חדש - פשוטו של מקרא

[כדכד]

"אחר בקשת המחילה ו"הוא פשוט סילף" אינם ביטויים שניתנים להאמר באותו משפט

אז תשמיט בקשת מחילה...
ואגב, זו דוגמה של תגובה עניינית, אני כותב טענה ממוקדת, והתגובה היא להיטפל בדברים צדדיים.

איני חושב שיחס ראוי ומכבד לתלמידי חכמים הוא דבר צדדי
מה שצריך להשמיט (אתה טלא אני) הוא לא את בקשת המחילה אלא את הביטוי שכתבת אח"כ

[ליטוואק פון בודאפעסט]

דבריו המלאים של הגאון ראש ישיבת בריסק - רבי אברהם יהושע הלוי סאלאוויציק שליט''א (מתורגמים מיידיש), מצ"ב:

אין שום קשר בין הדברים האלה לדברים שתומללו למעלה. פשוט דברים אחרים לגמרי. יש הקלטה?

https://groups.google.com/g/01-11/c/W456gSji8uo

ייש"כ. אכן תמלול די מדויק. אבל עצם הדבר הוא תימה גדול, שהרי דברים אלו סותרים לגמרי את דברי עצמו כמה שבועות קודם לכן. פלא על פלא.

יש הבדל בין ר' מאטל זילבער לבין הראי"ס. לדידי אין נ"מ גדול, אבל לגבי עצמם יש הבדל.
ובזה נתיישבה הקושיא הפלא ופלא.

[שמואל שלומוביץ]

"אחר בקשת המחילה ו"הוא פשוט סילף" אינם ביטויים שניתנים להאמר באותו משפט

אז תשמיט בקשת מחילה...
ואגב, זו דוגמה של תגובה עניינית, אני כותב טענה ממוקדת, והתגובה היא להיטפל בדברים צדדיים.

איני חושב שיחס ראוי ומכבד לתלמידי חכמים הוא דבר צדדי
מה שצריך להשמיט (אתה טלא אני) הוא לא את בקשת המחילה אלא את הביטוי שכתבת אח"כ

ומה נכון לכתוב?

[עקביה]

אחר בקשת מחילה ממו"ר הגראי"ס שליט"א, הוא פשוט סילף דברי העליות אליהו, לא נתנו לו מלקות בגלל שאמר שרש"י זה לא פשוטו של מקרא, הלקוהו בגלל שאמר "שרש"י לא השכיל לפרש על דרך פשוטו של מקרא" דהיינו שרש"י לא הבין (=השכיל) מה זה פשוטו של מקרא כמו אותו 'משכיל'.
על זה יצא חרון אפו של הגר"א ובית דינו.

איני סבור שסילף בזדון.
כנראה נתקיים בו 'אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו'.
מרוב להיטותו לפסול את חומש פשש"מ הוא מוצא לכך ראיות במקום בו אינן נמצאות.

[ספרים וועלט]

אחר בקשת מחילה ממו"ר הגראי"ס שליט"א, הוא פשוט סילף דברי העליות אליהו, לא נתנו לו מלקות בגלל שאמר שרש"י זה לא פשוטו של מקרא, הלקוהו בגלל שאמר "שרש"י לא השכיל לפרש על דרך פשוטו של מקרא" דהיינו שרש"י לא הבין (=השכיל) מה זה פשוטו של מקרא כמו אותו 'משכיל'.
על זה יצא חרון אפו של הגר"א ובית דינו.

איני סבור שסילף בזדון.
כנראה נתקיים בו 'אין מראין לו לאדם אלא מהרהורי לבו'.
מרוב להיטותו לפסול את חומש פשש"מ הוא מוצא לכך ראיות במקום בו אינן נמצאות.

אני מסכים שהוא לא סילף בזדון. חשבתי שכתבתי כך להדיא. מכל מקום סילוף זה סילוף.
בהודעתי הקודמת לגבי המאירי אותו ציטט הגרמ"ק שליט"א הקפדתי להוסיף "ככה"נ בשגגה", וזכרון אחד לכולם יהיו.

