על חוקרי תלמוד ובכלל

[קרית מלך]

(פירושו של פרופ' אומן אכן מפליא!).

עטוף בהרבה מלים מפליאות, אבל כל מה שהוא אומר למעשה הוא שחולקים בשווה לכל אחת עד כדי חצי כתובתה (ואז הוא משער מה עושים אם יש יותר מחצי לכולן, ומידי השערה לא יצא כי בדוגמאות שבמשנה אין מקרה כזה). וסוף סוף מידי שרירותיות לא יצא.

בקובץ בית אהרן וישראל פרסם הגרש"מ סגל שליט"א סדרת מאמרים המפריכה מכל וכל את תאוריית פרופ' אומן בפירוש המשנה הנ"ל.

[גיורא בשמי שמיא]

מענין [נשוא] האשכול בדרך אגב: viewtopic.php?f=7&t=2573&start=440#p775827

[א מבקש]

(פירושו של פרופ' אומן אכן מפליא!).

עטוף בהרבה מלים מפליאות, אבל כל מה שהוא אומר למעשה הוא שחולקים בשווה לכל אחת עד כדי חצי כתובתה (ואז הוא משער מה עושים אם יש יותר מחצי לכולן, ומידי השערה לא יצא כי בדוגמאות שבמשנה אין מקרה כזה). וסוף סוף מידי שרירותיות לא יצא.

בקובץ בית אהרן וישראל פרסם הגרש"מ סגל שליט"א סדרת מאמרים המפריכה מכל וכל את תאוריית פרופ' אומן בפירוש המשנה הנ"ל.

הפירכות המפליגות שהבאתם בשם הגרש"מ סג"ל שליט"א הם הפירכות הידועות שאי אפשר לפרש בשונה מהראשונים - ועל אף שאומן מנסה להכניס דבריו ברב האי גאון זה אינו. אמנם לגופם של דברים - ובלא לשנות דיני הראשונים - הפירוש מבוסס על אחד מהרעיונות העמוקים בתורת המשחקים, שמי שאינו בקיא במתמטיקה כותב עליה שמידי שרירותיות לא יצא, ולא שת לבו שמידי הבנה במתמטיקה לא יצא. לכן פירושו של אומן מפליא בפני עצמו, אך במשנה צודק הגרש"מ סג"ל שאין לנו לפרש בשונה מהראשונים. [ואכמ"ל בעניין פשוטו של משנה, כפי שיצא מבית מדרשו של הגר"א ואולי יבוא אשכול אחר בנושא זה]

[קרית מלך]

בקובץ בית אהרן וישראל פרסם הגרש"מ סגל שליט"א סדרת מאמרים המפריכה מכל וכל את תאוריית פרופ' אומן בפירוש המשנה הנ"ל.

הפירכות המפליגות שהבאתם בשם הגרש"מ סג"ל שליט"א הם הפירכות הידועות שאי אפשר לפרש בשונה מהראשונים - ועל אף שאומן מנסה להכניס דבריו ברב האי גאון זה אינו. אמנם לגופם של דברים - ובלא לשנות דיני הראשונים - הפירוש מבוסס על אחד מהרעיונות העמוקים בתורת המשחקים, שמי שאינו בקיא במתמטיקה כותב עליה שמידי שרירותיות לא יצא, ולא שת לבו שמידי הבנה במתמטיקה לא יצא. לכן פירושו של אומן מפליא בפני עצמו, אך במשנה צודק הגרש"מ סג"ל שאין לנו לפרש בשונה מהראשונים. [ואכמ"ל בעניין פשוטו של משנה, כפי שיצא מבית מדרשו של הגר"א ואולי יבוא אשכול אחר בנושא זה][/quote]

אולי כדאי להעלות את מאמריו של הגרש"מ שליט"א והבוחר יבחר.

[במסתרים]

הכותב מרגיש בנוח לטפל בדיני נפשות ממש.
אין אדם ניצול משגיאות, והטעות איננה נוגעת להבנתו. אני יודע.

IMG_20230704_092718~2.jpg (12.02 KiB) נצפה 1601 פעמים

[סגי נהור]

הטעות איננה נוגעת להבנתו

מי שטועה בטעות כזאת, ללא ספק טעה בעוד הרבה טעויות שנוגעות להבנה...

