פורום אוצר החכמה

איש_ספר כתב:בכמה הודעות באשכול ארוך ומלא זה, נזכר קונטרס "ויבינו במקרא", וכמה מהכותבים ביקשו לדעת עניינו.

ובכן, הנה הקונטרס:

קונטרס 'ויבינו במקרא' - מוכן לדפוס.pdf

מדוע לא עשו חיפוש? כבר העליתי את הקונטרס כאן viewtopic.php?f=7&t=20852&start=840#p777096

איש_ספר כתב:בכמה הודעות באשכול ארוך ומלא זה, נזכר קונטרס "ויבינו במקרא", וכמה מהכותבים ביקשו לדעת עניינו.

ובכן, הנה הקונטרס:

קונטרס 'ויבינו במקרא' - מוכן לדפוס.pdf

יש להעיר שהרידב"ז שציין בהערה י"ד מכוון לדרך הלימוד שחידש רבינו חיים הלוי איש בריסק.

מה פשר ההשוואה ל'עוז והדר' - לא בדקתי לעומק, אבל אם נניח שגם 'עוז והדר' טעו, מה זה אומר?

תלי תניא בדלא תניא...

ואדרכן מילתא, שבעת האלימות שהיתה בירות"ו באייר תשפ"ב, נופף כאן אחד הניקים שליט"א בטענה מעניינת, שכבר היו ימים במחלוקת של סדיגורא מול צאנז...
ואני הקטן 'מעיז' לשאול: וכי מי מעיד לנו שרבני סדיגורא או צאנז לפני מאה שנה לא עשו טעויות פה ושם?
ואולי באמת היו גם שהתחרטו על מעשים מסויימים?

בקיצור: אם יש לך מה לומר לגופו של ענין בבקשה, אולם אין שום 'ראיה ניצחת' מזה שעוד מישהו עשה כן.

הרב דרומי, אני מתפלא עליך, פיקח שכמותך לא מבין מה הטענה כאן?
הטענה פשוטה: מדוע לא יוצאים בקול מחאה והרעשת עולמות וטענת משכילוּת ואפיקורסות על חומש עוז והדר, אם הוא עשוי באותה מתכונת כמו חומש פשש"מ, ואף יצאו לאור בסמיכות זה לזה.
ועכ"פ [לא בדקתי] אם מובאים בו אותם פירושים שהובאו כדוגמאות לקלקול שבחומש פשש"מ.
ועד כדי כך שלחומש פשש"מ גזרו ואמרו שלא יועילו לו שום תיקון - כלומר שלא תלו את הבעיה רק בשמו ובמיקום פירש"י על הדף, אלא בגוף הליקוט/פירוש.

ברגע שיש חומש באותה מתכונת, מהוצאה ידועה, שלא יוצאים נגדו - כאן זה מתחיל להיות מעניין.
ומראה שדברים אינם כמו שהם. ולפחות שיש עוד צדדים לסוגיא.

זאב ערבות כתב:

איש_ספר כתב:בכמה הודעות באשכול ארוך ומלא זה, נזכר קונטרס "ויבינו במקרא", וכמה מהכותבים ביקשו לדעת עניינו.

ובכן, הנה הקונטרס:

קונטרס 'ויבינו במקרא' - מוכן לדפוס.pdf

מדוע לא עשו חיפוש? כבר העליתי את הקונטרס כאן viewtopic.php?f=7&t=20852&start=840#p777096

לא ראיתי ועמך הסליחה.
אכן הקונטרס שהעלית הוא טיוטה ולא באו בו כל מכתבי ההסכמה שיש בקובץ המעודכן שעלה עכשיו.

לגבי החומש של עו"ה ומה בינו לבין חומש פשש"מ, אולי באמת יש כאן מי שמכיר את שני הפירושים ויכול לתאר את הדמיון והשוני שבין הפירושים. ההשערות שעלו כאן, נראות לי מופרכות לגמרי. לפחות לגבי כמה מהאנשים היותר קולניים שאני מכיר, אין להם שום סנטימנט לעו"ה, לחלוטין לא, ואדרבה וכו'. במידה ואכן אין שוני מהותי בין הפירושים, בהחלט יתכן שהצלחתו של חומש פשש"מ, עממיותו והתפשטותו, היא גם שהיתה בעוכריו. וכמובן יש להוסיף לזה את השם פשש"מ על כל המשמעות הטעונה שיש לו. (לשבר את האוזן: לפני כמה שנים מישהו הוציא בהוצאה חדשה ונאה חמישה חומשי תורה עם פירושו של יש"ר, פירוש מלא מינות מן הסתם. היה אפשר לראות את החומש הזה בחנויות ספרים "חרדיות" לגמרי, כאלה שמחזיקות מלאי גדול ורחב של ספרים. איש לא דיבר, כי איש גם לא קנה...).

איש_ספר כתב:לא ראיתי ועמך הסליחה.
אכן הקונטרס שהעלית הוא טיוטה ולא באו בו כל מכתבי ההסכמה שיש בקובץ המעודכן שעלה עכשיו.

אדרבא, כעת אני צריך להתנצל שלא השוויתי בין המהדורות, או שמא הקובץ שהעליתי הוא עותק מצונזר

איש_ספר כתב:לגבי החומש של עו"ה ומה בינו לבין חומש פשש"מ, אולי באמת יש כאן מי שמכיר את שני הפירושים ויכול לתאר את הדמיון והשוני שבין הפירושים. ההשערות שעלו כאן, נראות לי מופרכות לגמרי. לפחות לגבי כמה מהאנשים היותר קולניים שאני מכיר, אין להם שום סנטימנט לעו"ה, לחלוטין לא, ואדרבה וכו'. במידה ואכן אין שוני מהותי בין הפירושים, בהחלט יתכן שהצלחתו של חומש פשש"מ, עממיותו והתפשטותו, היא גם שהיתה בעוכריו. וכמובן יש להוסיף לזה את השם פשש"מ על כל המשמעות הטעונה שיש לו. (לשבר את האוזן: לפני כמה שנים מישהו הוציא בהוצאה חדשה ונאה חמישה חומשי תורה עם פירושו של יש"ר, פירוש מלא מינות מן הסתם. היה אפשר לראות את החומש הזה בחנויות ספרים "חרדיות" לגמרי, כאלה שמחזיקות מלאי גדול ורחב של ספרים. איש לא דיבר, כי איש גם לא קנה...).

