעות: 247
הצטרף: ו' דצמבר 31, 2010 8:48 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי מותיב ומפרק » ו' מאי 09, 2014 3:43 pm

האמת שלא קראתי את כל התגובות באשכול.
אבל היה תחת ידי ספר עץ חיים למהרח"ו כתב יד. ובשער הספר רשום בעצם כתב יד
קניתי מהוני. הרחמן יזכני שאוכל להבין את כל הכתוב בו. הק' יחזקאל הלוי פה פראג. והוא בכתי"ק של בעל נו"ב. אני מחפש כעת צילום מזה, ובעז"ה אעליהו

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי איש_ספר » א' מאי 11, 2014 1:31 am

מותיב ומפרק כתב:האמת שלא קראתי את כל התגובות באשכול.
אבל היה תחת ידי ספר עץ חיים למהרח"ו כתב יד. ובשער הספר רשום בעצם כתב יד
קניתי מהוני. הרחמן יזכני שאוכל להבין את כל הכתוב בו. הק' יחזקאל הלוי פה פראג. והוא בכתי"ק של בעל נו"ב. אני מחפש כעת צילום מזה, ובעז"ה אעליהו

ברוך הבא!
viewtopic.php?f=7&t=13074&p=122373#p122373

מותיב ומפרק
הודעות: 247
הצטרף: ו' דצמבר 31, 2010 8:48 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי מותיב ומפרק » א' מאי 11, 2014 5:17 am

ברוך הנמצא

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 12046
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' מאי 16, 2014 2:14 pm

רבינו רבן של ישראל בעל 'נודע ביהודה', למד בצעירותו בקלויז המקודש בבראד, שם ספג תורת הקבלה, שם התאבק בעפר גאוני עולם אריות שבחבורה, בו דלה במלוא חופניו של פנימיות התורה. רבינו נכנס אל שערי הקלויז סמוך לנישואיו בשנת תצ"ב, ולא זז ממנו עד שנתכהן לאב"ד יאמפלא בשנת תק"ה, כפי שנרשם מעל הסכמתו לספר 'מפתח העולמות' לבעל 'משנת חסידים'. הוא חתם כאחד מחברי הקלויז ביום י"א בכסלו תק"ה יחד עם רבי משה אוסטראר: "...חד מנהון נתקבל לאב"ד ור"מ לק"ק יאנפיל, ה"ה הרב המאה"ג החריף החכם השלם המוכתר בענוה וחסידות המפורסם כבוד מוהר"ר יחזקאל"; ז"א ששלושה עשרה שנה מילא את כריסו בחכמת הנגלה והנסתר.
בתשובותיו נמנע מלהביא מדברי הזוהר (מלבד פעם אחת שדן בדבריו וחושש לו), אולם בדרשותיו מזכיר את דברי הזוהר עשרות פעמים. היות ונושא מאמרינו הוא חולים ומתים, אציין לפעם אחת ייחודית ביותר. אזכור זה אינו מפורסם כלל, והתגלה רק לאחרונה. כוונתי להספדו שנשא לדיין רבי בנימין וואלף אויסטרליץ שנפטר בחודש ניסן תקכ"ב. והרי ההלכה היא שאין מספידים בחודש זה; וכאן המציא הנוב"י חידוש דין מדברי זוהר אחד. והכוונה לדברי הזוהר שמי שמת בשעת מנחה של שבת הרי הוא עת רצון ולא מת במידת הדין. ומתוך כך חידש הנוב"י שחייבים, לא רק שמותרים, אלא חייבים להספידו, ואלו דבריו:
"אין מספידים בחודש ניסן משום דימים הללו הם ימי רחמים, ולכן אין נכון להצדיק עלינו את הדין. אולם יש להוכיח דיותר יש להספיד בחכם שמת באלו הימים יותר משאר מי השנה דמובאר בזוה"ק כל שעתא דצלותא דמנחה כל דינין שלטין, ובשבתא כד מטא שעתא דמנחה רעוא דרעוין, ובגין כך איסתלק משה נביאה בהאי שעתא למינדע דלא בדינא איסתליק עכ"ל. היוצא מזה, שההוא שעתא דמנחה בשבת היא עת רצון. והנה כתיב 'מפני הרעה נאסף הצדיק', ויש על זה שני טעמים, הא' שלא יראה ברעת הדור ח"ו, והב' שהצדיק נתפס בעון הדור. וי"ל בזה, שאם ח"ו מת הצדיק בעת רצון בנשיקה, אז בוודאי לא מת בעון הדור, שהרי מת בעת רצון, אז יש לדאוג שנתפס בעון הדור. והנה הצדיק הנעדר כעת, מת בשבת בשעת מנחה שעת רצון הוא, ומת בנשיקה,על כן יש לנו לדאוג שמא ח"ו יבא רעה עלינו, ועל כן מת הצדיק טרם יבא הרע כדי שלא יראה ברע" (כרם שלמה, שנה יד חו' ז [אייר תשנ"א], עמ' ו).



הרב יחיאל גולדהבר שליט"א.

ישבב הסופר
הודעות: 2737
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ו' מאי 16, 2014 4:00 pm

הודיעני ידיד נר"ו כי ישנה חוקרת דתית אחת ושמה שרון פלאטו, שכתבה ספר באנגלית אודות תרבות הקבלה בעיר פראג במאה ה18, ובספר היא חולקת על הדעה המקובלת בנוגע ליחסו של הנוב"י להנהגות קבליות, ומביאה ראיות על זיקה שלו לתורת הקבלה ואגפיה.
http://www.littman.co.uk/cat/flatto.html

נטיעות
הודעות: 419
הצטרף: א' פברואר 09, 2014 11:38 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי נטיעות » א' מאי 25, 2014 9:59 am

בעקבות העלאת דמותו הפלאית של הגאון המופלא בדורינו רא"י צוקער שליט"א באשכולות הסמוכים, מעניין לדעת האם יש לו להרב צוקער שליט"א משנה סדורה בענין ספר הזוהר והשתלשלות כתיבתו, כפי שיש לו היקף מדהים ביותר במשנת חכמינו ז"ל והגאונים וכו'.

חיים ושלו'
הודעות: 538
הצטרף: ו' ינואר 29, 2016 12:56 am

על הספר מטפחת ספרים להיעב"ץ

הודעהעל ידי חיים ושלו' » ש' מאי 21, 2016 10:36 pm

ראיתי שהחתם סופר זי"ע משבח את את הספר וכתב "דבר גדול דיבר הנביא", האם זה אומר שהחתם סופר קיבל שיטת הספר?
מה המקור שאומרים שגם הגריעב"ץ זי"ע לא האמין למה שכתב, וכתב כן רק על מלחמתו נגד הכת הארורה?


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 56 אורחים