פירוש המשניות להרמב''ם עפ''י הרב קאפח

[מעט דבש]

וכבר העיר על כך הרב משנ"נ כאן,
וכאן.

[אליסף]

שמועה שמעתי שכשמונה הרב ק' לבית הדין הגדול, התבטא ע"ז הרב אלישיב בחריפות אשר לא אובה להקיש על המקלדת
היש מאשר לזה?

[מה שנכון נכון]

שמועה שמעתי שכשמונה הרב ק' לבית הדין הגדול, התבטא ע"ז הרב אלישיב בחריפות אשר לא אובה להקיש על המקלדת
היש מאשר לזה?

לא רלוונטי לאשכול. יש אשכול אחר לסיפורי דרדעים.

[אליסף]

לא רלוונטי לאשכול. יש אשכול אחר לסיפורי דרדעים.[/size]

צודק.
אם כי ההתבטאות לא היתה קשורה לדרדעות.

[איש_ספר]

מה שמקומם הוא, שהרב קורח תרגם נכונה - ושמועלין, אלא שתרגומו עבר אחר כך עריכה מטעם עורכי מכון המאור, והם החליטו לשנות את התרגום ולהחזירו כפי שהיה מקדם ואצל הרב קאפח, בלי להעיר כלום.

מה שמקומם הוא, שהרב קורח תרגם נכונה - ושמועלין, אלא שתרגומו עבר אחר כך עריכה מטעם עורכי מכון המאור, והם החליטו לשנות את התרגום ולהחזירו כפי שהיה מקדם ואצל הרב קאפח, בלי להעיר כלום.

אולי הוכשרה השעה שהרב קורח יאפשר פרסום "סטנסיל" של הגרסה המקורית של התרגום, זו שלא עברה עריכה מטעם. אולי במסגרת אוצר החכמה.

צר לי אבל ההתנהלות פה לא הוגנת. איני עובד במכון המאור, והרב קורח הוא ידיד בית אבא, ואעפ"כ.

מספר הרב הוג"מ: הרב קורח מצא טעות בתרגומו, למיטב זכרונו הוא תיקן עד השלב האחרון שהיה בידו, ו'עורכי המאור' קלקלו.
מפטיר הרב מלכיאל, שוין. נחתם דינה של מהדורת המאור, מעתה ערכה כ'עריכה מטעם', ואין לנו שיור אלא לפרסם מהדורה 'מקורית' של התרגום.

ובכן, האם מישהו פנה אל עורך המהדורה הרב חיים הירשמן? או למצער למישהו מצוות עובדיו? הרי מוטחת בהם אשמה כבידה בלי בדל של ראיה, אלא שכך טוען הרב קורח.

כל הסיפור נראה חסר הגיון.

איזה סיבה יש לעורכים לשנות ממה שהגיש להם הרב קורח, שינוי כ"כ משמעותי מבלי לציין אפילו בהערות?
ואם בכ"ז מדובר באנשים מטומטמים חסרי כל כישורי עריכה, איך יתכן שחלפו למעלה מעשרים שנה ואין לנו כיוצא בזה אלא טעות זו?!

משהו כאן לא מסתדר, והתחושה לא נעימה.

באחוות ידידים.

[מה שנכון נכון]

מסתמא היה נראה להם לפו"ר (בהתחשב בב' התרגומים) כפליטת קולמוס אצל הרע"ק. (ולא ללמד על הכלל יצא).

[א איד]

מכיוון שבמהד' המאור הדגישו את כל התיבות שנכתבו בלשה"ק, מסתבר שבעת השוואת התרגום למקור נעשתה הטעות.
כמובן שמציאת טעות בודדת אחת(!) מורה על איכות העבודה ולא על גריעותה, ודברי הרמ"ג תמוהים.

[מלכיאל גרינוולד]

מכיוון שבמהד' המאור הדגישו את כל התיבות שנכתבו בלשה"ק, מסתבר שבעת השוואת התרגום למקור נעשתה הטעות.