כפי הנראה מהתרשמותי, הפולמוס התחיל כשהגר"ש דויטש דרש נגד הפירוש, ומשם עלה וגידל. וכל הקולניים בשיפולי גלימיה אוחזים.
וא"כ השאלה היא רק, מי הראה את הפירוש והבעיות עמו להגר"ש מתחילה. ובהחלט יתכן שהיה אחד מאנשי עו"ה.

גימפעל כתב:היום הצצתי ב'מקרא מפורש' של עוז והדר על הפסוק והיה בענני ענן הם מביאים את הרד"ק של ענן שמוריד גשם.

מעוז והדר מהדורת שפה ברורה

אינו תחת ידי כעת חומש בראשית ממקרא מפורש

מגופת חבית כתב:

גימפעל כתב:היום הצצתי ב'מקרא מפורש' של עוז והדר על הפסוק והיה בענני ענן הם מביאים את הרד"ק של ענן שמוריד גשם.

מעוז והדר מהדורת שפה ברורה

rm12022022.jpg

אינו תחת ידי כעת חומש בראשית ממקרא מפורש

זו נקרא הטעיה אתה מביא ראיה מספר אחר.

בחומש 'מקרא מפורש' של עוז והדר ההנחיה הייתה שהפירוש על התורה מבוסס על רש"י, ובהערות מביאים דברים נוספים.
אני מבין שבחומש פשש"מ זה לא כך.
[אינני מתנגד כלל לחומש פשש"מ. להפך. אני רק מציין את ההבדל ביניהם].

אגב, בהסכמתו של הרב מנשה פילאפף לקונטרס הנ"ל כתב גם נגד חומש מקראות גדולות המבואר עוז והדר:

ב"פשוטו של מקרא" בסדר שמות הביאו רבות פעמים פירושים זרים מאותו "אב"ע הקצר" שהדפיסו המשכילים, וכן שרי ליה מארי' למדפיסי המקראות גדולות עוז והדר המבואר שהדפיסו בסוף סדר שמות את כל ה"אב"ע הקצר" עם הדיעות הכוזבות, והכשילו את הרבים בספרים שנדפסו על ידי המשכילים רח"ל, ובעוונתינו הרבים החומשים האלה נמצאים כהיום בהרבה בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכמעט אין פוצה ומצפצף בדורינו דור עני.

תורת המן כתב:

איש_ספר כתב:לגבי החומש של עו"ה ומה בינו לבין חומש פשש"מ, אולי באמת יש כאן מי שמכיר את שני הפירושים ויכול לתאר את הדמיון והשוני שבין הפירושים. ההשערות שעלו כאן, נראות לי מופרכות לגמרי. לפחות לגבי כמה מהאנשים היותר קולניים שאני מכיר, אין להם שום סנטימנט לעו"ה, לחלוטין לא, ואדרבה וכו'. במידה ואכן אין שוני מהותי בין הפירושים, בהחלט יתכן שהצלחתו של חומש פשש"מ, עממיותו והתפשטותו, היא גם שהיתה בעוכריו. וכמובן יש להוסיף לזה את השם פשש"מ על כל המשמעות הטעונה שיש לו. (לשבר את האוזן: לפני כמה שנים מישהו הוציא בהוצאה חדשה ונאה חמישה חומשי תורה עם פירושו של יש"ר, פירוש מלא מינות מן הסתם. היה אפשר לראות את החומש הזה בחנויות ספרים "חרדיות" לגמרי, כאלה שמחזיקות מלאי גדול ורחב של ספרים. איש לא דיבר, כי איש גם לא קנה...).

כפי הנראה מהתרשמותי, הפולמוס התחיל כשהגר"ש דויטש דרש נגד הפירוש, ומשם עלה וגידל. וכל הקולניים בשיפולי גלימיה אוחזים.
וא"כ השאלה היא רק, מי הראה את הפירוש והבעיות עמו להגר"ש מתחילה. ובהחלט יתכן שהיה אחד מאנשי עו"ה.

אין צורך לקונספירציות וחבל להשמיץ סתם את עו"ה.
הגר"ש דויטש סבר תחילה, בהתאם לנאמר מאחורי השער, שמעשה הפירוש הוא מעשי ידיו להתפאר של הרב אורי הולצמן וממילא מביא בכנפיו את רוח בית המדרש הגר"א. אחר כך הובהר לו שתפקידו של הרב הולצמן שולי וזניח, אבל משנה לא זזה ממקומה וטענות שנודעו לא נתבדו. כל זה נידון היטב בשני העמודים הראשונים של האשכול הנוכחי.

צופה_ומביט כתב:אגב, בהסכמתו של הרב מנשה פילאפף לקונטרס הנ"ל כתב גם נגד חומש מקראות גדולות המבואר עוז והדר:

ב"פשוטו של מקרא" בסדר שמות הביאו רבות פעמים פירושים זרים מאותו "אב"ע הקצר" שהדפיסו המשכילים, וכן שרי ליה מארי' למדפיסי המקראות גדולות עוז והדר המבואר שהדפיסו בסוף סדר שמות את כל ה"אב"ע הקצר" עם הדיעות הכוזבות, והכשילו את הרבים בספרים שנדפסו על ידי המשכילים רח"ל, ובעוונתינו הרבים החומשים האלה נמצאים כהיום בהרבה בתי כנסיות ובתי מדרשות, וכמעט אין פוצה ומצפצף בדורינו דור עני.

אבע"ז הקצר הוא חיבור של משכילים?
או שהוא חיבור של האבע"ז שהדפיסו המשכילים?
מה עומד מאחורי דבריו?

תראה שם בדבריו מה הוא כותב לפני הקטע הזה.

היכונו למערכה הבאה.
איסור ללמוד בחומש רש"י כפשוטו...

אם כבר העלו את הדיון על 'מקרא מפורש' (שתכלית, אם הבעיה בפש"מ היא שמו החצוף, גם 'מקרא מפורש' מכוון לאותה נקודה בדיוק), יש טעם לדון גם באוצר מפרשי הפשט (גם שם חצוף במיוחד, באותו קו מחשבה) שמלקט רק את רסיסי "הפשט" מתוך כל הפרשנים וכן בדרך שהוא מציג אותם. אלא מאי, למכון ירושלים יש גב הרבה יותר חזק והגברדיה השולטת שם היא לא איזה ירושליימער מסכן שאינו יודע מימינו ומשמאלו.
ואגב, לפני כמה שנים יצא פירוש בהוצאת "שי למורא", על דרך "יסוד מלכות" - שורה של פירוש באות מוקטנת מתחת לשורת המקרא. אינו באוצר ואינני זוכר את שמו של הפירוש. גם בציציותיו יש לפשפש בבהילות.

