פורום אוצר החכמה

מה שנכון נכון כתב: א"א לחזור כי א. א"א לקרוא בע"פ.

דרומי כתב:ויהי כל ימי נח כתוב כענין בפני עצמו ובפרשה אחרת לגמרי, ולכן לא בולטת ההשוואה לאחרים שכתוב בהם ויהיו.

לפי זכרוני, בתאג' עצמו ב"חלק הדקדוק" הובאו שתי מסורות, אחת חל (ראשי תיבות חנוך למך) ואחת חלן (ראשי תיבות חנוך למך נח), והרב ברויאר עצמו אמר שהיו בזה בעבר שתי מסורות (כלומר מנהג הספרים שלנו אינו איזו טעות סופר מאוחרת), וכמדומה שאמר לי שכנראה אחת מדנחאית ואת מערבית. (ועל כל פנים כיום אחרי רשימות ילין אנו יודעים בבירור כי בכתר היה כתוב כפי המסורת התימנית. ועוד קודם לכן היו על כך עדויות, בין השאר על פי העותק של הכתר ששלח הב"י לרמ"א, והוחזק בבית הכנסת בקרקא עד השואה.
ייתכן והמסורות תלויות בשאלה של יש דורשים אותו לשבח ויש דורשים אותו לגנאי.

קו ירוק כתב:בתוך הדברים כתב לי הרב זלמן קורן:

לפי זכרוני, בתאג' עצמו ב"חלק הדקדוק" הובאו שתי מסורות, אחת חל (ראשי תיבות חנוך למך) ואחת חלן (ראשי תיבות חנוך למך נח), והרב ברויאר עצמו אמר שהיו בזה בעבר שתי מסורות (כלומר מנהג הספרים שלנו אינו איזו טעות סופר מאוחרת), וכמדומה שאמר לי שכנראה אחת מדנחאית ואת מערבית. (ועל כל פנים כיום אחרי רשימות ילין אנו יודעים בבירור כי בכתר היה כתוב כפי המסורת התימנית. ועוד קודם לכן היו על כך עדויות, בין השאר על פי העותק של הכתר ששלח הב"י לרמ"א, והוחזק בבית הכנסת בקרקא עד השואה.
ייתכן והמסורות תלויות בשאלה של יש דורשים אותו לשבח ויש דורשים אותו לגנאי.

מעט דבש כתב:בשנה שעברה הבעל קורא אצלנו קרא 'ויהיו' והציבור כמובן תיקן אותו ל'ויהי' (ועשה כן בכוונה...).

מעט דבש כתב:אפשר לאחד אשכולות:
viewtopic.php?p=193014#p193014

ואשכולות קשורים:
viewtopic.php?p=407754#p407754
viewtopic.php?p=579214#p579214

מה שנכון נכון כתב:

מעט דבש כתב:בשנה שעברה הבעל קורא אצלנו קרא 'ויהיו' והציבור כמובן תיקן אותו ל'ויהי' (ועשה כן בכוונה...).

לא ברור שהועיל במשהו. קה"ת להרבה פוסקים היא חובת צבור, וגם לחולקים בעינן עכ"פ צבור, ואם הצבור סבורים שקריאה זו בטעות לכאו' הוו כמכונים שלא לצאת, וכמו שלא שמעו מלה זו, ולא מועיל מה שקרא לעצמו.

צורב מתחיל כתב:וכי מי ש"תיקן" את הבעל קורא בטעות, לא יצא ידי חובה, כי לא רצה לצאת?

יוצא פוניבז' כתב:כידוע נחלקו בעלי המסורה בפסוק ויהי כל ימי נח (ט, כט) אם הגירסא "ויהי" או "ויהיו", באור תורה ומנחת שי הכריעו כספרי ספרד לכתוב 'ויהי', וכן נדפס בחומשים שלנו.
מאידך בספרים מדוייקים אחרים נמצא 'ויהיו', כגירסת ספרי אשכנז הישנים, והעידו שכ"ה בכתר ארם צובה, וכ"ה בספרי בני תימן.
לפי"ז לכאו' אף שבכתיבת הס"ת לא ניתן לצאת את ב' השיטות, מ"מ בקריאת התורה יש מקום לקרוא את התיבה ב' פעמים.
האם אכן ראוי לנהוג כן?

יוצא פוניבז' כתב:לפי"ז לכאו' אף שבכתיבת הס"ת לא ניתן לצאת את ב' השיטות

במסתרים כתב:שאלה להלכה ולא למעשה כי יודע אני שלא ייעשה כן במקומנו
האם מותר לתלות ו' בין השיטין ולצאת ידי שניהם? אומרים שכן עשה החת"ס במגילת אסתר.

מה שנכון נכון כתב:

במסתרים כתב:שאלה להלכה ולא למעשה כי יודע אני שלא ייעשה כן במקומנו
האם מותר לתלות ו' בין השיטין ולצאת ידי שניהם? אומרים שכן עשה החת"ס במגילת אסתר.

מחלו' אחרונים אם פוסל הס"ת (ולכאו' הרוב מכשירים כד' הנו"ב). ראה פ"ת רעה, ו ובה"ל לב, כ. [ועי' מה שהעיר על הבה"ל במשנת הסופר ס"ד שעה"צ סקל"ד]. אג"מ יו"ד ב, קמ.