גלילי כתב:
ושמא יל"פ עפ"י החיד"א הנ"ל, שהקב"ה זן מקרני ראמים שהיא חיה שאינה מצויה ונפוצה, ומזונותיה במצב הזה קשים מאוד, כמו שכותב החיד"א. ועד ביצי כינים שהוא מין מצוי יותר ומזונותיו יותר מצויים [אלא שעוד לא מצאתי לכך מקור].
או שתשלימו באופן אחר את הביאור.
תוך כדי דיבור כתב:קושיית המחבר הנכבד בנויה על הפירוקא בשבת ק"ז ע"ב שביצי כינים הריהו מין בפני עצמו הקרוי "ביצי כינים". וממילא יש לשאול למה נקט "קרני ראמים" (והנה המעיין בר"ח שם, ק"ח ע"א, ימצא שלכאורה לא סבר כהאי פירוקא, עיי"ש היטב, ואולי כדרך שאמרו לפעמים הגאונים דיחויא בעלמא וכו'. וצע"ק). אולם מה שכתב בזה בהערה 5 אינו כלום לפי ענ"ד, כי מי גילה לו שלהאי מינא "ביצי כינים" יש רגלים, דילמא רמשים הם ולא שרצים, וממילא התירוץ של הראב"ע שניסה לדחות שם (שנקטו "קרני ראמים" מחמת גובהן) תירוץ נכון ואמיתי הוא מכל מקום. ולא היה צריך להעמיס את כל המהלך הזה כדי להציג את הפירוש דבי רבי יהודה החסיד או לדון במסרקי הכינים בתקופת הראשונים.
תוך כדי דיבור כתב:קושיית המחבר הנכבד בנויה על הפירוקא בשבת ק"ז ע"ב שביצי כינים הריהו מין בפני עצמו הקרוי "ביצי כינים". וממילא יש לשאול למה נקט "קרני ראמים" (והנה המעיין בר"ח שם, ק"ח ע"א, ימצא שלכאורה לא סבר כהאי פירוקא, עיי"ש היטב, ואולי כדרך שאמרו לפעמים הגאונים דיחויא בעלמא וכו'. וצע"ק).
חכם באשי כתב:תודה גלילי, על המאמר הנחמד שהבאת לפתחנו!
לאחרונה, ענייני בעלי החיים תופסים מקום נכבד בפורום!
גלילי כתב:גלילי כתב:ושמא יל"פ עפ"י החיד"א הנ"ל, שהקב"ה זן מקרני ראמים שהיא חיה שאינה מצויה ונפוצה, ומזונותיה במצב הזה קשים מאוד, כמו שכותב החיד"א. ועד ביצי כינים שהוא מין מצוי יותר ומזונותיו יותר מצויים [אלא שעוד לא מצאתי לכך מקור].
או שתשלימו באופן אחר את הביאור.
עוד נראה מדברי החיד"א הנ"ל, שאין הכוונה לקרנים של הראמים, אלא למין הקרוי "קרני ראמים".
עיין שם עוד בארוכהוהענין, כי אור אין סוף שופע מכתר עליון שהוא הגדול מהנאצלים, והיינו קרני ראמים ודאי, שהוא ראם - רם ונשא על כל נאצל, וקרניו - הם סוד בחינות עליונות שבו המתדבקות במאציל. ושופע אורו ומחיה וזן עד אפילו הנברא הקטן שאין לך בריה יותר פחותה מהכנה, וביצי כנים הם יותר פחותים, שהיא מעט ליחה מעופשת מקובצת בין שני גלדי צואה, ראה כמה חיותה, ואפילו אותו הדבר תלוי מציאות[ו] בממציא הכל.
אמת כי יוצרינו יוצר הכל א"ס מלך מלכי המלכים הקב"ה [...] הוא המברך והמשבח והמפאר והמחייה מתחלת נקודת אצילותו עד נקודה תחתונה, מקרני ראמים עד ביצי כנים.
ואמר (ע"ז ג, ב): [יושב וזן את כל העולם כולו] מקרני ראמים ועד בצי כנים - לע'ניות ד'עתי, מלשון 'וקרני ראם קרניו' הנאמר בברכת יוסף, וכלומר: מן האדם הזה שנמשל לראם ומלכותו בכל הבריות משלה - כולן ניזונין, כי הוא העיקר ומשיריו ניזונין כל היצורים. הלא תראה שהפרורין שלו לתרנגולין, העצמות לכלבים, מותר התבשיל לחתולים. והוא פלא להוכיח במישור לענוי ארץ, כי העולם עומד בייחוד על החסד.
הלא תראה כי במדות (- העליונות) נובלת העליונה הוא עצם התחתונה. ובעולמות - הנה שירי האצילות הבריאה וכו' עד העשיה הרוחנית וממנה אל הגשמית. וכן מן השמים לארץ אם נשכיל בדרך תמים נראה בחוש שכל הבריות שברא הקב"ה בעולמו בא להם השפע בדרך עלה ועלול, זה נותן וזה מקבל.
והוא אצלי ענין מה שכתוב: אמרתי עולם חסד יבנה, פירוש שהסכימה דעתו ית' שכל העולם יהא ניזון בחסד שגומל הא' לחברו, כי כמו שה' ית' הסכימה דעתו על הבריאה כדי להתחסד עם בריותיו וכטעם: ונדיב נדיבות יעץ, כן רצה שכולו יתקיים תמיד על צד החסד, שכל הבריות מקבלין זה מזה עד הסבה הראשונה הנותנת ואינה מקבלת.
וכתיב: ישב עולם לפני אלקים, ואמור רבנן: שאמר דוד 'ישב עולם' פירוש כולן שוין 'לפני אלקים', לא אחד עני ואחד עשיר. והשיב לו הקב"ה: אם כן 'חסד ואמת מן ינצרוהו', כלומר אם כן אין האחד צריך לחבירו ובטל החסד מן העולם. ופירשו 'מן' כמו מאן בלשון ארמי. וזהו טעם: כי לא יחדל אביון מקרב הארץ.
וזה מה שאמרו רבותינו ז"ל במדרש בראשית רבה: כשבא הקב"ה לברוא את האדם נעשו מלאכי השרת כתים כתים, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים. וכן צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שנאמר: חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. שיסוד העולם על החסד.
אם כן הכי קאמר: מקרני ראמים - כלומר מגדולת המין האנושי הנמשל לקרני ראם, על שם גדולת האדם ששולט בכל הנבראים עליונים ותחתונים וכתיב ביה: וירדו וכו', הרי על דרך זה שפיר קאמר: מקרני ראמים ועד בצי כנים.
ומכל מקום לפי שיש סוד אדם למעלה ויש סוד קרני ראמים למעלה, בסוד תחלת הגלוי (- כנ"ל בדברי הרמ"ק) נקט לישנא דשוי למעלה ולמטה, ולא אמר 'מאדם עד בהמה', לרמוז אל תחלת ההתפשטות מרום רקיעא עד תהום רבה.
והמשכיל יבין לאשורו כי כל העולם עומד על החסד, והכל בזכותו של אדם, לפיכך הוא ית' זן את כל העולם לפי ערך האדם בחסדו, כי ממנו תוצאות חיים כקטון כגדול.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 242 אורחים