מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
עמקן
הודעות: 1714
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי עמקן » א' ינואר 03, 2021 8:58 pm

מה שנכון נכון כתב:על הסכמה נוספת של הנוב"י כתב משה חלמיש:
אסופות י.PNG


הסכמה זו נכתבה בתקל"ט. ולפ"ז חזר בו הנוב"י תוך ג' שנים (התשובה ביו"ד וההדפסה של נובי"ק היו בתקל"ו).

אך (כפי שהעיר) פשוט שאלו ראיות הבל. ואין מהסכמת חכם מסוים שום ראיה שדעתו מסכמת לכל דברי החיבור שהסכים עליו. אפי' בספר העוסק בעניני הלכה (גם אם אינו טורח לכתוב זאת בהסכמותיו כפי שנהג רמ"פ ובתחילה גם רש"ו), וכ"ש בספר דרוש ומוסר. ועאכו"כ כשהחכם גלה דעתו בהיפך, וצריכים להמציא שחזר בו.

הנב"י לא התנגד לאמירת הנני מוכן כו'. התנגדותו היתה לאמירת לשם יחוד, וזה לא הוזכר בציטוט המובא.

גל של אגוזים
הודעות: 1266
הצטרף: א' מרץ 08, 2020 5:27 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי גל של אגוזים » א' ינואר 03, 2021 9:01 pm

ראה מה שכתבתי כאן והלאה

מה שנכון נכון
הודעות: 11685
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » א' ינואר 03, 2021 11:39 pm

עמקן כתב:הנב"י לא התנגד לאמירת הנני מוכן כו'. התנגדותו היתה לאמירת לשם יחוד, וזה לא הוזכר בציטוט המובא.

"והנני מוכן... לש"י קב"ו".
פירוש הר"ת הוא לשם יחוד וכו'.

עמקן
הודעות: 1714
הצטרף: ו' יוני 17, 2011 2:48 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי עמקן » ב' ינואר 04, 2021 8:42 am

מה שנכון נכון כתב:
עמקן כתב:הנב"י לא התנגד לאמירת הנני מוכן כו'. התנגדותו היתה לאמירת לשם יחוד, וזה לא הוזכר בציטוט המובא.

"והנני מוכן... לש"י קב"ו".
פירוש הר"ת הוא לשם יחוד וכו'.

כוונתי להמשך לשם יחוד. התנגדות הנודע ביהודה (קמא - יורה דעה סימן צג) היתה נגד הטענה שצריך להוציא מפיו שעושה הכונה על פי הסוד. והוא התנגד לזה משום שעלול לטעות, וע"ש. וזה שייך רק כשמזכיר הסודות. אבל על עצם הדבר שהוא עושה לשם הקב"ה אין מקום לטעות.
אמנם סתימת דבריו משמע שעדיף שלא לומר כלום אלא לכווין בלבד. אבל הוא לא התנגד להזכרת שעושה לשם הקב"ה, אלא המשך נוסח לשם יחוד שמזכירים כוונת ע"פ סוד.

מה שנכון נכון
הודעות: 11685
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ב' ינואר 04, 2021 10:18 am

עמקן כתב:
מה שנכון נכון כתב:
עמקן כתב:הנב"י לא התנגד לאמירת הנני מוכן כו'. התנגדותו היתה לאמירת לשם יחוד, וזה לא הוזכר בציטוט המובא.

"והנני מוכן... לש"י קב"ו".
פירוש הר"ת הוא לשם יחוד וכו'.

כוונתי להמשך לשם יחוד. התנגדות הנודע ביהודה (קמא - יורה דעה סימן צג) היתה נגד הטענה שצריך להוציא מפיו שעושה הכונה על פי הסוד. והוא התנגד לזה משום שעלול לטעות, וע"ש. וזה שייך רק כשמזכיר הסודות. אבל על עצם הדבר שהוא עושה לשם הקב"ה אין מקום לטעות.
אמנם סתימת דבריו משמע שעדיף שלא לומר כלום אלא לכווין בלבד. אבל הוא לא התנגד להזכרת שעושה לשם הקב"ה, אלא המשך נוסח לשם יחוד שמזכירים כוונת ע"פ סוד.

