חדש - פשוטו של מקרא

[חברא]

טוב, נכנסנו כבר לדיון אחר, מקומי, ויש להעבירו לאשכול העוסק במשמעות המילה "לאמר", אם יש כזה. או לפתוח כזה, בפורום הרלוונטי.

viewtopic.php?f=7&t=1195

[צופה_ומביט]

ליקוט בענין פירוש רש"י

כתב בספר בית היין להרב יהודה מאיר דביר פרקי מבוא עמוד 10 נמצא באוצר. ואישר הדברים רבו הגרש"ז ברודא זצ"ל
וז"ל:
בעוד פירושו של רש"י מבוסס בעיקרו על מדרשי חז"ל בתלמוד ובמדרשים, פירושו של הרמב"ן מבוסס בעיקרו על פשוטו של מקרא, שוני זה מבלט בפירושו של רבנו בחיי, שלעתים תכופות מעמיד את פירוש רש"י במדור הדרש ואת פירוש הרמב"ן במדור הפשט... וחלוקות שני דרכים הללו חילוק גדול, שבעוד [b]הדרש מתייחס לפרט מסוים, מזוית מסוימת ואינו מחייב התקשרות כל הפרטים, שבפסוק ובענין זה לזה, הפשט חייב להתייחס לכל הפרטים ולהרמוניה ביניהם.[/b] עיי"ש באריכות

ובספר שפה ברורה לאבן עזרא כתב עמוד ה: כרבי שלמה שפירש התנ"ך על דרך הדרש.

וע"ע בספר צוהר לתיבה של ר' משולם זושא גרליץ עמוד 9 הכותב:
רש"י נהג לשבץ אגדות חז"ל גם כשהיו רק קרובים לפשוטו של מקרא, והאבן עזרא נשמר מכל זה ודקדק לפרש כפשוטו ממש וכלשון בני אדם, ומשום כך הטיח ברש"י וכתב שאינו אלא דרש

viewtopic.php?t=31553

במחילה, הבה ניתן לרש"י לדבר בעד עצמו, והובאו דבריו לעיל שהוא לא בא אלא לפשוטו של מקרא, ומביא אגדה רק כשהיא דייקא המיישבת את המקרא דבר דבור על אופניו.
וכבר נכתב לעיל שע"כ רש"י הוא מפרש ולא מלקט.
וגם שיש מחלוקת בין רש"י לרמב"ן מה נקרא פשוטו של מקרא.

עכשיו אפשר לומר מה שרוצים.

[בריה נמוכה]

[
במחילה, הבה ניתן לרש"י לדבר בעד עצמו, והובאו דבריו לעיל שהוא לא בא אלא לפשוטו של מקרא, ומביא אגדה רק כשהיא דייקא המיישבת את המקרא דבר דבור על אופניו.
וכבר נכתב לעיל שע"כ רש"י הוא מפרש ולא מלקט.
וגם שיש מחלוקת בין רש"י לרמב"ן מה נקרא פשוטו של מקרא.

עכשיו אפשר לומר מה שרוצים.

לא הבנתי מה זו תשובה היא זו לדברי הרב דביר.
וגם מה התשובה בדבריך מדוע רבנו בחיי ששם את רש"י במדור הדרש ולדברי האבן עזרא והרשב"ם ?

שנית, מי שרוב דבריו הם ליקוט ממקום אחר הוא נקרא מפרש או מלקט
ועפ"י זה יש לדון ברש"י שיותר ממחצית דבריו יש להם מקורות במדרשים.

[מעט דבש]

והנה הגיעו משכילי דורינו והפכו את הקערה על פיה ממש, והם אומרים, שהפירוש המילולי ללא שום הקשר עומד בפני עצמו, וכו' וכו'

https://forum.otzar.org/viewtopic.php?p=560208#p560208

[בלי לחוות דעה כלל בנושא, אלא כמציין מ"מ בלבד]

[צופה_ומביט]

[
במחילה, הבה ניתן לרש"י לדבר בעד עצמו, והובאו דבריו לעיל שהוא לא בא אלא לפשוטו של מקרא, ומביא אגדה רק כשהיא דייקא המיישבת את המקרא דבר דבור על אופניו.
וכבר נכתב לעיל שע"כ רש"י הוא מפרש ולא מלקט.
וגם שיש מחלוקת בין רש"י לרמב"ן מה נקרא פשוטו של מקרא.

עכשיו אפשר לומר מה שרוצים.

לא הבנתי מה זו תשובה היא זו לדברי הרב דביר.
וגם מה התשובה בדבריך מדוע רבנו בחיי ששם את רש"י במדור הדרש ולדברי האבן עזרא והרשב"ם ?

שנית, מי שרוב דבריו הם ליקוט ממקום אחר הוא נקרא מפרש או מלקט
ועפ"י זה יש לדון ברש"י שיותר ממחצית דבריו יש להם מקורות במדרשים.

מה לא מובן?

