איש_ספר כתב:יצחק 'אהב את החיים', וזהו 'סוד' חיבורו לעשיו. הוא תמך את הרעיון מכ"מ, בין היתר, מן הכתוב, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', יצחק אהב פריחה וטבע. עכ"ל. כאשר א' מן הקהל, צעק לעברו הרי רבותינו שהובאו ברש"י הזכירו גם ריח של גן עדן. לעג הדרשן ואמר, וכי מנין לו ליצחק ריח של גן עדן?!
"אל תשכן באהליך עוולה":
התעוררות נרחבת להוצאת ספרי מינות
מבתי היראים ומהיכלי התורה ובתי הכנסיות והמדרשות
כזכור, במוצאי יו"ט ראשון, במעמד 'הקבלת פני רבו' קמיה רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רב"ש הכהן דויטש שליט"א
עורר בהרחבה בתוך דבריו אודות החומשים 'פשוטו של מקרא', על הצורך להוציאם מהבתי מדרשות ובתי הכנסת.
דבריו המלאים מצו"ב בזה (עמוד יג)
וחייבים לצעוק על דבר זה, מה שנעשה כיום, יש אדם אחד, שהוציא בתחילה פירוש על רש"י 'רש"י כפשוטו', וקיבל על כך הסכמות, ועכשיו הוציא ספר 'פשוטו של מקרא', ובכל מקום שלא נראה לו לפרש כפירוש רש"י הוא מפרש בדרכים אחרות, ומשנה בדברים הכי עיקריים.
וכולם יודעים מיהי החבורה הזאת ואינני רוצה להזכיר כאן, וחבורה זו עושים ממש ליצנות מהתורה, ואינם מאמינים בתורה שבע"פ, ומרשים לעצמם לומר כל מה שרוצים, ועכשיו הדפיסו חומש 'פשוטו של מקרא', וצריך לפרסם את זה, מפני שכבר חילקו את זה בחדרים.
ובאמת תמיד כשאומרים 'פשוטו של מקרא' זה בעצמו כבר מסוכן, אבל כאן זה להדיא, ראיתי ביותר ממאה פעמים כיצד הם משנים בדברים עיקריים ממש.
וזה דבר שנכנס עכשיו ונכנס יותר ויותר, ואני יזכיר דבר אחד, אומרים שהם אמרו שעין תחת עין יתכן שפעם נהג בצורה אחרת, ואינני רוצה להיכנס לזה, אבל אני יודע בידיעה, על ספר חשוב, ואמרו שהחזו"א זרק את הספר מתחת לשולחנו, ותמיד לא ידעתי למה, עד שראיתי את ההקדמה שלו, ושם הוא כותב 'מנין לו לרמב"ם שלא היה מחלוקת בעין תחת עין', ומזה הבנתי למה החזו"א זרק את ספרו.
ובאמת יש לי קושיא על הדבר הזה, שכן זה ספר חשוב מאוד, אמנם הוא היה מזרחניק, אבל ספרו חשוב מאוד, ואין לי תירוץ על זה.
עכ"פ החזו"א זרק את ספרו מתחת השולחן. והיום יש אנשים חכמים להרע והולכים ומפיצים דברים כאלו. התקשר אלי תלמיד אחד והוא לא ידע בכלל מכל החבורה הזאת, והוא אומר לי שהביאו לבן שלו כזה ספר. וצריך לדעת שכיום גם מבפנים יש מהרסים ומחריבים. וכל זה אם היה בזמן הרב שך לא היו מעיזים כלל לעשות כאלו דברי
איש_ספר כתב:משתף בחוויה אישית אם מותר: שנה שעברה שמעתי על דרשה שנאמרה היכן שנאמרה, מפי ת"ח מופלג, ותו"ד שיצחק 'אהב את החיים', וזהו 'סוד' חיבורו לעשיו. הוא תמך את הרעיון מכ"מ, בין היתר, מן הכתוב, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', יצחק אהב פריחה וטבע. עכ"ל. כאשר א' מן הקהל, צעק לעברו הרי רבותינו שהובאו ברש"י הזכירו גם ריח של גן עדן. לעג הדרשן ואמר, וכי מנין לו ליצחק ריח של גן עדן?! כיון שאני עדיין תחת רושמה של אותה דרשה, הרי שבשבת זו כאשר ראיתי את החומש בבית המדרש, הצצתי חיש מהר בסקרנות למצוא האם ד' חז"ל על ריח ג"ע נזכרים ב'פשוטו של מקרא'.
איך זה שאת התשובה אתם ודאי יודעים לבד?
דרופתקי דאורייתא כתב:אבל אני יודע בידיעה, על ספר חשוב, ואמרו שהחזו"א זרק את הספר מתחת לשולחנו, ותמיד לא ידעתי למה, עד שראיתי את ההקדמה שלו, ושם הוא כותב 'מנין לו לרמב"ם שלא היה מחלוקת בעין תחת עין', ומזה הבנתי למה החזו"א זרק את ספרו.