גם המלים "לשם יחוד קוב"ה ושכינתיה" הן מושג קבלי. לא אמירה שזה לשם הקב"ה. ופשוט.

יבנה
הודעות: 3672
הצטרף: ד' אפריל 15, 2015 6:28 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי יבנה » ב' יולי 05, 2021 10:00 pm

ישעיהו כתב:לאור דברי החת"ס ועוד, שלא כל הזוהר הוא מרשב"י ובית מדרשו, האם יש באיזה מקום רשימה של כל הדינים בשלחן ערוך שמקורם מהזוהר ? (כגון י"ב חלונות בביהכ"נ, ה' אלוקיכם אמת להשלים רמ"ח תיבות בק"ש, ועוד. שחלק מדינים אלו התקבלו מאוד, עד שרבים יתקשו להאמין שמקורם רק בזוהר ולא בספרי הנגלה).

רשומים בספר בן יוחאי עמ' קל"ו - קמ"ט
https://beta.hebrewbooks.org/reader/rea ... hlts=&ocr=

א מבקש
הודעות: 326
הצטרף: ב' אפריל 05, 2021 8:50 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי א מבקש » ג' יולי 06, 2021 1:15 am

היום נכנסתי לראשונה אל הפורום ומצאתיו מלא וגדוש אמנם על הדברם הבאים אי אפשר שלא להגיב

איש_ספר כתב:
רבינו רבן של ישראל בעל 'נודע ביהודה', למד בצעירותו בקלויז המקודש בבראד, שם ספג תורת הקבלה, שם התאבק בעפר גאוני עולם אריות שבחבורה, בו דלה במלוא חופניו של פנימיות התורה. רבינו נכנס אל שערי הקלויז סמוך לנישואיו בשנת תצ"ב, ולא זז ממנו עד שנתכהן לאב"ד יאמפלא בשנת תק"ה, כפי שנרשם מעל הסכמתו לספר 'מפתח העולמות' לבעל 'משנת חסידים'. הוא חתם כאחד מחברי הקלויז ביום י"א בכסלו תק"ה יחד עם רבי משה אוסטראר: "...חד מנהון נתקבל לאב"ד ור"מ לק"ק יאנפיל, ה"ה הרב המאה"ג החריף החכם השלם המוכתר בענוה וחסידות המפורסם כבוד מוהר"ר יחזקאל"; ז"א ששלושה עשרה שנה מילא את כריסו בחכמת הנגלה והנסתר.


על זה שבציערותו למד קבלה, אין חולק, אבל הוא מעיד על עצמו שחזר בו בתשובתו הידועה [מהדו"ק או"ח סי' לה] בתשובתו הידועה למי שרוצה דרך תשובה, וכתב בזה"ל "הנה מה שביקש מעלתו ממני לסדר לבעל תשובה זה תשובה על עונו והזכיר שהוא אדם חלוש מאוד לא יסבול קושי התעניתים וסיגופים גם הזכיר נפלאות מהתמדת לימודו יומם ולילה ואינו שח שיחה בטילה כלל ואינו שוכב בלילה במטה כלל. הנה הקשה לשאול ממני דבר קשה שאיני רגיל להשיב לשואל ממני שאלה בדבר שלא אוכל למצוא שורש בדברי הגמ' והפוסקיה כי לא מצינו בכל התלמוד מספר התעניות ימים חרוצים וקצובים לכל חטא ואשמה כפי חומר העון. הן אמת שצום כתיב בפסוק בנביאים לצורך התשובה שובו עדי בצום וגו'. אמנם הגבלת מספר התעניתים לא נתפרש לא בכתוב ולא בגמרא רק שספרי המוסר והתשובה האריכו בזה ורוב דבריהם בנוים על סברות כרסיות בלי שורש וספר אחד נשען על חבירו בלי יסוד כלל. ומצינו בזה הרבה חומרות והרבה קולות ולכן קשה עלי להשיב בזה, וביחוד אחרי רואי שהבעל תשובה עצמו הוא צורבא מרבנן יסדר הוא לעצמו הלא כל ספרי המוסר והתשובה מצויים ביד כל אדם. אמנם אחרי אשר מעלתו מפציר בזה והאיש הוא צורבא מרבנן ואיש חלוש לכן לא אמנע מלדבר קצת בזה. והנה עונו גדול מנשוא מצד חומר העון עצמו עון אשת איש ובפרט שהתמיד בחטא זה שלש שנים רצופות והיה עמה בבית ושכיחא לי' בודאי שאין מספר לרוב פעמים שבא עליה ולא יספיקו לו שנות מתושלח למספר התעניות בתשובת המשקל לפי תשובות הרוקח שדבריו דברי קבלה ואין לדמות דבריו לדברי האחרונים. ומה שהמציא בעל קנה חכמה תקנה לשבים שדי אם יעשה תשובת המשקל על אותה עבירה שלש פעמים דבר זה אין לו יסוד ואטו מי שעבר עבירה שיש בה מלקות כ' פעמים והתרו בכל פעם מי סגי לו בג' פעמים מלקות והלא הב"ד מלקין אותו לפי מספר ההתראות ומשנה ערוכה אמרו לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחת ואחת וארישא קאי שהיה שותה כל היום. ומה שלקח סמוכים שבפעם השלישית כבר נכתם עונו בנשמתו מעבר לעבר ואין מקום לחטא הרביעי לחול דבר זה אין לו שחר ואטו בנשמתו לבד פוגם והלא פוגם למעלה וכשארז"ל ותשכח אל מחוללך. ולא עוד לו יהיה כדבריו עון עצמו אינו נמחק וכל אחד רווחא שביק וכאשר שב על הראשונים חלו האחרונים, וכעין שארז"ל במס' שבועות דף כ"ז ע"ב חיובא הוא דליכא הא שבועה איכא דאי משכחת רווחא חייל שאם נשאל על הראשונה חיילא שניה. ואין דרכי לעיין בספרים הללו רק קצת אני זכור מילדותי"