אמרתי שבמקום שהרב דביר יסביר לי מהו פירוש רש"י והאם הוא פשט או דרש, אני מעדיף להקשיב למה שרש"י אמר על זה בעצמו.

ורבינו בחיי הוא תלמיד הרמב"ן, ויש מחלוקת בין הרמב"ן [ואב"ע] לרש"י מה נחשב פשט ומה דרש, וכתלמיד הרמב"ן רבינו בחיי שם את רש"י במדור הדרש.

וכבר אמרתי, ואמרו אחרים, שכל מי שאי פעם למד רש"י בדקדוק, תוך מעקב והשוואה למקורותיו בפנים, יודע בבירור שרש"י הוא מבאר, ולא מלקט. ודי בזה.
לא רוצה לקבל - אל תקבל.


השלב הבא היה - מה התקבל בעם ישראל במחלוקת הזו שבין הרמב"ן לרש"י.
ועל זה הובא לעיל השו"ע לגבי שמו"ת, ומנהג כל ישראל ללמוד עם תלמידים צעירים את רש"י, ולעשות להם את ההיכרות עם המקרא דרכו דוקא.
ולמותר לציין את דברי כל חכמי ישראל בכל הדורות - וכן את הפשוט בעם ישראל בכל הדורות - ששמו את רש"י ופירושו דייקא כראש וראשון [ולמצער כבסיס הראשון] לביאור התורה, הן במקרא והן בתושבע"פ.

אם לא יתחדשו בנושא דברים חדשים, אין לי יותר מה להוסיף.

[בריה נמוכה]

[

מה לא מובן?

אמרתי שבמקום שהרב דביר יסביר לי מהו פירוש רש"י והאם הוא פשט או דרש, אני מעדיף להקשיב למה שרש"י אמר על זה בעצמו.

ורבינו בחיי הוא תלמיד הרמב"ן, ויש מחלוקת בין הרמב"ן [ואב"ע] לרש"י מה נחשב פשט ומה דרש, וכתלמיד הרמב"ן רבינו בחיי שם את רש"י במדור הדרש.

וכ.

מחברי הפירוש פשוטו של מקרא כן נקטו כמבואר בשאר הראשונים ובאחרונים שישנו בחומש רובד פשט ורובד דרש ורש"י היא בעיקרו בחלק הדרש.
ולא טמנו את ראשם בחול להתעלם מכך.
ואשר על כן עשו חומש לבאר אף רובד הפשש"מ.
מי שרוצה להצמד לרש"י ולומר שרש"י הוא הוא פשש"מ ואין בילתו שלא ילמד בחומש זה
ומי שרוצה ללכת בעקבותיהם של כל הראשונים ואף האחרונים כמו הגרש"ז ברודא והרב דביר - המייצגים בדבריהם המקובל אצל הרבה אנשים שכן ילמד בחומש זה
ומה המקום לצאת נגד באיסורים וחרמות, והאשימם בהשכלה וכדומה?

[מקדש מלך]

הערת אגב. בלי שום קשר לדיון הנוכחי, ובלי להביע דעה על החומש עצמו.

הפורומים האינטרנטיים החרדיים (לא רק "הפורום ההוא" שהזכיר תוכן) מלאים אנשים שהדעות שלהם הן בדיוק התגלמות החששות של הרבנים.
האנשים הללו נמצאים כבר הרחק הרחק מהדקויות שעליהן ניטשות המלחמות.
כמובן שלא מצופה מאנשים כאלו לנסות להבין את טעם האוסרים.
הרי הם אוחזים כבר בשלבים הבאים, ומבחינתם זה כשר וישר...

[צופה_ומביט]

[

מה לא מובן?

אמרתי שבמקום שהרב דביר יסביר לי מהו פירוש רש"י והאם הוא פשט או דרש, אני מעדיף להקשיב למה שרש"י אמר על זה בעצמו.

ורבינו בחיי הוא תלמיד הרמב"ן, ויש מחלוקת בין הרמב"ן [ואב"ע] לרש"י מה נחשב פשט ומה דרש, וכתלמיד הרמב"ן רבינו בחיי שם את רש"י במדור הדרש.

וכ.

מחברי הפירוש פשוטו של מקרא כן נקטו כמבואר בשאר הראשונים ובאחרונים שישנו בחומש רובד פשט ורובד דרש ורש"י היא בעיקרו בחלק הדרש.
ולא טמנו את ראשם בחול להתעלם מכך.
ואשר על כן עשו חומש לבאר אף רובד הפשש"מ.
מי שרוצה להצמד לרש"י ולומר שרש"י הוא הוא פשש"מ ואין בילתו שלא ילמד בחומש זה
ומי שרוצה ללכת בעקבותיהם של כל הראשונים ואף האחרונים כמו הגרש"ז ברודא והרב דביר - המייצגים בדבריהם המקובל אצל הרבה אנשים שכן ילמד בחומש זה
ומה המקום לצאת נגד באיסורים וחרמות, והאשימם בהשכלה וכדומה?

