פורום אוצר החכמה

רשימה מעניינת (חלק מסקירה מתמשכת על ספרות הגאונים) שכותב הרב יוסף לייכטר בעלון שבת בשבתו מטות תשע"ד
מועתקת מאתר מכון צומת: http://www.zomet.org.il/?CategoryID=160
חשבתי לנכון שכדאי להביאה לכאן (ובסופה המייל של המחבר הרב לייכטר, אין לי כמובן שום קשר אישי אליו) ויוכלו הכותבים כאן להוסיף מידיעתיהם על ספר המצוות לרס"ג:


במאמרים הקודמים הזכרתי בראשי פרקים את תחומי עיסוקיו של רב סעדיה כבלשן ופרשן, ראש ישיבה ופייטן, פוסק הלכה ואיש הגות. יש לציין, שעד היום יצאו לאור רק שרידים מועטים מספרי ההלכה של רב סעדיה. וזאת, כיון שנכתבו בערבית ולא תורגמו לעברית, ונותרו כקונטרסים קטועים ודפים קרועים בגניזה הקהירית. נעסוק הפעם באזהרות וספר המצוות שיש בהם את השילוב המיוחד של רב סעדיה, הפייטן ואיש ההלכה.

עשרת הדברות ותרי"ג מצוות
רש"י בפירושו לפרשת משפטים על הפסוק 'עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם' (שמות כד,יב) כתב: 'כל שש מאות ושלש עשרה מצות בכלל עשרת הדברות הן (במדבר רבה יג,טז) ורבינו סעדיה פירש באזהרות שיסד לכל דבור ודבור, מצות התלויות בו'. כוונתו של רש"י היא לפיוט 'אנכי אש אוכלה ונוהרת מכל הנוהרות' (סידור רס"ג עמודים קצא-רטז).

בפירושו של רב סעדיה לספר יצירה כתב:
ועם ההתחקות המרובה והדיוק הגדול התבוננו ומצאנו את עשרת הדברות אשר שמעום האבות לפני הר סיני עשר האמירות הללו, עד שלא תשאר שום מצוה שאיננה כלולה בהן... וכאשר עסקתי במיונם וצירוף לכל דבור את הדומה לו, מצאתי את שיש לצרף מהם: אל 'אנכי' שמונים, ואל 'לא יהיה' ששים ואל 'לא תשא' שמונה וארבעים... (מהדורת הרב קאפח עמוד מז).

פיוט זה של רב סעדיה הפך ליצירה ענקית, הכוללת מעל 2000 דפי דפוס בשם 'ספר המצוות'. שנדפס לראשונה בורשה בשנים תרע"ד-תרע"ז (1914-1917).

יצירה של איש אחד
מי עמד מאחורי היצירה הענקית? להפתעתנו לא היה זה רב מוכר ולא ראש ישיבה מפורסם, כי אם 'בעל בית' בורשה, הרב ירוחם פישל פרלא (תר"ה-תרצ"ד 1845-1934). לפי המקובל למד בצעירותו אצל רבי יהושע ליב דיסקין בלומז'ה. אחרי חתונתו התגורר בורשה והתפרנס מחנות שפתחה אשתו. ארבעים שנה ישב סגור בחדרו כשהוא שוקד על לימוד התלמודים וספרי הגאונים והראשונים. רק פעם אחת בשנה היה יוצא לבית הכנסת, לשמוע קול שופר, ומיד היה חוזר לתלמודו. בשנותיו האחרונות עלה לירושלים והתגורר ב'בתי מחסה'. בשנים אלו עסק בכתיבת פירוש רחב על ספר 'כפתור ופרח'. בפירושו הגדול לאזהרות רב סעדיה ערך השוואות בין השיטות השונות במניין המצוות. בבקיאותו העצומה בספרות הראשונים והאחרונים הצליח הרב פרלא לנתח את כל שורש ושורש שיסד הרמב"ם לאור השגותיהם של רבי דניאל הבבלי והרמב"ן מצד אחד, וסניגוריו של הרמב"ם מצד שני. כמו כן הוא מביא בכל עיקר את שיטת רב סעדיה גאון, ומציין אם היא דומה לדעת הרמב"ם או נבדלת ממנה.