[איש_ספר]

חוזרים שוב ושוב על הסכמת הגר"ח מוולאז'ין לחומש של רש"ד אבל לא חוזרים על הדרכותיו של הגר"ח עצמו איך ללמוד חומש ונ"ך. לדידי אין שום ספק שבעולם שאם החומש של רש"ד היה מתפשט בגלילות ליטא, אצל המלמדים או בבתי מדרשות שהגדולים דשם לא היו נותנים לזה יד. ויתכן שהם ידעו שהחומש מכוון ליהודי מערב אירופה ששם היה זה עשוי להיות הצלה.
כבר נכתב שהבעיה בחומש פשש"מ הוא דוקא ההצלחה שלו. חומש תו"ח, לא הצליח ולא התפשט, והשימוש בו היה רק כפירוש לרש"י ואילו חומש זה הלך והתפשט במקומות הלימוד וע"ז יצא הקצף. מכל מה שהתברר כאן, מסתבר שחלילה אין בו מינות, אבל יש בו בחירה, גם אם לא מגמתית, בלתי נסלחת ובלתי מתקבלת על הדעת (וכמדומה שהרב חברא הראה שאפילו רש"ד פירש על לשוח בשדה לשון תפילה ולא לרוח היום...). ואחרי שכבר הוברר מפי בעלי החומש עצמו, שהפירוש כולו הוא ברוחו של הגאון רל"מ זצ"ל, הרי שתלי"ת שלא עלה בידם להפוך את רל"מ למורה הדור בלימוד התורה.

בפועל המכתב של הבד"ץ הוא סוף פסוק בכל הסיפור הלזה, ונוסח המכתב הוא מוצא של כבוד. בד"ץ לא יתן לזה יד בשום תיקון ושום דבר. ולשם לא יוציאו בלי הסכמת הבד"ץ.

[חברא]

לדידי אין שום ספק שבעולם שאם החומש של רש"ד היה מתפשט בגלילות ליטא, אצל המלמדים או בבתי מדרשות שהגדולים דשם לא היו נותנים לזה יד. ויתכן שהם ידעו שהחומש מכוון ליהודי מערב אירופה ששם היה זה עשוי להיות הצלה.

עצם התיאוריה לא נראית כלל; הנודע ביהודה למשל, פירט בדיוק מה הפריע לו בחומש של מנדלסון, ולמה כעת הוא מסכים.
הוא לא יכל להוסיף כמה שורות לבאר בדיוק לאיזה קהל יעד הוא מסכים?

הנה למשל הסכמה אחרת מהנודע ביהודה שבו פירט בדיוק על מה הסכים:

נודע ביהודה - הסכמתו לספר הבחור.GIF (25.78 KiB) נצפה 5260 פעמים

ועוד כותב הנודע ביהודה בהסכמתו לרש"ד:
"והתחייבו רבים וכן שלמים בגמר הדפוס לקנותם ממנו... הכל כאשר נאמר בכתב שבידו מק"ק בראד"
בראד היא לא במערב אירופה.
-------------------
אבל בכל אופן, התגובה שלי היתה ביחס לדברי הרב קסלר, שמתנגד נחרצות לכזה חומש, לא למערב אירופה, ולא לשום מקום בעולם.

ציטוטים נבחרים מדברי הרב קסלר:
"שלחו יד בתורתינו... עקרו ממנו את נשמת התורה וקדושתה..."
"שישווה הלימוד לצורת הלימוד של הגויים"
"רב שאינו הגון... גילה את צפונות ליבו ושיבוש משנתו ואמונתו, הרי הוא מופקע לגמרי מלהיות מלמד תורה לישראל"
"ובלי ספק שאם היה כח ביד החכמים היום היו מצווים לנהוג בהם ובספריהם בכל חומר הדין, וכמו שנהגו הבי"ד של ווילנא בחיי הגר"א ז"ל, ואיך יעלה על הדעת לסייע בידם"

ואילו הגר"ח מוולוזי'ן כתב בהסכמתו לרש"ד:
"המיחל ומשתוקק לזכות ללוקחו ולראותו ביפיו והודו, בהררי קודש יסודו"

ואחיו, ר' זלמל'ה כתב:
"ומבקש אני מכל איש אשר נגע יראת ד' בלבבו לחתום א"ע על החומש הנ"ל".

זה מסתדר עם מכתב הרב קסלר?

[ספרים וועלט]

אגב, בין הגראי"ס שליט"א בין הגרמ"ק שליט"א השתמשו במטבע לשון של עקירת נשמת התורה.
האם ידוע לכם מי הטביע לשון זו?
אם לא תדעו לכם, התשובה היא הרב מיפו ז"ל באגרת תפ"ג.

[איש_ספר]

ועוד כותב הנודע ביהודה בהסכמתו לרש"ד:
"והתחייבו רבים וכן שלמים בגמר הדפוס לקנותם ממנו... הכל כאשר נאמר בכתב שבידו מק"ק בראד"
בראד היא לא במערב אירופה.