אם הצלחתי להבין את הדברים לאשורם ואת הכוונה המסתתרת מאחוריהם, עורכי המכון מחזירים את הכדור אל מגרשו של המתרגם וטוענים שהטעות קרתה כאשר הרב קורח הדגיש את התיבות שנכתבו בלשה"ק.
אחרת לא מובן מה עניין הדגשת התיבות להשוואת התרגום למקור, ומדוע בזמן הדגשת התיבות בלשה"ק מתעסק המדגיש במלים המתורגמות, ואיך מתוך השוואת התרגום למקור הערבי יכולה לקרות טעות כזאת, ומי גילה רז זה שההדגשה התרחשה בשלב מאוחר יותר וכו'.

כלל הדברים, טעיתי כשהלכתי שבי אחרי עדותו של הוגה ומעיין בשם הרב קורח, שבבטחון מלא דיווח: "שתרגומו עבר אחר כך עריכה מטעם עורכי מכון המאור, והם החליטו לשנות את התרגום ולהחזירו כפי שהיה מקדם ואצל הרב קאפח, בלי להעיר כלום". היה עליי להסיק מלבי, כדברי הסנגורין, שלא אמרו אלא בדדמי, איש מפי איש, בהשערה ובסברא "ולמיטב זכרונו", ואין כאן לא נדר ולא שבועה ולא נזירות ולא חרם וכו'.

[א איד]

אם הצלחתי להבין את הדברים לאשורם ואת הכוונה המסתתרת מאחוריהם, עורכי המכון מחזירים את הכדור אל מגרשו של המתרגם וטוענים שהטעות קרתה כאשר הרב קורח הדגיש את התיבות שנכתבו בלשה"ק.

אין לי שום קשר לעורכי המכון. אדרבה: כוונתי הייתה שאת הדגשת התיבות בלשה"ק לא עשה הרב קורח, אלא עובדי המכון, ומהם יצאה המכשלה.
אם גם הדגשת התיבות בלשה"ק נעשתה ע"י הרב קורח, אזי דברי בטלים, ויש למצוא גורם אחר לטעות, שכן מסתבר שעשה זאת בעת התרגום, שלמה לו לעבור פעמיים על כל פיה"מ המקורי.

[רינת ישראל]

שמעו נא רבותי דיינים מומחים

נזרקה מפי חבורה שאלה חמורה, מי מעל בפירוש המעילה, למי שוגג ולמי זדון.

האם הזידו עורכי המאור, ואע"פ שקיבלו לידם ספר מוגה, חזרו וחיזרו על השיבוש והחזירוהו למקומו.

או שמא שגה הרב קורח ולא תיקן את הטעון תיקון בתרגום שהגיש לעורכי המאור וברבות העיתים נשתכח ממנו סדרי זמנים, וסבר בטעות שעמד על השיבוש קודם שהגיש את עבודתו, אבל באמת הטעות התנוססה גם בחומר אותו הגיש לעורכי המאור.

והנה השה"ט ריבי עזרא הסופר למשפחת קורח, תרגם את פירוש המשניות לרמב"ם, למכון המאור כאמור כאן, וגם למשניות עטרת שלמה. (תמצאם באוצר החכמה).

ועתה סלולה הדרך ואבן בוחן לפנינו.

עלינו לבדוק עתה מה נעשה במשניות עטרת שלמה

והיה אם שם מופיע נוסח מזוקק ומתוקן, הרי שהכף נוטה לכיוונו של הרב קורח, הרי לנו שעבודתו כללה את התיקון, ומה שנמצאה השגיאה בתרגום המאור, לא מתחת ידו יצאה. (אמרתי כף נוטה ולא מוכרעת, שכן עדיין יש מקום לומר שהתיקון נעשה אצל הרב קורח בין עבודתו למאור לעבודתו לעט"ש שנעשתה אח"כ).