החוזר כתב:אם כבר העלו את הדיון על 'מקרא מפורש' (שתכלית, אם הבעיה בפש"מ היא שמו החצוף, גם 'מקרא מפורש' מכוון לאותה נקודה בדיוק), יש טעם לדון גם באוצר מפרשי הפשט (גם שם חצוף במיוחד, באותו קו מחשבה) שמלקט רק את רסיסי "הפשט" מתוך כל הפרשנים וכן בדרך שהוא מציג אותם. אלא מאי, למכון ירושלים יש גב הרבה יותר חזק והגברדיה השולטת שם היא לא איזה ירושליימער מסכן שאינו יודע מימינו ומשמאלו.
ואגב, לפני כמה שנים יצא פירוש בהוצאת "שי למורא", על דרך "יסוד מלכות" - שורה של פירוש באות מוקטנת מתחת לשורת המקרא. אינו באוצר ואינני זוכר את שמו של הפירוש. גם בציציותיו יש לפשפש בבהילות.

התבלבלת בין שני חומשים "אוצר מפרשי הפשט" הוא של הרב אפרים גרינבוים מירושלים, ו"אוצר מפרשי התורה" זה של מכון ירושלים.
הסבר למה כוונתך כדי שנוכל לדון בדברים

גימפעל כתב:

מגופת חבית כתב:

גימפעל כתב:היום הצצתי ב'מקרא מפורש' של עוז והדר על הפסוק והיה בענני ענן הם מביאים את הרד"ק של ענן שמוריד גשם.

מעוז והדר מהדורת שפה ברורה

rm12022022.jpg

אינו תחת ידי כעת חומש בראשית ממקרא מפורש

זו נקרא הטעיה אתה מביא ראיה מספר אחר.

זה לא ממש הטעיה זה אותו חומש רק בלי ההערות המורחבות (הפשט שכתוב בחומש מתבסס על פשט זה)

עקביה כתב:בחומש 'מקרא מפורש' של עוז והדר ההנחיה הייתה שהפירוש על התורה מבוסס על רש"י, ובהערות מביאים דברים נוספים.
אני מבין שבחומש פשש"מ זה לא כך.
[אינני מתנגד כלל לחומש פשש"מ. להפך. אני רק מציין את ההבדל ביניהם].

כפי שכתבנו לעוז והדר יש עוד חומש "שפה ברורה" שהוא ביאור על פי הפשט (ואולי אף 'גרוע' יותר מכיון שבחומש זה הוא אינו מציין את מקורותיו)
אגב, ישנו עוד חומש בשם "שימה בפיהם" (ישנו באוצה"ח), שאף הוא מבאר על דרך הפשט, אך כמובן עם מקורות ובעיקר מתבסס על רש"י

האויצרניק כתב:

החוזר כתב:אם כבר העלו את הדיון על 'מקרא מפורש' (שתכלית, אם הבעיה בפש"מ היא שמו החצוף, גם 'מקרא מפורש' מכוון לאותה נקודה בדיוק), יש טעם לדון גם באוצר מפרשי הפשט (גם שם חצוף במיוחד, באותו קו מחשבה) שמלקט רק את רסיסי "הפשט" מתוך כל הפרשנים וכן בדרך שהוא מציג אותם. אלא מאי, למכון ירושלים יש גב הרבה יותר חזק והגברדיה השולטת שם היא לא איזה ירושליימער מסכן שאינו יודע מימינו ומשמאלו.
ואגב, לפני כמה שנים יצא פירוש בהוצאת "שי למורא", על דרך "יסוד מלכות" - שורה של פירוש באות מוקטנת מתחת לשורת המקרא. אינו באוצר ואינני זוכר את שמו של הפירוש. גם בציציותיו יש לפשפש בבהילות.

התבלבלת בין שני חומשים "אוצר מפרשי הפשט" הוא של הרב אפרים גרינבוים מירושלים, ו"אוצר מפרשי התורה" זה של מכון ירושלים.
הסבר למה כוונתך כדי שנוכל לדון בדברים

הצדק איתך. התבלבלתי בין סדרת ספריו של ר' נפתלי (!) גרינבוים ז"ל לבין הסדרה של מכון ירושלים. ואכן, בשמה של הסדרה של מכון ירושלים אין לכאורה פגם, אבל אולי בעיון מדוקדק ניתן יהיה למצוא פגם במגמתה ובכוונת היצירה.

החוזר כתב:אין צורך לקונספירציות וחבל להשמיץ סתם את עו"ה.
הגר"ש דויטש סבר תחילה, בהתאם לנאמר מאחורי השער, שמעשה הפירוש הוא מעשי ידיו להתפאר של הרב אורי הולצמן וממילא מביא בכנפיו את רוח בית המדרש הגר"א. אחר כך הובהר לו שתפקידו של הרב הולצמן שולי וזניח, אבל משנה לא זזה ממקומה וטענות שנודעו לא נתבדו. כל זה נידון היטב בשני העמודים הראשונים של האשכול הנוכחי.

פשש"מ/מקרא מפורש: אין צורך לקונספירציות שלכם, יש לי אחת נוחה יותר, ועוד, למה "סתם להשמיץ את עו"ה", אם אפשר להכפיש במדויק את הגר"ש דויטש?!

החוזר כתב:

האויצרניק כתב:

החוזר כתב:אם כבר העלו את הדיון על 'מקרא מפורש' (שתכלית, אם הבעיה בפש"מ היא שמו החצוף, גם 'מקרא מפורש' מכוו

התבלבלת בין שני חומשים "אוצר מפרשי הפשט" הוא של הרב אפרים גרינבוים מירושלים, ו"אוצר מפרשי התורה" זה של מכון ירושלים.
הסבר למה כוונתך כדי שנוכל לדון בדברים

הצדק איתך. התבלבלתי בין סדרת ספריו של ר' נפתלי (!) גרינבוים ז"ל לבין הסדרה של מכון ירושלים. ואכן, בשמה של הסדרה של מכון ירושלים אין לכאורה פגם, אבל אולי בעיון מדוקדק ניתן יהיה למצוא פגם במגמתה ובכוונת היצירה.

ור' נפתלי גרינבוים מצהיר בפתח פירושו http://www.zolsefer.co.il/%D7%90%D7%95% ... D7%A8.html


הסדרה אוצר מפרשי הפשט על התורה כוללת ליקוט מדרשי חז"ל ופירושים וביאורים שונים מהקדמונים הראשונים ועד לאחרונים כדוגמת המלבי"ם המפרשים את פשוטו של מקרא.