גם פראג היא לא ממש מערב אירופה אבל המצב שם זמן קצר אחרי פטירת הנוב"י היה חמור מאד.
המכתב של הרב קסלר אכן חריף מאד ומלא חידושים, ומ"מ חלק מהמשפטים שציטטת קשורים למה שהוא רואה כבחירה מכוונת של פירושים, ולכן היא לא בהכרח מתנגדת לציטוטים שהבאת מר' חיים ואחיו.
פירוש העמק דבר לא שייך לכאן כלל, ובכדי משרבבים את שמו כאן.
לגבי שימושו של הרב קסלר בסיפור המשכיל והגר"א, לדעתי אין הדבר רחוק (והדיוקים שעשה כאן פלוני בלשון בעל עליות אליהו חסרי טעם). כלומר, אפילו נייהב שרש"י אינו מפרש בכל מקום לפי פשש"מ, מ"מ יש יותר מקורטוב של גסות הרוח ועזות גדולה, להדפיס חיבור אחר שלם לצד רש"י ולקרוא לו 'פשוטו של מקרא', כמי שאומר, זה רש"י וזה פשש"מ. וע"ז יש להמשיל אותו מעשה המסופר על הגר"א שמחה במי שהעיז פניו ברש"י.

הכל לאשר לכל, מי שחשקה נפשו בחומש הזה, לעולם ימצא את מבוקשו, בין אם יהיה לו הסכמה מגוף כזה ובין תהיה לו התנגדות מגוף אחר. ואין אדם שליט ברוח לכלוא את הרוח. אכן, תלי"ת, חומש זה לא יהיה עוד כמלמד תורה לעמו ישראל. ותל"מ.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

רש"י לא מסביר את פשוטו של מקרא. רש"י מתרץ את פשוטו של מקרא. ז.א. אם אין לו קושיא, הוא לא כותב כלום. כאשר הפשוטו של מקרא פשוט, אינו מעיר כלום. לכן נהיגינן לשאול על כל רש"י, "מה מעיק לו לרש"י?" אם מעיק לו משהו על פשוטו של מקרא שאינו מתיישב לו, אזי הוא מוסיף, מבאר באופן אחר, או שם אל הדרוש פניו ומעייניו.

אמנם האיך נדע את הפשוטו של מקרא אשר עליו דיבר רש"י? רש"י כתב לדכוותיה, וערימות של מפרשים טורחים לבאר כוונתו.

לכן יש צורך לספר כזה, לבאר את הרקע אשר עליו כתב רש"י פירושו.

ומנא נדע מה התועלת של הספר? אולי אין הספר אלא תחליף לרש"י, שנשתמש בו במקום פירש"י? אני לא יודע איך אפשר לדעת בוודאי שהכוונה היא להיות תחליף לרש"י, אבל לברר שלא היתה התכלית לשמש תחליף לרש"י אפשר לברר. אם הדפיס את דברי רש"י ופירושו בדבריו על הדף, סימן מובהק הוא שהכוונה היא לשרת את רש"י ולא להחליף אותו.

[איש_ספר]

ומנא נדע מה התועלת של הספר? אולי אין הספר אלא תחליף לרש"י, שנשתמש בו במקום פירש"י? אני לא יודע איך אפשר לדעת בוודאי שהכוונה היא להיות תחליף לרש"י, אבל לברר שלא היתה התכלית לשמש תחליף לרש"י אפשר לברר. אם הדפיס את דברי רש"י ופירושו בדבריו על הדף, סימן מובהק הוא שהכוונה היא לשרת את רש"י ולא להחליף אותו.

לא נדע. אבל אם נראה שהוא מתפשט על חשבון הוראת המקרא עם רש"י, אז נצטרך לטכס עצה. והסימן שאמרת, לאו כלום. גם יורשי ר"פ קהתי מדפיסים את המשניות שלו עם רע"ב ובכן מה?

[ארי שבחבורה]

פירוש העמק דבר לא שייך לכאן כלל, ובכדי משרבבים את שמו כאן.

למה?

[הרועה]

פירוש העמק דבר לא שייך לכאן כלל, ובכדי משרבבים את שמו כאן.

וגם הכתב והקבלה שייך לכאן, וגם פירוש המלבי"ם, וכל פירוש מקיף שיש לו שיטה ודרך.

[בריה נמוכה]

בפועל המכתב של הבד"ץ הוא סוף פסוק בכל הסיפור הלזה, ונוסח המכתב הוא מוצא של כבוד. בד"ץ לא יתן לזה יד בשום תיקון ושום דבר. ולשם לא יוציאו בלי הסכמת הבד"ץ.