הוסבר בהרחבה לעיל.
כי בויכוח הזה גופא מה נקרא פשוטו של מקרא - כתוב בשו"ע שהוא רש"י. וכך נקטו עם ישראל מקצה אל קצה עד היום.
לא שמענו מימינו שלימדו לתלמידים בחיידר את פירוש הרשב"ם, אב"ע, ורמב"ן, כפירוש הבסיסי למקרא.
[למעט יהדות תימן, שהפירוש הבסיסי אצלם למקרא היה אונקלוס ותפסיר הרס"ג, וכמדומה שגם אצלם - הבא בתור הוא רש"י].
לכן אם באים לעשות "שוטנשטיין למקרא" - יש לעשותו על פי רש"י.
ולא לעשות שוטנשטיין דוקא שלא על פי רש"י, לכתוב שזהו פשוטו של מקרא - דלא כשו"ע, ובצד לשים את פירוש רש"י, מה שעוד יותר מבליט את הקביעה שפירוש רש"י אינו פשש"מ.
וכבר הוסבר איך להוציא פירוש כזה אם כן רוצים.
וכבר נכתב המבחן הפשוט שיכול כל אחד לעשות בעצמו, כיצד נתפס הפירוש הנ"ל אצל לומדיו. האם כהצגת דרך הפשטנים, או כ"פשוטו של מקרא".

[חברא]

איך אפשר להאשים את בעל הפירוש פשוטו של מקרא שהוא נגד לימוד רש"י, בעוד שהוא הראשון שהוציא פירוש על רש"י בשם רש"י כפשוטו ?

כל מי שהוציאו פירושים לפניו - נמחקו במחי־יד, רק לשם ההגנה על החיבור החדיש?

ביאור כזה כמו שוטנשטיין הוא הראשון.

הוא לא הראשון; כבר היה לעולמים
viewtopic.php?p=777424&sid=0979cd19700e665ac7980db69f63f4de#p777424

[בריה נמוכה]

[

מה לה?

הוסבר בהרחבה לעיל.
כי בויכוח הזה גופא מה נקרא פשוטו של מקרא - כתוב בשו"ע שהוא רש"י. וכך נקטו עם ישראל מקצה אל קצה עד היום.
לא שמענו מימינו שלימדו לתלמידים בחיידר את פירוש הרשב"ם, אב"ע, ורמב"ן, כפירוש הבסיסי למקרא.
.

הוכחה מדהימה.
צ"ע להרב דביר והגרש"ז ברודא שלא שמו לב שהם סוטים ממה שנקטו כל כלל ישראל.

והוכחה שאין בו ממש כי בחיידר לכו"ע יש ללמוד עם פירוש רש"י,

אך לת"ח מי חשב ומי פסק שפשוטו של מקרא הוא זה מה שכתב ברש"י, לא שמענו כן מעולם
והוא חידוש נפלא שנתחדש בדורינו
מדוע לא יצא מעולם בכתב ענין זה שלא ללמוד פירוש הראשונים במקראות גדולות שהם נגד מה שנתקבל בכלל ישראל בהגדרת הפשט ?

[ליטוואק פון בודאפעסט]

דין ודברים אין לי בדת זו, היוצרת 'אפיקורסים' ע"י מסורות חדשות ללא גיבוי.

ענין שמו"ת פירושו שתיקנו חכמים שילמדו כל שבוע תושב"כ ותושבע"פ גם יחד. ולכן כאשר הוסיף הרא"ש לזה את פירוש רש"י הכוונה פשוטה שכמו תרגום אונקלוס שילב רש"י את דרשות חז"ל אל תוך הפשט בכתובים עד שיצא שילוב נורא. הלומד תורת כהנים או ספרי על החומש לא ילמד את החומש, הלומד את החומש ללא כלום לא יבין את התושבע"פ. רש"י ואונקלוס שילבו את שתיהם ביחד באופן מבהיל, וזהו מצות שמו"ת.

אין כאן שום הכרעה בדין 'מהו הפשט הפשוט?', כי לא זו הכוונה בקריאת ולימוד שמו"ת.

בילדותי תמהתי על מה שרש"י לפעמים, ולעתים רבות הרמב"ן ולעתים יותר רבות האוה"ח, מפרש המקרא דלא כחז"ל. מה רצו מזה? הלא חז"ל כבר טפחו על פניהם ואמרו שטועים הם, למה להוסיף דברים שאינם אמיתיים? שאלתי כמה חכמים בנידון עד שאורו את עיני במקורות נאמנים שאינם בידי עכשיו. להלכה ולמעשה התורה לא ניתן לידרש אלא עפ"י חז"ל. אמנם כמו שאין למדים הלכה מפי מדרשים, ובכ"ז תועלת מרובה יש בלימוד המדרשים. כמו"כ לימוד פשוטו של מקרא, כל אחד כפי הבנתו, לא תפסוק שום הלכה למעשה, אמנם לימוד זה הוא לימוד כשאר כל הלימודים ומה רב התועלת היוצא מזה. ולכן פעמים רבות שומעים אנו תורות מפי חכמים שאינם הולכים עפ"י דרשות חז"ל, ובכ"ז כך לימדו את תלמידיהם. מי לנו גדול מהנצי"ב, הכתב והקבלה, הרב שמשון רפאל הירש ועוד, שלא רק פירשו את המקרא באופן מקורי אלא דרשו דרשות מאת הכתובים להראות את דבריהם, ואין פוצה פה ומצפצף.