והנה לפני שאבאר מה כן יוצא מדבריו, אדגיש שלא מדובר כאן על ספר הזוהר [כך שלא יאשימוני בחוסר הבנת הנקרא]. אך מדבריו יוצאים שלושה נקודות:
א. ישנם ספרי קבלה מוסמכים כמו הרוקח
ב. ישנם ספרי מוסר ותשובה שבודים סברות כרסיות
ג. לא היה דרכו לעיין בספרים אלו אך בילדותו היה עוסק בהם

אגב, על מה שחולק על שיטת הקנה שמספיק שלושה פעמים על כל עבירה, עיין בחוט שני [להחוות יאיר] סי' מז [אני כותב מתוך זכרון כך שייתכן שזה טעות, אך הוא מובא בדעת תורה למהרש"ם או"ח סי' תרג או תרד] שפסק כך למעשה.

א מבקש
הודעות: 326
הצטרף: ב' אפריל 05, 2021 8:50 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי א מבקש » ג' יולי 06, 2021 1:18 am

ההודעה היתה כפולה
נערך לאחרונה על ידי א מבקש ב ג' יולי 06, 2021 1:34 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

א מבקש
הודעות: 326
הצטרף: ב' אפריל 05, 2021 8:50 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי א מבקש » ג' יולי 06, 2021 1:31 am

אולי יש אשכול ראוי יותר לפרסום דברים אלו אך לגבי מקור הזוהר יש כאלו מן המקובלים שסברו שישנם חלקים תמוהים בזוהר, והרבה יש בידי על כך [ובעז"ה אערוך את הדברים ואפרסמם] אמנם כמה דוגמאות בולטות:

הבן איש חי שידוע כמקובל כותב [סוד ישרים ח"ד סיד ב] "ובאמת השערה זו אינה זרה כי נמצא כזאת הרבה כי בזוהר הקדוש יש דברים שאמר רבינו האריז”ל שאינם מספר הזהר אלא הם דברי חכם אחרון שהכניסו המעתיקים בס’ הזהר ופוק חזי בספר הגאון ר’ יעב”ץ אשר מצא כמה דברים כזה" והוא מביא כך אפילו בשם ר' חיים ויטאל "שכתב רבינו חיים ויטאל בשם האר”י. לגבי הפסוקים הנזכרים בזוהר לאומרם בעת הזווג בליל שבת, שהיה מגמגם בהן שאינם מדברי הזוהר"

