מפרשי האוצר - גירסת נסיון
חיפוש גוגל בפורום:

היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

איתור מקורות נעלמים, מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
מעיין
הודעות: 1240
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי מעיין » ב' יוני 13, 2011 11:26 pm

נכון [ותקנתי דברי]
ובפרט שמצאתי ששם גופא בהתחלת הדברים כתב דברים נמרצים
וכבר מפורסם אצל כל ישראל דברי חז"ל וכל קדושים מחכמי האמת, עניני מעשה מרכבה מה הם. [ואין צורך להשיב כאן על דברי המתפלספים הקדמונים, בפירוש מעשה מרכבה שהוא בהשגת חקירות הפילוסופים בחכמת הטבע ושלאחר הטבע, שכבר תמהו עליהם חכמי הדורות דאם כן כבר נגלו לקטני אומות העולם המסתכלים בספרי חכמיהם, יותר ממה שנתגלה לגדולי הנביאים ברמזים וחידות:
ואין צורך להאריך מזה לכשרי ישראל עתה שנתפרסמה חכמת האמת בעולם, מוסכם בפי כל חכמי ישראל האמיתים. וכל הכופר בה הוא מכלל האפיקורסים, וכמו שיתבאר במצות לא תסור, וכמו שכתב בתשובות הב"ח הישנות (סימן ה') דהמלעיג על דברי חכמים ומדבר דופי על חכמת הקבלה, שהיא מקור התורה ועיקרה וכולה יראת שמים, פשיטא דאין לך מזלזל בדברי חכמים גדול מזה שחייב נידוי, עיין שם]:

ומ"מ יש לברר באמת מה החילוק בין האמנת הדברים, לחיוב ההלכתי, אם קבלה מפי אליהו נידון כקבלה גמורה, אמאי לא יחייב להלכה.
ויש להבחין בדבריו ב' דברים
א] שמה שמקובל רק מפי אליהו ולא במסורה גמורה מדור אחר דור א"א לחייב לנהוג כן למעשה
ב] שאפי' שיבוא מאן דהו ואפי' גדול בישראל המפורסם באמתיות שלו, ויבוא ויאמר שיש בידו קבלה פרטית דור אחר דור עד משה רבינו אין אנו אחראין לדבריו, כיון שלא נכתב בתלמוד ותושבע"פ [ועכ"ז כתב דבדברים פרטים מצינו מקבלת הגאונים], ויש לעיין מה זה שכמה פעמים כתבו הראשונים על דברי ר"ח שכל דבריו דברי קבלה, ואעפ"כ לא נמנעו הראשונים הרבה פעמים לחלוק על דברי הגאונים

דבר בשם אומרו
הודעות: 3
הצטרף: ב' יוני 13, 2011 10:22 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי דבר בשם אומרו » ג' יוני 14, 2011 9:55 am

היכן כתוב בזהר (אסתפק בדוגמא אחת) עניין הגלגולים בפירוש שנוכל לומר שהכופר בכך, ככופר בעיקר וכו'? גם יש לדון בכופר בדברי האריז"ל אם הוא בכלל הדברים הנ"ל, או שהוא מחלוקת לגטימית עדיין?

[בבקשה לא לבלוע אותי חי, אני עדיין טרי כאן!]

יאיר.
הודעות: 455
הצטרף: א' יוני 12, 2011 12:53 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי יאיר. » ג' יוני 14, 2011 12:23 pm

קבצים מצורפים
1.png
1.png (22.93 KiB) נצפה 4375 פעמים

מעיין
הודעות: 1240
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי מעיין » ד' יוני 15, 2011 9:41 pm

מעיין כתב: ויש להבחין בדברי ר' צדוק בספר הזכרונות מצוה ג' - ב' דברים
א] שמה שמקובל רק מפי אליהו ולא במסורה גמורה מדור אחר דור א"א לחייב לנהוג כן למעשה
ב] שאפי' שיבוא מאן דהו ואפי' גדול בישראל המפורסם באמתיות שלו, ויבוא ויאמר שיש בידו קבלה פרטית דור אחר דור עד משה רבינו אין אנו אחראין לדבריו, כיון שלא נכתב בתלמוד ותושבע"פ [ועכ"ז כתב דבדברים פרטים מצינו מקבלת הגאונים], ויש לעיין מה זה שכמה פעמים כתבו הראשונים על דברי ר"ח שכל דבריו דברי קבלה, ואעפ"כ לא נמנעו הראשונים הרבה פעמים לחלוק על דברי הגאונים

יש לציין ללשון הרמב"ם בכמה מקומות בהקדמתו לספר הי"ד, ובאגרת תימן, ועוד, ובאריכות נפלא באגרתו לר' פנחס הדיין שקבלת תורתינו שבעל פה היא אלפים ורבבות מפי אלפים ורבבות ולא קבלת יחיד מיחיד...

חד וחלק
הודעות: 380
הצטרף: ב' ינואר 31, 2011 7:13 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי חד וחלק » ד' יוני 15, 2011 9:44 pm

מעיין כתב:יש לציין ללשון הרמב"ם בכמה מקומות בהקדמתו לספר הי"ד, ובאגרת תימן, ועוד, ובאריכות נפלא באגרתו לר' פנחס הדיין שקבלת תורתינו שבעל פה היא אלפים ורבבות מפי אלפים ורבבות ולא קבלת יחיד מיחיד

בעבר תהיתי, האם בדורו של ר"ע בו היה העולם שמם עד שעמד ושנאה לרבותינו שבדרום, אכן עברה התורה שבע"פ רק דרך חמשה אנשים? לא יתכן לומר כן, אך מה הפשט בגמרא.

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17402
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ד' יוני 15, 2011 10:01 pm

לא הבנתי. בכל דור ודור ובפרט בזמן שהתורה נמסרה בע"פ, ואפילו בדורו של חזקיה, היו כאלה שהם היו עיקר מעתיקי השמועה שמלמדים את תלמידי הדור הבא, וע"ז מדובר.

מעיין
הודעות: 1240
הצטרף: ה' דצמבר 09, 2010 10:41 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי מעיין » ד' יוני 15, 2011 10:37 pm

ארחיב ואוסיף לדברי אוצר החכמה, שבוודאי גם בדורו של רבי עקיבא נמשכה ג"כ עיקרי המסורה המעשית מפי אלפים ורבבות שנטלו לפרי עץ הדר 'אתרוג', שדבר זה עיקרו המסורה, וחגגו את יו"ט שבועות בנ' לספירה, נגד דעת הצדוקים.
ועם כל זה הדבר צריך תלמוד עדיין, שהרי פשטות דברי הרמב"ם היא גם על פרטי הלכות מתושבע"פ שניתנו למשה מסיני שרחבה מני ים (ועיין בסה"מ בשורש השני והמפרשים) שלא ניתנו מאב לבן רק לחובשי ביהמ"ד, שלפשטות הדברים לא הי' ביניהם רק חמש/שבע רבותינו שבדרום - ואיה ה'אלפים והרבבות'

סמל אישי של המשתמש
אוצר החכמה
מנהל האתר
הודעות: 17402
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 5:49 pm
שם מלא: משה דביר

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אוצר החכמה » ה' יוני 16, 2011 12:39 am

ועם כל זה הדבר צריך תלמוד עדיין, שהרי פשטות דברי הרמב"ם היא גם על פרטי הלכות מתושבע"פ שניתנו למשה מסיני שרחבה מני ים (ועיין בסה"מ בשורש השני והמפרשים) שלא ניתנו מאב לבן רק לחובשי ביהמ"ד, שלפשטות הדברים לא הי' ביניהם רק חמש/שבע רבותינו שבדרום - ואיה ה'אלפים והרבבות


חובשי ביהמ"ד היו ולאלפים ורבבות, תלמידים הראויים להיות ראשי ישבות של הדור הבא ולהעתיק את כל התורה כולה לדור הבא היו חמישה. (תחת זה שהיו קודם עשרים וארבעה אלף ראויים לכך, ובאבדנם היה העולם שמם).

