לייבעדיג יענקל כתב:אודות ספר הישר:
במאירת עינים לריד"ע מביא את השגור בפי כל שלביתו של אברהם היו ד' פתחים. חיפשתי מקור קדום לזה, ולא מצאתי מי שכתב כן בבירור אלא ספר הישר.
לייבעדיג יענקל כתב:ומקום אניח לחוקרים ולפסבדו חוקרים דהכא לדון האם מקור זה קודם לפדר"א או להיפך
לייבעדיג יענקל כתב:ומקום אניח לחוקרים ולפסבדו חוקרים דהכא לדון האם מקור זה קודם לפדר"א או להיפך
לייבעדיג יענקל כתב:אודות ספר הישר:
במאירת עינים לריד"ע מביא את השגור בפי כל שלביתו של אברהם היו ד' פתחים. חיפשתי מקור קדום לזה, ולא מצאתי מי שכתב כן בבירור אלא ספר הישר.
צונאמי כתב:לייבעדיג יענקל כתב:ומקום אניח לחוקרים ולפסבדו חוקרים דהכא לדון האם מקור זה קודם לפדר"א או להיפך
חוקרים זה כאן, פסבדו חוקרים זה בקתדראות למדעי היהדות...
בקרו טלה כתב:לייבעדיג יענקל כתב:אודות ספר הישר:
במאירת עינים לריד"ע מביא את השגור בפי כל שלביתו של אברהם היו ד' פתחים. חיפשתי מקור קדום לזה, ולא מצאתי מי שכתב כן בבירור אלא ספר הישר.
מדרש רבה בראשית - פרשה מח פסקה ט
א"ר אבהו אהל פילון של אבינו אברהם מפולש היה רבי יודן אמר כהדין דרומילוס
לייבעדיג יענקל כתב:מתוך הסילוק הקלירי לר"ה:וְהִזָּכֵר לִבְרִית שְׁלֹשֶׁת תְּמִימִים, וּלְאַב הֲמוֹן אֲשֶׁר הָיָה תָמִים, וְנִתְנַסָּה בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת עֲצוּמִים, וְנִמְצָא שָׁלֵם בְּכָל פְּעָמִים. הַנֵּס הָרִאשׁוֹן בְּהִוָּלְדוֹ נִתְיָעֲצוּ הַחַרְטֻמִּים, וּבִקְּשׁוּ לְהָרְגוֹ גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וְהַקּוֹסְמִים, וְנֶחְבָּא בָאָרֶץ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁלֵמִים, וְלֹא רָאָה שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֹכְבֵי מְרוֹמִים, וּלְאַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה יָצָא מְחֻכָּם בְּחִכּוּמִים, וּמָאַס אֱלִילִים וְשִׁקֵּץ צְלָמִים, וּבָטַח בְּיוֹצְרוֹ וְנָפַל חֶבְלוֹ בַּנְּעִימִים:
[...]האם מקור זה קודם לפדר"א או להיפך
לייבעדיג יענקל כתב:אודות ספר הישר:
במאירת עינים לריד"ע מביא את השגור בפי כל שלביתו של אברהם היו ד' פתחים. חיפשתי מקור קדום לזה, ולא מצאתי מי שכתב כן בבירור אלא ספר הישר.
משולש כתב:בעיקרון מדברים כאן על דברי תורה.
אבל חוץ מזה העיסוק האובססיבי במשך שבועות שלמים בנחליאלי, שמו, צורתו, אופן נדידתו, עד כדי כך שהילדים הקטנים הופכים למומחים לענייני נחליאלי (השם מבן יהודה?)
בן ראובן כתב:מדי שנה, לקראת שבת פרשת ויצא, מביאים ילדי הגן ציור של רחל היושבת על גבי גמל בשעה שלבן מחפש את התרפים.
לייבעדיג יענקל כתב:מה שנכון נכון כתב:ברזילי כתב:כך גם סיפור החבאתו של אאע"ה במערה.