[תורת המן]

הכותב מרגיש בנוח לטפל בדיני נפשות ממש.
אין אדם ניצול משגיאות, והטעות איננה נוגעת להבנתו. אני יודע.

IMG_20230704_092718~2.jpg

איני מיבן כלל איך שייך טעות כזה. האם לא שנה אותו חכםשום תשובה מימיו? וגם אין שום ביאור ע"פ פיענוחו. גם היכן תנו כן רבנן?

[אלכסנדרוס]

אינני יודע במה ובמי מדובר, ומאידך אני כן מכיר את העולם ולכן סובר שיש לשקול את האפשרות שזה מעשה ידיו להתפאר של אחד העורכים, שלא הסכים להשאיר ר"ת פשוט אחד בטקסט והתעקש לפתוח אותו, ועינו של הכותב פסחה על "התיקון" של העורך.

[הוה אמינא]

אינני יודע במה ובמי מדובר, ומאידך אני כן מכיר את העולם ולכן סובר שיש לשקול את האפשרות שזה מעשה ידיו להתפאר של אחד העורכים, שלא הסכים להשאיר ר"ת [= רבינו תם] פשוט אחד בטקסט והתעקש לפתוח אותו, ועינו של הכותב פסחה על "התיקון" של העורך.

[סגי נהור]

אינני יודע במה ובמי מדובר, ומאידך אני כן מכיר את העולם ולכן סובר שיש לשקול את האפשרות שזה מעשה ידיו להתפאר של אחד העורכים, שלא הסכים להשאיר ר"ת פשוט אחד בטקסט והתעקש לפתוח אותו, ועינו של הכותב פסחה על "התיקון" של העורך.

אם כבר, סביר יותר שנעשה תיקון אוטומטי לפתיחת כל הר"ת, וניתנה הוראת החלף: ת"ר - תנו רבנן (השערה זו תיבחן לפי מספר הפעמים שמופיע "ת"ר" בטקסט כולו). מאידך, מבלי להכיר את הכותב המסוים, לאור השגיאות המביכות המצויות לרוב אצל חוקרי מדעי היהדות לסוגיהם (ואשכול זה יוכיח), אין לשלול גם את האפשרות של שגיאה כפשוטה.
הזדמן לי לאחרונה לדפדף בספרה (הנחשב כמדומני) של חוקרת אחת, וציינתי לעצמי מקצת שגיאות שבו. מה נעשה שכמעט בכל דף ודף יש שגיאה חמורה. באחד הימים בל"נ אעלה את הרשימה כולה לפורום לשמח לב הקוראים.

[כדכד]

מצאתי בספר משנה ברורה אחד בציונים מהרמ"א "תשובת הריב"ש סימן מגן אברהם"וכן מצאתי שההיתר שברמ"א ר"ס תנג להשהות קטניות בבית בפסח מובא בשם "תורת הבית סימן"...
זה אולי מאשש קצת את סברת הרב אלכסנדרוס

[סגי נהור]

מצאתי בספר משנה ברורה אחד בציונים מהרמ"א "תשובת הריב"ש סימן מגן אברהם"וכן מצאתי שההיתר שברמ"א ר"ס תנג להשהות קטניות בבית בפסח מובא בשם "תורת הבית סימן"...
זה אולי מאשש קצת את סברת הרב אלכסנדרוס

הדוגמא הראשונה היא קרוב לוודאי החלפה אוטומטית, וסביר מאוד שגם השניה. ומצוי כעין זה בקובצי מפרשים ובשאר ספרים קדמונים המוהדרים בחפזון (עוד ממאפייני ספרים אלה: חלוקת קטעים ארוכים לפסקאות במקומות אקראיים, לפעמים באמצע משפט).

[כדכד]

נכון
חשבתי שזה מה שהוא התכון

[גביר]

דוגמא נאה לטעות בספר אקדמי שיצא בהוצאה הנחשבת למכובדת ודומה שיש בה בכדי ללמד על הצורך בקריאה ביקורתית ישנה בספרו של דוד אוחנה הי"ו -
הרליגיוזי הכופר : גרשום שלום והתאולוגיות הפוליטיות, הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים תשפג.