מתוך ההקדמה לסדרת אוצר מפרשי הפשט:

זכה דורנו למוחות מתחדדים זה בזה, תלמידי חכמים גורסים בפלפולים גג על גג, חוקרים בסברות
ודורשים בדרשות, רומזים ברמזים ואף בסודות התורה אינם מושכים ידיהם, מכל הפסיפס הנעלה
של הפרד"ס כמעט נעדר, רק דרך הפשט. בקרן זוית הוא מונח.
״פשוטו של מקרא״ ממתין ללומדים נוספים, אשר ישקדו ילמדו ויבינו - מהו ?
לפונדק אחד התכנסו ובאו גדולי מפרשי הפשט, בעיקר קדמונינו הראשונים, אך גם מהאחרונים
כדוגמת המלבי״ם ועוד לא משכנו ידינו.
בילקוט אוצר מפרשי הפשט נאספו בקצירת האומר ובנגיעה קלה, דברי המפרשים המפורסמים, אשר נתקבלו על ידי כלל ישראל, על מנת לזכות את דורנו (דור הקיצורים והמסרים) בלימוד השער של הפרד"ס. פרושים אשר בעבר היו נחלת הכלל, כי הרי ״אין מקרא יוצא מידי פשוטו״. (שבת סג)

כנראה בדור הקודם אנשים כמור' שלום דובער שטיינברג בעל באר המקראור' נפתלי גרינבוים בעל אוצר פשוטו של מקרא
לא זכו לדעת את ההשקפה הטהורה כמו שנכתבה בקונטרס ויבינו במקרא שפירוש רש"י הוא הוא פשוטו של מקרא.

החוזר כתב:שמה של הסדרה של מכון ירושלים אין לכאורה פגם, אבל אולי בעיון מדוקדק ניתן יהיה למצוא פגם במגמתה ובכוונת היצירה.

תגיד, אתה אמיתי? השלב הבא יהיה לחפש בעיון מדוקדק פגם בחומש מקראות גדולות?
לא יאומן.

ומשהו שקבלתי לכבוד שבת קודש:

מתוך הפירוש על פרשת ויכולו:

חומש פשוטו של מקרא כתב: וְכָל צְבָאָם – הֵם וְכָל פְּרָטֵיהֶם, כָּל בְּרִיוֹתֵיהֶם הַכְּלוּלִים בָּהֶם. צְבָא הַשָּׁמַיִם הֵם הַמְּאוֹרוֹת, הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים. כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב (דברים ד, יט) 'וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם'; וּצְבָא הָאָרֶץ הֵם כָּל מִינֵי הַצְּמָחִים וּבַעֲלֵי הַחַיִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ, כּוֹלֵל הָאָדָם. וּבִכְלָל מַשְׁמָעוּת הָאָרֶץ, גַּם הַיָּם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ [כִּי הָאָרֶץ וְהַיָּם הֵם כַּאֲגוּדָה אֶחָת (א"ע)] (עפ"י רמב"ן).

והנה דברי רמב"ן:

רמב"ן כתב: ו"צבא השמים" שני המאורות והכוכבים הנזכרים כענין וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם (דברים ד יט) גם יכלול השכלים הנבדלים כענין רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו וגו' (מלכים א כב יט) וכן יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם (ישעיהו כד כא) והנה בכאן רמז על יצירת המלאכים במעשה בראשית וכן נפשות האדם צבא השמים הנה

הה"ד ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני וגו'...

לא יודע איך השתרבב לכאן החומש של הרה"צ רבי נפתלי גרינבוים זצ"ל.
מישהו כאן הכיר אותו? אני הכרתי.
צדיק יסוד עולם, תלמיד חכם ועובד ה' מנעוריו, מופלא ממש באמונה ובמידות, ישר וטהור, נקי וזך, חכם ועמוק, [ולא הגזמתי בשום מילה, אלא זהו מקצת שבחו], שכל ייחוס כלשהו של איזה פירור משהו שאינו כמסורה ושאר טענות מסוג זה - ליהודי הנשגב הזה - הוא פשוט מופרך.

רק אצל בעלי "יש להקשות בדוחק" - וליתר דיוק - "יש לחפש בעיון עמוק אולי יש להקשות בדוחק במקום אחד" - יכול להיות דבר כזה.

איש_ספר כתב:ומשהו שקבלתי לכבוד שבת קודש:

מתוך הפירוש על פרשת ויכולו:

חומש פשוטו של מקרא כתב: וְכָל צְבָאָם – הֵם וְכָל פְּרָטֵיהֶם, כָּל בְּרִיוֹתֵיהֶם הַכְּלוּלִים בָּהֶם. צְבָא הַשָּׁמַיִם הֵם הַמְּאוֹרוֹת, הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים. כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב (דברים ד, יט) 'וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם'; וּצְבָא הָאָרֶץ הֵם כָּל מִינֵי הַצְּמָחִים וּבַעֲלֵי הַחַיִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ, כּוֹלֵל הָאָדָם. וּבִכְלָל מַשְׁמָעוּת הָאָרֶץ, גַּם הַיָּם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ [כִּי הָאָרֶץ וְהַיָּם הֵם כַּאֲגוּדָה אֶחָת (א"ע)] (עפ"י רמב"ן).

והנה דברי רמב"ן:

רמב"ן כתב: ו"צבא השמים" שני המאורות והכוכבים הנזכרים כענין וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם (דברים ד יט) גם יכלול השכלים הנבדלים כענין רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו וגו' (מלכים א כב יט) וכן יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם (ישעיהו כד כא) והנה בכאן רמז על יצירת המלאכים במעשה בראשית וכן נפשות האדם צבא השמים הנה

הה"ד ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני וגו'...

לא מבין מה הבעיה שלא כולל את המלאכים בפירוש הפשט, ברמב"ן עצמו זה ברור שהוא הפריד אותם לתוספת לעיקר הפירוש "גם יכלול" ודו"ק

א. סכ"ס הרמב"ן לא חילק כאן חילוק מהותי מה נכלל בפשט ומה לא, מקסימום עיקר ותוספת כדבריך, אבל למה להשמיט אותה?
ב. וביותר, המלאכים הם פחות בפשט?