איתא בפדר"א פכ"ו [בהוצאת חורב נכתב שנחבא בבית הרן], ובמדרש הגדול בראשית יא,כח ועיין עוד מקורות בממה"ק בהערות. [כמדומני שאין דרך מדה"ג להעתיק מספר הישר].
מתוך הסילוק הקלירי לר"ה:וְהִזָּכֵר לִבְרִית שְׁלֹשֶׁת תְּמִימִים, וּלְאַב הֲמוֹן אֲשֶׁר הָיָה תָמִים, וְנִתְנַסָּה בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת עֲצוּמִים, וְנִמְצָא שָׁלֵם בְּכָל פְּעָמִים. הַנֵּס הָרִאשׁוֹן בְּהִוָּלְדוֹ נִתְיָעֲצוּ הַחַרְטֻמִּים, וּבִקְּשׁוּ לְהָרְגוֹ גְּדוֹלֵי הַמַּלְכוּת וְהַקּוֹסְמִים, וְנֶחְבָּא בָאָרֶץ שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה שְׁלֵמִים, וְלֹא רָאָה שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ וְכוֹכְבֵי מְרוֹמִים, וּלְאַחַר שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה יָצָא מְחֻכָּם בְּחִכּוּמִים, וּמָאַס אֱלִילִים וְשִׁקֵּץ צְלָמִים, וּבָטַח בְּיוֹצְרוֹ וְנָפַל חֶבְלוֹ בַּנְּעִימִים:
ומקום אניח לחוקרים ולפסבדו חוקרים דהכא לדון האם מקור זה קודם לפדר"א או להיפך
ירח מלא כתב:דברתי לאחרונה עם אברך שהיה בטוח שהנוסח בסידור של מודה אני הוא כולל 'ברכות יחולו על ראשי'...
אפרקסתא דעניא כתב:ירח מלא כתב:דברתי לאחרונה עם אברך שהיה בטוח שהנוסח בסידור של מודה אני הוא כולל 'ברכות יחולו על ראשי'...
הוא חשב שגם המנגינה של זה מופיעה בסידור?...
ירח מלא כתב:דברתי לאחרונה עם אברך שהיה בטוח שהנוסח בסידור של מודה אני הוא כולל 'ברכות יחולו על ראשי' עד לשם מגיע עוצמת הגירסה דינקותא.
והשאלה היא כמובן מהיכן נכנס נוסח זה לסדר הבוקר של עוללינו.
אפרקסתא דעניא כתב:בן ראובן כתב:מדי שנה, לקראת שבת פרשת ויצא, מביאים ילדי הגן ציור של רחל היושבת על גבי גמל בשעה שלבן מחפש את התרפים.
??
"ורחל לקחה את התרפים, ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם... ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך..."
בן ראובן כתב:אפרקסתא דעניא כתב:בן ראובן כתב:מדי שנה, לקראת שבת פרשת ויצא, מביאים ילדי הגן ציור של רחל היושבת על גבי גמל בשעה שלבן מחפש את התרפים.
??
"ורחל לקחה את התרפים, ותשימם בכר הגמל ותשב עליהם... ותאמר אל אביה אל יחר בעיני אדוני כי לא אוכל לקום מפניך..."
נראה לך שהיא טיפסה על הגמל וישבה עליו? בתוך האוהל? והתנצלה שהיא לא יכולה לעמוד על הגמל?
היא ישבה על כר הגמל (שהיה מונח בפינה). לא על הגמל.
צונאמי כתב:בן ראובן כתב:נראה לך שהיא טיפסה על הגמל וישבה עליו? בתוך האוהל? והתנצלה שהיא לא יכולה לעמוד על הגמל?
היא ישבה על כר הגמל (שהיה מונח בפינה). לא על הגמל.
והנה רחל לקחה התרפים ושמה אותם במקום ששם כר הגמל: ותשב עליהם. ולא היתה באהל: (אבן עזרא)
צונאמי כתב:ירח מלא כתב:דברתי לאחרונה עם אברך שהיה בטוח שהנוסח בסידור של מודה אני הוא כולל 'ברכות יחולו על ראשי' עד לשם מגיע עוצמת הגירסה דינקותא.