אכן באם תמצא הטעות גם במשניות עטרת שלמה, והיה בהניח שאין כאן חזרה על נס של תרגום השבעים, בו כיוונו כל הזקנים לאותו "שינוי", והאפשרות שעורכי המאור עם עורכי עט"ש עשו יד אחת להנציח את השיבוש שבמסכת מעילה, הרי היא כמובן בלתי מתיישבת על הדעת, הרי שהכף מכרעת כפי הצד השני, לאמור, השגיאה נפלה אצל הרב קורח, ולפיכך היא מצוייה בשני התרגומים שהם פועל ידו. לימים עמד הרב קורח על השגיאה, וסבר בטעות כי עמד עליה מימים ימימה.

ובכן, השגיאה מצויה גם במשניות עטרת שלמה...!

הנה כי כן למדנו כי עלינו לדון "לכף זכות, ואפילו בפירוש רחוק. כמו שחוייב עלינו בחק המונינו, כל שכן בחק ידועינו וחכמי תורתנו המשתדלים להועילנו באמת כפי השגתם", כדברי הרמב"ם.

ויש בזה צד דמיון בין המתרגם לבין הרב המתורגם, במהדורות השונות של הפירוש ובתפוצת רובן לפי הנוסח הקדום...

[וונדרבר]

הרב אי"ס.
כבר חשבתי שזכרוני החליד.. ראה נא במבוא למסכת שביעית של הרב דוד סופר, בדבר הרעיון של הרב עזרא קורח עצמו שליט"א, לההדיר פירוש חדש משולב מכל מהדורות הרמב"ם (אז דובר על מס' שביעית) והסיבות לכך.
יתכן כשאתה הצעתו ל'המאור' (ויישר כח על כך!..) כבר היה באמתחתו חלקים מן הפירוש. כך או כך, הרעיון לתרגם מחדש נולד לפני שנים רבות (מהדורת שביעי'/ר"ד סופר שבידי, משנת תש"ס, איננה הראשונה, ולא באותו יום שהדפיסוה - ערכו את פיהמ"ש שביעית ע"פ עצת הרב עזרא קורח ולאחר שנועד בענין עם הגר"ח קניבסקי והגר"ש אוירבך, כפי שנכתב במבוא שם).

אהיה הכתוב השלישי המכריע. אני שמעתי על עובדת הרע"ק עוד לפני שאי"ס היה בגיל ללמוד בכולל ולא יתכן שהרעיון התחיל איתו. אבל למעשה עבר זמן רב עד שזה יצא למעשה. וכפי הנראה הוא התחיל לתרגם פה"מ עוד לפני שפנו אליו מכון המאור, אבל מאיזה סיבה לא היה יכול לגמור הפרויקט. וזה נתחדש ונגמר אחר שפנו אליו מכון המאור.

אני הקטן שמעתי מר' עזרא קורח בשנת תשנ"ז - נ"ח בערך על כל הנ"ל. וכבר אז התעורר ר' חיים הירשמן להו"ל פיהמ"ש להרמב"ם עם תרגומו

שמעתי שב"קולמוס" האחרון (שבועות תשפ"ב) ראיינו את את אחיו הג"ר פנחס קורח שליט"א, [עמ' 11], והוא מספר שתחילת תירגום פה"מ התחיל כשהרה"ג רבי שלמה זלמן וייסנשטרן זצ"ל מבני ברק הכין מהדורה חדשה של "מסכת מקואות" עם הגהות ותיקונים על המפרשים [נדפס ע"י כולל חזון איש בשנת תשמ"ג], והרב פנחס קורח (או אחיו) כתבו הגהות על פה"מ, וכשרבו התיקונים אמר הגר"ח קניבסקי למה לעשות "לאטעס" תעשו תירגום חדש. [רש"ז ויסנשטרן המשיך על כל סדר טהרות, ונדפס יותר מאוחר ע"י הוצאת וגשל]. ואחיו הג"ר עזרא קורח שליט"א התחיל לתרגם מחדש את כל פה"מ, ואח"כ יצא לאור ב"מכון המאור". כך שמעתי שפורסם ב"קולמוס".
ולפי זה מתברר שלפחות לפני כארבעים שנה התחילה מלאכת התירגום מחדש של פה"מ.
אולי מישהו יוכל להעלות צילום של הראיון הזה ב"קולמוס".