היא שיחתי כתב:

איש_ספר כתב:ומשהו שקבלתי לכבוד שבת קודש:

מתוך הפירוש על פרשת ויכולו:

חומש פשוטו של מקרא כתב: וְכָל צְבָאָם – הֵם וְכָל פְּרָטֵיהֶם, כָּל בְּרִיוֹתֵיהֶם הַכְּלוּלִים בָּהֶם. צְבָא הַשָּׁמַיִם הֵם הַמְּאוֹרוֹת, הַשֶּׁמֶשׁ וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים. כִּלְשׁוֹן הַכָּתוּב (דברים ד, יט) 'וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם'; וּצְבָא הָאָרֶץ הֵם כָּל מִינֵי הַצְּמָחִים וּבַעֲלֵי הַחַיִּים אֲשֶׁר עָלֶיהָ, כּוֹלֵל הָאָדָם. וּבִכְלָל מַשְׁמָעוּת הָאָרֶץ, גַּם הַיָּם וְכָל אֲשֶׁר בּוֹ [כִּי הָאָרֶץ וְהַיָּם הֵם כַּאֲגוּדָה אֶחָת (א"ע)] (עפ"י רמב"ן).

והנה דברי רמב"ן:

רמב"ן כתב: ו"צבא השמים" שני המאורות והכוכבים הנזכרים כענין וּפֶן תִּשָּׂא עֵינֶיךָ הַשָּׁמַיְמָה וְרָאִיתָ אֶת הַשֶּׁמֶשׁ וְאֶת הַיָּרֵחַ וְאֶת הַכּוֹכָבִים כֹּל צְבָא הַשָּׁמַיִם (דברים ד יט) גם יכלול השכלים הנבדלים כענין רָאִיתִי אֶת ה' יֹשֵׁב עַל כִּסְאוֹ וְכָל צְבָא הַשָּׁמַיִם עֹמֵד עָלָיו וגו' (מלכים א כב יט) וכן יִפְקֹד ה' עַל צְבָא הַמָּרוֹם בַּמָּרוֹם (ישעיהו כד כא) והנה בכאן רמז על יצירת המלאכים במעשה בראשית וכן נפשות האדם צבא השמים הנה

הה"ד ביום ההוא יצאו מלאכים מלפני וגו'...

לא מבין מה הבעיה שלא כולל את המלאכים בפירוש הפשט, ברמב"ן עצמו זה ברור שהוא הפריד אותם לתוספת לעיקר הפירוש "גם יכלול" ודו"ק

אין כאן "בעיה", אלא רצון להתחקות אחרי העקרונות המנחים את המפרש.

ובכן לדעתך לו המפרש היה בוחר להוסיף תיבת "מלאכים" (הכלולה סוכ"ס בתוך דברי הרמב"ן ששמו נקרא על הקטע) בין כל הפרטים המפורטים בפירוט רב והכלולים ב"וכל צבאם", הוא היה חוטא למגמת פירושו באופן מובהק?! לענ"ד, לא !

כיון שכך, ההשמטה המכוונת נותנת מקום למחשבה, שמא יש כאן מגמת שיטתית שקווים לה ניתנו לעיל: בקשה להאניש את התורה ולהורידה ארצה ככל הניתן.

צופה_ומביט כתב:לא יודע איך השתרבב לכאן החומש של הרה"צ רבי נפתלי גרינבוים זצ"ל.

....הוא פשוט מופרך.

רק אצל בעלי "יש להקשות בדוחק" - וליתר דיוק - "יש לחפש בעיון עמוק אולי יש להקשות בדוחק במקום אחד" - יכול להיות דבר כזה.

החומש שלו השתרבב באותה הדרך שהשתרבב החלום שחלם פלוני על פלוני שעומד להוציא חומש אחר ומכין את הקרקע, ברמת האמינות של הסיפור על איש מעו"ה שהלך והצית את הגדיש, בהקשר של הפירוש של בעל הוצאת אשכול החבד"י לאשכול הזה, ועוד מלפפונים ומיני דשאים המוצעים כאן לרוב.

צופה_ומביט כתב:

החוזר כתב:שמה של הסדרה של מכון ירושלים אין לכאורה פגם, אבל אולי בעיון מדוקדק ניתן יהיה למצוא פגם במגמתה ובכוונת היצירה.

תגיד, אתה אמיתי? השלב הבא יהיה לחפש בעיון מדוקדק פגם בחומש מקראות גדולות?
לא יאומן.

צופה_ומביט כתב:רק אצל בעלי "יש להקשות בדוחק" - וליתר דיוק - "יש לחפש בעיון עמוק אולי יש להקשות בדוחק במקום אחד" - יכול להיות דבר כזה.

אני מתפעל על ההתפעלות המיתממת. וכי כל הקישוי בדוחק לא קרה בדיוק נמרץ בנוגע לפשוטו של מקרא?
כולל פלפולים מחוכמים גג על גג וקומה על גבי קומה כדי להסביר היכן בדיוק הם סטו מן המסורת לגבי המעמד המוקדש לפירוש רש"י.

חשבתי שאתה מהתוקפים. עכשיו אני מבין שכתבת בציניות. סליחה ומחילה.

צופה_ומביט כתב:

החוזר כתב:שמה של הסדרה של מכון ירושלים אין לכאורה פגם, אבל אולי בעיון מדוקדק ניתן יהיה למצוא פגם במגמתה ובכוונת היצירה.

תגיד, אתה אמיתי? השלב הבא יהיה לחפש בעיון מדוקדק פגם בחומש מקראות גדולות?
לא יאומן.

אדרבה, מנסים למצוא מה הפגמים בפשש"מ.

ב"ה
מתוך הערכה גדולה לחברי הפורום הנכבדים,
אני פשוט לא מבין למה לא דנים לגופו של ענין.
נניח שאני רוצה לקנות מקרר, בא אדם אחד ואומר לי שהדגם הזה לא טוב ונמצאו בו פגמים, ואפשר לבדוק כאן ושם ולראות,
בא רעהו וגילה את אזני שהמעיר ההוא יש לו מניות בחברה אחרת של מקררים, והוא נוגע בדבר..
אז לא אבדוק את טענותיו של המעיר ההוא בגלל שיש לו נגיעות??

לענייננו:
באו אנשים וטענו שיש דברים פגומים בספר הזה,
ואנחנו מתקשקשים [סליחה על הביטוי] על 'מי עומד מאחורי זה', במקום לבדוק את הטענות לגופן.