דוגמה בולטת נוספת הינו האדמו"ר מקאמרנא, ר' יצחק יחיאל מספרין ,בספרו זוהר חי שאין ספק שהיה מגדולי מעריצי הקבלה והזוהר [ואף במקומות שחולק על הנגלה] כותב [זוהר חי בראשית מא ע"א] "הרעיא מהימנא נכתב בזמן הגאונים" וכן כותב בחיבורו נתיב מצוותיך [שביל התורה נתיב לב אות קא] "בסוף ימי רבנן סבוראי תחילת הגאונים היה איש קדוש אחד שהיה בו נשמת משה רבינו ממש…ונתגלו אליו כל החברייא רשבי עם חביריו…והוא חיבר ספר רעיא מהימנא…וגם סידר ספר התקונים… והוסיף בו כמה דברים מהזוהר וגם דבריו וחידושיו" עכ"ל.

ואגב הדברים אעיר רק בקצרה [והדברים אמורים לבוא בארוכה, ומה שהלב חושק הזמן עושק] לפי מסורת משפחת אזולאי הזוהר נמצא גנוז במערות כמו שכת ר' אברהם אזולאי [בהקדמה לאור החמה] "ואמרו שספר הזוהר היה גנוז במירון במערה אחת ומצאו ישמעאלי אחד ומכרו לרוכלים בגליל העליון ונפלו קצת ניירים ממנו ביד חכם אחד שבא מן המערב והלך וחיפש וקיבץ כל הניירים מכל הרוכלים וגם חיפש באשפות ומצא כי היו הרוכלים מוכרים בהם תבלין, אמנם עיקר מוצאו היה בעיר מערי המערב הנקראת תודנא ואפשר שאותו חכם המערבי הנזכר הוא שהוליכו לעירו"
וכן כתב החיד"א [שם הגדולים ערך זוהר] "עד שהקרה ה’ לפני מלך אחד ממלכי מזרח שצוה לחפור במקום אחד על עסקי ממון. ונמצא שם ארון אחד ובו ספר הזהר ושלח לחכמי אדום ולא ידעו ולא יבינו. שלח אחר היהודים.. ואמרו לו אדונינו המלך זה הספר עשאו חכם אחד והוא עמוק ואין אנו מבינים אותו. אמר ליה וכי אין יהודי בעולם שמבין אותו. אמר לו יש במדינת טוליטילה. והמלך שלח הספרים עם גבוריו לטוליטולא וכשראוהו חכמי טוליטילא שמחו בו שמחה גדולה ושלחו למלך מתנות רבות ומשם נתפרסמה הקבלה בישראל" עכ"ל.
סיפור מעין זה מזכיר את סיפור המגילות הגנוזות, וסיפור מזמן רבנן סבוראי גם כן נראה משהו כזה [ראה המובא אצל שפיגל במאמרו על ספר המעשים לבני ארץ ישראל, נדמ"ח בספר מתורתן של גאונים בעריכת ש"ז הבלין וי. יודלוב], האם ייתכן שהזוהר מקורו בכת מעין כת קומראן [ובעיקר לפי השערת אליאור שכת קומראן היתה כת קבלית]?!

אדגיש שדברים אלו נאמרו בהשערה בעלמא בלי בדיקה יסודית של הדברים!!!!

קרית מלך
הודעות: 1034
הצטרף: ד' מרץ 09, 2016 1:50 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי קרית מלך » ג' יולי 06, 2021 2:03 am

כ

מצליח
הודעות: 537
הצטרף: א' יולי 12, 2015 6:46 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי מצליח » ג' יולי 06, 2021 5:41 am

א מבקש כתב:סיפור מעין זה מזכיר את סיפור המגילות הגנוזות, וסיפור מזמן רבנן סבוראי גם כן נראה משהו כזה [ראה המובא אצל שפיגל במאמרו על ספר המעשים לבני ארץ ישראל, נדמ"ח בספר מתורתן של גאונים בעריכת ש"ז הבלין וי. יודלוב], האם ייתכן שהזוהר מקורו בכת מעין כת קומראן [ובעיקר לפי השערת אליאור שכת קומראן היתה כת קבלית]?!

אדגיש שדברים אלו נאמרו בהשערה בעלמא בלי בדיקה יסודית של הדברים!!!!

