למקראה הקדימה הכתוב - ביאור פשוט בד' רש"י

[ישבב הסופר]

תלמוד בבלי מסכת זבחים דף צ עמוד א

חטאת העוף קודמת לעולת העוף. מנא ה"מ?
דת"ר: והקריב את אשר לחטאת ראשונה - מה ת"ל? שאין ת"ל ללמד שתקרב ראשונה, הרי כבר נאמר: ואת השני יעשה עולה, אלא זה בנה אב לכל חטאות שיקדמו לעולה הבאות עמהן, בין חטאת העוף לעולת העוף, בין חטאת בהמה לעולת בהמה, ואפי' חטאת העוף לעולת בהמה.
הלכך: חטאת העוף לעולת העוף - מ'ואת השני', חטאת בהמה לעולת בהמה - מדרבי רחמנא, חטאת העוף לעולת בהמה - מזה בנה אב.
תא שמע, ר"א אומר: כל מקום שנתחלפה חטאת - חטאת קודמת, וכאן (ביולדת) עולה קודמת, כל מקום שבא על חטא - חטאת קודמת, וכאן עולה קודמת, וכל מקום ששנים באים תחת חטאת - חטאת קודמת, וכאן עולה קודמת.
אמר רבא: למקראה הקדימה הכתוב.
פירש"י "למקראה הקדימה הכתוב - שתהא נקראת בענין תחילה, אבל בעבודתן חטאת קודמת וכדאמרן מזה בנה אב."
והקשו התוס' בד"ה "למקראה - פירש בקונט' שתהא נקראת בענין תחילה ותימה מה חידוש הוא זה ומפרש ה"ר חיים להקדישה תחילה שיקדיש העולה קודם החטאת אבל להקריב חטאת קודמת." ועיין בהמשך התוס' שיישב קושיא על פי' רבינו חיים ממתני' שם "וכן בהקדישה".

ונראה לתת טעם לשבח כדי הבין דברי רש"י כפשוטן ועל בוריים, שלכאורה קשה עליהם קושיית התוס' מאי חידוש הוא זה, הרי חזינן שהעולה קודמת לחטאת בפסוק, ועל זה גופא רבי אליעזר בא לפרש מדוע היא קודמת, ועל זה בא רבא לומר שהפסוק הקדימו כדי שיקראו את הפסוק על הסדר והעולה תיקרא ראשון?
וחשבתי לבאר דברי רש"י בביאור הגמ', ע"י השוואה ללשון חז"ל בכמה מקמות במדרשי ההלכה (מכילתא דר"י בא, שם יתרו; ספרי בהעלותך, שם פינחס):
(ספרי פינחס פיסקא קלג)
"ואלה שמות בנותיו מחלה נועה וחגלה ומלכה ותרצה, או [="יכול"] כל הקודם במקרא קודם במעשה, ת"ל ותהיינה מחלה תרצה וחגלה ומלכה ונועה בנות צלפחד (במדבר לו יא) מלמד שכולם שקולות זו בזו."

וכן (מכילתא דרבי ישמעאל בא, דפסחא פ' א)
"ד"א אל משה ואל אהרן. שומע אני כל הקודם במקרא הוא קודם במעשה, כשהוא אומר הוא אהרן ומשה (שמות ו כו) מגיד ששניהם שקולין זה כזה.
כיוצא בזה אתה אומר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ (בראשית א א). שומע אני כל הקודם במקרא הוא קודם במעשה. כשהוא אומר ביום עשות יי' אלהים ארץ ושמים (בראשית ב ד) מגיד ששניהם שקולין כאחד זה כזה.
כיוצא בדבר אתה אומר ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב (שמות ג ו) שומע אני כל הקודם בדבר הוא חשוב מחברו. כשהוא אומר וזכרתי את בריתי יעקב ואף בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם (ויקרא כו מב) מגיד ששלשתן שקולין כאחד.
כיוצא בדבר אתה אומר כבד את אביך ואת אמך (שמות כ יב) שומע אני כל הקודם במקרא הוא קודם במעשה כשהוא אומר איש אמו ואביו תיראו (ויקרא יט ג) מגיד ששניהם שקולין זה כזה.
כיוצא בדבר אתה אומר ויהושע בן נון וכלב בן יפונה וגו' (במדבר יד ו) שומעני כל הקודם במקרא הוא קודם במעשה ת"ל זולתי כלב בן יפונה ויהושע בן נון (במדבר לב יב) מגיד ששנ' שקולים כאחת."

הרי, שההנחה הפשוטה בהבנת הפסוק הוא שכל הקודם ב'מקרא' קודם ב'מעשה', עד שיוודע לך שאינו כן. ולכן, הגמ' הביאה מקור לדברי המשנה שכל חטאות קודמות לעולות הבאות עמהן, מבנין אב. והקשו על זה מדר' אליעזר שאמר טעם למה כל חטאות "קודמות" לעולות הבאות עמהן, חוץ מעולה של יולדת ש"קודמת" לחטאת, וס"ד שהכוונה שלו שעולת יולדת קודמת לחטאת הבאה עמה הן במקרא והן במעשה [וכמו שאר החטאות שקודמות לעולה הבאה עמהן, במקרא ובמעשה], וקשיא לפי"ז על הבנין אב ועל המתני'. ועל זה מתרץ רבא, שלא בא ר"א לומר האיך עולת יולדת תיקרב, ולא המעשה היא העיקר בדבריו אלא המדרש, וביאר רבא שבניגוד לכלל הרגיל, עולה זו קודמת לחטאת ב'מקרא' בלבד ולא ב'מעשה', "למקראה הקדימה הכתוב.", ולא קשיא אר"א מהבנין אב.

אולי כל זה דבר פשוט או מיותר ליודעי בינה, אבל לי זה היה נראה ביאור פשוט המיישב את הדעת.

[מיללער]

דברים ערבים - לא ראיתי עדיין מי שמבאר כן דברי רש"י.

-

ידועים דברי החשק שלמה בזה שהקדימה הכתוב למי שיוצא ידי קרבנותיו ע"י קריאת הפרשיות, וביותר הרחיב בה בספרו שו"ת בנין שלמה סי' א' בדברים נפלאים בנוסחאות התפלה והמסתעף