[איש_ספר]

שמעו נא רבותי דיינים מומחים

נזרקה מפי חבורה שאלה חמורה, מי מעל בפירוש המעילה, למי שוגג ולמי זדון.

האם הזידו עורכי המאור, ואע"פ שקיבלו לידם ספר מוגה, חזרו וחיזרו על השיבוש והחזירוהו למקומו.

או שמא שגה הרב קורח ולא תיקן את הטעון תיקון בתרגום שהגיש לעורכי המאור וברבות העיתים נשתכח ממנו סדרי זמנים, וסבר בטעות שעמד על השיבוש קודם שהגיש את עבודתו, אבל באמת הטעות התנוססה גם בחומר אותו הגיש לעורכי המאור.

והנה השה"ט ריבי עזרא הסופר למשפחת קורח, תרגם את פירוש המשניות לרמב"ם, למכון המאור כאמור כאן,[b] וגם למשניות עטרת שלמה. (תמצאם באוצר החכמה). [/b]

ועתה סלולה הדרך ואבן בוחן לפנינו.

עלינו לבדוק עתה מה נעשה במשניות עטרת שלמה

והיה אם שם מופיע נוסח מזוקק ומתוקן, הרי שהכף נוטה לכיוונו של הרב קורח, הרי לנו שעבודתו כללה את התיקון, ומה שנמצאה השגיאה בתרגום המאור, לא מתחת ידו יצאה. (אמרתי כף נוטה ולא מוכרעת, שכן עדיין יש מקום לומר שהתיקון נעשה אצל הרב קורח בין עבודתו למאור לעבודתו לעט"ש שנעשתה אח"כ).

אכן באם תמצא הטעות גם במשניות עטרת שלמה, והיה בהניח שאין כאן חזרה על נס של תרגום השבעים, בו כיוונו כל הזקנים לאותו "שינוי", והאפשרות שעורכי המאור עם עורכי עט"ש עשו יד אחת להנציח את השיבוש שבמסכת מעילה, הרי היא כמובן בלתי מתיישבת על הדעת, הרי שהכף מכרעת כפי הצד השני, לאמור, השגיאה נפלה אצל הרב קורח, ולפיכך היא מצוייה בשני התרגומים שהם פועל ידו. לימים עמד הרב קורח על השגיאה, וסבר בטעות כי עמד עליה מימים ימימה.

ובכן, השגיאה מצויה גם במשניות עטרת שלמה...!

הנה כי כן למדנו כי עלינו לדון "לכף זכות, ואפילו בפירוש רחוק. כמו שחוייב עלינו בחק המונינו, כל שכן בחק ידועינו וחכמי תורתנו המשתדלים להועילנו באמת כפי השגתם", כדברי הרמב"ם.

ויש בזה צד דמיון בין המתרגם לבין הרב המתורגם, במהדורות השונות של הפירוש ובתפוצת רובן לפי הנוסח הקדום...

והנה עוד תפנית...

הרב עזרא קורח לא תרגם מחדש את פירוש המשניות לסדר קדשים המופיע במשניות עטרת שלמה.
תרגום חדש של הרב קורח יש במשניות עטרת שלמה רק לסדר זרעים וטהרות

[וונדרבר]