לפי מה שביררתי,
האמת הפוכה, עובדים כל הזמן עם תיקון הספר
ובעדה החרדית חלוקים הדעות הרב יהודה פישר סובר שהחומש כמו שהוא בסדר גמור
ולעומתו הרב אולמן סובר שצריך לתקנו
ומינו ע"י הבד"צ מבקר את הרב חזן וטען שהכל בסדר גמור, וכן המבקר השני שג"כ אמר שזה בסדר בכפוף לשנויים הטכניים וכו'
ועכשיו כבר אוחזים במבקר השלישי...
המכתב הנוכחי היה פשוט מאוד שממשיכים הלאה בתיקון ואין ללמוד עד שמתקנים

וכמובן חברי הבד"צ סובלים מלחץ כבד ע"י מתנגדי החומש הידועים ואולי לכן איש ספר יודע שהם לא יעמדו בלחץ

בקרב המו"צ של העדה ג"כ למרות שהעדה חתמו שלא ללמוד לעת עתה
יש שחתמו בעד כמו הרב מאיר סירוטה
והרב צבי ריבלין שליט"א
רב שכונת 'נוה צבי' ומו"צ בהעדה החרדית
שכתב כאן
הנני מצטרף כיהודה ועוד לקרא בהיות שאני מכיר את המחבר הרב הגאון רבי נפתלי אנשין שליט"א שהוא ת"ח מופלג וירא שמים מנעוריו ולומד אני הרבה בספרו הנפלא, אשרי חלקו.
וכמו כן הרב משה בראנדסדארפער שליט"א
מו"צ בהעדה החרדית ירושלים, וראש בתי מדרש לרבנים 'היכל הוראה' בארה"ק. שפירסם מכתב בעד הספר

וישנם עוד רבים וטובים שתומכים בחומש אולם לא יחתמו נגד העדה, ובפרט אחרי הטרור שנעשה בביתר
שאף אחד לא רוצה להסתבך

לגבי דבריך שטענה על החומש בגלל שזה התפרסם
האם גם החומש באר התורה של ר' שלום דוב שטיינברג
יצאו הגרב"ש דויטש והרב שך נגדו בגלל חומש זה הלך והתפשט במקומות הלימוד וע"ז יצא הקצף.
לדעתי זהו השיטה הבריסקאית שאסור ללמוד פשוטו של מקרא
עי' בקונטרס ויבינו במקרא שמצטט את הבני ייששכר שבימינו אין ללמוד מפרשי הפשט
זה השיטה שרוצים לכפות על כלל ישראל והבעיה בחומש

[כדכד]

"אחר בקשת המחילה ו"הוא פשוט סילף" אינם ביטויים שניתנים להאמר באותו משפט

אז תשמיט בקשת מחילה...
ואגב, זו דוגמה של תגובה עניינית, אני כותב טענה ממוקדת, והתגובה היא להיטפל בדברים צדדיים.

איני חושב שיחס ראוי ומכבד לתלמידי חכמים הוא דבר צדדי
מה שצריך להשמיט (אתה לא אני) הוא לא את בקשת המחילה אלא את הביטוי שכתבת אח"כ

ומה נכון לכתוב?

כגון "הראיה שהביא מהמעשה ב.. אינה ראיה כיוון ששם היה.. ולא משום"...

[שמואל שלומוביץ]

או שאולי עדיף לכתוב, ושמא יש לדחות דשם וכו'..
אתה רציני ? אין לא ראיה לא תחילתה ולא סופה, והמו"מ בזה פשוט מצחיק.
הרי הגר"א וספריו והוראתו לפנינו.

[איש_ספר]

פירוש העמק דבר לא שייך לכאן כלל, ובכדי משרבבים את שמו כאן.

למה?

בגלל שהוא לא פירוש שחותר לפשש"מ בכל מקום. ולא פירוש שמתיימר לבאר כל פסוק שהוא.

הוא שייך רק כנגד מי שיטען שאין בכח שום נברא - מתקופה פלונית - לכתוב פירוש רצוף וכו'.

[כדכד]

"אחר בקשת המחילה ו"הוא פשוט סילף" אינם ביטויים שניתנים להאמר באותו משפט

אז תשמיט בקשת מחילה...
ואגב, זו דוגמה של תגובה עניינית, אני כותב טענה ממוקדת, והתגובה היא להיטפל בדברים צדדיים.