ובאמת יש לי קושיא על הדבר הזה, שכן זה ספר חשוב מאוד, אמנם הוא היה מזרחניק, אבל ספרו חשוב מאוד, ואין לי תירוץ על זה.
עכ"פ החזו"א זרק את ספרו מתחת השולחן.
[אגב - לאיזה ספר כוונת הגרב"ש שליט"א בעובדא עם החזו"א?].
זה משנה מהותית, כי ההתבטאות הזו מלמדת על הגישה הכללית.הרואה כתב:גם אם כן אין זה משנה מהותית את דברי הנ"ל.
דרופתקי דאורייתא כתב:אני רוצה להעתיק שוב דברי הגרב"ש דויטש שליט"א, שהוא הראשון שדיבר על זה במוצאי יו"ט ראשון של סוכות, במעמד הקבלת פני רבו.
להלן מייל שקיבלתי בזמנו עם תמלול דבריו, תראו את הכותרות שנתנו לדבריו, ואת טענותיו האישיות על המחברים, [גם עין תחת עין פשוט שכוונתו אישית כנגד המחברים, כשהוא מערבב בין עורכי פשוטו של מקרא לאנשים אחרים כידוע, צאו וראו בחומש הנ"ל הפירוש על עין תחת עין], ומה שמנסים לטעון היום, והמרחק שמים וארץ. דברים שבדיעבד, התבררו כלא נכונים, וכעת מצאו בקעה להתגדר בה כנגד הרעיון של פשוטו וכו'. [אגב ביקורת מקובלת, רק שהיא באיחור של 7 שנים]."אל תשכן באהליך עוולה":
התעוררות נרחבת להוצאת ספרי מינות
מבתי היראים ומהיכלי התורה ובתי הכנסיות והמדרשות
כזכור, במוצאי יו"ט ראשון, במעמד 'הקבלת פני רבו' קמיה רבינו מרן ראש הישיבה הגאון רב"ש הכהן דויטש שליט"א
עורר בהרחבה בתוך דבריו אודות החומשים 'פשוטו של מקרא', על הצורך להוציאם מהבתי מדרשות ובתי הכנסת.
דבריו המלאים מצו"ב בזה (עמוד יג)
תמלול דברי הגרב"ש דויטש שליט"אוחייבים לצעוק על דבר זה, מה שנעשה כיום, יש אדם אחד, שהוציא בתחילה פירוש על רש"י 'רש"י כפשוטו', וקיבל על כך הסכמות, ועכשיו הוציא ספר 'פשוטו של מקרא', ובכל מקום שלא נראה לו לפרש כפירוש רש"י הוא מפרש בדרכים אחרות, ומשנה בדברים הכי עיקריים.
וכולם יודעים מיהי החבורה הזאת ואינני רוצה להזכיר כאן, וחבורה זו עושים ממש ליצנות מהתורה, ואינם מאמינים בתורה שבע"פ, ומרשים לעצמם לומר כל מה שרוצים, ועכשיו הדפיסו חומש 'פשוטו של מקרא', וצריך לפרסם את זה, מפני שכבר חילקו את זה בחדרים.
ובאמת תמיד כשאומרים 'פשוטו של מקרא' זה בעצמו כבר מסוכן, אבל כאן זה להדיא, ראיתי ביותר ממאה פעמים כיצד הם משנים בדברים עיקריים ממש.
וזה דבר שנכנס עכשיו ונכנס יותר ויותר, ואני יזכיר דבר אחד, אומרים שהם אמרו שעין תחת עין יתכן שפעם נהג בצורה אחרת, ואינני רוצה להיכנס לזה, אבל אני יודע בידיעה, על ספר חשוב, ואמרו שהחזו"א זרק את הספר מתחת לשולחנו, ותמיד לא ידעתי למה, עד שראיתי את ההקדמה שלו, ושם הוא כותב 'מנין לו לרמב"ם שלא היה מחלוקת בעין תחת עין', ומזה הבנתי למה החזו"א זרק את ספרו.
ובאמת יש לי קושיא על הדבר הזה, שכן זה ספר חשוב מאוד, אמנם הוא היה מזרחניק, אבל ספרו חשוב מאוד, ואין לי תירוץ על זה.
עכ"פ החזו"א זרק את ספרו מתחת השולחן. והיום יש אנשים חכמים להרע והולכים ומפיצים דברים כאלו. התקשר אלי תלמיד אחד והוא לא ידע בכלל מכל החבורה הזאת, והוא אומר לי שהביאו לבן שלו כזה ספר. וצריך לדעת שכיום גם מבפנים יש מהרסים ומחריבים. וכל זה אם היה בזמן הרב שך לא היו מעיזים כלל לעשות כאלו דברי
[אגב - לאיזה ספר כוונת הגרב"ש שליט"א בעובדא עם החזו"א?].