כבר קדמו רבי יהושע ענבל בהמעיין ראה כאן
viewtopic.php?p=697408#p697408

א מבקש
הודעות: 326
הצטרף: ב' אפריל 05, 2021 8:50 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי א מבקש » ג' יולי 06, 2021 7:47 am

מצליח כתב:כבר קדמו רבי יהושע ענבל בהמעיין ראה כאן
viewtopic.php?p=697408#p697408


ראשית תודה רבה על ההפניה המהירה למאמרו של ענבל, שכדרכו מעלה השערות עם ביסוס ראייתי נפלא.
ועל דבריו יש להוסיף מכמה וכמה מקורות ראשית את מאמרו של שפיגל [שהזכרתי בהודעה קודמת] שאני מצרפו כאן

שנית יש לדון מכמה הקבלות בין המגילות הגנוזות לבין ספרות ההיכלות כפי שמופיע במאמר של אליאור
99995008-006-060-166.pdf
(657.25 KiB) הורד 331 פעמים


ויש עוד לדון בנושא

בריה נמוכה
הודעות: 490
הצטרף: ג' יוני 02, 2020 12:19 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי בריה נמוכה » ג' יולי 06, 2021 1:45 pm

יש להוסיף גם כן את רבותינו הראשונים תלמידי הרמב"ם שהביעו התנגדות לחכמת הקבלה
הראשון הידוע לנו הוא
רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי בעל ספר המאורות https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7 ... 7%9C%D7%99
שבשליחות דודו רבי משולם מבדרש שהיה מגדולי רבני פרובאנס בתחלת המאה ה-13, ומחבר 'ספר ההשלמה

היות בימיו ובסביבתו התחילו להתפשט שיטות הקבלה וספרותה, ביניהם ספר הבהיר שיוחס לרבי נחוניה בן הקנה. רבי מאיר החשיב את האמונה בספירות כמינות ועבודת אלילים שבו מחליפים את האל באחד מיצוריו.
הוא פעל רבות למנוע התפשטות אמונה זאת, וכתב מכתבים לאנשי ארצו שבהם הסביר איך הקבלה אינה מתיישבת עם מקורות היהדות.
מלבד הביקורת החריפה מתארת האיגרת את השמדתם של ספרי קבלה
טען שיחוס ספרי הקבלה לתנאים מזויף, ושיש לשרוף אותם.

וכן המאירי נכדו של בעל ההשלמה כותב על זה באיגרתו שחכמי ספרד הרשב"א לקחו להם את חכמת הקבלה
אך חכמי פרובנס לקחו תמורת זאת חכמת הפילוסופיא של הרמב"ם
ובפירושו לאבות פ"ג י"ג כותב כנראה אודות המקובלים
והשני שאין ראוי בהאמנתן רק הנגלה לבד כעין המצות השכליות ..ומזה המין קצת ספורי התורה ..
והמצייר בזה נסתר או תוך הוא מהביל ופתי וסכל ומיגע לריק

באיגרת "וזאת ליהודה" הרב אברהם אבולעפיה כותב :

ולפיכך אודיעך שבעלי הקבלה הספירות חשבו לייחד השם ולברוח מאמונת השלוש ועשרוהו וכמו שהגוים אומרים הוא שלשה והשלשה אחד כן מקצת בעלי הקבלה מאמינים ואומרים כי האלוהות עשר ספירות והעשרה הם אחד, והנה הם רבוהו תכלית הריבוי והרכיבוהו תכלית המרכבה ואין ריבוי אחר העשרה.

והריב"ש (שו"ת ריב"ש סימן קנ"ז):
"וגם הודעתיך, כי מורי הרב רבי פרץ הכהן ז"ל, לא היה כלל מדבר ולא מחשיב באותן הספירות. גם שמעתי מפיו, שהרב רבי שמשון מקינון ז"ל, שהיה רב גדול מכל בני דורו, וגם אני זכור ממנו ואם לא ראיתיו בעיני, והוא היה אומר: אני מתפלל לדעת זה התינוק; כלומר, להוציא מלב המקובלים, שהם מתפללים פעם לספירה אחת ופעם לספירה אחת, כפי עניין התפילה".