איני חושב שיחס ראוי ומכבד לתלמידי חכמים הוא דבר צדדי
מה שצריך להשמיט (אתה לא אני) הוא לא את בקשת המחילה אלא את הביטוי שכתבת אח"כ

ומה נכון לכתוב?

כגון "הראיה שהביא מהמעשה ב.. אינה ראיה כיוון ששם היה.. ולא משום"...

או שאולי עדיף לכתוב, ושמא יש לדחות דשם וכו'..
אתה רציני ? אין לא ראיה לא תחילתה ולא סופה, והמו"מ בזה פשוט מצחיק.
הרי הגר"א וספריו והוראתו לפנינו.

אני רציני.
לכתוב שאין ראיה כי אין תחילתה ולא סופה אפשר.
אפשר לכתוב שאין ראיה ושהיא לא מתחילה.
את הביטוי שהוא כתב לא ניתן לכתוב.
לא נכנסתי כלל לויכוח עצמו ואיני יודע על איזה מו"מ כוונת מר שהוא מצחיק'

[שמואל שלומוביץ]

מי יכול להאמין שהגר"א היה מעמיד בקונע מי שמצהיר שרש"י אינו פשוטו של מקרא..

הגר"א שכתב,

והגישו אדוניו אל הדלת או אל המזוזה. שהם בשער, ועיין רשב"ם. (ועי' רש"י שם. ש.ש.) "או אל המזוזה". פשטא דקרא גם המזוזה כשרה, אבל הלכה עוקרת את המקרא, וכן ברובה של פרשה זו, וכן בכמה פרשיות שבתורה. והן מגדולת תורתנו שבעל פה שהיא הלכה למשה מסיני, והיא מתהפכת כחומר חותם, חוץ המצות שבאו במנצפ"ך שהם מישרים. וכמו שאמרו (מכות כב, ב). כמה טפשאי אינשי דקיימי מקמי ספר תורה [ולא קיימי מקמי גברא רבה דאילו בספר תורה כתיב 'ארבעים' ואתו רבנן בצרו חדא]. וכן בפיגול ורוב התורה. על כן צריך שידע פשוטו של תורה, שידע החותם.

והענין שבאמת זה נראה כמכוון ובודאי שזה נעשה לשם שמים כדי לעקור מה שנתפס בעיניהם כמינות, ורק רציתי לרמוז שבעיני הרב הדורש בסיפור הזה כנראה יותר גרוע שנאמר שהוא לא הבין ממה שתאמר שהוא שינה מדעתו... אבל באמת זה לא הנושא.
ובעיני הטענה על אינה על הרבנים אלא על אלו שהולכים לשאול ולעורר חכם דקאי במסכתא אחרינא. והם באמת לא בנושא הזה, או כמו שהיה אומר ר"ש אוירבאך (גם על גדולי הגדולים), דאס איז נישט זיין סוגיא..

וחלק מהבעיה היא שצריך להתאים את כל הספרות כולה לילדים בני שבע, וכך יגדלו לנו דור של תשב"ר..

כמה צריך להיות חלש באמונת התורה שבע"פ וכמה צרות בהבנת הסוגיות של צורת התורה ומסירתה ואופני גילוי' בישראל, לפחד שמישהו ישים לב שהתורה העלימה כל מיני דברים רוחניים, וכתבה אותם בשיטתיות דווקא באופן נעלם שנצרך לדרש ולקבלת חז"ל, והלא היו צריכים אלו לזרוק פאשקווילין שלהם כלפי מעלה, איך זה העלימה תורה דווקא את הי"ד שנים הכי קדושות ונשגבות של יעקב אבינו בישיבה ורק מן החשבון לומדים אותם, ואיך השמיטה הנס של האבנים, והעמלות בתורה, ונתנה מקום לטעות, וכמו שכ' הגר"א הוא מגדולת וכו' וכו'..
וכנראה הפתרון לזה שלא ללמוד המקראות עצמם כלל דמשכא חלילה, רק הרש"י. ושלע"י.

[חברא]

הרב קסלר האריך בדוגמאות, כדי להראות את הטעויות החמורות של פירוש 'פשוטו של מקרא' ("שלחו יד בתורתינו... עקרו ממנו את נשמת התורה וקדושתה...").
וכיון שהפירוש של רבי שלמה דובנא על בראשית (שקיבל את הסכמת הגר"ח מוולוז'ין ואחיו, הנודע ביהודה, ועוד) נדפס, אמרתי אלך ואראה כיצד פירש הוא.
(לשון ר' זלמל'ה מוולוז'ין בהסכמתו על ביאור רש"ד: "ביאורו הנחמד אשר לקט מכל המפרשים הקדמונים ההולכים בדרך הפשט, מלבד אשר חדש משכלו באורים המתישבים על לב כל משכיל")

והרי כתב הרב קסלר:
"ידועה המסורת בבית בריסק שאנו אין לנו בעניינים אלו וכדו' להם אלא מה שנתקבל מהגר"א דרך תלמידו הנאמן מרן הגר"ח מואלאז'ין זצלל"ה".