ממה מביאים ביכורים?
בשנים האחרונות התברר, שיש 'ספר המצוות' גדול ומפורט שכתב רב סעדיה בעצמו, ובו הסביר את שיטתו. ספר זה שנכתב בערבית, שקע במצולות הגניזה, ורק בשנים האחרונות תורגם על ידי הרב נסים סבתו. אתן את רשות הדבור למורי הרב חיים סבתו שליט"א:
בימים אלה אני עובד על ספר המצוות השלם לרס"ג מכתבי יד שברשות 'יד בן צבי', שתרגם מערבית אחי החוקר, מר נסים סבתו. ואני רואה בעליל איך כל היחס בין מדרשי ההלכה ופשט המקרא לתלמוד משתנה, ופנינים נדלים ממצולות.

כיוון שאין בית המדרש בלא חידוש, אביא לכבודכם דוגמא אחת בלבד. רס"ג מונה בביכורים רק חמישה מינים, כלומר רק פירות ללא חיטה ושעורה, ולא שבעה מינים כמקובל וכדעת הרמב"ם. כשהראיתי זאת לכמה תלמידי חכמים הניעו בראשם ואמרו, והלא מן הגמרא בפסחים (דף לו) לא משמע כן, ובודאי יש כאן איזו טעות. מגלגל המקרים גלגל, ובמקרה שאל את אחי נסים בעניין זה חברו דן גרינברגר שעוסק בכתב יד אנטונין של רבי יצחק אבן גיאת, הנוקט גם הוא באותה שיטה, ומסביר שלשון 'ביכורים' שנאמרה בגמרא פסחים על חיטין ושעורין, הכוונה למנחת העומר שהם ביכורי שעורים ולשתי הלחם שהם ביכורי קציר חיטים, ואחר כך ראינו שכן פירש רב נתן אב הישיבה בתחילת מסכת ביכורים, והדברים מאירים ומזהירים כנתינתם בסיני. והרי לנו מרגלית אחת מעושר רב" (מתרדמת הגנזים לארון הספרים – מאה וחמישים שנה למקיצי נרדמים, ירושלים תשע"ג עמוד 49).

מי ייתן ובקרוב נזכה לראות בקרוב את ספר המצוות יוצא לאור כלול בהדרו.


לתגובות:
Yosephl56@gmail.com

מלבד הג'מ בפסחים, גם בספרי ריש פ' תבוא מובא להדיא שביכורים נוהג בכל ז' המינים.

ספרי דברים פרשת כי תבוא פיסקא רצז

(ב) ולקחת מראשית כל פרי האדמה, יכול כל הפירות יהו חייבים בבכורים תלמוד לומר מראשית ולא כל ראשית ועדין איני יודע איזה מין חייב ואיזה מין פטור הריני דן נאמר הבא בכורי ציבור והבא בכורי יחיד מה בכורי ציבור האמורים (ויקרא כג יז) להלן משבעת המינים אף בכורי יחיד האמורים כאן משבעת המינים, מה להלן חטים ושעורים אף כאן חטים ושעורים, מנין לרבות שאר מינים תלמוד לומר (שמות כג יט) בכורי אדמתך ריבה אחר שריבה הכתוב מיעט הא אין עליך לדון אלא כדין הראשון, נאמר הבא בכורי ציבור והבא בכורי יחיד מה בכורי צבור משבעת המינים האמורים בשבח הארץ אף בכורי יחיד משבעת המינים האמורים בשבח הארץ, ואלו הם (דברים ח ח) חטה ושעורה וגפן ותאינה ורימון ארץ זית שמן ודבש, זית זה זית אגורי, ודבש זה דבש תמרים.

וזה כנראה כדעת התוספתא בכורים א,ד: הרי שהפריש את בכוריו וקרא עליהן וחזר וקנה שדה אחרת ונתבכרו לו מחמשת המינין, אף על פי שנתן לתוכו מאותו המין מביא ולא קורא, שאין אדם קורא פעמים בשנה.
וראה גם במדרש אגדה (בובר) לבמדבר יח,יג: "בכורי כל אשר בארצם. מדבר על העומר ועל שתי הלחם של עצרת ושל הביכורים שהם מביאים מפירות האילן".