ובכן הקדשתי מזמני לקרוא את הקונטרס שהעלו כאן.
האמת, בתחילה לא כ"כ התרשמתי, כי המילים נראות לי גבוהות מדאי, ועושים כמו פסיכולוגיה להסביר מה כוונתם העמוקה של כותבי הפירוש.
וממש דנים לכף חובה באופן תמוה. מה עוד, שניכר שכותב הקונטרס לא ממש למד בצורה מסודרת חומש עם ראב"ע ורד"ק ודומיהם. ויש איזה הערות פה ושם על צורת ביטויו.
אבל כל זה נסלח, באמת.
כי כשאני מבין 'מה כואב לו', הרי אני מזדהה עם הפחד שיש לו. נשאר רק לברר אם הפחד מוצדק.

אם הוא מוצדק, מצידי שישתמש במילים הכי מפחידות כדי שלא יקראו את הפירוש הזה, ואם לא, לא יועיל מה שיכתוב ורק יעשה את ההיפך..

ולגופו של ענין, רוב ככל הדוגמאות שהביא לא כ"כ מפריעות לי. [וקצת מרגיז מה שכתב שם שעצם מה שלא מפריעה לך דוגמא זו וזו, הרי זה כבר אומר שאתה גרוע וכו'. אבל גם זה נסלח וכנ"ל]. (גם הדוגמא של המלאכים שהביא הרב אי"ס אינה מכרעת, כי הרמב"ן כתב בהדיא שהכתוב 'רמז' את קיומם. ובאמת מכללי הפשט הוא להתמקד במה שנאמר ובמה שידוע לכל, משא"כ הרמז שהוא רק מחוי במחוג ושני הנרמזים מבינים הכוונה).

אבל הדוגמא השלישית שהביא שם, היא באמת דבר חמור לענ"ד. וזה עצמו מצריך בדיקה של הספר.

הדוגמא השלישית היא מה שכתבו בענין אדם וחוה, יצירי כפיו של הקב"ה, שעד שלא נכנסה בהם הדעה, לא הרגישו בבושת העירום, אבל כשנכנסה בהם 'דעה' מעץ הדעת, הרי מעתה הפכו לעדינים ורגישים יותר והבינו את גנות העירום. זה בערך הדברים.
כמובן שהם רמזו קצת בדברים שקודם אכילתם מהעץ הם 'לא התביישו מעצמם', וכוונתם שכשאדם נמצא בחברת אנשים, הרי יש לו בושה טבעית להיות ערום, וזה היה להם גם קודם אכילתם, אבל כיון שהיו לבד בעולם, הרי תחושת הבושה באופן שכזה היא מידה עדינה יותר ונובעת מהשגת הדעת שבעץ הדעת.

והנה באמת פירוש זה מחודש ביותר, כלומר שע"י אכילתם מעץ הדעת קיבלו מעלה יתירה, וידועים דברי המורה בראשיתו על מי שהעיז להעלות כן במחשבתו ושאל על כך כיצד חוטא נשכר. והרמב"ם עוד קודם שמשיבו נותן לו מוסר על כך שקורא את ספר הדרכת המין האנושי כמו שקוראים עיתון.. ואז משיב לו את שמשיב. נראה שעצם ההבנה הזאת היא טעות יסודית. ואינה שייכת לפשט ודרש.

ובאמת ראיתי שהפירוש הזה לקוח מהספר היקר 'בן מלך' שבאופן כללי הוא פירוש נאה ויאה ע"ד הפשט. אבל כאן שגה במחכ"ת לומר דברים שאינם.
ובאמת בספר עצמו לא כתב פירוש זה אלא העבירו לחלק המאמרים [מאמר טו ויח], שם האריך בכל הענין של עץ הדעת.
ובאמת שאיני מבין כל דבריו שם. ואביא עיקר דבריו לפי הבנתי בלבד.
הנה עיקר יסודו בנוי על כך שנראה בתורה שהעץ הוא דבר חשוב [נמצא באמצע הגן וטעם עצו פריו שוה וכו'. - ונראה שגם דברי המקובלים בענין (שהעץ היה מותר כשיבוא לשבת, וכל האיסור היה לאכול 'קודם זמנו') השפיעו עליו לבאר שהעץ מצד עצמו הוא טוב אלא שדבר אחר גרם לו וכו'].
והאריך שם בדברים שיסוד עניינם נכון, אבל המסקנה שהוציא מזה היא שאכן השיגו מעלה הגם שאכלוהו קודם זמנו, אלא שלא היו צריכים להשתמש באופן כזה משום שיוצאים מזה מכשולות. כלומר באמת הרויחו מצד עצם האכילה, אבל ההשפעה של האכילה היתה שלילית כפי שביאר שם. זה מה שהבנתי מדבריו.
ולפי דרכו ביאר, שכיון שבפסוקים מבואר שלפני החטא היו בלא בושה ואחריו היו עם בושה, ואנו יודעים שבושה זו נאותה היא למצבם, הרי מה שלא התביישו לפני כן היה משום שלא קיבלו מספיק דעת. וכמובן שהוא מסייג את דבריו, שברור שלא נבראו מחוסרי דעה, ולכן הוא מחלק שהיתה להם דעת שמולידה בושה להיות ערום מאחרים, אבל 'תוספת הדעת' להיות בוש מעצמו כשהוא לבדו, לא באה להם אלא ע"י האכילה.

והנה דרכו של הגרל"מ היא לעגן דבריו בפשטי המקראות ובמובן מהם באופן פשוט, אבל כאן נראה יותר שהכל ענין של פרשנות. [אמנם יש לציין ביושר שלפי פירושו מתבארים יותר הפסוקים 'והייתם כאלהים יודעי טוב ורע', ו'הן האדם היה כאחד ממנו לדעת טוב ורע', שנדחקו בהם המפרשים. אבל עצם הפירוש (לענין הבושה) זר מאוד].
כי הנה הכתוב אינו מבאר אלא שלא התביישו, ואחר שאכלו מהעץ התביישו, ועצם הבושה גילתה שאכלו מהעץ [מי הגיד לך? המן העץ? מבואר שאין אפשרות אחרת שידע שהוא ערום]. אבל לא כתוב מה טיבו של היחס הזה.
ובד"כ מפרשי הפשט מפרשים בצורה הפוכה, שכיון שידוע שה' לא ימנע טוב מהאדם, ברור איפוא שהעץ היה בו דבר שלילי מצד עצמו, וא"כ הבושה שהיא תולדתו אינה דבר חיובי כלל [ולדרכו של הגרל"מ שהיא נובעת מ'תוספת דעת', באמת יקשה וכי לעולם לא היתה נוספת לו דעת זו? ומדוע ההיקש הוא 'מי הגיד לך - המן העץ?' והלא אפשר שהבין והשכיל יותר עד שהשיג את המידה העדינה ההיא. ואם נאמר שאין אפשרות להשיג תוספת זו אלא ע"י העץ, יקשה מאד מדוע שימנע ה' את האדם להשיג תוספת דעת].