דרופתקי דאורייתא כתב:איש_ספר כתב:משתף בחוויה אישית אם מותר: שנה שעברה שמעתי על דרשה שנאמרה היכן שנאמרה, מפי ת"ח מופלג, ותו"ד שיצחק 'אהב את החיים', וזהו 'סוד' חיבורו לעשיו. הוא תמך את הרעיון מכ"מ, בין היתר, מן הכתוב, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', יצחק אהב פריחה וטבע. עכ"ל. כאשר א' מן הקהל, צעק לעברו הרי רבותינו שהובאו ברש"י הזכירו גם ריח של גן עדן. לעג הדרשן ואמר, וכי מנין לו ליצחק ריח של גן עדן?! כיון שאני עדיין תחת רושמה של אותה דרשה, הרי שבשבת זו כאשר ראיתי את החומש בבית המדרש, הצצתי חיש מהר בסקרנות למצוא האם ד' חז"ל על ריח ג"ע נזכרים ב'פשוטו של מקרא'.
איך זה שאת התשובה אתם ודאי יודעים לבד?
זה באמת לא מריח טוב... אבל רש"י שם לא מביא את הדרשה על "כריח שדה", אלא על "וירח", כלומר הריח היה כמו של שדה תפוחים.
תחת ידי כעת חומש מקרא מפורש, עוז והדר, הצצתי גם שם, וראה זה פלא - גם הם נהגו כמנהג חומש 'פשוטו של מקרא'... בדרך זו כנראה ששבוע הבא יהיה גם כנגד 'מקרא מפורש' של עוז והדר, מה שברור שלא יהיה, וכעת גם ברור למה.
הרואה כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:אבל אני יודע בידיעה, על ספר חשוב, ואמרו שהחזו"א זרק את הספר מתחת לשולחנו, ותמיד לא ידעתי למה, עד שראיתי את ההקדמה שלו, ושם הוא כותב 'מנין לו לרמב"ם שלא היה מחלוקת בעין תחת עין', ומזה הבנתי למה החזו"א זרק את ספרו.
ובאמת יש לי קושיא על הדבר הזה, שכן זה ספר חשוב מאוד, אמנם הוא היה מזרחניק, אבל ספרו חשוב מאוד, ואין לי תירוץ על זה.
עכ"פ החזו"א זרק את ספרו מתחת השולחן.
[אגב - לאיזה ספר כוונת הגרב"ש שליט"א בעובדא עם החזו"א?].
ידוע שהחזו"א זרק את ספרו של הרב עמיאל על הרצפה, מסתמא הכוונה לזה.
איש_ספר כתב:דרופתקי דאורייתא כתב:איש_ספר כתב:משתף בחוויה אישית אם מותר: שנה שעברה שמעתי על דרשה שנאמרה היכן שנאמרה, מפי ת"ח מופלג, ותו"ד שיצחק 'אהב את החיים', וזהו 'סוד' חיבורו לעשיו. הוא תמך את הרעיון מכ"מ, בין היתר, מן הכתוב, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', יצחק אהב פריחה וטבע. עכ"ל. כאשר א' מן הקהל, צעק לעברו הרי רבותינו שהובאו ברש"י הזכירו גם ריח של גן עדן. לעג הדרשן ואמר, וכי מנין לו ליצחק ריח של גן עדן?! כיון שאני עדיין תחת רושמה של אותה דרשה, הרי שבשבת זו כאשר ראיתי את החומש בבית המדרש, הצצתי חיש מהר בסקרנות למצוא האם ד' חז"ל על ריח ג"ע נזכרים ב'פשוטו של מקרא'.
איך זה שאת התשובה אתם ודאי יודעים לבד?
זה באמת לא מריח טוב... אבל רש"י שם לא מביא את הדרשה על "כריח שדה", אלא על "וירח", כלומר הריח היה כמו של שדה תפוחים.
תחת ידי כעת חומש מקרא מפורש, עוז והדר, הצצתי גם שם, וראה זה פלא - גם הם נהגו כמנהג חומש 'פשוטו של מקרא'... בדרך זו כנראה ששבוע הבא יהיה גם כנגד 'מקרא מפורש' של עוז והדר, מה שברור שלא יהיה, וכעת גם ברור למה.
חשבתי שבהדגשת תיבת גם, אני יוצא ידי חובה. אז חשבתי.
איש_ספר כתב:משתף בחוויה אישית אם מותר: שנה שעברה שמעתי על דרשה שנאמרה היכן שנאמרה, מפי ת"ח מופלג, ותו"ד שיצחק 'אהב את החיים', וזהו 'סוד' חיבורו לעשיו. הוא תמך את הרעיון מכ"מ, בין היתר, מן הכתוב, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', יצחק אהב פריחה וטבע. עכ"ל. כאשר א' מן הקהל, צעק לעברו הרי רבותינו שהובאו ברש"י הזכירו גם ריח של גן עדן. לעג הדרשן ואמר, וכי מנין לו ליצחק ריח של גן עדן?! כיון שאני עדיין תחת רושמה של אותה דרשה, הרי שבשבת זו כאשר ראיתי את החומש בבית המדרש, הצצתי חיש מהר בסקרנות למצוא האם ד' חז"ל על ריח ג"ע נזכרים ב'פשוטו של מקרא'.