הספר כבר יצא?

בע"ה ייצא בתוך חצי שנה.

מאמר מעניין של ר' חיים סבתו, בקובץ מעיין האחרון, בו מונה כ"ח נקודות בהם התברר מתוך ספר המצוות הארוך של רס"ג כהשערות הגרי"פ פערלא או להיפך:
https://www.machonso.org/uploads/images ... 7%95_2.pdf

הספר אמור לצאת בקרוב?

בע"ה בחודשים הקרובים

ר"ח סבתו כתב בענווה שיש שם הערות משלו. זה ביאור די מפורט.

יצא לאור

ספר המצוות (כתאב אלשראיע) לרב סעדיה גאון

המהדיר והמתרגם: הרב נסים סבתו. המפרש: הרב חיים סבתו. העורך: הרב אייל פישלר



העבודה על החיבור נמשכה שנים. ראו כאן וכאן.

כמה עמודים?
מה מחירו? היכן ניתן להשיג?

אני יודע רק שמכיוון שהספר יצ"ל ממש כעת, ניתן להשיג עדיין רק בהוצאה: יד יצחק בן צבי (02-5398888).

עדיין לא הגיע ליד בן צבי
מחירו 129 ש"ח

שמועה טובה תדשן עצם.
נשמח לקבל יותר פרטים על תוכן הספר והיקפו וסגנון העבודה וההערות (האם זה כמו מכון מסוים שעל כל שתי מילים כל שאר העמוד הערות מייגעות כמאמר המהדירים: 'מעט בשר והרבה סלט', או הערות קצרות נחוצות וענייניות בלבד?). עמוד או שניים או לדוגמה יועילו מאוד, בבחינת לא דומה תא שמע לתא חזי.


אגב, האם זה נכון שהרב סבתו עובד על יצירה נוספת של רס"ג (סידור או פירוש) וסידור רשב"ן שהוציא ר"ש קרויזר?

סליחות כתב:עמוד או שניים או לדוגמה יועילו מאוד, בבחינת לא דומה תא שמע לתא חזי.

והנה מן הנספחים

יישר כוח!
האם החיבור נמצא במלואו ובעצם רואה את אור הדפוס לראשונה?
כמה עמודים כולל הספר המודפס?

איני יודע. הספר אינו תח"י ומה שהנחתי כאן הוא מה ששלח לי ידיד המעורה בתחום. מן הסתם יתבהר הכל בימים הקרובים, משיגיע הספר להוצאה.

רוב החיבור נמצא, אך לא כולו. המהדירים השתדלו לשחזר את המצוות שבחלקים החסרים.
בספר 464 עמודים.

סליחות כתב:אגב, האם זה נכון שהרב סבתו עובד על יצירה נוספת של רס"ג (סידור או פירוש) וסידור ר' נתן שהוציא ר"ש קרויזר?

על סידור רס"ג עובדים כעת, אבל לא הוא. הוא השלים בחודש האחרון את הדוקטורט שלו על סידור רשב"ן, אך לא ההדיר את הסידור עצמו (אלא פרק אחד לדוגמה, כלול בדוקטורט), אלא דן בדרכו ובעוד היבטים חשובים שלו.

ייש"כ לרבנים חלמישצור, לוצאטי, והוגה ומעיין - על המידע.

האם ידוע למישהו אם בעידכון הבא של אוצר החכמה הספר אמור להכנס לאוצר (או האם יש עכ"פ סיכוי שיכנס) ?

אין שום סיכוי שיכנס בעדכון הקרוב. ומסתמא גם לא בזה שאחריו...

מצורפים עמודים לדוגמה

תבורך הרב לוצאטי.

לנוחות המעיינים, אעלה כאן את תוכן העניינים



כך כתב אתמול העורך ר' אייל פישלר

יומא טבא לרבנן
אור חדש נגה על ספרות המצוות מתורתו של גאון הגאונים רב סעדיה גאון.

דורות רבים הכירו ושוררו את אזהרות רס"ג, אשר רמוזות בהן תרי"ג מצוות על סדר עשרת הדיברות, ואת פיוט המצוות שלו, שבו נזכרו בקצירת האומר תרי"ג המצוות מחולקות למצוות עשה ללאוין ולפרשות.