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אליהוא » ה' יוני 16, 2011 2:13 pm

איש_ספר כתב:
אליהוא כתב:אגב, בספר מנחת עני זיצנהים כותב שבידו תשובת הרא"ש כת"י בענין הגלגול וכמדומני שכותב שם שבגמ' מבואר שלא כדעתם,
והנה בתשו' הרא"ש הנדפסת בענין זה בתשו' הרא"ש הנד"מ וזכרון יהודה הנד"מ לא כתוב כן אלא שאם קבלה נקבל.
מה פשר ענין זה?

(תשו' הרא"ש נדפסה שנים רבות קודם בטעם זקנים של אשכנזי פפד"מ תרט"ו)
ר"ד זינצהיים שם כותב, אגב דיון באופן לימוד אגדות רז"ל:
גם יש בידי תשובה אחת שכתב ר"י בן הרא"ש לאביו על ענין הגלגול הנשמות לקהב הדבר אל השכל
והרא"ש אביו כתב כי אמונת הגלגול היא נגד דברי חז"ל והביא ראיות מדברי אגדה אשר בימינו בודאי אין מי שיפרשם לפי פשוטם
ואכן כך כתב הרא"ש שם: ומדברי רז"ל יראה הפך זה בכמה מקומות... ומסיים: לכן אם קבלה היא נקבל.
וממילא אין כאן שום תימה על דברי ר"ד זיצהיים.
-----------
הרא"ש לא כתב כן על עצם הגלגול אלא על מש"כ שם בנו רבי יהודה שהנשמה היא נר מנר ולא נמצאת קודם עי"ש.
אך שוב ראיתי שיש לדחוק גם בלשון הר"ד זיצנהים כן שעיקר כונתו של על האגדות כפשטן עי"ש.

היא שיחתי
הודעות: 3339
הצטרף: ו' דצמבר 17, 2010 1:27 am
מיקום: צפת

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי היא שיחתי » ה' יולי 14, 2011 5:19 pm

יאיר כתב:
חכם באשי כתב:
יאיר כתב:מי יכול להביא בבקשה הפניה (לינק-קישור) לדרוש "אור החיים" של התפארת ישראל?..


מדוע לא תנסה בשיטה הפשוטה "עשה זאת בעצמך".
דרוש זה נדפס בסוף מסכת סנהדרין.


ניסיתי ולא מצאתי..

לא הצלחתי למצוא..אחרת לא הייתי מבקש..

תולדות אדם כתב:בבקשה...
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9681&st=&pgnum=345

http://he.wikisource.org/wiki/%D7%93%D7 ... 7%99%D7%9D
אמר המפרש: אחרי אשר עד הנה עזרני ה' אלהי אבותי לגמור הסדר הזה, אמרתי: את אשר נדרתי אשלמה, דהיינו מה שהבטחתי סוף פרק ט' דסנהדרין, להביא בסוף הכרך הזה[1], אחת מדרשותיי שדרשתי פה בשבת חול המועד פסח תר"ב על אמונת השארת הנפש ותחיית המתים, כדי לזכות בהן את הרבים. ויהא רעוא מקדם אבונן דבשמיא דנימא מלתא דתתקבל[2], למעלה חנן ולמטה חן[3], כדי להבטיח לב עם קדוש אשר באמונתו יחיה, ולהשריש בליבו ב' עיקרים הנפלאים האלה יפה יפה. ולאשר על ידי אמונת ב' עיקרים אלו, לכל בני ישראל היה אור במושבותם, וכי היא היתה אם כל חי. לכן זה שמו לעולם וזה זכרו לדור דור, בשם הנאות לו:
[עריכה]אור החיים

ואנחנו בשם ה' אלהינו נזכיר, ובעזרתו יתברך מפתח שפתי ישרים:
אנכי אנכי הוא מנחמכם. מי את ותיראי מאנוש ימות ומבן אדם חציר ינתן. ותשכח ה' עושֶךָ נוטה שמים ויֹסד ארץ, ותפחד תמיד כל היום מפני חמת המציק כאשר כונן להשחית ואיה חמת המציק. מהר צֹעֶה להפתח ולא ימות לשחת ולא יחסר לחמו. ואנכי ה' אלהיך רֹגַע הים ויהמו גליו ה' צבאות שמו. (ישעיה נ"א פסוק י"ב)
תנא דבי אליהו: צדיקים שעתיד הקדוש ברוך הוא להחיותן, אינן חוזרין לעפרן, שנאמר (ישעיהו ד ג): "קדוש יאמר לו כל הכתוב לחיים בירושלים"; מה קדוש לעולם קיים, אף הן לעולם קיימין. אם תאמר: אותן שנים שעתיד הקדוש ברוך הוא לחדש בהן עולמו, צדיקים מה הן עושין? הקדוש ברוך הוא עושה להם כנפיים כנשרים ושטין על פני המים, שנאמר (תהלים מו ג): "על כן לא נירא בהמיר ארץ, במוט הרים בלב ימים". שמא תאמר, יש להם צער? תלמוד לומר: וקוי ה' יחליפו כח, יעלו אבר כנשרים, ירוצו ולא ייגעו, ילכו ולא ייעפו. (סנהדרין דף צ"ב א')
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.
דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

[עריכה](ג)