והשאלה היא כמובן מהיכן נכנס נוסח זה לסדר הבוקר של עוללינו.
ירח, עיין כאן:
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=143567
מה המקור למילים "ברכות יחולו על ראשי" בתוך "תורה צווה לנו"??
משום מה הילדים בגן שרים:
"תורה צווה לנו משה מורשה קהילת יעקב
ברכות יחולו על ראשי
שמע בני מוסר אביך..."
מישהו יודע מה המקור למילים המודגשות?? זה לא מופיע בסידור...
(אולי לא בכל גן זה ככה, אבל כבר שמעתי הרבה...)
בדיעבד כתב:והפסוק "תורה תהא אמונתי (נ"א אומנותי) וא-ל שד-י בעזרתי", מבטן מי יצא? הוא מופיע בכל הסידורים.
ירח מלא כתב:ט"ו בשבט הגיע "חג" לאילנות. מאיפה הגיע החג?.
עזריאל ברגר כתב:ירח מלא כתב:ט"ו בשבט הגיע "חג" לאילנות. מאיפה הגיע החג?.
וזה שט"ו בשבט הוא חג הנטיעות...
חג הנטיעות היהודי הוא ט"ו באב (זמן אחרון לנטיעה כדי להרוויח שנת ערלה).
בברכה המשולשת כתב:עזריאל ברגר כתב:ירח מלא כתב:ט"ו בשבט הגיע "חג" לאילנות. מאיפה הגיע החג?.
וזה שט"ו בשבט הוא חג הנטיעות...
חג הנטיעות היהודי הוא ט"ו באב (זמן אחרון לנטיעה כדי להרוויח שנת ערלה).
את הנטיעות תיקן ר' זאב יעבץ
בברכה המשולשת כתב:לא אמרתי שהוא עדיף, רק עניתי ל השאלה מה המקור
"למען חבב את הנטעים, אשר נטע ה' לאבותינו, לשבוע מטובם ולהתענג מיופיים, יש לבית הספר לעשות יום טוב, לערוך בו במערכת, ברוב חן והדר את העצים, הנטעים, השושנים והפרחים, ככל אשר יעשו בארצות אירופא בראשון לחודש מאי".
מנהג ה-Maibaum נהוג בגרמניה ובאזורים אחרים דוברי גרמנית. באופן בסיסי מדובר בעץ (בדרך כלל ליבנה, בעל קליפה לבנה) המקושט באופן זה או אחר והמוצב במקומות שונים בתחילת חודש מאי.
ירח מלא כתב:ולקנוח שערוריה - בספר סיפורי חכמים לסדר הימים מאת מלכות וקסברגר ישנם שבעה סיפורים מצויירים, ששה מרבותינו הקדושים בתלמוד ומדרשים, וביניהם אחד שסיפר האדמו''ר מאפטא או משפולי בתור סגולה כל פסח (על הקוף שבלע מטבעות זהב). האם זה מה שילדינו צריכים לדעת שהרמה של הסיפורים ח"ו שווה.
אברהם כתב:אותי מתמיה תמיד למה לא מוחים בגננות שמרגילות הילדים לומר 'ואהבת' במלעיל, והוא לשון עבר ולא לשון ציווי עתיד, ולכאו' הוא לעיכובא ממש כי משנה המשמעות לגמרי. ועכ"פ בודאי זהו שיבוש גדול, ולמה מרגילים את כל הציבור מלכתחילה לשיבוש זה?
מה שנכון נכון כתב:אברהם כתב:אותי מתמיה תמיד למה לא מוחים בגננות שמרגילות הילדים לומר 'ואהבת' במלעיל, והוא לשון עבר ולא לשון ציווי עתיד, ולכאו' הוא לעיכובא ממש כי משנה המשמעות לגמרי. ועכ"פ בודאי זהו שיבוש גדול, ולמה מרגילים את כל הציבור מלכתחילה לשיבוש זה?
זו טענה בעיקר על המלמדים בת"ת.
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: Google [Bot] ו־ 301 אורחים