איך זה שאת התשובה אתם ודאי יודעים לבד?
איש_ספר כתב:משתף בחוויה אישית אם מותר: שנה שעברה שמעתי על דרשה שנאמרה היכן שנאמרה, מפי ת"ח מופלג, ותו"ד שיצחק 'אהב את החיים', וזהו 'סוד' חיבורו לעשיו. הוא תמך את הרעיון מכ"מ, בין היתר, מן הכתוב, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', יצחק אהב פריחה וטבע. עכ"ל. כאשר א' מן הקהל, צעק לעברו הרי רבותינו שהובאו ברש"י הזכירו גם ריח של גן עדן. לעג הדרשן ואמר, וכי מנין לו ליצחק ריח של גן עדן?! כיון שאני עדיין תחת רושמה של אותה דרשה, הרי שבשבת זו כאשר ראיתי את החומש בבית המדרש, הצצתי חיש מהר בסקרנות למצוא האם ד' חז"ל על ריח ג"ע נזכרים ב'פשוטו של מקרא'.
איך זה שאת התשובה אתם ודאי יודעים לבד?
דודי צח כתב:מכל הררי המלל, שחלקם הגדול ניכר בהם, שהם טענות חדשות הנוצרות לשם החייאת ה'בעיה' בספר הנידון. בבחינת הצלת המערכה.
ואחר שכבר הפך ל'מערכה', הטיעונים ההגיונים כבר לא נאמרים ולא נשמעים באובייקטיביות ובענייניות ממילא, וכבר הופך העניין לחסידות המפלגה והמגזר והעיתון המשוייך.
ועל כן לחינם לבוא להליץ יושר או להוסיף תבערה במערכה שכבר מזינה את עצמה מטבע הדברים.
והעדות על כך, כי הטענות הראשוניות, כבר הופרכו בבירור, ועתה כל הטוענים הפכו להתעסק בטענות חדשות, חלקן קוסמטיות, וחלקן טענות שכבר מזמן מזמן, לא נחשבות טענות בקרב עם הספר ובשדה הספר.
א. הכרעה בין המפרשים
כך למשל - הוציאו מתהום הנשייה את המכתב של שנת תשמ"ט-תש"נ, המדבר כנגד עריכת ספר מתוך 'הכרעה בין המפרשים'.
וכל אחד יודע בינו לבין עצמו, שהנושא הזה כבר ירד מעל השולחן של מלכי דרבנן - אם משום ירידת הדורות אם משום עליית הדורות, אם בזדון אם בשגגה.
מדפי הספרים החדשים הערוכים בידי צוותות העוסקים בדיוק בנקודה זו, בהכרעה בין מפרשים קדמונים ראשונים ועד אחרונים. מבית היוצר של מכונים ידועי שם, ממלאים את בתינו ואת בתי מדרשנו בכל אתר ואתר. זה בכחול וזה בבורדו...
בשלושים השנה האחרונות, זרמו ועברו הרבה מים בכנרת, ומה שאולי לא שערום אבותינו ורבותינו, הלוא הדור העכשווי שלנו, כבר מזמן שקוע בתוך זה, ואין פוצה פה. אלה העובדות ולא משנים ההסברים.
אף שולחנו המפורסם (המצולם והמתועד) של רשכבה"ג מרן הגריש"א, התעטר כנודע בדרך קבע בספר גמרא 'כחול', שהיה הוגה בו כסדר (בענוותנותו, שאף מוסברת לפי זכרוני בספר 'השקדן' ואכ"מ), כשהוא עצמו היה אומר בבת שחוק (שמעתי מכלי-ראשון שליט"א!), כי מהדורה זו 'זכתה' להתקיים רק מכיון שהגדולים המתנגדים לו, כבר לא בין החיים.
ואנן מה נעני אבתריה.
ומי מדבר על הספרים המנוקדים ושינויי צורת הדף וכדומה. אבוי להם למתאוננים. ואין כאן איפוא כל 'חדש' תחת השמש. שמצדיק מערכה..
-
ב. מפרשים רק כרש"י.
כך מצטטים את מרן הגרי"ז. בציטוט שנכון חלקית.
וכל רואה משתומם כשדווקא אנשי בית מדרש בריסק מכירים והוגים בכל מפרשי המקרא, הרבה יותר ממקביליהם בחוגים אחרים (כגון חסידים שמרניים). ולא שמענו כי משלחים את מהדורות 'מקראות גדולות' מבתי תלמידי בריסק - -
אך פשוט וברור, כפי אשר ידוע לנו מזקני חכמים, כי דברי הגרי"ז כוונו ל'תלמידים' (כנהוג בבימ"ד זה, כל הגיג של הגרי"ז בא עם סיפור ומעשה, שאכן כאן אירע עם מלמד ותלמידים), לומר שמלמד דרדקי חייב להיצמד בראש ובראשונה בפירוש פרשנדתא רש"י הקדוש.