שמעתי שב"קולמוס" האחרון (שבועות תשפ"ב) ראיינו את את אחיו הג"ר פנחס קורח שליט"א, [עמ' 11], והוא מספר שתחילת תירגום פה"מ התחיל כשהרה"ג רבי שלמה זלמן וייסנשטרן זצ"ל מבני ברק הכין מהדורה חדשה של "מסכת מקואות" עם הגהות ותיקונים על המפרשים [נדפס ע"י כולל חזון איש בשנת תשמ"ג], והרב פנחס קורח (או אחיו) כתבו הגהות על פה"מ, וכשרבו התיקונים אמר הגר"ח קניבסקי למה לעשות "לאטעס" תעשו תירגום חדש. [רש"ז ויסנשטרן המשיך על כל סדר טהרות, ונדפס יותר מאוחר ע"י הוצאת וגשל]. ואחיו הג"ר עזרא קורח שליט"א התחיל לתרגם מחדש את כל פה"מ, ואח"כ יצא לאור ב"מכון המאור". כך שמעתי שפורסם ב"קולמוס".
ולפי זה מתברר שלפחות לפני כארבעים שנה התחילה מלאכת התירגום מחדש של פה"מ.
אולי מישהו יוכל להעלות צילום של הראיון הזה ב"קולמוס".

קיבלתי באישי מאחד מחכמי אתרא הדין, ואפיריון נמטייה.

קולמוס שבועות תשפב - ראיון עם הרב קורח.pdf

(456.52 KiB) הורד 157 פעמים

[גביר]

בהתייחס לאמור בכתבה, קראתי פעם שבתימן החוק אסר [ואולי עדיין אוסר] על יהודים להשתמש ואפילו ללמוד את האותיות הערביות.

על מה שנזכר בה על המילה 'חמרא' נדון כבר כאן -

viewtopic.php?f=29&t=29240&p=761326&sid=a39ee3ecd0bcb18bea69bd441ad55db4#p761326

[גביר]

מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א אינו משתמש בתרגומיו של קפאח.

הגרח''ק משתמש בתרגומו, ומכונה בפיו "העתקה חדשה",
עי' דרך אמונה פ"ח כלאים ציון ההלכה אות ע,
פ"ד מתנות עניים ציון ההלכה אות קפה ''ולפנינו משובש אבל בהעתקה חדשה של פיה"מ מתוקן היטב",
שם פ"ה ציון ההלכה אות קז,
שם פ"ה אות קצב,
שם אות שא,
ועוד ועוד.

מבירור שערכתי בזמנו, מרן הגר"ח קנייבסקי שליט"א לא עיין מעולם בתרגומו של ר"י קאפח, ובזמנו שאלו אותו אם מותר להחזיק תרגום פירוש המשניות של קאפח, ענה, שהוא מחזיקו בביתו עפ"י פסק של מרן הגר"מ פיינשטיין זצ"ל, אבל מחזיקו רק עבור המקור הערבי ובשופו"א אינו מעניין בתרגומו של קאפח, וכל אימת שמתעוררת שאלה שנוגעת למעשה הוא מבקש מר' עזרא קורח שיתרגם לו את המילים הנוגעות לענין, ולזה הכוונה "העתקה חדשה". העתקה של המקור הערבי עם תרגומו של ר' עזרא קורח, ולא תרגומו של קאפח.
עד כאן מהידוע לי.

היות שהרב קורח חי עמנו ב"ה
בקשתי מידיד שמכיר את הרב קורח, שישאל אותו לאיזה תרגום מתכוון הגרח"ק בכותבו "העתקה חדשה", תרגום הר' קאפח או תרגום הרב קורח,
והשיב הרב קורח שהגרח''ק מתכוון לתרגומו של הר' קאפח.

יעוין בספרו של הרב גדליה הוניסברג, הספרים של רבינו, עמ' קח-קט

ישנו באוצר -

https://tablet.otzar.org/#/b/609885/p/1 ... 5961771363

[באמונתו]

יעוין בספרו של הרב גדליה הוניסברג, הספרים של רבינו, עמ' קח-קט
ישנו באוצר - https://tablet.otzar.org/#/b/609885/p/1 ... 5961771363

מצ"ב:

[וונדרבר]

בהתייחס לאמור בכתבה, קראתי פעם שבתימן החוק אסר [ואולי עדיין אוסר] על יהודים להשתמש ואפילו ללמוד את האותיות הערביות.

