מקרני ראמים ועד ביצי כינים

[גלילי]

מאמר מחודש וחדשני בביאור הגמרא הנ"ל, קיבלתיו במייל, לחוו"ד.

[גלילי]

ScreenShot007.jpg (83.04 KiB) נצפה 4447 פעמים

ושמא יל"פ עפ"י החיד"א הנ"ל, שהקב"ה זן מקרני ראמים שהיא חיה שאינה מצויה ונפוצה, ומזונותיה במצב הזה קשים מאוד, כמו שכותב החיד"א. ועד ביצי כינים שהוא מין מצוי יותר ומזונותיו יותר מצויים [אלא שעוד לא מצאתי לכך מקור].
או שתשלימו באופן אחר את הביאור.

[תוך כדי דיבור]

קושיית המחבר הנכבד בנויה על הפירוקא בשבת ק"ז ע"ב שביצי כינים הריהו מין בפני עצמו הקרוי "ביצי כינים". וממילא יש לשאול למה נקט "קרני ראמים" (והנה המעיין בר"ח שם, ק"ח ע"א, ימצא שלכאורה לא סבר כהאי פירוקא, עיי"ש היטב, ואולי כדרך שאמרו לפעמים הגאונים דיחויא בעלמא וכו'. וצע"ק). אולם מה שכתב בזה בהערה 5 אינו כלום לפי ענ"ד, כי מי גילה לו שלהאי מינא "ביצי כינים" יש רגלים, דילמא רמשים הם ולא שרצים, וממילא התירוץ של הראב"ע שניסה לדחות שם (שנקטו "קרני ראמים" מחמת גובהן) תירוץ נכון ואמיתי הוא מכל מקום. ולא היה צריך להעמיס את כל המהלך הזה כדי להציג את הפירוש דבי רבי יהודה החסיד או לדון במסרקי הכינים בתקופת הראשונים.

[גלילי]

ScreenShot007.jpg

ושמא יל"פ עפ"י החיד"א הנ"ל, שהקב"ה זן מקרני ראמים שהיא חיה שאינה מצויה ונפוצה, ומזונותיה במצב הזה קשים מאוד, כמו שכותב החיד"א. ועד ביצי כינים שהוא מין מצוי יותר ומזונותיו יותר מצויים [אלא שעוד לא מצאתי לכך מקור].
או שתשלימו באופן אחר את הביאור.

עוד נראה מדברי החיד"א הנ"ל, שאין הכוונה לקרנים של הראמים, אלא למין הקרוי "קרני ראמים".

[גלילי]

קושיית המחבר הנכבד בנויה על הפירוקא בשבת ק"ז ע"ב שביצי כינים הריהו מין בפני עצמו הקרוי "ביצי כינים". וממילא יש לשאול למה נקט "קרני ראמים" (והנה המעיין בר"ח שם, ק"ח ע"א, ימצא שלכאורה לא סבר כהאי פירוקא, עיי"ש היטב, ואולי כדרך שאמרו לפעמים הגאונים דיחויא בעלמא וכו'. וצע"ק). אולם מה שכתב בזה בהערה 5 אינו כלום לפי ענ"ד, כי מי גילה לו שלהאי מינא "ביצי כינים" יש רגלים, דילמא רמשים הם ולא שרצים, וממילא התירוץ של הראב"ע שניסה לדחות שם (שנקטו "קרני ראמים" מחמת גובהן) תירוץ נכון ואמיתי הוא מכל מקום. ולא היה צריך להעמיס את כל המהלך הזה כדי להציג את הפירוש דבי רבי יהודה החסיד או לדון במסרקי הכינים בתקופת הראשונים.

לו יצוייר שהיה מיישב כדבריך והיה משמיט את הערה 5, האם אין מקום לבאר הגמרא כפי שביאר רבי יהודה החסיד?!
ברור שביאור רבי יהודה החסיד מחודשים הם...

[יאיר]

מדהים! לרגע חשבתי לקשר את דברי החיד"א לגמ' ב"ב עה לגבי בהמות בהררי אלף אך התבדיתי..

גלילי (ואחרים) המשיכו לזכות אותנו בדברים מעניינים..

[חכם באשי]

תודה גלילי, על המאמר הנחמד שהבאת לפתחנו!

לאחרונה, ענייני בעלי החיים תופסים מקום נכבד בפורום!
זה התחיל עם העכבר (שגרזן המחיקות הכחידו. הי"ד!...)
המשיך בקוקוריקו של התרנגול: viewtopic.php?f=7&t=1811&view=unread#unread
המשיך בעניני תולעים: viewtopic.php?f=7&t=1827
ועכשיו - הכינים!...

ועכשיו הערה עניינית:

קושיית המחבר הנכבד בנויה על הפירוקא בשבת ק"ז ע"ב שביצי כינים הריהו מין בפני עצמו הקרוי "ביצי כינים". וממילא יש לשאול למה נקט "קרני ראמים" (והנה המעיין בר"ח שם, ק"ח ע"א, ימצא שלכאורה לא סבר כהאי פירוקא, עיי"ש היטב, ואולי כדרך שאמרו לפעמים הגאונים דיחויא בעלמא וכו'. וצע"ק).

ההערה נכונה, ויש לחזק את התמיהה, שכן חסידי אשכנז היו מצויים בפירושי רבינו חננאל!
אך נראה, שכאן נמשך ר' יהודה החסיד אחרי פירושו של רש"י.

[גלילי]

תודה גלילי, על המאמר הנחמד שהבאת לפתחנו!

לאחרונה, ענייני בעלי החיים תופסים מקום נכבד בפורום!

בדרכם של גדולי ישראל...