אולם האמונה שגם הגוף ישוב לחיות, זה קשה להשיג בשכל האדם מאד, לא מפני התנגדות הטבעית שבה, דהרי הקב"ה אומר (ירמיהו לב כז): "הממני יפלא כל דבר נאם ה'". והיד ה' תקצר? וכבר יפה הקשו חז"ל (סנהדרין צא א): מה דלא הוה הוה, מה דהוה לא כל שכן:
אבל תמיהתנו הוא, לאיזה תכלית יהיה התקומה הזאת? הכי כל כך יקר הוא חיי החלום הארצי, שנחשבהו לתכלית כל התכליתים?
וגם בתואר החיים ההוא החדש, נשתוקק מאד לידע איך יהיה: הכי גם אז נאכל ונשתה ונחיה כמו עתה, כמו שכתבו רבינו סעדיה ושאר איזה גאונים, ואף על פי כן לא ימות? זהו נגד השגתנו, דהרי יהיה לו גוף ממש כמו עכשיו, וגם אם אלף שנים יחיה, על כל פנים סוף האדם למות, ואפילו יהיה לו גוף קשה כברזל, על כרחך שתשתיקהו הזמן לבסוף:
ואם כן יהיה תמוה מאד: לא נכתב לא ה ולא ו, לא יחיה ולא יחזור למות; וכי עביד קודשא בריך הוא ניסא בכדי? ובפרטות נס גדול כזה, שישוב לחיות אחרי הֲתִמּוֹ, כדי לחזור למות. ותו, הרי יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא, להנות מזיו השכינה, מכל חיי העולם הזה:
ותו, אם נאמר שאז ישוב למות, כדעת גאונים אחרים דפליגי על רבינו סעדיה הנ"ל, זה לא יניח את עצמנו לחשוב כלל. דהרי אמרינן במ"ק (דף כ"ח א'), דאתחזי ליה רב שעורים לרבא לאחר גויעתו, ושאלו: היה לו למר צערא במיתה? והשיב, דהוה כמשחל בניתא מחלבא, ואף על פי כן אילו אמר לו קודשא בריך הוא: זיל הדר להאי עלמא כדהוית, לא בעינא, דאף על גב דיסורי המיתה אי אפשר שיהיו כל כך מרים כמו שידומה, דהרי מתבטלת ההרגשה עם המיתה [וכמו שכתב הרופא המפורסם הגדול הופלאנד בספרו היקר מאקראביאטיק חלק ב' צד מ"ט-נ'], אף על פי כן נפיש בעיתותא דמיתה יותר ממה שהוא באמת:
ובלתי ספק כן תשיב נשמת כל אדם אחר מיתתו, שלא ירצה שוב לשוב לעולם החלום כדי לחזור ולמות. ואם כן, מה שכרו יש בקומו, ומה עונש יש למלוה ברבית וכדומה שאומרים לו שלא יקום בתחיית המתים?
ובכל הקושיות החמורות שהקשינו, אף על פי כן כל איש ישראלי שכופר בעיקר זה, הוא נתעב ונאלח לפי דת תורתנו הקדושה במדריגה שפלה עד מאד, וכמו שכתב הרמב"ם ריש פרק חלק, שכל הכופר בעיקר זה הוא בכלל רשע ואפיקורוס, ואין לו חלק לעולם הבא:
וכן אמרינן במשנה, ואלו שאין להן חלק לעולם הבא, האומר אין תחיית המתים מן התורה. ורש"י כתב שם, דאף שמאמין בעיקר זה, רק שאינו מאמין שמוכח כן מן התורה, הרי הוא בכלל אפיקורוס. והבאר שבע שם כתב שאיזה תלמיד טועה כתב כן בגליון רש"י, דמה לי אם מכחיש ואומר דהקראי דמייתי הש"ס אסמכתא בעלמא הן, אם רק מאמין בהעיקר. וכך כתב הרמב"ם בפרק ג' מתשובה, דרק בכופר מכל וכל בעיקר זה אין לו חלק לעולם הבא:
וכפי הנראה רש"י דייק כן ממתניתין, מדקאמר הלשון "מן התורה". אבל לפי עניות דעתי דכוונת המשנה, דדווקא כשאומר שאמונה זו מוכח הפוכה מן התורה, נמצא אינו מחוייב להאמין כך, אז הוא בכלל אפיקורוס.
ואפשר לתרץ גם דברי רש"י, דרוצה לומר, דאף על גב דהש"ס מייתי כמה קראי, דכל אשר עינים לו יראה שהן רק אסמכתא בעלמא, על כל פנים יש כמה כתובים שמדברים מעיקר זה באר היטב, כגון: "אני אמית ואחיה, מחצתי ואני ארפא"; "יחיו מתיך, נבלתי יקומון"; "ורבים מישני עפר יקיצו, אלה לחיי עולם"; והמלאך קרא לדניאל, "ועתה לך וגו' ותעמוד לגורלך לקץ הימין". והרי כל מי שירצה להתעקש ולומר שכל הפסוקים האלו הן רק משל ומליצה, הוא בכלל מגלה פנים בתורה שלא כהלכה, ואין לו חלק לעולם הבא:
ויהיה איך שיהיה, חיובנו הוא להשריש האמונה הזאת בלבנו יפה, לבלי לאבד חס ושלום עולם הבא שלנו, שקנינו ביגיעה גדולה וביוקר רב. דאיך חמוץ נתהווה לנו ולכל ישראל קניית אושר זה, ואיך נאבדו כל כך בנקלות?
לכן אמרתי לעשות נחת רוח למעלתכם ולהביא לכם ראיות חזקות כראי מוצק על האמונה היקרה הזאת, מהחוש והשכל, מלבד מהקבלה, אשר הסימן על ג' מיני ראיות הנ"ל "כי בי חשק" (ראשי תיבות: חוש, שכל, קבלה), כמו שאמרו הדרשנים. ועם ג' מיני זיון אלו אנחנו נחלץ חושים להשמיד כל ספק מלב אדם החלש:
והלואי שהיינו יכולין לעשות כן בכל מצות תורתנו הקדושה, וכמו שכתוב: "הבינני ואצרה תורתך ואשמרנה בכל לב", שכשאבין טעם המצוה יפה, אז לא יהא לבי חלוק בקרבי. לכן שמעוני בני האהובים, כי מדושתי ובן גרני אשר חנני ה' אחלק לכם בזה היום. השגיחו היטב ידידי אחי וריעי שלא יאבד לכם גם מלה אחת מדברינו, כי בהעניין זה תלוי כל הצלחתכם בזה ובבא:
ונחקור תחילה בזה שני דברים: (א) מה שהיה; (ב) מה שיהיה, ונוכיח העתיד מהעבר. ואף על פי שאסור לנו לשאול מה לפנים מה לאחור, כריש פרק ג' דחגיגה, היינו דווקא להסתכל יותר להלאה ממה שהורשו לנו חכמינו ז"ל. אבל אנחנו נעלה ונציץ רק בהחלונות שקופים ואטומים שפתחו לנו רבותינו כפי שנמסר לנו איש מפי איש, ונביא ראיות חזקות על דבריהם הקדושים אשר מימיהם אנו שותים. גם מדברי הטבעיים להורות נתן, כי רוח אלהים דבר בם, וכי כל דבריהם אמת וצדק:
אמרינן בסנהדרין [דצ"ז א'] תנא דביי אביי, שית אלפי שנין הוה עלמא, וחד חריב, תנא כשם שהשביעית משמט א' לז' שנים, כך העולם משמט א' לז' אלפים שנה עכ"ל הגמ'. והכי נמי אמרינן בסוף מסכת תמיד, בשבת היו אומרים, מזמור שיר ליום השבת, ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים. זהו הסוד מה שיהיה
אולם הסוד ממה שהיה, גם זה הראונו חז"ל בדבריהם היקרים, להציץ האור מתוך נקב כמלא מחט סדקית.
דאמרי' בב"ר. ויהי ערב ויהי בוקר [דק' וכי מאחר שלא היה עדיין שמש בעולם, ערב ובוקר מניין] א"ר אבוה מכאן שהי' סדר זמנים קודם לזה וכו', מלמד שהי' הקב"ה בונה עולמות ומחריבן, בונה עולמות ומחריבן ואמר דין הניין לי ודין לא הניין לי:
וכדי למסור לנו הבטה והשקפה עגולית על כל הענין, גלה לנו רבינו בחיי סוד נעלם בשם המקובלים בפרשת בהר, בפסוק ושבתה הארץ שבת לה' וגו', דזה ירמז על סוד נפלא, שיהיה העולם נבנה ונחרב ז' פעמים, כנגד ז' שמיטות שביובל, שהם יחד מ"ט אלפים שנה.
וכתב עוד, שבכל שמיטה ושמיטה הנ"ל, יהיה העולם נברא בהשלמה יתירה יותר מבתחילה, על שלבסוף יחזרון כל נצוצי הקדושה שהושפעו מהקב"ה בתחילת בריאה העולם לתוך הגשמיים כדי שישלימו א"ע בעצמן ובסוף השמיטה הז' יחזרו מושלמים בתכלית השלימות, לסבה הראשונה ב"ה, כרצונו ית' וזהו תכלית כל התכליתים לבריאת העולם. ע"כ תוכן דבריו שם