על איזו תקופה מדובר?
כי יש יהודים שכתבו באופן רשמי באותיות ערביות.
ראה ס' "כך ברחתי מתימן" (יצהרי), ראש העין תשמ"ח, בעמ' 172, ובעמ' [222], יש מסמכים שנכתבו בתימן ע"י הרב צדוק יצהרי [צאלח צ'אהרי] בכתב ידו בכתב ערבי.

[גביר]

בהתייחס לאמור בכתבה, קראתי פעם שבתימן החוק אסר [ואולי עדיין אוסר] על יהודים להשתמש ואפילו ללמוד את האותיות הערביות.

על איזו תקופה מדובר?
כי יש יהודים שכתבו באופן רשמי באותיות ערביות.
ראה ס' "כך ברחתי מתימן" (יצהרי), ראש העין תשמ"ח, בעמ' 172, ובעמ' [222], יש מסמכים שנכתבו בתימן ע"י הרב צדוק יצהרי [צאלח צ'אהרי] בכתב ידו בכתב ערבי.

איני זוכר היכן קראתי את הדברים ולאיזה תקופה הם תייחסים, זה היה בספר שקטלגתי [היה זמן שהגיעו לכאן ספרים רבים על יהדות תימן, וכולם או כמעטך כולם קוטלגו על ידי. כנראה התקיים קורס בנושא. לפעמים אני רושם מראי מקום לדברים שאני נתקל בהם תוך כדי קטלוג ושנראים לי בעלי ערך, במקרה זה לא רשמתי].

[גביר]

ביקורת של הרב מרדכי פוגלמן על תרגומו של ר"י קאפח וקבלתו של זה האחרון את הביקורת -

פנים במחשבת ההלכה : ‏ פעמי תחייה הלכתית במשנתו של הרב ד"ר מרדכי פוגלמן / ‏ יצחק הרשקוביץ ; הוצאת אוניברסיטת בר אילן, רמת גן תשפ"ב, עמ' 98 הערה 9.

[גביר]

בהתייחס לאמור בכתבה, קראתי פעם שבתימן החוק אסר [ואולי עדיין אוסר] על יהודים להשתמש ואפילו ללמוד את האותיות הערביות.

על איזו תקופה מדובר?
כי יש יהודים שכתבו באופן רשמי באותיות ערביות.
ראה ס' "כך ברחתי מתימן" (יצהרי), ראש העין תשמ"ח, בעמ' 172, ובעמ' [222], יש מסמכים שנכתבו בתימן ע"י הרב צדוק יצהרי [צאלח צ'אהרי] בכתב ידו בכתב ערבי.

איני זוכר היכן קראתי את הדברים ולאיזה תקופה הם תייחסים, זה היה בספר שקטלגתי [היה זמן שהגיעו לכאן ספרים רבים על יהדות תימן, וכולם או כמעטך כולם קוטלגו על ידי. כנראה התקיים קורס בנושא. לפעמים אני רושם מראי מקום לדברים שאני נתקל בהם תוך כדי קטלוג ושנראים לי בעלי ערך, במקרה זה לא רשמתי].

על איסור כזה כמרוקו -

אלף שנות גלות במע'רב, ‏ דוד ליטמן ויוסף פנטון

רמת גן, 2022

עמ' 181

[באמונתו]

ראיתי מציינים לספר שו"ת הריב"ד [= הר' יוסף בן דוד קאפח].
אחת ההסכמות לספר היא של הרב ישראל גנס.
שם הוא מציין, כי מרן הגרי"ז זצ"ל, היה שולח לרב קאפח, כדי לברר נוסח מדויק של תרגום המשנה.