ועתה, בחלוף כאלף שנים מאז שנכתב, הנה נדפס לראשונה ספר המצוות של רב סעדיה, שבו מבוארת ומוגדרת בקצרה כל מצוה ומצוה, ומובא הפסוק שממנו היא נלמדת.

שרידי רובו הגדול של הספר שנכתב בערבית-יהודית (כתאב אלשראיע) נלקטו מתוך עשרות דפים נפזרים וקטעים מגניזת קהיר, במסגרת מיזם של המרכז לחקר התרבות הערבית-יהודית וספרותה שע"י מכון בן צבי. הרב ניסים סבתו הופקד על ההדרה והתרגום. ואילו אחיו מו"ר הרב חיים סבתו הוסיף את דברי הפרשנות, המשווים את האמור בספרנו לפיוטיו של רס"ג, לתורת הגאונים וכמובן למניינו של הרמב"ם ולספרות חז"ל.

זכיתי להצטרף למלאכה ולערוך את היצירה השלמה, ולחשוף יחד עמם את מטמוניו של רס"ג שהיו גנוזים משך זמן כה רב, ובתוכם גילינו שיטות נעלמות וחידושים מרתקים.

ברוך שזיכנו לברר מקחו של אותו גאון ומנהיג לדורות.

ועתה הנה הוא מונח בפני תלמידי חכמים שיוסיפו להפך בחררה זו. ישוטטו רבים ותרבה הדעת.

בזמנו קבלתי קטע מהספר העוסק במצוות תפילין, ורב סעדיה כותב שזמן המצווה הוא בשעת התפילה.

אי"ה, לכשאמצא, אעלה את הדברים במילואם.

וכמה דברים מענינים מהעמוד שצולם.
מצוות אמונה נלמדת מהפסוק 'וידעת היום', ראה הערת המוציאים לאור.
אהבת ה' אינה בגלל גדולתו וחכמתו, כפי שמשמע ברמב"ם, אלא מפני שהוא יכול לספק את כל מיני האושר, בסימטריה ליראה מהעונש.
אין מצוות ייחוד השם, אלא קריאת פרשת הייחוד, ואם אני זוכר נכון כבר ריפ"פ עמד על זה.

ידוע למישהו מתי והיכן יהיה ניתן להשיג את הספר ?

הספר נמצא כבר באתר של יד בן צבי.

י. אברהם כתב:עדיין לא הגיע ליד בן צבי
מחירו 129 ש"ח

כפי שצויין קודם הגיע ליד בן צבי. https://www.ybz.org.il/?CategoryID=632& ... dbPA1dva00
ומחירו באתר 116 ש"ח - הנחה של 10%. לא ראיתי אם עולה משלוח.

דמי משלוח: 20 ש"ח.

דווח לי שניתן לקנות את הספר אצל הרב חיים סבתו.

שער השני הוא שער הטהרה, שהיא טבילת כל הגוף במים, והביא עשרה דברים שמחייבים טהרה, בעל קרי, מי שנגע בנידה וכו'. מפשט דבריו משמע שיש מצווה להיטהר. אמנם בסוף הפרק הוא כתב שמי שאירע לו אחד מעשרה המקרים האלו אסור לו להיכנס למקדש ולאכול מן הקדשים.
הרב סבתו כתב שאין איסור להטמא, אלא רק דין איסור כניסה למקדש, כדעת הרמב"ם, אולם לענ"ד דברי רס"ג משמעם אחרת. מעניין ששער הטהרה הוא הראשון אחר שער עבודת ה', לפני כל המצוות האחרות.

פרק כד הוא שער המלחמות, המצוות הכלולות בו הם דיני עשיית צרכים במחנה, הרחקת בעל קרי, הכרזות השוטרים, ובל תשחית. רס"ג לא הזביר שיש מלחמה שהיא מצווה. נראה מדבריו שהלכות מחנה נאמרו על מחנה שנמצא בו ארון הברית, שנחשב כמחנה שכינה.

לא מצאתי גם בדבריו מצווה לשבת בארץ ישראל, ואולי לא ראיתי אינו ראיה.