והלואי שהיה איזה פירוש המיישב לנו באופן פשוט את הפסוקים הנ"ל שיש בהם קצת דוחק, ויחד עם זאת מבאר את ענין הבושה כראוי.

משום מה נראה יותר שבענין הבושה אין כאן אלא הרגשות שבלב. שכיון שבזמנינו הדבר ידוע שהבושה מלהיות ערום היא מעלה ולא חסרון, אנו דנים על המצב שלפני החטא. ובמקום לומר ככל המפרשים שלפני החטא היו במדרגה ש'באמת' אין זה חסרון, ורק החטא הורידם למדרגה שיהיה בזה חסרון, ונמצא שרק 'אחר החטא' היו במצב של חסרון, אנו רוצים לחדש דהרגשת הבושה כדקאי קאי, ומעלתה כאן נמצאת וכאן היתה, ו'קודם החטא' היו במצב של חסרון.

מלבד זאת, נראה שהוא חידוש גדול לומר ש'הרגשת הבושה של העירום' כשאדם נמצא לבדו, אינה אלא 'תחושה עדינה'. לי נראה ברור שגם אדם גס והמוני, מבין שגם כשהוא לבדו בביתו אינו הולך ערום. [והלא מדובר כאן על גילוי הערוה ולא סתם שהולך גם גופיה]. ומה שמבין איש המוני וגס בזמנינו לא הבין יציר כפיו של הקב"ה? [וידעתי שאפשר לומר שכל זה בא לנו בגלל שכבר אכל אבינו מעץ הדעת. אבל הדברים רחוקים מן הלב, וכיון שכל הפירוש מתבסס על הלב, מחשבה מבטלת מחשבה].

דרך אגב, אני מכיר את עיקרי תורתו של הגרל"מ, ושמח ברוב דבריו, אבל הביקורת על פירוש זה, דוקא מתוך הערכה אליו, צריכה להישמע לענ"ד.

וכעת לענין הספר פשש"מ שהביא פירוש זה. הנה לא מדובר כאן על פירושי הגרל"מ המתוקים מדבש בד"כ, אלא על ספר שמתיימר להציג את ה'פשט'. וכי זו הדרך להביא פירוש מחודש של אחד מחכמי הדור נגד כל מפרשי הפשט [ואינו דבר נקודתי, אלא כל יסוד הפרשה משתנה לפ"ז. דוק ותשכח]. ואני עצמי, למרות שאני הוגה בספרי בן מלך ונהנה מהם, מ"מ לא הייתי רוצה שעם זה יתחילו הילדים שלי ללמוד.
ת"ח גדול ומופלג ככל שיהיה, כל שהוא מחדש חידושים, ידו על התחתונה בענין זה. וכל שיטתו בענין 'עץ הדעת' היא באמת חידוש מהפכני. [אולי אני רגיש לשם הזה.. אבל דוקא לפי פירושו השם הזה מחמיא לי.. ובכ"ז אני מתנגד אליו]

הייתי רוצה לשמוע תגובה עניינית מחברי מכון פשש"מ (אינון או כנותהון) על בחירת הפירוש הזה.

איני יודע אם זו דוגמא משקפת או לא. בכל אופן גם דבר שלא 'משקף' את כל הפירוש, ראוי לבחינה. וכאן היא אפילו לא מדוקדקת כ"כ..

סליחה על האריכות,
אבל בקצרה עיקר הטענה היא: הבטחתם 'פשט', תביאו לנו 'פשט'! אנו מכירים את הפשט של הראב"ע והרלב"ג ודומיהם, וזה נפלא ביותר. אבל מכאן ועד להביא חידושים גדולים במעשה בראשית [שיש להודות שהם מתאימים מאוד עם ה'מילים' של הפסוק] בצורה של 'פירוש פשוט', הדרך רחוקה. [בספר רגיל היו כותבים שהבושה היא חסרון, ואכילת העץ היא פגם מהותי ביותר, וכידוע בכל ישראל, אלא ש'חידש הגרל"מ שמצד פשוטו של מקרא יש מקום לבאר' וכו'. כך הדברים היו מקבלים את המשקל הראוי להם].

אבל משום טענה זו בלבד, עיקר הביקורת עליהם היא שהיו צריכים לכתוב בשער הספר 'ביאור המקרא בדרך הפשטות המתחדשות'.
אלא מאי? כבר נפוץ פירושם על פני תבל, ונמצאת תקנתם קלקלתם, כי מעתה כל שיאמר פירוש אחר מהחידוש שנכתב בספר הוא כבר 'דרש'..
ועל כן הגיבו כנגדם כפי שהגיבו.

הדוגמה שהביא כאן הרב "עץ הדעת" היא המחשה קולעת וכואבת לצורה הרשלנית והחובבנית (בלשון המעטה) שמאפיינת את "פשוטו של מקרא", גם אם היא פחות מצדיקה את האשמתה בתור כפירה (הלוא הגר"ש אויערבאך, כזכור, הכשיר את הגר"ל מינצברג).

איש_ספר כתב:

החוזר כתב:אין צורך לקונספירציות וחבל להשמיץ סתם את עו"ה.
הגר"ש דויטש סבר תחילה, בהתאם לנאמר מאחורי השער, שמעשה הפירוש הוא מעשי ידיו להתפאר של הרב אורי הולצמן וממילא מביא בכנפיו את רוח בית המדרש הגר"א. אחר כך הובהר לו שתפקידו של הרב הולצמן שולי וזניח, אבל משנה לא זזה ממקומה וטענות שנודעו לא נתבדו. כל זה נידון היטב בשני העמודים הראשונים של האשכול הנוכחי.

פשש"מ/מקרא מפורש: אין צורך לקונספירציות שלכם, יש לי אחת נוחה יותר, ועוד, למה "סתם להשמיץ את עו"ה", אם אפשר להכפיש במדויק את הגר"ש דויטש?!

מה מכל מה שכתבתי אינו נכון? אתה מתכחש להאשמות על הזיקה של הפירוש לבית המדרש הגר"א?