אין זכר שהמים עלו לקראת רבקה

גם אצל רש"ד אין זכר.

ואין זכר לנס שאירע עם הי"ב אבנים ששכב עליהם יעקב אבינו שנהפכו לאבן אחת

‏‏מאבני המקום - רבי שלמה דובנא.png (18.38 KiB) נצפה 5057 פעמים

[ואין זכר] ששקעה לו חמה פתאום שלא בעונתה

אצל רש"ד מוזכר בתור דרש:

‏‏כי בא השמש - רבי שלמה דובנא.png (25.27 KiB) נצפה 5057 פעמים

[ואין זכר] שקפצה לו הדרך

גם אצל רש"ד אין זכר.

ומלאכים בפירושם הם שליחים, ולא מלאכי עליון

וישלח יעקב מלאכים - רבי שלמה דובנא.png (20.96 KiB) נצפה 5057 פעמים

ואברהם אבינו יושב פתח האוהל אין זכר בפירושם שיצא לחפש אורחים, אלא יצא להתאוורר במקום קריר

רבי שלמה דובנא - כחום היום.jpg (48.45 KiB) נצפה 5057 פעמים

וכשנתן אברהם אבינו מים לרחוץ רגלי האורחים הס מלהזכיר שכוונתו היתה שיסירו מעליהם האבק של הולכי דרכים שבזמנם היו עושים מהאבק עבודה זרה.

יוקח נא מעט מים - רבי שלמה דובנא.png (25.2 KiB) נצפה 5057 פעמים

ואצל יששכר השמיטו הפירוש: חמור גרם - שסובל עול התורה

רבי שלמה דובנא - וירא מנוחה כי טוב.jpg (124.89 KiB) נצפה 5057 פעמים

ולא מוזכר בפירושם שיעקב אבינו למד בבית שם ועבר י"ד שנה מבלי ששכב על מיטתו

גם אצל רש"ד אין זכר.
-------------------------------------------------------
ועל חומש זה כותב הגר"ח מוולוז'ין:
"המיחל ומשתוקק לזכות ללוקחו ולראותו ביפיו והודו, בהררי קודש יסודו"

ואחיו, ר' זלמל'ה כתב:
"ומבקש אני מכל איש אשר נגע יראת ד' בלבבו לחתום א"ע על החומש הנ"ל".

[דרומי]

קל וחומר פשוט:

אם ההסכמה דאז לא הועילה לאותו ביאור עצמו שעליו ניתנה - איך תועיל לביאור אחר?

[י. אברהם]

ומי שקצת אמיתי יודע גם שברוב קהילות ישראל לא נכנסו מעולם ספרי הרש"ר הירש ודומיהם.

לגבי ספרי רש"ר הירש הדברים אינם מדוייקים כלל.
בפרט שהחומש לא היה נגיש בלשה"ק עד תשכ"ה, גם התרגומים אינם מוצלחים, ועם כל זה.

את ההסכמות של הגאונים ר' יצחק אלחנן ור' חיים עוזר בטח ראה כבודו
(ועי' כלי חמדה פ' נשא עמ' כז "שראיתי דבר נפלא בס' חורב להג' מוהר"ש הירש מפפד"מ ז"ל")
ועוד ועוד

האם זכרוני מטעה אותי או שהיה לרבו האדמו"ר מחב"ד זצ"ל משהו נגד כתביו של הנ"ל?

[דרומי]

נער הייתי וגם זקנתי, ומעולם לא ראיתי את פירושו של הרש"ר הירש בכל בתי הכנסת ובתי המדרש שביקרתי בהם. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך האם חשבו שפירושו מתאים לקהל היראים ושלמים, או שעדיף שישאר במקורו בשפה שבה נכתב

[חברא]

ההסכמות של רש"ד לא הועילו - כי החיבור החדש שתכנן ר' שלמה דובנא להוציא (בלי התרגום האשכנזי של מנדלסון, ועל כל חמשה חומשי תורה) לא יצא לבסוף.
וההסכמות עצמם גם לא נדפסו, אלא נשארו בפנקסו של ר' שלמה דובנא.
ולר' שלמה דובנא לא היתה שום מטרה לפרסם את החלק שכן נדפס בתוך חומשו של מנדלסון (רוב חומש בראשית). אדרבא, הוא הסתכסך עם מנדלסון, והיה נגד החומש שלו.