ועל זה רמז לנו קצת הרמב"ן, בפסוק אשר ברא אלהים לעשות, והראב"ע בפסוק עוד כל ימי הארץ והרקנטי בפרשת בהר כתב עוד, שלעניין זה רומזין כמה מצות התורה, שראינו שמספר שבע מתנוסס ומתנוצץ בכמה מהמצות ז' ימי שבתא ז' ימי פסח ז' ימי סיכות ז' ימי נידה ז' ימי נקיים ז' ימים קודם המילה ז' ימי אבלות ז' ימי משתה ז' שנים בשמיטה ז' שמיטות ביובל ז' קני המנורה הזאת ביו"כ ועוד רבים:
ובעלי הסודות רחושי מרחשן שפתתייהו, שלז' הקפות העולם הללו, רומזים *ז"י בראשית, שכל א' היה הכנה ליום שלאחריו, וכמו שנראה מסדר בריאותן אחר שנדקדק בהם היטב, כמו כן בז' ההקפות של העולם תהיה כל הקפה הכנה להקפה שלאחרי' ושתמיד הרפה המאיחרת תהי' מושלמה טפי:
וסוד ב' ליראיו, שנמסר להם שאנחנו כעת בהקפה הד', שהוא לפי סדר ששת ימי בראשית הנ"ל כנגד יום רביעי שבו העמיד הקב"ה המאורות בעולם ולכן גם בהיקף זה עלה אור התורה הוא השמה המאירה מקצה ארץ ועד קצהו הוא המאור הגדול, שאעפ"י שבעו"ה כבוד האומה הקדושה ירדה מאד אבל תה"ק העמוד כשמש בהירה באמצעית האופק, עד שכל האומות, אפילו אותן שמוצאין א"ע לבלתי מחויבין לשמור מצותיה, כנוצרים וישמעאלים כולם ינשאוה, יכבדו התורה הקדושה, ויכירו אלהותה, והיא בכבודה ועוזה כשמש המאירה בקרניה לכל באי עולם:
אולם זה המאור הגדול לממשלת היום וגם המאור הקטן הוא שכל האנושי שמושל בעה"ז גם הוא התנשא מאד בהקפה זו ועוד יתנשא בימים הבאים למעלה נשאה שלא ישוער בשכל האנושי:
ומלבד שנתגלה לנו כל זה מחובן והתחדשות של העולם אח"כ, נודע לנו מיד ליד בסוד. כבר נזכר דבר מזה באר היטב בפסוקים כתיב, רוע תרוע הארץ, מוט התמוטטה, וחפרה הלבנה ובושה החמה, ונגולו בספר השמים, וכל צבאם יבול, שמים כארץ נמלאו והארץ כנגד תבלה, הנני בורא שמים חדשים וארץ חדשה.
מכל זה מוכח שיתחדש העולם פ"א אחר שיחרב, ומה שמצינו כמה פסוקים שמדברים בהיפך מזה, כגון והארץ לעולם עומדת, ויעמידיה לעד לעולם, כל זה הוא רק רדיפות הלשון על זמן ארוך ביותר, כמו ועבדו לעולם, לעולם בהם תעבודו, דוודאי כל אדם ישפוט שכוונת הכתוב ר"ל רק זמן ארוך:
ועתה אחי ידידי ראו על איזה בסיס אדני תה"ק מונחים, כי הסוד הזה שנמסר לאבותינו ורבותינו, והם גלוהו לנו זה כמה מאות שנים מצאנוהו שוב שהטבע ברורה לעינינו בזמנים המאוחרים כבזמנינו הבהירה ביותר.
דהרוח המשתוקק שבאדם, החפץ לגלות כל העלומות, חקר וחפר ויחפש כחולדה בקרבים של האדמה בהרים היותר גבוהים שבעולם בהררי[*פירענעען] *ובקארפאטישען *געבירגע, ובהרי קארדיללען באמעריקא, ובהרי היממעל, בגבול כינא, חפרו וחתרו ומצאו שכולין נתהוו ע"י פדרי סלעים נוראים שמונחים כאילו הושלכו בלי סידור זה על זה בכח חזק ונורא, ותלויים תלולים זה על זה על רוחב שערה עד שלא ישוער שנתהווה כזאת רק ע"י [*וועלטען *רעוואלוטציאן] שהיה פעם א' על ידו ית' הגוער בארץ ותתהפך כרגע:
עוד לא הסתפקו בזה כ"א גם חתרו במעמקי ארץ ובקרביה איזה מאות קלאפטר עמוק החת פני העליון של הארץ חפשו בבערגווערק, ומצאו תוך עובי האדמה ד' סדרים וכל אחת למעלה מחבירתה כל א' מין אדמה אחרת, ובין סדר לסדר מונחים ברואים שנתקשו ונתהוו *בתוארם לאבן אשר משם הוכיחו שהארץ נתהפכה ונחלפה פניה כבר ד' פעמים:
והברואים שבין שורת אדמה לחברתה מצאו תמיד שאותם שמונחים בשורה התחתונה שבארץ, הם בנויים בגודל ענקיי יותר מאותם שמונחים בשורה של מעלה ממנה וכמו כן אותן שמונחים בשורה השנייה, עדין יותר גדולים מאותן שמונחים בשורה השלישית וכמו כן מהשלישית להרביעית *העתיי אבל לפי גודל הברואים שבכל שורה התחתונה יותר מאותן שבשורה שלמעלה ממנה, כן יתראה שוב שלימות היופי בבניינם של הברואים שנמצאים בכל שורה עליונה, יותר מאשר יראה בבנין הברואים שנמצאים בשורה *שתחתיה:
עוד כתבו הטבעיים שיש כמה הוכחות בטבע, שהארץ קבלה פעם א' דחיפה נוראה מקרן מערבים דרומית לקרן מזרחית צפונית, אשר עי"ז נחרבו ונשדדו כל פני הארץ:
וכן מצאו בשנת אלף והת"ז למספרם, במדינת [זיביריען] בקצה צפון של העולם תחת הקרח הנורא אשר שם תמיד, פיל א' גדול מאד בכמו ג' או ד' פעמים מאשר מצאנו עתה, ושופי עצמותיו עתה עומדים *בצאלאנישען מוזעאום *בפעטערסבורג.
ולאשר בהמדינה הנ"ל לפי גודל קרירות התמידי השולט שם, אינו מקום גידול פילין, מזה מוכח שעל ידי דחיפה הנ"ל שקבלה הארץ, ונשדדה ונבלבלה, הוצף לשם אז הפיל זה בהמון גלים, או שפעם א' היה טבע האקלים ההוא חם, בכדי סיפוק לגדל פילין.