[גבול ים]

ראה כאן : https://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q ... _cvaYBqRU5
וכאן : https://www.google.com/url?sa=t&rct=j&q ... vwgW_1qz-z

[באמונתו]

תודה!
נמצא שם בשינוי קצת, וז"ל:

גדולתו של הרב חצתה מגזרים והשקפות... הגרי"ז מבריסק... נהג אף הוא לשלוח אל הרב קאפח שאלות בהבנת הרמב"ם, וביקש לקבל ממנו את נוסח הרמב"ם המקורי על פי כתבי היד.

לעיל גם ר"י גנס שליט"א מעיד על כך.

[גבול ים]

לעיל גם ר"י גנס שליט"א מעיד על כך.

שאלות בהבנת הרמב"ם ! לא פחות ! הרי זה לבד מזוייף מתוכו.

[גביר]

בפשטות, דרכו של ר"י קאפח שונה מאד מדרך הלימוד הישיבתית, אף על פי כן ישנן אצלו גם הבחנות למדניות בנוסח הישיבתי.

לעת עתה מצאתי אחת כזו -

ר"י קאפח מחלק בין 'מעשה מילה' ל'מצוות מילה' וקובע שקטן שמל, אף שכשר למול, מקיים 'מעשה מילה' אך לא 'מצוות מילה'. בזה הוא מיישב את קושיית השעה"מ מפני מה אין מלים בשבת על ידי קטן ומסיק לפ"ז שקטן שבא לבא למול בשבת אביו מצווה להפרישו כמו שמצווה להפרישו משאר איסורין [הלכות מילה, ב, א, ד"ה עיין דרהמ"ח שהביא קושיית, עמ' 690 בדאצה"ח].

[באמונתו]

שאלות בהבנת הרמב"ם ! לא פחות ! הרי זה לבד מזוייף מתוכו.

לא מזויף, ולא מתוכו. הכוונה היא בלא ספק, לבדוק נוסחאות מדויקות, כהמשך לשונו, ובכדי לברר נוסח מדויק של תרגום המשנה, וכדברי ר"י גנס שליט"א.

אגב, על עניין הגרי"ז זצ"ל בנוסחאות מדויקות של הרמב"ם, ושמחתו הרבה בהם, ישנו מעשה נוסף, בו ויכוח עם מרן החזו"א זצ"ל (באחת מפעמים בודדות אשר שני הענקים נפגשו פא"פ), כשהחזו"א לשיטתו, לא אהב מחקר כזה.

מעניין מיהו היהודי מעדת תימן, הדר בירושלים ברחוב אוסישקין הנזכר בסיפור, בעל כ"י העתיק של הרמב"ם, שעלה עמו ממדינת תימן.
המסתבר שאכן המדובר בר"י קאפח ז"ל מרחוב אוסישקין...

[אליסף]

שאלות בהבנת הרמב"ם ! לא פחות ! הרי זה לבד מזוייף מתוכו.

לא מזויף, ולא מתוכו. הכוונה היא בלא ספק, לבדוק נוסחאות מדויקות, כהמשך לשונו, ובכדי לברר נוסח מדויק של תרגום המשנה, וכדברי ר"י גנס שליט"א.

אגב, על עניין הגרי"ז זצ"ל בנוסחאות מדויקות של הרמב"ם, ושמחתו הרבה בהם, ישנו מעשה נוסף, בו ויכוח עם מרן החזו"א זצ"ל (באחת מפעמים בודדות אשר שני הענקים נפגשו פא"פ), כשהחזו"א לשיטתו, לא אהב מחקר כזה.

מעניין מיהו היהודי מעדת תימן, הדר בירושלים ברחוב אוסישקין הנזכר בסיפור, בעל כ"י העתיק של הרמב"ם, שעלה עמו ממדינת תימן.
המסתבר שאכן המדובר בר"י קאפח ז"ל מרחוב אוסישקין...

ולזה בדיוק נקרא מזוייף מתוכו, 'בהבנת הרמב"ם' ובתוך כדי דבור לדבר על נוסחאות מדוייקות
הכותב מנסה לנפח את הרב קפאח כאלו הגרי"ז נצרך למדת הבנתו ברמב"ם וסותר את עצמו במילים הבאות

[לבי במערב]

. . הכותב מנסה לנפח את הרב קפאח . .