כל ה'מסורת' הזאת שיצרו כדי למעט את התורה ולהרחיקה מישראל אינה אלא יצור חדש אחרי שהחליטו לצאת נגד החומש הזה ולא מקודם. המסורה היא המסובב, לא הסבה.

[צופה_ומביט]

[

מה לה?

הוסבר בהרחבה לעיל.
כי בויכוח הזה גופא מה נקרא פשוטו של מקרא - כתוב בשו"ע שהוא רש"י. וכך נקטו עם ישראל מקצה אל קצה עד היום.
לא שמענו מימינו שלימדו לתלמידים בחיידר את פירוש הרשב"ם, אב"ע, ורמב"ן, כפירוש הבסיסי למקרא.
.

הוכחה מדהימה.
צ"ע להרב דביר והגרש"ז ברודא שלא שמו לב שהם סוטים ממה שנקטו כל כלל ישראל.

והוכחה שאין בו ממש כי בחיידר לכו"ע יש ללמוד עם פירוש רש"י,

אך לת"ח מי חשב ומי פסק שפשוטו של מקרא הוא זה מה שכתב ברש"י, לא שמענו כן מעולם
והוא חידוש נפלא שנתחדש בדורינו
מדוע לא יצא מעולם בכתב ענין זה שלא ללמוד פירוש הראשונים במקראות גדולות שהם נגד מה שנתקבל בכלל ישראל בהגדרת הפשט ?

מחילה, אבל לא כתבת שום דבר ענייני, אתה מתעלם כפשוטו מכל מה שאני עונה לך, ואין שום קשר בין מה שכתבת למה שכתבתי.
בפרט השורה האחרונה, מעידה על כל ההודעה.
סליחה.

ולגבי מה ללמוד בחיידר, אם תסתכל בתחילת האשכול, תראה שהחומש הזה החליף את חומש רש"י בבתי ספר בית יעקב לפחות. אולי גם באיזה תלמודי תורה, לא זוכר.

[צופה_ומביט]

דין ודברים אין לי בדת זו, היוצרת 'אפיקורסים' ע"י מסורות חדשות ללא גיבוי.

ענין שמו"ת פירושו שתיקנו חכמים שילמדו כל שבוע תושב"כ ותושבע"פ גם יחד. ולכן כאשר הוסיף הרא"ש לזה את פירוש רש"י הכוונה פשוטה שכמו תרגום אונקלוס שילב רש"י את דרשות חז"ל אל תוך הפשט בכתובים עד שיצא שילוב נורא. הלומד תורת כהנים או ספרי על החומש לא ילמד את החומש, הלומד את החומש ללא כלום לא יבין את התושבע"פ. רש"י ואונקלוס שילבו את שתיהם ביחד באופן מבהיל, וזהו מצות שמו"ת.

אין כאן שום הכרעה בדין 'מהו הפשט הפשוט?', כי לא זו הכוונה בקריאת ולימוד שמו"ת.

בילדותי תמהתי על מה שרש"י לפעמים, ולעתים רבות הרמב"ן ולעתים יותר רבות האוה"ח, מפרש המקרא דלא כחז"ל. מה רצו מזה? הלא חז"ל כבר טפחו על פניהם ואמרו שטועים הם, למה להוסיף דברים שאינם אמיתיים? שאלתי כמה חכמים בנידון עד שאורו את עיני במקורות נאמנים שאינם בידי עכשיו. להלכה ולמעשה התורה לא ניתן לידרש אלא עפ"י חז"ל. אמנם כמו שאין למדים הלכה מפי מדרשים, ובכ"ז תועלת מרובה יש בלימוד המדרשים. כמו"כ לימוד פשוטו של מקרא, כל אחד כפי הבנתו, לא תפסוק שום הלכה למעשה, אמנם לימוד זה הוא לימוד כשאר כל הלימודים ומה רב התועלת היוצא מזה. ולכן פעמים רבות שומעים אנו תורות מפי חכמים שאינם הולכים עפ"י דרשות חז"ל, ובכ"ז כך לימדו את תלמידיהם. מי לנו גדול מהנצי"ב, הכתב והקבלה, הרב שמשון רפאל הירש ועוד, שלא רק פירשו את המקרא באופן מקורי אלא דרשו דרשות מאת הכתובים להראות את דבריהם, ואין פוצה פה ומצפצף.

כל ה'מסורת' הזאת שיצרו כדי למעט את התורה ולהרחיקה מישראל אינה אלא יצור חדש אחרי שהחליטו לצאת נגד החומש הזה ולא מקודם. המסורה היא המסובב, לא הסבה.