וכ"כ ימצאו במעמקי ההרים היותר גבוהים בארץ, חיות הים אשר נתקעו והיו לאבן, וחכם אחד חוקר טבעי קופיער שמו, כתב שמכל ע"ח מיני חיות שמצאו בתחתיות הארץ יש מהן מ"ח מינין שאינם נמצאים כלל בעולם העתיי.
וכבר ידענו מעצמות חיה ענקיי אחת שנמצאת במעמקי ארץ סביב עיר באלטימארע באמעריקא, אשר ארכה י"ז רגל, וגבהה מכפות רגליה הראשונים עד קצה כתפותיה, י"א רגל, ומכף רגליה האחרונים עד גבה, יש ט' רגל. וגם באייראפא ובהארץ געבירנע נמצא במעמקי ארץ עצמות זאת החיה, פזורים אחת הנה ואחת הנה וקראו בשם לכל מין חיה כזאת מאממוט:
וכן מצאנו מין בריאה אבניית שקראוה איגוואנאדאן שגבהה ע"ו רגל וארכה עד צ' רגל ומתוך תכונת אבריה שפטו התוכניים שמאכלה רק חציר היה. ועוד מין חיה אחרת מצאו שקראוה מעגאלאזוירוס,שהיתה רק מעט קטן איגוואנאדאן אבל היתה חיה טורפת, ואוכלת בשר. מכל האמור נראה ברור שכל מה שמסרו לנו המקובלים זה כמו מאות שנים, שכבר היה עולם פ"א ושוב נחרב וחזר ונתקומם זה ארבע פעמים, ושבכל פעם העולם התגלה בשלימות יתירה יותר מבתחלה, הכל התברר עכשיו בזמנינו באמת וצדק.
והתאמינו אחי שסוד הנפלא הזה נכתב באר היטיב בפרשה הראשונה שבתורתנו הקדושה דא בא כולה בא כי היא היא אם כל חי
התבוננו רק היטיב בין אור קמטיה בראש התורה נאמר בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, דתמוה אם שמים ורקיע דבר א' הן, הרי לא נברא הרקיע עד יום ב', ואם שמים דבר אחר הוא, דהיינו האויר הדק העליון הנקרא עטהער, וכמ"ש חז"ל דשמים נוטריקוןאש ומים, מלמד שלקח הקב"ה אש ומים וללן זב"ז עכ"ל, והרי כן הוא האמת האויר העליון הנ"ל ממולח מרטיבות וחמימות, אבל רקיע הוא שוב דבר אחר דהיינו האויר התחתון העשוי לנשימה, הנקרא אטמאספערע והוא עולה עד ז' וח' פרסאות מהארץ.
עכ"פ ק' למה לא נזכר בתורה שאמר הקב"ה יהי שמים כמו שצוה יהי רקיע, ואת"ל מדנתהוו מאפס, לא היה שייך על מי יצוה, עכ"פ למה לא נזכר בתורה בריאת הד' יסידות אש רוח מים עפר?
ותו כתיב והארץ היתה תהו ובוהו זה הקרא מיותר יותר לגמרי, דמי לא ידע שקודם שברא הקב"ה כל ברואי הארץ וגם אור לא הי' עדיין, א"כ פשיטא שהיה הכל תהו ובוהו וחושך.
ותו כתיב ורוח אלהים מרחפת על פני המים, זה הפסוק אין לו פי' כלל, רש"י פי' כסא כבוד המרחף, כיונה המרחפת על קנה, הנה זה הפי' שהביא רבינו יותר עמוס מהקרא עצמו. וצריך פי' לפירושו.
אמנם פה כלתה לנו תורתנו הקדושה טפח מהסוד הנפלא שזכרנו, שאין העולם פה בפעם ראשון, ושכבר נבראו הד' היסודות בהקפות הראשונות ולכן לא נזכרו בבריאה העתיי.
וזהו שסיפרה התורה, בראשית, ר"ל בהתחלות כל התחלות, ברא אלהים את השמים הוא העטהער, הממלא כל חלל העולם הנראה, ואת הארץ הוא כל כדור הארץ. אח"כ תדלג התורה על הקריות שנתהוו בסדרי העולם הקדום, שאין נפקא מנה לנו השתא בזה כלל.
אבל סיפרה לנו והארץ היתה תהו ובוהו וגו', ר"ל חזרה ונתהווה חריבה ושוממה, וכמ"ש בתרגום יב"ע, וארעא הוות צדיא ורקניא מבני אנשא, שכוונתו שלא נחרבה ונתבלה ממציאות לגמרי, רק שע"י רצון עליון יחשו"י, קבלה דחיפה ברוח סועה וסערה עושה דברו, ונתבלבלו סדרי הטבע הקדום באש ובמים, ונתהווה חושך ע"פ תהום.
ואמר שוב ורוח אלהים מרחפת על פני המים הוא הוא הרוח המחיה הכלה, הנזכר [ביחזקאל ל"ו*] כדכתיב מארבע רוחות בואי הרוח ופחי בהרוגים האלה, הוא הרוח החיים שנזכר אחר עבור הפורענות המבול, כדכתיב ויעבר אלהים רוח על הארץ וישוכו המים, הוא הרוח שנזכר אצל בריאת אדה"ר, מ"ש ויפח באפיו נשמת חיים הוא, הרוח הנזכר גם כאן ור"ל שרוח חיים התחיל לרחף ולארוג על פני המים שכיסו הארץ.
וזהו מ"ש חז"ל כסא כבוד, ר"ל הרוח המחיה הכל, שהוא נקרא כסא הכבוד,כי על ידו יראה כבודו של ממהקב"ה והוא הוא כח הטבע, כי טבע הוא כסא כבודו ית', התחיל לרחף על פני המים כיונה המרחפת על קנה ר"ל להוציא אפרוחים.
ומתחלת התורה מעתה לספר סדר הבריאה העתיי, שכל יום הי' הכנה לחבירו כמש"ל, דכמו שכל הקפת עולם התחליי,הי' הכנה לההקפה שנתהווית אחריה, כמו כן בכל הקפה עצמה היה מעשה כל יום הכנה ליום שלאחריו. והדברים ארוכים, ולקצר אנחנו צריכים בזה עכשיו, לבלי להתרחק ממטחוי הענין.
שימו לב! דף זה (או קטע זה) עדיין לא גמור והוא לא מציג את היצירה בשלמותה.
דף זה (או קטע זה) נמצא כעת בשלבי הקלדה. אם יש באפשרותכם להמשיך את ההקלדה - אתם מוזמנים.