כך גם בתחלת דבריו:

‏‏לכידה.PNG (33 KiB) נצפה 1434 פעמים

וכמובן, להד"ם (אף שאכן התכתבו אודות גרסאות מדויקות בספרי הרמב"ם, וכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע גם עודדו רבות בהוצאת מהדורתו המדויקת).

[דרומי]

כמדומה שהמלה "להד"ם" מוגזמת קצת. נכון שהתיאור כאן לא מתחיל ולו משום הפרשי השעות בין ארץ ישראל לניו יורק... אבל היתה תופעה חריגה שפעם כאשר ביקשו להדפיס משהו שאמר הרבי על הרמב"ם ביקש הרבי שישמעו את חוות דעתו של הרב קאפח לפני ההדפסה הסופית. לא מדובר בפשט ספציפי אלא באיזה התייחסות כללית לרמב"ם, ואיני זוכר כרגע הפרטים.

[לבי במערב]

התיאור הנ"ל הוא מוגזם מכל בחינה.
התייחסות הדדית מכבדת אכן היתה קיימת, כפי שציינתי בעצמי.

ואיני זוכר כרגע הפרטים.

כידוע, מדובר על השיחה הנדפסת בסה"ש תשמ"ז ח"א ע' 310 ואילך.
ובכל אופן, נראה שהשמועה הפורחת הזו מקורה במכתב־קדשו דלקמן:

'ניצוצי רבי' - 'התקשרות' גל' מו ע' 15.PNG (64.23 KiB) נצפה 1422 פעמים

[ותול"מ].

[גבול ים]

שאלות בהבנת הרמב"ם ! לא פחות ! הרי זה לבד מזוייף מתוכו.

לא מזויף, ולא מתוכו. הכוונה היא בלא ספק, לבדוק נוסחאות מדויקות, כהמשך לשונו, ובכדי לברר נוסח מדויק של תרגום המשנה, וכדברי ר"י גנס שליט"א.

אגב, על עניין הגרי"ז זצ"ל בנוסחאות מדויקות של הרמב"ם, ושמחתו הרבה בהם, ישנו מעשה נוסף, בו ויכוח עם מרן החזו"א זצ"ל (באחת מפעמים בודדות אשר שני הענקים נפגשו פא"פ), כשהחזו"א לשיטתו, לא אהב מחקר כזה.

מעניין מיהו היהודי מעדת תימן, הדר בירושלים ברחוב אוסישקין הנזכר בסיפור, בעל כ"י העתיק של הרמב"ם, שעלה עמו ממדינת תימן.
המסתבר שאכן המדובר בר"י קאפח ז"ל מרחוב אוסישקין...

אגב גם בזה הסיפור שבמעשה איש לא מדוייק, כי הגירסא הזו מופיעה גם בא' מכתבי היד שבאוקספורד שאותם היה אמור לראות הרב אברמסקי....

[באמונתו]

אגב גם בזה הסיפור שבמעשה איש לא מדוייק, כי הגירסא הזו מופיעה גם בא' מכתבי היד שבאוקספורד שאותם היה אמור לראות הרב אברמסקי....

יש לכם מושג על מספר כ"י הרמב"ם אשר מצויים בספריית אוקספורד?!

[לבי במערב]

לטענת מח"ס 'מעשה איש' (ההדגשות אינן במקור, כמובן):

. . שנודע לו בבירור שבכל כת"י העתיקים הגירסא ברמב"ם כמו הנדפס לפנינו. גם הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל שנתבקש על ידי הגרי"ז לברר בכתבי ידות עתיקים בלונדון, השיבו כי בכל הכת"י הגירסא כנדפס ברמב"ם שלפנינו.

[וגם בזה יש לקרות לשון חז"ל: כל המוסיף גורע].