ושוב חוזרים לקמח הטחון בעניין מפרשי המקרא, שאין להם שום קשר לנידון, כפי שפירטתי באר היטב בהודעה ארוכה לפני עמוד או שנים.
יש כאן פספוס מוחלט של הנקודה, וממילא תוקפים איש קש.
אין טעם לכפול, עיי"ש ותראה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אתה כתבת דברים ללא גיבוי, כאילו פסק השו"ע מיירי ב'מהו הפשט הפשוט של החומש', וכלנו צריכים לסגוד אליך?!

תביא ולו הוכחה אחת שה'פסק' בשו"ע הוא שרש"י הוא הפשט ולא אחר.

אדרבא, צריכים לצאת בחרב ובחנית נגד משכילי דורנו שאינם מוכנים לקבל מה שידענו זה דורי דורות ועידן עידנים שביאור רש"י לחומש הוא הוא הביאור הפשוט של תושבע"פ על החומש, ועל הלומד להתחיל לימודו ולבססו על השילוב הזה. משכילי דורנו חותמי פאשקעווילן מנסים להרעיל אותנו בגישה חדשה זו שכוונת רש"י הוא לבאר הפשט הפשוט ואין לו שום כוונה או יעד לשלב התושבע"פ עם התושב"כ, ז.א. שאנשים כאלו אינם מבינים את רב ערכו של שילוב תושבע"פ עם התושב"כ, ודימו היות אהיה כמוך שגם רש"י גררו בטעות משכילית כזה.

כולנו למחאה! טוסטוס לא יעבור!

[איש_ספר]

אתה כתבת דברים ללא גיבוי, כאילו פסק השו"ע מיירי ב'מהו הפשט הפשוט של החומש', וכלנו צריכים לסגוד אליך?!

תביא ולו הוכחה אחת שה'פסק' בשו"ע הוא שרש"י הוא הפשט ולא אחר.

אדרבא, צריכים לצאת בחרב ובחנית נגד משכילי דורנו שאינם מוכנים לקבל מה שידענו זה דורי דורות ועידן עידנים שביאור רש"י לחומש הוא הוא הביאור הפשוט של תושבע"פ על החומש, ועל הלומד להתחיל לימודו ולבססו על השילוב הזה. משכילי דורנו חותמי פאשקעווילן מנסים להרעיל אותנו בגישה חדשה זו שכוונת רש"י הוא לבאר הפשט הפשוט ואין לו שום כוונה או יעד לשלב התושבע"פ עם התושב"כ, ז.א. שאנשים כאלו אינם מבינים את רב ערכו של שילוב תושבע"פ עם התושב"כ, ודימו היות אהיה כמוך שגם רש"י גררו בטעות משכילית כזה.

כולנו למחאה! טוסטוס לא יעבור!

מהודעה להודעה הסגנון מתבהם יותר.

כבר טחנו הכל, והמו"ל בטפשותו ובחוסר רגישותו הביא הכל על עצמו. וכל החקירות העמוקות מהו פשוט ומהו דרש, אליבא דרש"י ואליבא דר"י בכור שור אינן נוגעות ואינן פוגעות. ואין צורך לכפול את הדברים בטח ובטח אחרי שהספרים כמות שהם נגנזים תודה לא'ל יתברך.

אגב, בשבת חשבתי אולי המו"ל הביא את פירושו של האבע"ז על הפסוק ארדה נא ואראה וכו', סו"ס הוא הכי מכוון ל'פשט'. רח"ל מהאי דעתא. אם לא הביא, כנראה ידע לעגל פינות כשצריך...

הערת אגב. בלי שום קשר לדיון הנוכחי, ובלי להביע דעה על החומש עצמו.

הפורומים האינטרנטיים החרדיים (לא רק "הפורום ההוא" שהזכיר תוכן*) מלאים אנשים שהדעות שלהם הן בדיוק התגלמות החששות של הרבנים.
האנשים הללו נמצאים כבר הרחק הרחק מהדקויות שעליהן ניטשות המלחמות.
כמובן שלא מצופה מאנשים כאלו לנסות להבין את טעם האוסרים.
הרי הם אוחזים כבר בשלבים הבאים, ומבחינתם זה כשר וישר...

פשש"מ: מהם השרויים כאן ומלמדים זכות על המפעל, שכתבו בעבר דברי מינות ממש שהיה מן הצורך למוחקם

[ליטוואק פון בודאפעסט]

א. הסגנון לא אמור להיות הנידון.
ב. לא טחנו כלום. צופה_ומביט כתב את דעתו ללא שום מקור או ראיה. ולא הביא כלל את מה שלימדונו (ובאמת כן מבואר ברא"ש ברכות פ"ק למעיין) שלימוד רש"י הוא השילוב בין תושב"כ לתושבע"פ.
ג. אינני מכיר את המו"ל, וכנראה כבודו יש לו איזה עבר אתו ומצא בע"ח מקום לגבות את חובו. לי יש בעיא עם הוצאת 'לשם', על השו"ע שהוציאו מלא טעיות כרימון. אבל זה לא קשור לכאן.
ד. אם כוונתכם לפורום 'בית ועד לחכמים', שמעתי עליה ומעודי לא נחשפתי אליה. כך כי עכ"פ אני לא האשם בזה.