בשער השני עמ' 25 ישנו חידוש מופלג שעמד עליו ר"ח סבתו והדגישו, אולם לענ"ד יש לתלותו בשגגת מעתיק שהחליף אות "ן" ב"ו".

במקור (קטע הגניזה ENA 3225.13) נאמר: ת'ם אלדאני בנבאיל אלבהאים אלטאהרה' או אכל מנהא וחמלהא, קול וכי ימות מן הבהמה והאוכל מנבלתה".
לפי זה התרגום הוא: וכן הנוגע בנבלות הבהמות הטהורות, או אכל מהן, ונשא אותן, נאמר "וכי ימות מן הבהמה" "והאוכל מנבלתה".

וחידוש מופלג הוא שהאוכל נבלת בהמה טמאה טמא, כפשש"מ ולא כחז"ל.

אך נראה ששיבוש הוא, שהרי קשה למה בין נוגע לאוכל הבדיל בתיבת "או", ואילו בין אוכל לנושא לא הבדיל אלא כתב "והנושא" (ר"נ סבתו שכנראה הרגיש בכך תיקן ותרגם באופן אחיד, וכתב "או הנושא").

ולכן נראה שצ"ל בהבדל קל, של הארכת הוי"ו לנו"ן סופית:

ת'ם אלדאני בנבאיל אלבהאים אלטאהרה' אן אכל מנהא וחמלהא, קול וכי ימות מן הבהמה והאוכל מנבלתה".
לפי זה התרגום הוא: וכן הנוגע בנבלות הבהמות הטהורות לאכילה, ונשא אותן, נאמר "וכי ימות מן הבהמה" "והאוכל מנבלתה".

ובא רס"ג לפרש שהטהרה הנזכרת כאן אינה טהרה לנגיעה כמו בד"כ אלא טהרה לאכילה. והדברים מאירים.

ולפי זה כמובן באים הדברים עם ההלכה ואין בהם נפתל.

בשער הראשון, עמ' 16, "היבה קדסה וכל מוצ'ע אן אהל לה, כקולה ומקדשי תיראו". ותורגם "יראת מקדשו וכל מקום שהוכשר לכך לשמו, כאומרו ומקדשי תיראו".

והאריך ר"ח סבתו שנראה שהכוונה למורא מקדש בבתי כנסיות וכדעת היראים.

אכן "אן אהל לה" הוא "שהוכשר לו", "שהוזמן לו", ותו לא. ונראה שהכוונה לכל מה שהוקדש להקדש, והיינו "יראת מקדש וקדשיו".

(דווח לי שמהמהדורה הראשונה נותרו רק 95 עותקים).

ידועה דעתו של רס"ג שמנה הדלקת נרות בחנוכה (ואולי אף קריאת מגילה) כחלק מתרי"ג מצוות. האם רס"ג גם כן מנה קריאת הלל כמצוות עשה? (וכבה"ג)

חשוב לי לדעת, האם יש בספר התייחסות מצד רס"ג לפסוק בפר' בהר (ויקרא כה:לה): 'וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך'?

הגהמ כתב:חשוב לי לדעת, האם יש בספר התייחסות מצד רס"ג לפסוק בפר' בהר (ויקרא כה:לה): 'וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך'?

לא. רק לפסוק שאחריו. בפרק י"ג כותב רס"ג חובה לסייעו במזון כדי שיחיו שניהם כאמרו "וחי אחיך עמך".

סליחות כתב:ידועה דעתו של רס"ג שמנה הדלקת נרות בחנוכה (ואולי אף קריאת מגילה) כחלק מתרי"ג מצוות. האם רס"ג גם כן מנה קריאת הלל כמצוות עשה? (וכבה"ג)

גם בחנוכה וגם בפורים המצווה היא לקבעם מועד ולכבדם - "יתכ'דונה עידא", "יפצ'לון ד'לך אלוקת". בכלל, את הפירוט כיצד נוהגים פרטי "מקרא קודש" לא הכניס רס"ג בספר המצוות שלו, מטעם שביאר בהקדמתו שם, אלא ביארו במקומות אחרים כגון דרשת המועדים.