אבל לא אמר שזו דרך מחוייבת למבוגרים בשנים, אברכים ותלמידי חכמים. הס מלהזכיר.
הגרי"ז לא פסל כלל וכלל את המפרשים האחרים, וגם בספר חידושי מרן רי"ז הלוי מצוטט מהם כמדומני.
אלא שהתכווין כלפי תלמידי תשב"ר. וזה לאו דוקא מפני שרש"י הוא הפשט הראשוני והכי נכון, אלא כנראה מפני שיסודות אמונה והרבה 'פירושים רוחניים' כדברי הרב בהפלס, שזורים לאורך פירוש רש"י על התורה, ולפיכך אין למלמד לדלג עליהם, כי כל תלמיד וילד חייב לדעת אותם, ולהשתית את יסודות החיים על מאמרי חז"ל, ועל פירושיהם והוספותיהם במעשי המקרא, איך היו ולמה היו וכדומה. וכך אכן נוהגים רוב תלמודי התורה הוותיקים (אם כי קיימים תתי"ם בדרך אחרת, אבל הם מצהירים להדיא שאינם צועדים בזה בעקבות הגרי"ז. ולא זהו הנדון כאן)
אבל מכאן ועד להסיק מכך, כי אך ורק רש"י הוא הפשטן. לא עלתה על דעת חכמים.
זאת ועוד, כולם מביאים כי רש"י ייסד את פירושו על 'פשוטו של מקרא', זאת בעקבות דבריו בפרשת בראשית "ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא", אבל בד בבד מפספסים את המשך דבריו 'ולאגדה המיישבת את המקרא, דבר דיבור על אופנו'. כלומר לא רק 'פשוטו' בא לומר, אלא גם 'אגדה' המיישבת את המקרא. כלומר דברי אגדה (שאינם 'פשוטו של מקרא') שיש בהם תרומה ליישב את עניין המקרא, כאשר דבר בנוי ומיוסד יפה על דבר. כשהם מגלים התעלומות מה שקרו.
כי בלי רש"י, לא נדע למשל עד כמה גדולה רשעותם של אנשי סדום, ורשעותו של עשו, וקלקולו של הבן סורר ומורה, וכדומה. כי המקרא מקצר בהם. ועל כן ראשית הנחלת הלימוד לצעירי הצאן אכן ראוי ונכון (ולדעת הגרי"ז - חייב) להיות מושתת על פירוש רש"י. שכמדומה החפץ חיים הגדיר זאת, כי פירוש רש"י על התורה הוא פירוש 'חז"ל על התורה'. שהוא ידע איך לתמצת את כל המדרשים והאריכויות של דברי חכמינו ז"ל, כמה לקחת מהם כפירוש המקרא.
-
ג. מהו 'פשט' ומהו דרש.
רבים - גם מן המבקרים והכותבים לעיל - מתחבטים מהו פשט, כפי שהגדיר מישהו לעיל האם יש לעורך מסויים בן דורנו 'פשטומטור' לדעת מהו פשט ומהו דרש.
וכיון שאין בזה לכאורה כלל מוסד, יוצא שכל עורך אברך בן תשחורת מחליט על דעת עצמו, ועל דעתו האישית, שהיא לא תמיד הכי טהורה וזכה, הכי עמוקה ומקיפה, מה לדחות ומה לקרב.
הנקודה הרגישה נכונה מאוד, ואין מן הצורך להאריך בכך, והעד לכך הוא ריבוי הגישות והדרכים שאנו רואים בעניין זה בין האסכולות השונות, גם בקרב האסכולות המהדרות עצמן כ'בעלי פשט'. הפערים גדולים מכדי לקבוע מסמרות שיש דרך ידועה ופשוטה.
אך דומה, שבזה הפריזו המבקרים, ברוב ככל הדוגמאות שניתנו במאמר 'אחד הרבנים שליט"א' בהפלס, כשהם חותרים לומר במרומז או במפורש כי איזו רוח חיצונה או אפילו אפיקורסית נושבת אצל העורכים ובעלי הפשט, וזה מביא אותם חלילה לבחור מפרשים אחרים על רש"י.
זו הוצאת שם רע במיטבה על רבים וטובים. (ובעיקרה נועדה כאמור, להצדיק את המערכה שיסודותיה התבררו כשגויים)
ומי אנחנו לנהוג כפתיים ולומר שיש בכל זאת כמה כללים.
אך פטור בלא כלום אי אפשר, לכן אומר דבר אחד פשוט ויסודי, שהנני בוש להבין כי נסתמו ועורפלו דברים פשוטים גם אצל תופסי ישיבה.