... וכל זה הוא דבר זר מאוד בעיני מי שאינו מקובל כמו הם; וחושבים, שזה אמונת שניות. וכבר שמעתי אחד מן המתפלספים מספר בגנות המקובלים, והיה אומר: הע"ג [=עובדי גילולים] מאמיני השלוש, והמקובלים מאמיני העשיריות

וכן במשך הדורות בספרד רבים תלמידי הרמב"ם התנגדו למקובלים ולעגו להם
קבצים מצורפים
המאירי אגרת (1).pdf
(938.18 KiB) הורד 150 פעמים
איגרת בעל המאורות.pdf
(125.89 KiB) הורד 182 פעמים
נערך לאחרונה על ידי בריה נמוכה ב ד' יולי 07, 2021 9:23 am, נערך 2 פעמים בסך הכל.

קמנו ונתעודד
הודעות: 207
הצטרף: ב' ספטמבר 07, 2015 10:53 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי קמנו ונתעודד » ג' יולי 06, 2021 2:15 pm

בריה נמוכה כתב:יש להוסיף גם כן את רבותינו הראשונים תלמידי הרמב"ם שהביעו התנגדות לחכמת הקבלה
הראשון הידוע לנו הוא
רבי מאיר בן רבי שמעון המעילי בעל ספר המאורות https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7 ... 7%9C%D7%99
שבשליחות דודו רבי משולם מבדרש שהיה מגדולי רבני פרובאנס בתחלת המאה ה-13, ומחבר 'ספר ההשלמה

היות בימיו ובסביבתו התחילו להתפשט שיטות הקבלה וספרותה, ביניהם ספר הבהיר שיוחס לרבי נחוניה בן הקנה. רבי מאיר החשיב את האמונה בספירות כמינות ועבודת אלילים שבו מחליפים את האל באחד מיצוריו.
הוא פעל רבות למנוע התפשטות אמונה זאת, וכתב מכתבים לאנשי ארצו שבהם הסביר איך הקבלה אינה מתיישבת עם מקורות היהדות.
מלבד הביקורת החריפה מתארת האיגרת את השמדתם של ספרי קבלה
טען שיחוס ספרי הקבלה לתנאים מזויף, ושיש לשרוף אותם.

וכן המאירי נכדו של בעל ההשלמה כותב על זה באיגרתו שחכמי ספרד הרשב"א לקחו להם את חכמת הקבלה
אך חכמי פרובנס לקחו תמורת זאת חכמת הפילוסופיא של הרמב"ם

וכן במשך הדורות בספרד רבים תלמידי הרמב"ם התנגדו למקובלים ולעגו להם

ליקבה"ו וכו' לקיים מצוות מחאה:
אנוס רחמנא פטריה.
גם על ספר יצירה ופירוש רס"ג אמרו כן?
ועל עיסוק הרמב"ם במורה ב"שפע" וכיוצא בו?
ועל שהוא סותם במורה הרבה פעמים ואומר שהוא לא יכול לגלות וזה סוד?
ואינני יודע איך התדרדר הדיון מאמונה בקדושת הזוהר ותהיה על גלגולי כתיבתו לכדי התווית תיו על כל ההלכות שמקורן בו ועתה גם זה.

פולסברג
הודעות: 1751
הצטרף: ג' אפריל 21, 2020 6:26 am

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי פולסברג » א' מאי 08, 2022 9:53 pm

.
קבצים מצורפים
סו''ס תולדות רמ''ע מפאנו.JPG
סו''ס תולדות רמ''ע מפאנו.JPG (69.09 KiB) נצפה 2550 פעמים

תורת המן
הודעות: 500
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי תורת המן » ב' מאי 23, 2022 2:53 am

אשכול ארוך מאד, וקראתי בשעתו, אך עכשיו שיניתי, ויש לי כמה הערות, וקשה ללנקק לכל דבר, ע"כ אפרש שיחי:

א) דברי החת"ס ח"ו סי' נט על דברי היעב"ץ במטפחת, שכתב
הנה נמצא בשכונתך ס' מטפחת ספרים למהריעב"ץ, תמצא שם כי דבר גדול דבר הנביא ז"ל בענין זה, הלא ישתוממו רואיו, וד"ל.