↑ (משנה עם פירוש תפארת ישראל לסדר נזיקין חלק א)
↑ תרגום: ויהי רצון מלפני אבנו שבשמים שנאמר דבר המתקבל (ע"פ ביצה לח א).
↑ (ע"פ בבא בתרא קסו ב, ורוצה לומר: יהי רצון שיחונן אותי ה' מלמעלה, ויתן לי חן בעיני השומעים למטה, וכעין (משלי ג ד): "ומצא חן ושכל טוב בעיני אלהים ואדם".
קטגוריה: ויקיטקסט:דפים לא גמורים

IRU
הודעות: 55
הצטרף: ה' נובמבר 18, 2010 3:48 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי IRU » ד' יולי 27, 2011 1:18 am

לענ"ד משום שני בעיות נטו לפוסלו, האחד משום המאמר על עשרות אלפי שנות העולם, שנדפס אחרי מסכת סנהדרין (משום מה גם במהדורת זכר חנוך)
ובעבר ראיתי באיזה ספר מכתב שכתב אחד מחתני נתיבות המשפט לבנו של התפא"י שראוי להשמיט את כתבי ההגדה מספרי הפירושים של אביו, כשמבין שיטי המכתב ניכר וגלוי שכוונתו היתה שראוי בכלל להשמיט קטע זה שמבייש את יופי ספרו של אביו, ובנו לא הבין את עומק הבקשה, וכתשובה שלח לו שגם המהרש"א צירף חידושי אגדה לחידושי הלכה.
עוד נטו לפוסלו משום הפולמוס שהתעורר עוד בחיי חיותו עם רעק"א, שכן התפא"י העמיד את בנו (בעל מסגרת זהב, והוא הוא אשר הדפיס את ספריו) כרב באיזה עיר בעודו בחור, ורעק"א (שהתפא"י מתייחס אליו כרבו, ומצטט ממנו הרבה) שלח אליו מכתב חריף שלא נמצא כזאת בישראל למנות רב לשאלות נשים ועודו בחור. ומאחר שהתפא"י לא נענה, שלח רעק"א מכתב נוסף לבני אותה עיר שבשוםפ אופן לא יקבלו מרות מאותו רב ולא ישאלוהו כלל. המכתבים הנ"ל נדפסו בספר שאם זכרוני אינו מטעני נקרא 'אגרות סופרים' או בעל שם דומה בו נקבצו מכתבים מרעק"א ומהחת"ס וצאצאיו.

מיוחס
הודעות: 71
הצטרף: א' יוני 05, 2011 9:39 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי מיוחס » ה' יולי 28, 2011 6:39 pm

איש_ספר כתב:היה לי חשק פעם לאסוף את כל אמרות השפר של החזו"א שאנשים - שסירבו להאמין שגם למלאך ד' מותר לומר מילתא דבדיחותא - הוציאו מהם מסקנות.
הנה ראשי פרקים: המיוחס לו על אכילת ענבים בר"ה, והוא שהרג את הנפש בזוה"ק, לית דין בר נש על רחש"ק, מגדולי ירושלים על הגר"י שפירא ועוד ועוד.

גם אם החזו"א אמר בדיחות אבל בגלל זה לא כל מה שהוא אמר זה בדיחה
אכילת ענבים בר"ה זה בדיחה כפי שהעיד הגר"ח קנייבסקי

לייבל
הודעות: 122
הצטרף: ב' יולי 25, 2011 4:06 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי לייבל » ו' יולי 29, 2011 12:46 am

בקשר למה שהובא כאן אודות בעל תורה תמימה, בס' דרך שיחה ח"א עמ' תקצז כ' בשם הגרח"ק שעסק עם המשכילים, אך היה יהודי ירא וחרד ות"ח, והרינונים עליו אינם נכונים, ואפשר ללמוד בספריו ולהביא בשמו, ואמר שסיפרו לו שבשואה כל גרמני שניגש להורגו מת מיד, ולבסוף נפטר מעצמו.

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי דראל » ו' יולי 29, 2011 12:50 am

מנם יש לתהות על אמינות הספר (הכולל תשובות של הרב ח' קנייבסקי לשאלות שונות), שכן לא רק שהרב קנייבסקי לא כתב את הספר
נערך לאחרונה על ידי דראל ב ג' אוקטובר 13, 2015 7:42 pm, נערך 2 פעמים בסך הכל.

אברהם
הודעות: 1252
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אברהם » ו' יולי 29, 2011 1:09 am

דראל כתב:מנם יש לתהות על אמינות הספר (הכולל תשובות של הרב ח' קנייבסקי לשאלות שונות), שכן לא רק שהרב קנייבסקי לא כתב את הספר


מי זה הרב ח' קניבסקי? הבן של הרב י' י'? האחיין של הרב ההוא, א' י' ש'?

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי דראל » ו' יולי 29, 2011 1:15 am

.
נערך לאחרונה על ידי דראל ב א' אוקטובר 11, 2015 9:33 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

אברהם
הודעות: 1252
הצטרף: ב' יולי 05, 2010 3:12 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אברהם » ו' יולי 29, 2011 1:23 am

אהה.

נוטר הכרמים
הודעות: 5507
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יולי 29, 2011 1:39 am

דראל כתב:
אברהם כתב:
דראל כתב:מנם יש לתהות על אמינות הספר (הכולל תשובות של הרב ח' קנייבסקי לשאלות שונות), שכן לא רק שהרב קנייבסקי לא כתב את הספר


מי זה הרב ח' קניבסקי? הבן של הרב י' י'? האחיין של הרב ההוא, א' י' ש'?


כן, האחיין של הרב ההוא שהיה חותם אי"ש.


נמחק
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב א' ספטמבר 25, 2011 9:13 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

דראל
הודעות: 698
הצטרף: ה' ספטמבר 16, 2010 8:55 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי דראל » ו' יולי 29, 2011 1:46 am

.
נערך לאחרונה על ידי דראל ב א' אוקטובר 11, 2015 9:34 pm, נערך פעם 1 בסך הכל.

ישבב הסופר
הודעות: 2735
הצטרף: ו' אוקטובר 22, 2010 7:37 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי ישבב הסופר » ו' יולי 29, 2011 3:04 am

מה שתהה דראל אם יש להאמין לדרך שיחה, באמת יש להסתפק בזה שלא יצא מתח"י הגרח"ק כלל, ואין דומה כותב ששומע מפיו לכתב שיוצא מתח"י ממש, וכ"ש אם מדובר בשאלות רדודות ולפעמים טפשיות. הספר "דרך שיחה" לא משקף את הצד הגאוני של הגר"ח, אלא הוא ספר מוסר בשבילי בו ניתן לראות את פן הסבלנות שלו, שהוא עונה לכל שאלותיו של רא"מ ואף פעם לא הפיל אותו מכל המדרגות.
ובכל זאת כשלעצמי הייתי סומך על 'דרך שיחה' יותר מעל 'מקור ברוך'...