מדבר קדמות, מערכת ב כב

ScreenShot009.jpg (125.71 KiB) נצפה 4344 פעמים

נחזור לעניינינו:

ושמא יל"פ עפ"י החיד"א הנ"ל, שהקב"ה זן מקרני ראמים שהיא חיה שאינה מצויה ונפוצה, ומזונותיה במצב הזה קשים מאוד, כמו שכותב החיד"א. ועד ביצי כינים שהוא מין מצוי יותר ומזונותיו יותר מצויים [אלא שעוד לא מצאתי לכך מקור].
או שתשלימו באופן אחר את הביאור.

עוד נראה מדברי החיד"א הנ"ל, שאין הכוונה לקרנים של הראמים, אלא למין הקרוי "קרני ראמים".

האם יש מקום לפרש כן בגמרא, ש'קרני ראמים' הוא מין בפנ"ע, ומזונותיו קשים, משא"כ 'ביצי כינים'?!

[שבע]

מצאנו לרבינו הרמ"ק בספר "אור יקר" (כרך ד', עמ' יג) שביאר לשון זה על דרך הסוד:

והענין, כי אור אין סוף שופע מכתר עליון שהוא הגדול מהנאצלים, והיינו קרני ראמים ודאי, שהוא ראם - רם ונשא על כל נאצל, וקרניו - הם סוד בחינות עליונות שבו המתדבקות במאציל. ושופע אורו ומחיה וזן עד אפילו הנברא הקטן שאין לך בריה יותר פחותה מהכנה, וביצי כנים הם יותר פחותים, שהיא מעט ליחה מעופשת מקובצת בין שני גלדי צואה, ראה כמה חיותה, ואפילו אותו הדבר תלוי מציאות[ו] בממציא הכל.

עיין שם עוד בארוכה

וכן ביאר בקצרה בספר "פרדס רמונים", שער ד, פרק ד:

אמת כי יוצרינו יוצר הכל א"ס מלך מלכי המלכים הקב"ה [...] הוא המברך והמשבח והמפאר והמחייה מתחלת נקודת אצילותו עד נקודה תחתונה, מקרני ראמים עד ביצי כנים.

[שבע]

בדרשות כ"י לרבי יצחק ברכיה מפאנו (חתן הרמ"ע):

ואמר (ע"ז ג, ב): [יושב וזן את כל העולם כולו] מקרני ראמים ועד בצי כנים - לע'ניות ד'עתי, מלשון 'וקרני ראם קרניו' הנאמר בברכת יוסף, וכלומר: מן האדם הזה שנמשל לראם ומלכותו בכל הבריות משלה - כולן ניזונין, כי הוא העיקר ומשיריו ניזונין כל היצורים. הלא תראה שהפרורין שלו לתרנגולין, העצמות לכלבים, מותר התבשיל לחתולים. והוא פלא להוכיח במישור לענוי ארץ, כי העולם עומד בייחוד על החסד.

הלא תראה כי במדות (- העליונות) נובלת העליונה הוא עצם התחתונה. ובעולמות - הנה שירי האצילות הבריאה וכו' עד העשיה הרוחנית וממנה אל הגשמית. וכן מן השמים לארץ אם נשכיל בדרך תמים נראה בחוש שכל הבריות שברא הקב"ה בעולמו בא להם השפע בדרך עלה ועלול, זה נותן וזה מקבל.

והוא אצלי ענין מה שכתוב: אמרתי עולם חסד יבנה, פירוש שהסכימה דעתו ית' שכל העולם יהא ניזון בחסד שגומל הא' לחברו, כי כמו שה' ית' הסכימה דעתו על הבריאה כדי להתחסד עם בריותיו וכטעם: ונדיב נדיבות יעץ, כן רצה שכולו יתקיים תמיד על צד החסד, שכל הבריות מקבלין זה מזה עד הסבה הראשונה הנותנת ואינה מקבלת.

וכתיב: ישב עולם לפני אלקים, ואמור רבנן: שאמר דוד 'ישב עולם' פירוש כולן שוין 'לפני אלקים', לא אחד עני ואחד עשיר. והשיב לו הקב"ה: אם כן 'חסד ואמת מן ינצרוהו', כלומר אם כן אין האחד צריך לחבירו ובטל החסד מן העולם. ופירשו 'מן' כמו מאן בלשון ארמי. וזהו טעם: כי לא יחדל אביון מקרב הארץ.

וזה מה שאמרו רבותינו ז"ל במדרש בראשית רבה: כשבא הקב"ה לברוא את האדם נעשו מלאכי השרת כתים כתים, חסד אומר יברא שהוא גומל חסדים. וכן צדק אומר יברא שהוא עושה צדקות, שנאמר: חסד ואמת נפגשו צדק ושלום נשקו. שיסוד העולם על החסד.

אם כן הכי קאמר: מקרני ראמים - כלומר מגדולת המין האנושי הנמשל לקרני ראם, על שם גדולת האדם ששולט בכל הנבראים עליונים ותחתונים וכתיב ביה: וירדו וכו', הרי על דרך זה שפיר קאמר: מקרני ראמים ועד בצי כנים.

ומכל מקום לפי שיש סוד אדם למעלה ויש סוד קרני ראמים למעלה, בסוד תחלת הגלוי (- כנ"ל בדברי הרמ"ק) נקט לישנא דשוי למעלה ולמטה, ולא אמר 'מאדם עד בהמה', לרמוז אל תחלת ההתפשטות מרום רקיעא עד תהום רבה.

והמשכיל יבין לאשורו כי כל העולם עומד על החסד, והכל בזכותו של אדם, לפיכך הוא ית' זן את כל העולם לפי ערך האדם בחסדו, כי ממנו תוצאות חיים כקטון כגדול.