וכתב אחד דכוונתי למש"כ היעב"ץ להליץ על רמ"ד די ליאון משום 'הרוצה ליחנק', ולדעתי אין זה במשמע כלל בדבריו דמשמע דעל כלל הספר כיון, לא על דבר פרטי בתוך הספר.

אך ראה זה מצאתי, בלמדי בספר הנחמד שד"ח בשבת שעבר, מערכת אישות סי' א (דין טז אות ג), שכתב וז"ל
רק זה חזיתי אגב ריהטא דמסגנון לשונו [של המגיה בישו"ת ישרי לב] נראה דמשמע ליה דמה שכתב הרב משנה למלך על דברי הרשב"א, "ולדעתי דבר גדול הנביא דבר", כוונתו להסכים לדברי הרשב"א, וקצת נראה שכן הבין הגאון בית שלמה...ולבבי לא כן ידמה, דנלע"ד דלשון זה מורה דכונתו, שלולא גברא רבה אמרה לא הוה צייתינן ליה, כי הדעת נותנת שלא כדבריו, ולפי שלא מצא מקום להקשות עליו רק שאין הסברא כמותו כתוב [כן], כן נלע"ד בכוונת לשון זה, וכדמות ראיה שהוראת הלשון הוא שאין הדבר מתקבל על הלב, מדאמרינן בערכין דף טו...דבר גדול דברו המרגלים באותה שעה

הרי דלדעת השדי חמד, מבואר מלשון החתם סופר שלא ס"ל כהיעב"ץ, והדברים מחודשים.

תורת המן
הודעות: 500
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי תורת המן » ב' מאי 23, 2022 3:16 am

ב) מה שנשאו ונתנו בדברי הגר"א פלעקלס ב'תשובה מאהבה',

וטען הרב 'אוצר החכמה' שלא כתב כן אלא לגוי, וכלפי חוץ, ואין זה מלמד על שום דבר וכו' וכו'.

ואף כי כבר השיבו על נכון דלמה לו להדפיס תשובה זו בתוך תשובותיו כל עיקר.

זאת ועוד, האם למשל היה שאלה דומה על התלמוד בבלי, אם יכול לישבע ותלמוד בבלי בידו, היעלה על הדעת ששום יהודי, וכ"ש רב מובהק, יענה כדברים האלו על הש"ס, בוודאי לא, וא"כ אפי' א"ת שהדברים מוגזמים, אך עכ"פ אנו יכולים ללמוד מדבריו הרבה.

והאחרון על כולם, לא ראיתי שהובא כאן דברי בעל 'תשובה מאהבה', אשר כתב להר"מ קוניץ בעל 'בר יוחאי', והדפיס בספרו של האחרון 'ספר המצרף' סימן יא:
2022-05-22 (3).png
2022-05-22 (3).png (180.36 KiB) נצפה 2413 פעמים

הרי שכתב ליהודי (לא גוי), אשר גם היה המעריץ הגדול של הזוה"ק, ועכ"ז מסתייג הרבה, ולבסוף קבע דא"א לסמוך רק על הדברים 'שהעתיקו הישרים הכשרים'.

ולסברא הנ"ל י"ל להיפוך, כיון שכתב למי שהזוהר היה קדוש בעיניו, על כן שינה את דעתו, וכתב שיש בה קדושה, ודוק.

בן מיכאל
הודעות: 2265
הצטרף: ד' ינואר 04, 2017 2:19 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי בן מיכאל » א' יולי 03, 2022 3:48 pm

מצאתי ראיה נפלאה לטענת הרב 'אוצה"ח' מדבריו בח"א סי' א לגבי ר"א הקליר, שלאחר שהביא את דעת המאחרים אותו מטענות שונות כתב, הדבר קשה עלי מאד להמציא דבר נגד רבותינו בעלי תוס' והרשב"א והרא"ש ויתר הראשונים וכל הקושית והטענו' אשר טען כבוד החכם המדקדק החוקר הגדול מו"ה וואלף הנזכר שמה יש ליישבן כי הן הן גופי טענות אשר טענו כנגד ספר הזוהר וכי"ב כמה ספרי קדמונים מדרשות אשר חברו תנאים ואמוראים עיין בספר אמונת חכמי' פרק כ"ה כ"ו כ"ו /כ"ז/ ועיין עוד אות ל"ה).