החוזר כתב:הדוגמה שהביא כאן הרב "עץ הדעת" היא המחשה קולעת וכואבת לצורה הרשלנית והחובבנית (בלשון המעטה) שמאפיינת את "פשוטו של מקרא", גם אם היא פחות מצדיקה את האשמתה בתור כפירה (הלוא הגר"ש אויערבאך, כזכור, הכשיר את הגר"ל מינצברג).

הרב עץ הדעת, לא האשים בכפירה, כך שמיותר לדון על כשרותו הבלתי מעורערת של הגרל"מ שוב ושוב.

אם נקצר אם דברי הרב עץ הדעת, הרי טענתו הצודקת, שהגרל"מ עם כל מעלותיו המיוחדות ותורתו המתוקה, אינו יכול להיות רבן של ישראל בהוראת המקרא. וכאן הושיט לנו בקנה דוגמא יפה איך פירוש מחודש שלו, בענין שרשי שכזה, הופך לפשש"מ בחומש עממי. זו טענה שכבר נטענה בכל מיני נוסחאות, וכעת היא מומחשת. לטעמי היא טענה צודקת יותר מכל.

החוזר כתב:אין צורך לקונספירציות וחבל להשמיץ סתם את עו"ה.
הגר"ש דויטש סבר תחילה, בהתאם לנאמר מאחורי השער, שמעשה הפירוש הוא מעשי ידיו להתפאר של הרב אורי הולצמן וממילא מביא בכנפיו את רוח בית המדרש הגר"א. אחר כך הובהר לו שתפקידו של הרב הולצמן שולי וזניח, אבל משנה לא זזה ממקומה וטענות שנודעו לא נתבדו. כל זה נידון היטב בשני העמודים הראשונים של האשכול הנוכחי.

איש ספר כתב:פשש"מ/מקרא מפורש: אין צורך לקונספירציות שלכם, יש לי אחת נוחה יותר, ועוד, למה "סתם להשמיץ את עו"ה", אם אפשר להכפיש במדויק את הגר"ש דויטש?!

החוזר כתב:מה מכל מה שכתבתי אינו נכון? אתה מתכחש להאשמות על הזיקה של הפירוש לבית המדרש הגר"א?

אני מתכחש גם מתכחש לטענה שכל הביקורת נולדה רק ע"ס טענה של זיקה בין הפירוש לבין בהמ"ד הגר"א.

עץ הדעת כתב:עיקר הביקורת עליהם היא שהיו צריכים לכתוב בשער הספר 'ביאור המקרא בדרך הפשטות המתחדשות'

היה אפשר להסתפק בהודעה בולטת על השער: הפירוש מיוסד ע"פ דרכו ומשנתו של הגה"צ ר"ל מינצברג זצ"ל. וכמו שכבר השתבח א' מתלמידיו כאן, הרב דודי צח, שהפירוש המדובר הצליח ליישם בהצלחה גדולה את דרכו של הגרל"מ בהוראת המקרא.

לעניין 'צבא השמים' זו רשלנות גרידא,
כי ראב"ע מפרש: "וצבא השמים – הם הכוכבים, והמאורות הם המושלים" בלי להזכיר המלאכים,
אז למה לציין לרמב"ן? (אם החלטתם שמלאכים לא נכנסים בפשט)

איש_ספר כתב:

החוזר כתב:הדוגמה שהביא כאן הרב "עץ הדעת" היא המחשה קולעת וכואבת לצורה הרשלנית והחובבנית (בלשון המעטה) שמאפיינת את "פשוטו של מקרא", גם אם היא פחות מצדיקה את האשמתה בתור כפירה (הלוא הגר"ש אויערבאך, כזכור, הכשיר את הגר"ל מינצברג).

הרב עץ הדעת לא האשים בכפירה, כך שמיותר לדון על כשרותו הבלתי מעורערת של הגרל"מ שוב ושוב.

אם נקצר אם דברי הרב עץ הדעת, הרי טענתו הצודקת, שהגרל"מ עם כל מעלותיו המיוחדות ותורתו המתוקה, אינו יכול להיות רבן של ישראל בהוראת המקרא. וכאן הושיט לנו בקנה דוגמא יפה איך פירוש מחודש שלו, בענין שרשי שכזה, הופך לפשש"מ בחומש עממי. זו טענה שכבר נטענה בכל מיני נוסחאות, וכעת היא ממוחשת. לטעמי היא טענה צודקת יותר מכל.

אכן, לא הרב עץ הדעת האשים בכפירה, אבל המתקיפים אינם מסתפקים בהאשמות רכות שכאלה, אלא רוממות הכפירה בגרונם. הפירוש שהוצג כאן אינו נוגד את פירוש רש"י ואולי ניתן אפילו להעמיסו ברש"י; הבעייתיות שבו היא חדשנותו המודרנית והנטייה המכרעת לכיוון בית-מדרש שולי (הגרל"מ). זה כשלעצמו מצדיק את כל המתקפה? תמהני!
כפי שכתבתי, הבעייתיות היא חמורה בהרבה: חובבנות ורשלנות, שהזמינו בתורם את החדרת "בן מלך" לפירוש.

איש_ספר כתב:

עץ הדעת כתב:עיקר הביקורת עליהם היא שהיו צריכים לכתוב בשער הספר 'ביאור המקרא בדרך הפשטות המתחדשות'

היה אפשר להסתפק בהודעה בולטת על השער: הפירוש מיוסד ע"פ דרכו ומשנתו של הגה"צ ר"ל מינצברג זצ"ל. וכמו שכבר השתבח א' מתלמידיו כאן, הרב דודי צח, שהפירוש המדובר הצליח ליישם בהצלחה גדולה את דרכו של הגרל"מ בהוראת המקרא.

אין להרחיק לקונספירציות. הסיבה לכך פשוטה: יצאו וחיפשו בעולם הישיבות ת"ח שעוסקים במקרא וקובעים בו עיתים ולא מצאו אלא את הנכנסים ויוצאים מבית מדרשו של הגרל"מ. הבעיה היא שמרוב חובבנות לא ידעו להבחין בין גישה רצינית ואחראית לפשעטלאך נחמדים.

החוזר כתב:אכן, לא הרב עץ הדעת האשים בכפירה, אבל המתקיפים אינם מסתפקים בהאשמות רכות שכאלה, אלא רוממות הכפירה בגרונם.

"המתקיפים" כמו "המסנגרים" אינם מדברים בקול ובסגנון אחד. ולכן כאשר עולה לדיון טיעון מסוג אחד, מיותר להתמקד בטיעון מסוג אחר. כנלענ"ד.