בעמ' 381 כותב אוחנה -

"יהדות הגולה התייחסה למקומות הקדושים באמצעות השפה והתפילה, ובאופן זה נטרלה את נוכחותה המיידית. השימוש בשמה של ירושלים, לדוגמה, 'ירושלים דליטא' או ישיבות כמו 'חברון' יצר חיבור מושהה עם קדושת השם"

כסבור שישיבת חברון נקראה כך כשפעלה בחו"ל על שם חברון שבארץ ישראל ולא ידע שנקראה כך רק משנתיישבה בחברון הממשית וה'מיידית' כלשונו.

כדוגמאות לכינוי שמות מקומות בחו"ל בידי יהודים על שם מקומות בא"י , מוטב לציין, למשל, את העיר תירייא שבטורקיה שכונתה 'צפת הקטנה'
או את כל אותן ערים שציין טוביה פרשל במאמרו 'ערי ירושלים שבגולה' [מאמרי טוביה, חלק ב עמ' ריט] או אצל אליעזר בשן, שמות ערי ארץ ישראל ככינויים לערים בחו"ל בספרות השו"ת של התקופה העותמאנית, בר אילן יב (תשל"ד) עמ' 165-137 [הביאו והעיר עליו ר"ש אשכנזי, אגרות שמואל, תנו, כרך ב, ירושלים תשפ"א, עמ' 616].

מדובר אמנם בטעות קטנה יחסית, אך כבר למדנו ר"ש אשכנזי - 'אל תהי בז לקטנות' [אגרות שמואל, קו, כרך א עמ' 167].

[באמונתו]

שמעתין 88 - 89, עמוד 21:

אמנם הרמב"ן אינו מביא זאת בשמו של הרא"ם על רש"י(!) אלא אומר: "ורבים אמרו שהם לא קידמו אותם אבל ישראל קנו מהם"...

[גביר]

עד כמה יש לקרוא בביקורתיות ספרות המוגדרת אקדמית אפשר להיווכח מעוד משפטים מאותו ספר.

כך למשל כותב אוחנה בעמ' 380-

'ההתיישבות הציונית החילונית לא התמקמה בארץ האבות אלא בארץ פלשת ... השמות שבהם בחרה, רבים מהם שמות הזרים למקום או כאלה החושפים מאווים כמו פתח תקווה וראשון לציון, לא ביטאו תיאולוגיה עמוקה .. אלא חזון לאומי חילוני מודרני'

פתח תקווה ודאי לא היתה חלק 'מההתיישבות הציונית החילונית', ואף את ראשון לציון, שכשמה כן היא, המושבה הראשונה שהוקמה בידי אנשי ה'עלייה הראשונה' [כך היא מכונה, למרות שהיו עליות קודמות שמהן יצאו, בין השאר, מיסדי פתח תקווה שהוקמה לפניה], קשה להגדיר כ'ציונית' [במובן ההרצליאני] ובוודאי לא כ'חילונית' באופן גורף. מושבות אלה הוקמו לפני הקמת התנועה הציונית של הרצל ואם כי לא כל, אך חלק גדול מאד, ואולי רוב, מייסדיהן, היו יהודים שומרי תורה ומצוות [כך למשל הרב שמחה, שניכר היה שהכיר לפחות חלק מהספרות שנכתבה על העיר שכיהן כרבה, היה רגיל להדגיש שבין מייסדי רחובות היו מתלמידי וולוז'ין, ואת נס ציונה הקים ראובן לרר, חסיד חב"ד קאפוסט].
בחירתם במישור החוף נבעה ממניעים פרקטיים [קרבה ליפו, לשם הגיעו, קרקעות זמינות וכיו"ב], מייסדי פתח תקווה, למשל, ניסו להקים בתחילה את מושבתם סמוך ליריחו אלא שלא עלה בידם, ובוודאי לא מתוך רצון לברוח מ'ארץ האבות'.

[תורת המן]

מהרב יואל קטן על הספר 'רקחות וטבחות: המיתוס על מקור החכמות':

רקחות וטבחות.png (110.56 KiB) נצפה 915 פעמים