ההגדרה התמציתית הברורה היא: ה'פשט' הוא מה שנמצא 'בתוך המילים' של המקרא; כל מה שנמצא מחוץ למילים, כל מה שאינו מוכרח בתוך המילים - לדרש ולאגדה ייחשב!!
ולכן מי שבא (אולי ביומרנות) לפרש 'פשוטו של מקרא', עליו לבחור ולעיין בביאור ובמהלך שמתלבש ואף מוכרח בתוך תיבות החומש.
כך, שאף שדברי רש"י נחוצים לנו, כדי לבנות את יסודות האמונה וכו' כדלעיל, וכדי לדעת את המעשה 'האמיתי' אשר אירע בכל מאורע ומאורע שבתורה, כי דבריו אמת שכן הם לקוחים מקבלת אמת מחז"ל הקדושים, ולפיכך נכון לדעת את דברי רש"י מצד עצמם, כי תורת אמת היתה בפיהו, אולם כל אשר דבריו באים מצד 'אגדה המיישבת את המקרא', הרי זה שחותר לדעת 'פשוטו של מקרא' (ויש רבים כאלה היום, אם תרצו או לא) - עליו לתור ולחקור בשאר מפרשים, האם אפשר להגיע לביאור 'הפשוט והמילולי' בדרך שונה. באופן שהתיבות והאותיות של התורה, אכן מתפרשות באופן זה.
ופוק חזי, כי (כמעט) כל המצוטט בגיליונות המבקרים, הם בגדר זה - כאשר דברי רש"י כשלעצמם אינם משתלבים בתוך המילים, אלא הם מוסיפים על מה שכתוב בתורה. 'ואנוכי פיניתי הבית' אין כאן שום אמירה בהקשר לפינוי עבודה זרה. זה כבר ידיעה (אמיתית ונכונה) שבאה כ'תוספת' על עצם המילים של התורה. פינוי הבית לפי הפשט מדבר על פינוי הבית, ותו לא. כל דבר נוסף כל טעם אחר הוא כבר פירוש שצריך להיות בקבלה וברוח הקודש, אבל היא לא מונחת בתוך תיבות החומש.
ולכן זה לא נקרא 'פשט'.
כמה פשוט.
ואף רש"י עצמו נוהג כמה פעמים בדרך זו, כמו שמתכוין במאמרו בוויכוח של קין והבל (בראשית ד, ח): 'ויאמר קין אל הבל - נכנס עמו בדברי ריב ומצה להתגולל עליו להרגו, ויש בזה מדרשי אגדה אך זה ישובו של מקרא'. וידועים בזה דברי המדרש רבה, על מה נסבו הוויכוחים של קין והבל, אולם מכיון שלכל זה אין עדות ותימוכין בלשון המקרא, הרי זה בגדר 'מדרשי אגדה' ואין בכך 'ישובו של מקרא'. כי בשביל 'ישובו של מקרא' מספיק לדעת כי 'נכנס עמו בדברי ריב ומצה' ותו לא מידי, כל השאר יודעים אנו רק כדרש, הנובע ממעייני רוח הקודש, וקבלת המסורה של חז"ל הקדושים, אבל אינם חבויים בתוך תיבות הפסוק.
וזהו היסוד שלכן נחלקו המפרשים רבות גם על דברי רש"י עצמם, כי לפעמים הוא בחר את האגדה כי יש כאן בכל זאת יישוב המקרא - 'אגדה המיישבת את המקרא דבר דיבור על אופנו' כלשון עצמו, אכן בעלי הפשט יתאמצו ביתר שאת לסלק את הקשיים הקיימים בתיבות המקרא, ולהבין את הפשט מיניה וביה, בהתעלם כביכול מן האגדה שגילה רש"י. כי סוף סוף כל מה שיותר מפורש 'בתוך לשון המקרא' הוא אשר ייקרא פשט טהור.
-
כמה פשוט? עיינו בהמשך (דברי המגיבים)..
עושה חיל כתב:(סליחה שאני הורס, אבל מזריקת מבט על החומש הנ"ל, לא כ"כ הבנתי מה ה'ביג דיל' שעשו ממנו, 'חמוד' ולא יותר מזה. זה לא באמת באמת מסוכן... אז בשבת מישהו שכנע אותי שלילדים זה לא טוב, והיה לי מקום להסכים עמו מפני שקודם כל צריך להגות ברש"י הקדוש כמה וכמה שנים טובות, כפי שהסביר בטטו"ד הרב דודי צח, אבל אחרי שקראתי את המאמרים בהפלס, הבנתי שזה נגד 'פשט' ונגד הראשונים בעלי הפשט, אז נזדעזעתי לכבודם של הראשונים. נו, תהיו בריאים.)