[איש_ספר]

אין טעם להמשיך עם הפינג פונג הזה.
רק אציין כי איני מכיר את המו"ל כלל, ואדרבה, היה לי רושם קל בעבר שמדובר באיש אדיב ונעים במיוחד.
המעשה שעשה הוא מעשה טפשי, והתוצאות מדברות בעדן.
וכמו שחידד כאן הרב דרומי, הנידון אך ורק לגופו של חיבור ומגמתו ולא שום דבר אחר.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

ברור ש'אין טעם' להמשיך. כאשר מביאים סברות כרס, יש טעם בכרס. מיד כשמביאים רא"ש, נעלמו כל הטעמים.

בקיצור, המקורות הבאתי, והרוח והריח הם אתך. שיבושם לך הריח ולא יפזרנו הרוח.

[מקדש מלך]

.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

והקושיא מתחדדת, למה חיכו עד שהבאתי את דברי הרא"ש? למה לא שתקו מיד?

[מקדש מלך]

.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

שתתברך בכל מילי דמיטב, מתוך נהורא מעליא ובריות גופא לאורך ימים ושנים.

[מקדש מלך]

.

[זאב ערבות]

ד. אם כוונתכם לפורום 'בית ועד לחכמים', שמעתי עליה ומעודי לא נחשפתי אליה. כך כי עכ"פ אני לא האשם בזה.

הרב אי"ס כתב זאת בהודעה מעליך: פשש"מ: מהם השרויים כאן ומלמדים זכות על המפעל, שכתבו בעבר דברי מינות ממש שהיה מן הצורך למוחקם

כך שלא צריך להיות חשוף אליה ישירות (משמע להיות נמנה בין חבריה) בכדי לקרוא את דבריהם ולהחשף לדעותיהם הפזורות בפורום הזה תחת ניקים שונים (לרובם יש יותר מניק אחד), ואחד התחביבים החביבים עליהם הוא לצטט דברים הנכתבים כאן ולדסקס אותם. בקיצור, חכמים הזהרו בדבריכם!

[זאב ערבות]

קונטרס ויבינו במקרא, מאמר יסודי על סדר לימוד וביאור המקרא... ובעניין ספר פשוטו של מקרא (עשיתי חיפוש ולא ראיתי שהועלה עדיין)

[אראל]

קונטרס ויבינו במקרא, מאמר יסודי על סדר לימוד וביאור המקרא... ובעניין ספר פשוטו של מקרא (עשיתי חיפוש ולא ראיתי שהועלה עדיין)

מי הכותב?

[זאב ערבות]

כשאני מעלה קובץ כלשהו בפורום, אני מצרף בדרך כלל אי אלו פרטים ביבליוגרפיים הידועים לי, ואם לא מצורפים פרטים אז לא ידוע. זה קורא בדרך כלל כשנשלחים קבצים ללא פרטים כפי שנשלח הקונטרס הנ"ל, ואם יש למישהו ידיעה, נשמח לדעת.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

הרבי מגור = **** אשמאי.

מענין, כאשר יש חשש שמא ספר מסוים יעקור את לימוד חורש"י, למרות שנדפס שם על הדף, נזעקים כולם על כבודו של רש"י, והותר דמו וכל הדרכים האלו בו, מותר לקרות לו טפש ואפיקורס, ובאמת אין שום דינים בין אדם לחבירו עליו, ואין שום כבוד התורה על התורה שכתב והדפיס. טעון שריפה ותו לא.
כאשר קם לו אחד ובידים עקר את לימוד (הביאור השני שב)רש"י, תוספות, רמב"ן, רשב"א, ר"ן, רא"ש, רי"ף, רמב"ם, טור ב"י, שו"ע, ש"ך ט"ז סמ"ע, קצות נתיבות, כרתי ופלתי ואורים ותומים, ובאמת כל הראשונים והאחרונים, ועוד נזעקים לכבודו?! מאי אולמיה האי מהאי?

[מקדש מלך]

הרבי מגור = **** אשמאי.

מענין, כאשר יש חשש שמא ספר מסוים יעקור את לימוד חורש"י, למרות שנדפס שם על הדף, נזעקים כולם על כבודו של רש"י, והותר דמו וכל הדרכים האלו בו, מותר לקרות לו טפש ואפיקורס, ובאמת אין שום דינים בין אדם לחבירו עליו, ואין שום כבוד התורה על התורה שכתב והדפיס. טעון שריפה ותו לא.
כאשר קם לו אחד ובידים עקר את לימוד (הביאור השני שב)רש"י, תוספות, רמב"ן, רשב"א, ר"ן, רא"ש, רי"ף, רמב"ם, טור ב"י, שו"ע, ש"ך ט"ז סמ"ע, קצות נתיבות, כרתי ופלתי ואורים ותומים, ובאמת כל הראשונים והאחרונים, ועוד נזעקים לכבודו?! מאי אולמיה (תרתי משמע) האי מהאי? למה אין כבודו של ת"ח כמו הרב א.ה. יקר לפחות כמו אדמו"ר יורש? ולמה כותבי ספר חשוב כזה לא מגיע להם מה שמגיע לבעל הון?