[י. אברהם]

נער הייתי וגם זקנתי, ומעולם לא ראיתי את פירושו של הרש"ר הירש בכל בתי הכנסת ובתי המדרש שביקרתי בהם. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך האם חשבו שפירושו מתאים לקהל היראים ושלמים, או שעדיף שישאר במקורו בשפה שבה נכתב

באמת ניכר שאין לכבודו מושג מה טיבו של החומש
ולגופם של ענינים כבודו מתחמק כדרכו

[חברא]

נער הייתי וגם זקנתי, ומעולם לא ראיתי את פירושו של הרש"ר הירש בכל בתי הכנסת ובתי המדרש שביקרתי בהם. שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך האם חשבו שפירושו מתאים לקהל היראים ושלמים, או שעדיף שישאר במקורו בשפה שבה נכתב.

בבתי כנסיות ומדרשות של ליטאים החומש של רש"ר הירש נפוץ.

ומה תאמר על המלבי"ם?

שוב מצאתי הודעה זו:

חסידים בכלל העריצו מאוד את דברי הראשונים שלפי המסורת נכתבו ברוח הקודש, ובאופן טבעי פחות העריכו את דברי אחרוני האחרונים שרוח הקודש לא שרתה עליהם ולפעמים גם להיפך וד"ל. אגב, שמעתי מחסידים זקנים שהיו רבים שאצלם היה מופרך לעיין בפירוש המלבי"ם משום שנחשב לחדשני ומודרני ולא צמוד לראשונים.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ההסכמות של רש"ד לא הועילו - כי החיבור החדש שתכנן ר' שלמה דובנא להוציא (בלי התרגום האשכנזי של מנדלסון, ועל כל חמשה חומשי תורה) לא יצא לבסוף.
וההסכמות עצמם גם לא נדפסו, אלא נשארו בפנקסו של ר' שלמה דובנא.
ולר' שלמה דובנא לא היתה שום מטרה לפרסם את החלק שכן נדפס בתוך חומשו של מנדלסון (רוב חומש בראשית). אדרבא, הוא הסתכסך עם מנדלסון, והיה נגד החומש שלו.

אדרבא, יש להקשות האיך קרה לגדולי ישראל שיעשו מעשיהם למגנא? הם כתבו הסכמה והספר לא נדפס? אלא שההשגחה העליונה סידרה את ההסכמות עבור הדור שלנו, שלא יטעו אחרי מודעות רחוב ענקיות ולא ימאנו טוב מבעליו.

[י. אברהם]

קהל היראים והשלמים (מביני אנגלית) יתענגו על תיאור דרשותיו של הג' רש"ר הירש זצ"ל מעד ראיה ושמיעה

הירש 1.pdf

(931.49 KiB) הורד 166 פעמים

הירש 2.pdf

(997.94 KiB) הורד 131 פעמים

[דרומי]

יש להעיר, שבחומש של שטיינברג ז"ל - שהובא לעיל כמה פעמים כהוכחה לחיבור דידן - לא הביא מרש"ר הירש (ככל הזכור לי, אינו לפניי)

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אז עכשיו הגענו להתקפה על רש"ר הירש?

עד היכן הדברים מגיעים?!

[דרומי]

לא הגענו לשום התקפה, חלילה וחס.

גם על החומש הנידון כאן אין שום התקפה, ואין לאף אחד שום בעיה שיודפס ויופץ בכל אתר ואתר.

רק מבקשים להוסיף מדבקה גדולה על הכריכה: "קחו את הפירוש בערבון מוגבל", או בסגנון יותר מכובד: "הפירוש הוא על דעתו הפרטית של המחבר בלבד".

וכעין מה שכתוב על הסיגריות.

[איש_ספר]

איך שהדברים כאן נעים מקיצוניות לקיצוניות.
הגרש"ר הירש זצ"ל הוא קודש ופירושיו אחד משבעים פנים.
אבל אם יבוא פלוני ויוציא חומש עם ביאור צח המיוסד כולו מפירוש הרש"ר ומלמדים יפסקו לדרדקיהם את פסוקם מתוכו, אזי לדעת רבים הוא מעשה שלא יעשה.

האם זו ביקורת כנגד פירושו של רש"ר? לא!