סגי נהור כתב:איש_ספר כתב:משתף בחוויה אישית אם מותר: שנה שעברה שמעתי על דרשה שנאמרה היכן שנאמרה, מפי ת"ח מופלג, ותו"ד שיצחק 'אהב את החיים', וזהו 'סוד' חיבורו לעשיו. הוא תמך את הרעיון מכ"מ, בין היתר, מן הכתוב, ראה ריח בני כריח שדה אשר ברכו ה', יצחק אהב פריחה וטבע. עכ"ל. כאשר א' מן הקהל, צעק לעברו הרי רבותינו שהובאו ברש"י הזכירו גם ריח של גן עדן. לעג הדרשן ואמר, וכי מנין לו ליצחק ריח של גן עדן?! כיון שאני עדיין תחת רושמה של אותה דרשה, הרי שבשבת זו כאשר ראיתי את החומש בבית המדרש, הצצתי חיש מהר בסקרנות למצוא האם ד' חז"ל על ריח ג"ע נזכרים ב'פשוטו של מקרא'.
איך זה שאת התשובה אתם ודאי יודעים לבד?
למען הדיוק יש לציין שהדברים נזכרים בפירוש המדובר (כמדומה להלן שם, לענין ויחרד יצחק חרדה גדולה, ואין הספר תח"י כעת).
המניפולציה היא לא שלי. אטו אין אנו יודעים שרש"י ורס"ג הם לא אותו בית מדרש?עושה חיל כתב:באותו מידה היית יכול לפתוח את כל הראשונים האחרים - רס"ג או רשב"ם חזקוני, ראב"ע, רד"ק ועוד - ולהזדעזע.
מניפולציה.
עליך עיננו כתב:גם על התורה תמימה היה בקורת (ואפילו סיפור על אדמו"ר שזרק את ספרו לארץ וכנ"ל) ויש שטענו שהוא אפיקורס וכ'ו
ועדין כמעט אין בית כנסת שאין בו את חומש התו"ת.
וכן על הגר"ל מינצברג יצאו בזעקה ומחאה על דברי אפיקורוסות וכפירה ודוקא הגר"ש יצא להגנתו
וגם אצלם היה קונטרס שלם והקלטות עם מאות הוכחות על כפירה..
נו אולי עוד כמה שנים ישכחו גם מזה..
לא באתי להביע דעה לכאן או לכאן רק קצת פרופורציה שמדברים על כפירה ואפיקורסות..
עליך עיננו כתב:גם על התורה תמימה היה בקורת (ואפילו סיפור על אדמו"ר שזרק את ספרו לארץ וכנ"ל) ויש שטענו שהוא אפיקורס וכ'ו
ועדין כמעט אין בית כנסת שאין בו את חומש התו"ת.
קו ירוק כתב:עליך עיננו כתב:גם על התורה תמימה היה בקורת (ואפילו סיפור על אדמו"ר שזרק את ספרו לארץ וכנ"ל) ויש שטענו שהוא אפיקורס וכ'ו
ועדין כמעט אין בית כנסת שאין בו את חומש התו"ת.
וכן על הגר"ל מינצברג יצאו בזעקה ומחאה על דברי אפיקורוסות וכפירה ודוקא הגר"ש יצא להגנתו
וגם אצלם היה קונטרס שלם והקלטות עם מאות הוכחות על כפירה..
נו אולי עוד כמה שנים ישכחו גם מזה..
לא באתי להביע דעה לכאן או לכאן רק קצת פרופורציה שמדברים על כפירה ואפיקורסות..
אל תשווה את התורה תמימה.
אצל ר' לייב לא אהבו את הדרך החדשה, אבל לא פקפקו שהוא כתב בתפיסה הנקראת כאן 'שלילית'.
כמדומה שגוזמא קא חזינא הכא.עליך עיננו כתב:ועדין כמעט אין בית כנסת שאין בו את חומש התו"ת.
לפי טענת דוברי המכון בתגובותיהם, העורך אחד הוא (וכל השאר - מסייעים בידו רק בצדדים טכניים כאלה ואחרים).איש_ספר כתב:(כ"ז בהנחה ששני הפסוקים נתפרשו ע"י אותו מפרש).
ולו נימא שאין בין זה לזה אפי' כמלא נימה?חברא כתב:אחרי כל התגובות, אף אחד עדיין לא הסביר מה בין ביאורו של ר' שלמה דובנא, לביאור 'פשוטו של מקרא'.
קרית מלך כתב:כדאי להדגיש: הגרב"ש דויטש שליט"א אינו מזכיר כלל במאמר שהובא כאן באשכול את רא"ה! כל דבריו נסובים אודות עצם הביאור והיומרה שבו.
כפי שכבר צוין, הפולמוס החל על רקע אישי לחלוטין.קרית מלך כתב:אולי נכון ש"כל זה אכניס בק"ו", אך חבל להסיט את הדיון מגופו של ענין לגופם של אישים/קהילה.
לבי במערב כתב:ולו נימא שאין בין זה לזה אפי' כמלא נימה?חברא כתב:אחרי כל התגובות, אף אחד עדיין לא הסביר מה בין ביאורו של ר' שלמה דובנא, לביאור 'פשוטו של מקרא'.
