פורום אוצר החכמה

גיורא בשמי שמיא כתב:על חזרה מהסכמה, (שהוא ג"כ מטרת פותח האשכול) עי' מקבציאל גליון כ"ה ד' רנ"ח הצהרה מאת הבי"ד של העדה"ח נגד איזה 'מקובל', "והננו מצטערים על המכשלה שיצאה מתחת ידינו ע"י שהטעו אותנו להסכים על הסידור שהדפיס." עיי"ש
מישהו יודע ממי מדובר?

איש_ספר כתב:
דוגמא מתונה יותר היא הסכמתו של הגר"י סרנא לפירוש הרא"ש למסכת שקלים, שם כותב הגר"י, למהדיר ר' ניסן זק"ש ז"ל, שאין דעתו נוחה מכך שבחור בשנות העליה המובחרות שלו שולח ידו בההדרת ספרים שיש בה יותר זיכוי הרבים מאשר תועלת רוחנית אישית. יעו"ש.

מי שיש בידו דוגמאות נוספות כיו"ב, נא יעלה.

גל של אגוזים כתב: דרך אגב: פליאה דעת ממנו למה רנ"ח מכנה זקנו [חותן חותנו כנ"ל] בשם 'חמי', אדמו"ח' וכדו'. כך ראיתי בכ"מ בדבריו וכ"ה בשער ספרו, וכן השו"מ מייחס את הדברי חיים כחמיו, וצ"ע.

מצו"ב ההסכמות

גל של אגוזים כתב:על 'מחותני' ידוע שהשתמשו על כמה מיני קירבת משפחה וגם במקום 'ש"ב' .

אור עולם כתב:בהסכמת הגר"ש דבילצקי לסידור "אזור אליהו" הוא כותב שאין לשנות שום דבר בנוסח למעשה.

איש_ספר כתב:דוגמא מתונה יותר היא הסכמתו של הגר"י סרנא לפירוש הרא"ש למסכת שקלים, שם כותב הגר"י, למהדיר ר' ניסן זק"ש ז"ל, שאין דעתו נוחה מכך שבחור בשנות העליה המובחרות שלו שולח ידו בההדרת ספרים שיש בה יותר זיכוי הרבים מאשר תועלת רוחנית אישית. יעו"ש.

הברכות כתב:מכתב הסכמה של הגר''י סרנא לספר פירוש הרא''ש עמ"ס שקלים שהו"ל ר' ניסן זק"ש בימי בחרותו, ובו ביקורת נוקבת על העובדה שבחור בימי עלייתו צריך להשקיע עצמו בלימוד הישיבה ולדאוג לטובת עליית עצמו ולא לזכות את הרבים כאשר הדבר מפריע לזכות עצמו

ראיתי את הקונטרסים מהרב הגאון החריף ובקי ירא ה', כש"ת ר' דוד שפירא שליט"א מספר 'בני ציון', המדברים משמיטה בזמן הזה, והביא כל יסודי ההיתר מכל הגאונים, וסתר אותם בראיות ברורות ומפורשת מש"ס בבלי וירושלמי, ומפוסקים. ועל הכלל כולו יצא לאסור.
אמנם לא כן דעתי (- מה שיצא לאסור הכל באופן כללי, ולא השאיר שום מוצא של המצאת היתר). כי אם, הרבנים הגדולים יחזקו את ההיתר שעד כעת במכירת הקרקע לעכו"ם על שנת השמיטה כדת, או באופן אחר אחרי שיראו את דברי הספר בני ציון ואפשר יש קצת איסור במכירה (- כלומר שימציאו הרבנים אופן אחר של היתר, אם יראו ש'היתר מכירה' הוא מפוקפק), על זה אמרו רז"ל ניחא לחבר שיעביד איסורא זוטא, ולא ליעביד עם הארץ איסורא רבה. כי הקיבוצים והיושבים על אדמת 'קרן הקיימת', החפשיים מדת, לא ישמעו לרבנים, ויזרעו בלא היתרים, ויכשילות את הרבים בפירות שביעית בלא יודעים, ובשעת הדחק אנו סומכים על דעת יחידים להתיר. ובפרט שלדעת רוב הפוסקים שביעית כעת מדרבנן. ובפרט במצב השורר כעת, שיש חשש שאם לא יזרעו השדות יכול להיות שהערבים יגזלו הקרקע ויזרעו, ואח"כ קשה להוציא מידם, שזאת גם לדעת המחבר ס' בני ציון מותר על פי הפוסקים. אבל מי שיכול לקיים שמיטת קרקעות כדינו, דבר גדול יעשה, וקידוש ה', ונאמן ה' לשלם שכרו בכפליים

עתניאל בן קנז כתב:איני יודע אם כבר הוזכר באשכול הארוך עד הנה.
אבל בספר בני ציון לר' דוד שפירא, ח"ב, יש הסכמה מהאדמו"ר ר' זאב מרחמסטרייוקא,
ושם הוא בעצם מוחה על מטרת הספר.
שכן ר' דוד יצא נגד ההיתר מכירה.
ואילו האדמו"ר סבר שבכל אופן צריך לעשותו להציל את החפשיים, שבלא"ה יעשו מלאכות באיסור גמור, שלכה"פ יהיה להם איזה היתר.

אור עולם כתב:הרב פריצקי חיבר כמה ספרים מעניינים מאד, ולראשון שבהם 'אדיר במלוכה' קיבל הסכמה מהגר"מ שפירא זצוק"ל, והמעיין בתוכן ההסכמה ראה שאע"פ שאינה 'מתנגדת' ממש לתוכן הספר, מ"מ הוא כותב שם במפורש שאינו מסכים על התוכן אלא על השאיפה של המחבר להתעסק בדברים שאינו מסוגל להם. עיי"ש.

מה שנכון נכון כתב:כנר' זה.

פולסברג כתב:שמעתי שיש ספר א' שמתרץ כל קושיותיו של הגרעק''א על איזה מסכת בר מג', וכתב לו האדמו''ר מסאטמאר בהסכמתו שככה''נ הבין רק ג' שטיקלעך רעק''א.

מי יודע באיזה ספר מדובר?

כדכד כתב:ההודעות האחרונות הזכירו לי וויכוח שהיה לי עם חברותא שניסה לתרץ קושית רעק"א בגליון הש"ס על הר"ן נדרים ואני עמדתי בכל עוז שלאר יתכן שנדע תירוץ שרעק"א לא ידע והחברותא שלי טען שסוף סוף גם הר"ן ידע ללמוד...

ערוך השולחן, יורה דעה הלכות בשר בחלב סימן צג, כתב:הנה כללא בידינו מפי הגאונים דכל היכי שאומר בעל הש"ס קשיא ולא תיובתא אינה קושיא גמורה.

כדכד כתב:לא הבנתי בכלל מה הקשר