באמת לא ברור לי למה אתה מתעקש להוציא מליבו של אחרון הפתיים שעלול לחשוב שיש שמץ של דיון עניני בלחצים שאתה פורק כאן.
אבל זה מצוין. כך ייטב גם עבורך...

[דרומי]

אני מצטרף לדברי הרב מק"מ שטענותיו של הרב ליטוואק כאן מביעות חוסר הבנה מוחלט.

והייתי מבקש להוסיף כמה מלים על חובת המחאה בענינים כאלו.

בוא ונחשוב שעוד זמן מה יוצא חומש חדש שישמיטו ממנו לגמרי את פירוש רש"י, והביאו רק את הרשב"ם והאבן עזרא (חלילה).

עכשיו יבואו רבים וימחו, איך עושים כזה דבר וכו' וכו'.

יבואו אחרים כנגדם ויאמרו, נו, מה אתם עושים ענין. הרי לפני זמן יצא חומש בהסכמת הבד"צ עם פירוש 'פשוטו של מקרא', שאינו מיוסד על רש"י, והכל עבר בשקט.

ונכון ששמה היה גם מדור מיוחד לרש"י, אבל הרי הכותרת 'פשוטו של מקרא' היתה דוקא למפרשים האחרים, ובכל זאת החומש התקבל. אז מה הרעש אם עכשיו מוציאים את ה'פשוטו של מקרא' לבד בלי הרש"י.

ובכן, כדי שלא יטענו טענה זו אז, אנו מקדימים ומוחים כבר עכשיו. שלא יגידו שהחומש הזה התקבל וימשיכו הלאה במדרון החלקלק.

[לדעתי העניה גם החומש הנוכחי מספיק בעייתי, אבל אני מנסה להסביר גם לאלו ה'מתנדנדים' למה חשוב שיצא קול זעקה בכל שינוי כגון דא].

[כשתילי זיתים]

ואחר שידפיסו האבן עזרא בלי רש"י, אז יתדרדו וידפיסו אבן עזרא בלי חומש! יתחילו להדפיס פירושים על התורה כספר בפני עצמו חס וחלילה, ומי יודע מה עוד! אני כבר ראיתי בחנויות הספרים ובבתי כנסיות ספרים כאלו על התורה, כמו אור החיים, כלי יקר וכו' בלי רש"י, לכאורה כדאי לשרוף כולם, יחד עם החנות.

[דרומי]

אין שום בעיה בהדפסת ספרים בפני עצמם, כפשוט. הדיון הוא על צורת החומש שנתקבלה בעם ישראל כולו - חומש עם רש"י.

אגב, אפילו 'דעת מקרא' השכילו שצריך להביא גם את רש"י (לא בנ"ך, רק בחומש).

[ליטוואק פון בודאפעסט]

אני מצטרף לדברי הרב מק"מ שטענותיו של הרב ליטוואק כאן מביעות חוסר הבנה מוחלט.

והייתי מבקש להוסיף כמה מלים על חובת המחאה בענינים כאלו.

בוא ונחשוב שעוד זמן מה יוצא חומש חדש שישמיטו ממנו לגמרי את פירוש רש"י, והביאו רק את הרשב"ם והאבן עזרא (חלילה).

עכשיו יבואו רבים וימחו, איך עושים כזה דבר וכו' וכו'.

יבואו אחרים כנגדם ויאמרו, נו, מה אתם עושים ענין. הרי לפני זמן יצא חומש בהסכמת הבד"צ עם פירוש 'פשוטו של מקרא', שאינו מיוסד על רש"י, והכל עבר בשקט.

ונכון ששמה היה גם מדור מיוחד לרש"י, אבל הרי הכותרת 'פשוטו של מקרא' היתה דוקא למפרשים האחרים, ובכל זאת החומש התקבל. אז מה הרעש אם עכשיו מוציאים את ה'פשוטו של מקרא' לבד בלי הרש"י.

ובכן, כדי שלא יטענו טענה זו אז, אנו מקדימים ומוחים כבר עכשיו. שלא יגידו שהחומש הזה התקבל וימשיכו הלאה במדרון החלקלק.

[לדעתי העניה גם החומש הנוכחי מספיק בעייתי, אבל אני מנסה להסביר גם לאלו ה'מתנדנדים' למה חשוב שיצא קול זעקה בכל שינוי כגון דא].

מה קשר בין זה לזה? מי יביא ראיה מהסכמת הבד"ץ על ספר פשוטו של מקרא שמזה נבין שמותר להדפיס אבן עזרא ללא רש"י? מה ענין שמיטה אצל הר סיני? ומה באמת הבעיא להדפיס אבן עזרא ללא רש"י? אם יש בעיא, מה יהיה הראיה מזה?