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11459
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי איש_ספר » ו' יולי 29, 2011 3:12 am

נוטר הכרמים כתב:
דראל, די כבר.

שמעת פעם על האמור במדרש: 'עלת לקרתא הלך בנימוסיא'? צר לנו המקום מהתקלסות והתגרות כזו, לא זוהי הדרך ולא זוהי העיר.

כאן זה לא פורום של 'שאל את הרב' או 'חברים מקשיבים', כאן זה פורום של אוצר החכמה, שבו למרן הגר"ח שליט"א עשרות ספרים שמאירים את כל חלקי התורה, ומהוים בשורה ומהפכה יותר מדרשות הדופי והמשכילות של יהודה אליצור ושות' ב'דעת מקרא', ואפילו מה'תוספתא' של 'גדול הדור בארה"ב' הרבאיי שאול ליברמן.
די וזהו.

התיבה האישית שלי מלאה בטרוניות של משתתפים, שקצה נפשם בסגנונו של דראל, זה שנטל לעצמו את התפקיד הלא סימפטי, של מעכיר הדיונים איפה שרק יש לו הזדמנות. וחבל. באמת כבר עבר את הטעם הטוב (מזמן).

נוטר. יהודה קיל וליברמן (וגם הרב ליאור...) לא צריכים לצאת ניזוקים, רק בגלל היחצנות הגרועה שמעניק להם דראל.

נוטר הכרמים
הודעות: 5507
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ו' יולי 29, 2011 4:27 pm

[נמחק]

.
נערך לאחרונה על ידי נוטר הכרמים ב ד' ספטמבר 21, 2011 12:52 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

אמרתי אחכמה
הודעות: 1817
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ב' אוגוסט 01, 2011 1:25 am

מענין לענין באותו ענין [=הסתייגות מלימוד איזה ספר],
יש בנותן טע"ם לכתוב אודות הגהות 'טעם המלך' על ספר 'שער המלך'.

לך נא ראה, מה שכתב הגאון מהרש"ג בתשובותיו [ח"א או"ח סי' נז]:
ולא נשאר מי שיחזיק בסברא זו, אלא הטעם המלך לבדו [...]
וידוע דלאו בר סמכא הוא כ"כ [=כל כך],
ובפרט שידוע שהי' מתלמידי הרמ"ד,
והגאון ר' מרדכי בנעט לא רצה להסכים על הגהותיו על ס' שער המלך כשהדפיס את ספר שעה"מ,
וגם שמעתי מגדול אחד - והוא הגה"צ מנאנאש זצ"ל בעל המחבר ספר אפסי ארץ על התורה, ועוד מת"ח אחד,
שהחת"ס זצ"ל כשהיה מעיין בספר שעה"מ, היה משים בגד על הגהות טעם המלך, כדי שלא יהיו עיניו משוטטות בהם שלא רצה לעיין בהם.
ומה שגאוני גאליציען מביאין דבריו, הוא משום שהי' בריחוק מקום לא ידעו מכל זה.

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11459
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוגוסט 01, 2011 1:56 am

בקובץ כר"ש באבוב הובא הגהות של ר' שמואל לנדא (בהנוב"י) בלשון חריפה שאין כמוה על טעה"מ (שמנע ממנו למלאות מקום אביו בפראג, ולדברי רבים בכך גזר את גורלה הרוחני של העיר).

אדמו''ר
הודעות: 40
הצטרף: ג' יולי 19, 2011 11:39 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אדמו''ר » ב' אוגוסט 01, 2011 2:27 am

כיון שאני רואה שהעקתי עליך ועל שכמותך בנוכחותי, אסיר מכם העקה זו.


תודה רבה דראל, עכשיו אתה מדבר לענין.

אמרתי אחכמה
הודעות: 1817
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ב' אוגוסט 01, 2011 2:36 am

איש_ספר כתב:בקובץ כר"ש באבוב הובא הגהות של ר' שמואל לנדא (בהנוב"י) בלשון חריפה שאין כמוה על טעה"מ (שמנע ממנו למלאות מקום אביו בפראג, ולדברי רבים בכך גזר את גורלה הרוחני של העיר).

אולי יואיל נא בטובו, לציין לנו, באיזה קובץ הופיע הגהות הנ"ל.

[זה נוגע לי,
כי בעבודתי על כת"י של גדול אחד,
ראיתי שהוא מביא את טעה"מ,
ואני נבוך אם לפתוח את הר"ת או לא.
ואני רוצה להראות חומר מגוון בנושא, להמעביד שלי,
כדי שיחליט הוא מה עלי לעשות].

סמל אישי של המשתמש
איש_ספר
מנהל האתר
הודעות: 11459
הצטרף: ב' מאי 03, 2010 11:46 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי איש_ספר » ב' אוגוסט 01, 2011 2:45 am

שנה ח' קונטרס י'.
אם לא תמצא את הקובץ תכתוב לי ואעלה אותו לכאן.

לעצם הענין כולם מביאים מתורתו בספ"י.

אמרתי אחכמה
הודעות: 1817
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ב' אוגוסט 01, 2011 3:05 am

איש_ספר כתב:שנה ח' קונטרס י'.
אם לא תמצא את הקובץ תכתוב לי ואעלה אותו לכאן.

אני לא מוצא,
לעונג גדול יהיה לי, אם יעלה אותו לכאן.
איש_ספר כתב:לעצם הענין כולם מביאים מתורתו בספ"י.

מדובר בתלמיד של הכת"ס, זאת אומרת מתלמידי תלמידיו של החת"ס זי"ע,
ואני משער, שאילו ידע מהתנגדותו של החת"ס, לא היה מצטט ממנו.

ידיד נפש
הודעות: 98
הצטרף: ה' אפריל 21, 2011 7:29 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי ידיד נפש » ב' אוגוסט 01, 2011 8:31 am

אמרתי אחכמה כתב:כי בעבודתי על כת"י של גדול אחד,
ראיתי שהוא מביא את טעה"מ,
ואני נבוך אם לפתוח את הר"ת או לא.
ואני רוצה להראות חומר מגוון בנושא, להמעביד שלי,
כדי שיחליט הוא מה עלי לעשות].

אולי יסביר לנו מר, איך הגיעה הנפקא מינה הזו, אם לפתוח הר"ת או לא?

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אליהוא » ב' אוגוסט 01, 2011 11:41 am

השגות הגר"ש לנדא נדפסו כמדומני בשעה"מ של מכון ירושלים בהשמטות.
מהספר דרך שיחה הסתייג כמדומני הגר"ח קנייבסקי עצמו.
מנהג קמצא ובר קמצא שנהגו כאן מעורר תוגה. למרות הביקורת המוצדקת לכשעצמה.

נושא ספרים
הודעות: 53
הצטרף: ש' מאי 14, 2011 9:58 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי נושא ספרים » ב' אוגוסט 01, 2011 1:53 pm

אליהוא כתב:מנהג קמצא ובר קמצא שנהגו כאן [=בדראל] מעורר תוגה. למרות הביקורת המוצדקת לכשעצמה.