חברא כתב:מ 'דברים חמורים', 'לקרוע קריעה עד הלב', 'ביעור ספרי מינות', זה נהיה שאלה של 'קהל יעד'.
שיין.
לא הבנתי את הדגש. המסכימים לא התעוררו מעצמם לדבר בשבח הביאור. רש"ד ביקש את הסכמתם לצורך הפצת ספרו. וחזרנו לשאלה, היכן ובמקום מה, ביקש רש"ד להפיץ את ביאורו.חברא כתב:ויש לשים לב, שהסכמת הגר"ח מוואלאז'ין ואחיו ר' זלמל'ה, הנודע ביהודה, ושאר גדולי דורו לא באו על ספר שעדיין לא הודפס - הם מתייחסים במפורש לביאור שהודפס כבר, ואותו הם מהללים.
איש_ספר כתב:(אגב, לא כל חומש בראשית התפרש ע"י רש"ד ויש לברר כל פרשה ופרשה).
חברא כתב:מ 'דברים חמורים', 'לקרוע קריעה עד הלב', 'ביעור ספרי מינות', זה נהיה שאלה של 'קהל יעד'.
שיין.
ויש לשים לב, שהסכמת הגר"ח מוואלאז'ין ואחיו ר' זלמל'ה, הנודע ביהודה, ושאר גדולי דורו לא באו על ספר שעדיין לא הודפס - הם מתייחסים במפורש לביאור שהודפס כבר, ואותו הם מהללים.
חברא כתב:איש_ספר כתב:(אגב, לא כל חומש בראשית התפרש ע"י רש"ד ויש לברר כל פרשה ופרשה).
כל פרשת ר' שלמה דובנא וביאורו יפה נדרשת בישורון ח, ט, ושם מבואר (ישורון ח, עמ' תשלז) שרק פרשת בראשית לא התבארה על ידו.
איש_ספר כתב:לא הבנתי את הדגש. המסכימים לא התעוררו מעצמם לדבר בשבח הביאור. רש"ד ביקש את הסכמתם לצורך הפצת ספרו. וחזרנו לשאלה, היכן ובמקום מה, ביקש רש"ד להפיץ את ביאורו.חברא כתב:ויש לשים לב, שהסכמת הגר"ח מוואלאז'ין ואחיו ר' זלמל'ה, הנודע ביהודה, ושאר גדולי דורו לא באו על ספר שעדיין לא הודפס - הם מתייחסים במפורש לביאור שהודפס כבר, ואותו הם מהללים.
חברא כתב:מניין ההחלטה הזו שהביאור בא במקום רש"י? לטענת העורכים הוא בא כהשלמה לרש"י והרי באותו חומש עצמו מופיע 'רש"י כפשוטו' המגיש את דברי רש"י באותה צורה, ולאותו קהל יעד!
איש_ספר כתב:אני לא בקי בפרשת הביאור של רש"ד, אך האם ביאורו לא פנה לאותו קהל יעד אליו פנה מנדלסון בתרגומו, קרי יהודי מערב אירופה? ולא ליהודים לומדי חומרש"י?
איש_ספר כתב:הפירוש הוא רצוף ומלא, ואני לא רואה איך הוא יכול אפילו בדוחק לחסות תחת הגדרה 'השלמה לרש"י'. לכל היותר הוא פירוש לצד רש"י.
איש_ספר כתב:מכאן ואילך מגיע שלב ההשערות והספקולציות, מה מטרת הצבת פירוש שלם ורצוף לצד פירוש רש"י כשהוא מעוצב מונגש ומיועד לקהל הכי רחב שניתן ?!
חברא כתב:איש_ספר כתב:אני לא בקי בפרשת הביאור של רש"ד, אך האם ביאורו לא פנה לאותו קהל יעד אליו פנה מנדלסון בתרגומו, קרי יהודי מערב אירופה? ולא ליהודים לומדי חומרש"י?
בישורון (ט, תשמו) מובאת הקדמה ארוכה של ר' שלמה דובנא לפירושו (שהוא נוסח שאותו כתב כדי להחתים עליו רבנים / אנשים), ושם מבואר (עמ' תשמח) שאת המהדורה הראשונה לא קנו אנשי פולין וליטא, לפי שנדפס בו התרגום האשכנזי, והם אינם בקיאים בלשון זו, ואילו במהדורה הבאה שהוא מתכנן להדפיס (ועליה החתים את ההסכמות) הוא ידפיס במקום את התרגום האשכנזי - את תרגום אונקלוס, כך שתתאים גם לאנשי פולין וליטא.
[ולמעשה המהדורה הבאה שהוא תכנן להדפיס - לא הודפסה, והמהדורה הראשונה הוחרמה עקב התרגום האשכנזי, וכך לא זכה פירושו לפרסום].
חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”
משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 303 אורחים