זו ביקורת על דרכי ההוראה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

סליחה, אבל דרומי כתב שלא מוצאים ספרי רש"ר הירש בבתי מדרשים, וכם ששטיינברג אינו מביא ממנו.

כנראה, זה היה אמור להיות ראיה למשהו. וזה נקרא התקפה.

[איש_ספר]

מי יכול להאמין שהגר"א היה מעמיד בקונע מי שמצהיר שרש"י אינו פשוטו של מקרא..

אני יכול להאמין שהגר"א היה נוזף בחריפות במי שהיה אומר שדברי רש"י בשום מקום אינם פשש"מ.
זה הרושם שעולה מחומש שיש בו פירוש רש"י ולצידו פירוש פשוטו של מקרא.

אני הק' חוזר ואומר, וזה גם אמור גם לחברא שעשה כאן עבודה יסודית וראויה לכל שבח.

אפשר לנקוט עמדה ממוצעת:

הפירוש אינו מינות חלילה;
מותר לחבר פירוש גם לבן דורינו;
יש ערך גדול ליצירה המלקטת פשש"מ בכל מקום.

(אף שיש לתמוה על חומשינו שלפעמים בין הפשטים עצמם בוחר בפשט מסוג מאד מסוים)

אבל אסור לאפשר שפירוש זה יהפוך לפירוש עממי. ובטח שלא ידחוק לימוד חורש"י.

האם זה אומר שמי שהדפיס חומש כזה, פשע? זה פחות רלוונטי.

[איש_ספר]

סליחה, אבל דרומי כתב שלא מוצאים ספרי רש"ר הירש בבתי מדרשים, וכם ששטיינברג אינו מביא ממנו.

כנראה, זה היה אמור להיות ראיה למשהו. וזה נקרא התקפה.

דברי ר' דרומי בענינו של הרש"ר הם קיצוניות לצד אחד הנזכרת בהודעתי....

[חברא]

אי"ס, תודה על המחמאה.
ואם תשים לב, תגובותי באשכול היו על אלו שפסלו את החיבור במהותו.

----------------
על חב"ד ורש"ר הירש (יש שם ציטוט מכתב של הריי"ץ):
https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7 ... 7%A8%D7%A9

[אליסף]

איש ספר חוזר ואומר שהפירוש דוחק את רגליו של רש"י, ואפילו אצל מלמדים.
האמנם? הכצעקתה?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אי"ס, תודה על המחמאה.
ואם תשים לב, תגובותי באשכול היו על אלו שפסלו את החיבור במהותו.

----------------
על חב"ד ורש"ר הירש (יש שם ציטוט מכתב של הריי"ץ):
https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7 ... 7%A8%D7%A9

אגב, רואים שם גישה מוטעית ומתעית. כל מי שחולק עליהם הוא 'טועה'. אינם יכולים לעכל שתי שיטות ויש לאחרים שיטה אחרת. למרות שהגר"א 'טעה', מ"מ מזכירים אותו בכבוד. כמה מן ההתיימרות וההתנשאות יש בכל הגישה הזאת, והתוצאות הם בהתאם.
והוא רחום יכפר עון.

עכ"פ, הרש"ר הירש הוא בר פלוגתא של אלו שחלקו עליו, ולדעתו שיטתו היא היא שיטת התורה, ואחרים חלקו עליו.

[חברא]

איש ספר חוזר ואומר שהפירוש דוחק את רגליו של רש"י, ואפילו אצל מלמדים.
האמנם? הכצעקתה?

ראה במכתב הרב קסלר כאן.

[האמת אדרוש]

ומנא נדע מה התועלת של הספר? אולי אין הספר אלא תחליף לרש"י, שנשתמש בו במקום פירש"י? אני לא יודע איך אפשר לדעת בוודאי שהכוונה היא להיות תחליף לרש"י, אבל לברר שלא היתה התכלית לשמש תחליף לרש"י אפשר לברר. אם הדפיס את דברי רש"י ופירושו בדבריו על הדף, סימן מובהק הוא שהכוונה היא לשרת את רש"י ולא להחליף אותו.

לא נדע. אבל אם נראה שהוא מתפשט על חשבון הוראת המקרא עם רש"י, אז נצטרך לטכס עצה. והסימן שאמרת, לאו כלום. גם יורשי ר"פ קהתי מדפיסים את המשניות שלו עם רע"ב ובכן מה?

אין הנידון דומה לראיה, הקהתי אינו מפרש את דברי הרע״ב, משא״כ פש״מ הנדפס עם הפירוש רש״י כפשוטו.