ועוד, למה כ"ז לא היה קיים כאשר הפסיקו ללמוד תוספות בישיבות גור? למה לא פוחדים שאחרים יפסיקו ללמוד גמרא וילמדו שטיינזאלץ בטענה זו?

[דרומי]

אכן אין שום בעיה בכלום, הכל מותר לך הכל מחול לך כו', וכבר אמרו הלצים שבאמריקה הכל כשר, הכל פרווה והכל מזונות...

[גימפעל]

אני מצטרף לדברי הרב מק"מ שטענותיו של הרב ליטוואק כאן מביעות חוסר הבנה מוחלט.

והייתי מבקש להוסיף כמה מלים על חובת המחאה בענינים כאלו.

בוא ונחשוב שעוד זמן מה יוצא חומש חדש שישמיטו ממנו לגמרי את פירוש רש"י, והביאו רק את הרשב"ם והאבן עזרא (חלילה).

עכשיו יבואו רבים וימחו, איך עושים כזה דבר וכו' וכו'.

יבואו אחרים כנגדם ויאמרו, נו, מה אתם עושים ענין. הרי לפני זמן יצא חומש בהסכמת הבד"צ עם פירוש 'פשוטו של מקרא', שאינו מיוסד על רש"י, והכל עבר בשקט.

ונכון ששמה היה גם מדור מיוחד לרש"י, אבל הרי הכותרת 'פשוטו של מקרא' היתה דוקא למפרשים האחרים, ובכל זאת החומש התקבל. אז מה הרעש אם עכשיו מוציאים את ה'פשוטו של מקרא' לבד בלי הרש"י.

ובכן, כדי שלא יטענו טענה זו אז, אנו מקדימים ומוחים כבר עכשיו. שלא יגידו שהחומש הזה התקבל וימשיכו הלאה במדרון החלקלק.

[לדעתי העניה גם החומש הנוכחי מספיק בעייתי, אבל אני מנסה להסביר גם לאלו ה'מתנדנדים' למה חשוב שיצא קול זעקה בכל שינוי כגון דא].

הטענות נהיות יותר קלושות מרגע לרגע,
כבר לא כפירה ואפיקורסיות זה כבר לא השמטת רש"י זה כבר נשאר רק גזירה שמא ילמדו ממנו

[דרומי]

בעיניך הטענות היו קלושות מתחילתן, משום שכנראה אתה מכיר את המחבר.

אני לא ירושלמי ואין לי שמץ של מושג על זהות המחבר והשתייכותו העדתית והיא לא מעניינת אותי בכהוא זה.

מה שמעניין אותי כן הוא מה שכתבתי, ומה שכתבתי בתגובה האחרונה נועד לחזק יותר את אלו שקשה להם לראות בעיה במשהו שכבר הודפס, משום מה, וחסים על הנייר ומנסים ללמד עליו זכות בכל דרך.

[גימפעל]

בעיניך הטענות היו קלושות מתחילתן, משום שכנראה אתה מכיר את המחבר.

אני לא ירושלמי ואין לי שמץ של מושג על זהות המחבר והשתייכותו העדתית והיא לא מעניינת אותי בכהוא זה.

מה שמעניין אותי כן הוא מה שכתבתי, ומה שכתבתי בתגובה האחרונה נועד לחזק יותר את אלו שקשה להם לראות בעיה במשהו שכבר הודפס, משום מה, וחסים על הנייר ומנסים ללמד עליו זכות בכל דרך.

הטענות על שטיינזלץ היו הרבה יותר חזקות,

[זאב ערבות]

אין שום בעיה בהדפסת ספרים בפני עצמם, כפשוט. הדיון הוא על צורת החומש שנתקבלה בעם ישראל כולו - חומש עם רש"י.

אגב, אפילו 'דעת מקרא' השכילו שצריך להביא גם את רש"י (לא בנ"ך, רק בחומש).

חומש עם פירוש אבן עזרא... מכון פרי עץ חיים ירושלים תשס"ח... חיפשתי את רש"י ולא מצאתי

[זאב ערבות]

אכן אין שום בעיה בכלום, הכל מותר לך הכל מחול לך כו', וכבר אמרו הלצים שבאמריקה הכל כשר, הכל פרווה והכל מזונות...

החומש נשוא האשכול הוא תוצרת ארץ הקודש, שוטנשטיין זה תוצרת אמריקה... גם עוז והדר זה תוצרת אמריקה. לא זכור לי סקנדלים מהסוג הזה בספרי הליצנים של אמריקה לעומת ספרים מסוג מסכת עוקצין בתרא שכתב איזה לץ אחד בארץ...

[גימפעל]

דעת תורה בענין פשוטו של מקרא מרבני ארה"ב

מישהו אמר לי שמבין החותמים ישנם שלומדים לימודי חול בישיבותיהם,
אני לא מכיר את השמות ואיני יודע האם השמועה הזו נכונה.