שיא הצביעות!!! אדם שגסות לשונו הפרימטיבית על חסידים וצדיקים ידועה לשמצה בכל הרשת, (והבריחה אנשים מכל מקום שלשם הגיע!!!) יש בו 'תוגה' על מי שהטיף מוסר לדראל.
ואולי אדרבה מצא מין את מינו...
על טעם המלך היה אשכול מאלף בספרים וסופרים http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616

אליהוא
הודעות: 1057
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:18 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אליהוא » ב' אוגוסט 01, 2011 7:49 pm

חוסר היכולת לשמוע דעה שונה, כמו ההתפרצות הוולגרית כאן, נובעת כנראה משם העצם שהשמטת מניקך.

אדמו''ר
הודעות: 40
הצטרף: ג' יולי 19, 2011 11:39 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אדמו''ר » ב' אוגוסט 01, 2011 9:05 pm

אליהוא כתב:חוסר היכולת לשמוע דעה שונה, כמו ההתפרצות הוולגרית כאן, נובעת כנראה משם העצם שהשמטת מניקך.

הייתי מציע לך להצטרף למחאת האהלים, שם דוגלים בליברליזציה חסרת מעצורים כעתירת לבך.

אמרתי אחכמה
הודעות: 1817
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ב' אוגוסט 01, 2011 9:57 pm

ידיד נפש כתב:
אמרתי אחכמה כתב:כי בעבודתי על כת"י של גדול אחד,
ראיתי שהוא מביא את טעה"מ,
ואני נבוך אם לפתוח את הר"ת או לא.
ואני רוצה להראות חומר מגוון בנושא, להמעביד שלי,
כדי שיחליט הוא מה עלי לעשות].

אולי יסביר לנו מר, איך הגיעה הנפקא מינה הזו, אם לפתוח הר"ת או לא?

פתיחת ר"ת, נעשתה לנוחיות הלומד,
וזכותו של עורך ספר להחליט מה הוא רוצה לפתוח ומה לא, כמובן בשיקול נכון ובחשבון צדק.
אליהוא כתב:השגות הגר"ש לנדא נדפסו כמדומני בשעה"מ של מכון ירושלים בהשמטות.

נושא ספרים כתב:על טעם המלך היה אשכול מאלף בספרים וסופרים http://www.bhol.co.il/forums/topic.asp? ... m_id=19616


תודה רבה

נושא ספרים
הודעות: 53
הצטרף: ש' מאי 14, 2011 9:58 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי נושא ספרים » ב' אוגוסט 01, 2011 10:59 pm

אליהוא כתב:חוסר היכולת לשמוע דעה שונה, כמו ההתפרצות הוולגרית כאן, נובעת כנראה משם העצם שהשמטת מניקך.

ואת זה אומר מישהו שמימות ר' ישראל לבל והמגיד ר' דוד ממאקוב, לא פלטה עטו דברי בלע על חסידים ורבותיהם כמוך. (בודאי תראה בזה מחמאה, אך בעיני כל אדם בר דעת זה פרימטיביות לשמה).

נוטר הכרמים
הודעות: 5507
הצטרף: א' אוקטובר 17, 2010 8:19 pm
מיקום: בני ברק

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי נוטר הכרמים » ה' אוגוסט 11, 2011 5:05 pm

בקשר למובא בתפארת ישראל על משה רבינו, אמש ראיתי בספר אגרת הנחמה לר' מימון אביו של הרמב"ם בהוצאת מוה"ק שכותב גדולות ונצורות על דרגתו הגבוהה מלידתו של משה רבינו, ובהערות י"ל פישמן - מימון שם ציין לדברי התפא"י ועוד בענין.

שישר
הודעות: 15
הצטרף: ב' מרץ 07, 2011 4:39 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי שישר » ה' אוגוסט 25, 2011 8:57 pm

אמרתי אחכמה כתב:מדובר בתלמיד של הכת"ס, זאת אומרת מתלמידי תלמידיו של החת"ס זי"ע,
ואני משער, שאילו ידע מהתנגדותו של החת"ס, לא היה מצטט ממנו.


לאחרונה ראיתי ס' "סופר המלך", ספר נפלא על רבי פישל סופר שהי' יד ימינו של החת"ס, ובאמצע הספר ליקט המו"ל אריכות דברים בענין הנ"ל אודות יחסות החת"ס לבעל טעמי המלך, ומביא מהרבה תלמידי החת"ס שהעתיקו מדברי טעם המלך, עיי"ש ותמצא נחת

אמרתי אחכמה
הודעות: 1817
הצטרף: א' נובמבר 21, 2010 6:05 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי אמרתי אחכמה » ו' אוגוסט 26, 2011 1:46 am

שישר כתב:
אמרתי אחכמה כתב:מדובר בתלמיד של הכת"ס, זאת אומרת מתלמידי תלמידיו של החת"ס זי"ע,
ואני משער, שאילו ידע מהתנגדותו של החת"ס, לא היה מצטט ממנו.


לאחרונה ראיתי ס' "סופר המלך", ספר נפלא על רבי פישל סופר שהי' יד ימינו של החת"ס, ובאמצע הספר ליקט המו"ל אריכות דברים בענין הנ"ל אודות יחסות החת"ס לבעל טעמי המלך, ומביא מהרבה תלמידי החת"ס שהעתיקו מדברי טעם המלך, עיי"ש ותמצא נחת

יישר כח!

חיס
הודעות: 1095
הצטרף: ב' יולי 18, 2011 2:03 pm

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי חיס » ו' אוגוסט 26, 2011 2:48 pm

ראה משהו יפה ומעניין ב"תפארת ישראל" על משניות ערכין פרק ד' משנה א' מאד מעניין אותי את התגובות....
מצורף כאן
viewtopic.php?f=7&t=6051#p52374

ואם תאמר
הודעות: 27
הצטרף: ד' אוגוסט 31, 2011 12:38 am

Re: היחס לס' 'תפארת ישראל' בימינו

הודעהעל ידי ואם תאמר » ד' אוגוסט 31, 2011 10:14 pm

הבור ועם הארץ כתב
שמעתי מהגר"ח קניבסקי שליט"א שאביו זצ"ל הכיר את ר' ברוך אפשטיין, הם היו באותה עיר - פינסק (וזה היה בסוף ימיו כמובן - הסטייפלר היגר משם בתרצ"ד), והוא היה ירא וחרד.

ועיין בספר דרך שיחה בפרשת כי תצא שכתב על המחבר ספר תורה תמימה ''הוא עסק עם המשכילים אבל היה יהודי ירא וחרד ות"ת ואפשר ללמוד ולומר משמו מספריו, הרינונים עליו אינם נכונים, סיפרו לי שבשואה כל גרמני ימ"ש שניגש אליו להרגו התפגר מיד, ולכן לא יתכנו הרינונים עליו ולבסוף נפטר מעצמו ע''כ


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”

מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אפרים זלמן, ארזי הלבנון, חלמישצור, יתן חן, נהר שלום ו־ 37 אורחים