האויצרניק
הודעות: 322
הצטרף: ב' יוני 28, 2021 3:07 pm

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי האויצרניק » ב' דצמבר 05, 2022 12:17 pm

בן מיכאל כתב:מצאתי ראיה נפלאה לטענת הרב 'אוצה"ח' מדבריו בח"א סי' א לגבי ר"א הקליר, שלאחר שהביא את דעת המאחרים אותו מטענות שונות כתב, הדבר קשה עלי מאד להמציא דבר נגד רבותינו בעלי תוס' והרשב"א והרא"ש ויתר הראשונים וכל הקושית והטענו' אשר טען כבוד החכם המדקדק החוקר הגדול מו"ה וואלף הנזכר שמה יש ליישבן כי הן הן גופי טענות אשר טענו כנגד ספר הזוהר וכי"ב כמה ספרי קדמונים מדרשות אשר חברו תנאים ואמוראים עיין בספר אמונת חכמי' פרק כ"ה כ"ו כ"ו /כ"ז/ ועיין עוד אות ל"ה).


בתשובה מאהבה ח"א סי' כ"ו מצטט ומביא ראיה מהזוהר, משמע דלא פסל לגמרי החיבור אלא שטען שיש עליו אי אילו זיופים וכפי שמשתמע מלשונו בתשובה המדוברת, וכנראה החריף קצת במילותיו נוכח חשיבות המכתב וכפי שכתבו לעיל

תורת המן
הודעות: 500
הצטרף: ו' יוני 01, 2018 8:49 pm
מיקום: טאמס ריווער, נ.דז.

Re: יחסו של הנודע ביהודה לזוהר והקבלה

הודעהעל ידי תורת המן » ו' ספטמבר 29, 2023 4:51 am

תורת המן כתב:אשכול ארוך מאד, וקראתי בשעתו, אך עכשיו שיניתי, ויש לי כמה הערות, וקשה ללנקק לכל דבר, ע"כ אפרש שיחי:

א) דברי החת"ס ח"ו סי' נט על דברי היעב"ץ במטפחת, שכתב
הנה נמצא בשכונתך ס' מטפחת ספרים למהריעב"ץ, תמצא שם כי דבר גדול דבר הנביא ז"ל בענין זה, הלא ישתוממו רואיו, וד"ל.

וכתב אחד דכוונתי למש"כ היעב"ץ להליץ על רמ"ד די ליאון משום 'הרוצה ליחנק', ולדעתי אין זה במשמע כלל בדבריו דמשמע דעל כלל הספר כיון, לא על דבר פרטי בתוך הספר.

אך ראה זה מצאתי, בלמדי בספר הנחמד שד"ח בשבת שעבר, מערכת אישות סי' א (דין טז אות ג), שכתב וז"ל
רק זה חזיתי אגב ריהטא דמסגנון לשונו [של המגיה בישו"ת ישרי לב] נראה דמשמע ליה דמה שכתב הרב משנה למלך על דברי הרשב"א, "ולדעתי דבר גדול הנביא דבר", כוונתו להסכים לדברי הרשב"א, וקצת נראה שכן הבין הגאון בית שלמה...ולבבי לא כן ידמה, דנלע"ד דלשון זה מורה דכונתו, שלולא גברא רבה אמרה לא הוה צייתינן ליה, כי הדעת נותנת שלא כדבריו, ולפי שלא מצא מקום להקשות עליו רק שאין הסברא כמותו כתוב [כן], כן נלע"ד בכוונת לשון זה, וכדמות ראיה שהוראת הלשון הוא שאין הדבר מתקבל על הלב, מדאמרינן בערכין דף טו...דבר גדול דברו המרגלים באותה שעה

הרי דלדעת השדי חמד, מבואר מלשון החתם סופר שלא ס"ל כהיעב"ץ, והדברים מחודשים.

ראה עתה בגליון עץ חיים החדש 'ספקו של החתם סופר זצ"ל בפירוש לשון מליצה: דבר גדול דיבר הנביא', עמוד תרנה. (657 מעמודי הpdf).


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 179 אורחים