פורום אוצר החכמה

בן מיכאל כתב:

לבי במערב כתב:

ושא_נס כתב: . . כנראה דברי בענינים אלו אינם מעניינים את רוב באי אתרא הדין, ושמא אחדל מלהוסיף באשכול זה . .

אף אני איני יכול לדבר אלא בשם עצמי, ואף אותי מעניינים הדברים (כמובן).

גא"מ.

ג"א.

האייפון לא מחזיק עוד את האפיקלציה של הכי גרסינן. האם ידוע לחברים מה קרה לה-app?

השש בדברי תורה כתב:האייפון לא מחזיק עוד את האפיקלציה של הכי גרסינן. האם ידוע לחברים מה קרה לה-app?

הבוקר ניסיתי מהמחשב להכנס, האתר נפתח אבל ניסיתי לפתוח נוסחאות התלמוד בבלי ורשום לי שגיאה.

נודע לי שהאתר עובד, אבל עוד מעט יעלו גרסה חדשה עם תיקון כל הדברים שהעירו עליהם, ובזמן ההעלאה באמת האתר לא יעבוד.
את האפליקציה לא מתחזקים - בגדול הגרסה לדפדפנים בנייד טובה יותר מהאפליקציה.

ושוב לעניין רמת הדיוק בתעתיק -
כעת יצא לאור ספרו של פרופ' מנחם כהנא 'מפני תיקון העולם' על פרק רביעי בגיטין. במבוא, עמ' 13-12 הע' 28 הוא מציין לשבח את הדיוק הגבוה של התעתיק של כ"י פירקוביץ' בהכי גרסינן. רק בכ-40 מילים מתוך כ-11600 מילים הוא חלק על העתקתם!!
אולם הוא מציין שבמקרים רבים של אותיות מטושטשות הם ויתרו על ההעתקה ואילו הוא ניסה לחלץ מהם מה שניתן.

יישר כוח לכל המגיבים דלעיל הי"ו.
ועתה אוסיף הערה טכנית בעלמא:
משום מה במסכת בבא מציעא דפוס שונצינו שבאתר ה"ג, בדפדוף בסביבות דף 200 בדפי האתר, יש כמה וכמה דפים ממסכת ביצה דפוס שונצינו (לא בדקתי אם במסכת ביצה יש דפים ממסכת בבא מציעא ומשהו השתבש בתצוגה).
בתחתית התמונות של ביצה הקרדיט שם לספריה הבריטית, ובתחתית התמונות של ב"מ הקרדיט שם לבית המדרש לרבנים.

בתלמוד דפוס ויניציאה, יש מסכתות שבהדפסות שאחר ההדפסה הראשונה של השנים ר"ף-רפ"ג, הגיהו ותיקנו בהן ודאי ברש"י ופסקי תוספות ורא"ש - על פי כתבי יד.

איני יודע מה המצב בתלמוד עצמו ובתוספות, והנושא מצריך בירור מעמיק.

במדה ואכן יש שינויים בעיקר התלמוד על פי כתבי יד, הרי כי יש להוסיף אף מסכתות אלו כעדי נוסח לתלמוד, אם כי כמובן בזהירות המתבקשת לאור האפשרות לנוסחאות אקלקטיות.
ברש"י ודאי יש לראות בזה אב נוסח, וכן בפסקי תוספות והרא"ש. ברמב"ם הדעת נותנת כי הכל שרשו אחד בדפוס נאפולי ולא השתמשו בכתבי יד גם בהדפסות שאחר הדפסה ראשונה (קיימים שינויי נוסח בין הדפוסים ברמב"ם ויניציאה, אך איני חושב שיש לתלות זאת בכתבי יד כי אם בשינויים הרגילים בין דפוס לדפוס. בשונה מדפוס אחר מאוחר יותר שהשתמשו בכתב יד לפחות בסדר זרעים).

בימים האחרונים יש אצלי שיבושים גדולים באתר הגניזה. לתצוגת התמונות לוקח זמן רב לעלות, וברוב הפעמים לא עלו בכלל.
מישהו מכיר?

העברתי כעת הודעה למערכת בנושא

בשורה טובה:
לאתר הכי גרסינן עלו ההעתקות של כ"י פירנצה וכ"י אוקספורד 366, שהיו חסרות עד עתה.

כהשלמה לדברי לעיל.
ש"ס ויניציאה ר"ף-רפ"ג שצולם לפני כמה עשורים במהדורת צילום דומני בהוצאת "מקור", ולפני כעשרים שנה כפי הנראה צולם שוב ממהדורת הצילום הראשונה
נתברר לי עתה בבירור גמור ומוחלט שיש בו כמה וכמה דפים שאינם מדפוס ויניציאה ר"ף-רפ"ג, אלא מהדפסה אחרת מדפוסי ויניציאה שאחר כך (בנוסף לאיזה סירוס במבנה המסכתות המקורי).
על כן עצתי ללומדים להשתמש תמיד בדפוס ראשון מקורי ולא במהדורות הצילום וצילומיהן (למרות שקיימים עותקים מקוריים רבים "מורכבים" מיותר מהדפסה אחת, וצריך בזה זהירות ותבונה ומיומנות וכמובן כמובן סייעתא דשמיא כדי לא לטעות ולהלכד ברשת השגיאה והחילוף).

מסכת שבת מדפוס בומבירגי שנת ר"פ נמצא בגוגל-בוקס כאן: https://books.google.co.il/books?id=gcEjkiguclkC&pg=PA2
ומשנת ר"צ כאן: https://books.google.co.il/books?id=OQX4Nr7HqiMC&pg=PT8

ובנוגע לשאלה למעלה מאת הרב ושא נס הנכבד - האם יש שינויים בנוסח התלמוד בין דפוס בומבירגי הראשון לדפוסים המאוחרים שלו, ראיתי שינוי חשוב במסכת ר"ה דף כג: במשנה, שמהדורת שנת רפ"א (ממהדורת צילום שבאתר היברו-בוקס) כתוב

ובמהדורת שנת רצ"א (מגוגל-בוקס) כתוב

כנראה שדפוסי קראקא (של"ח ושס"ג) לפחות במסכת ר"ה העתיקו מויניציאה רצ"א, שגם בהם יש אותה גירסא. ורק במקצת גמרות משנות מאוחרות ראיתי את הגירסא הזו, וכנראה שהם העתיקו מאחד מדפוסי קראקא (מן הסתם שס"ג).
ומעניין מה שכתב התוס' יו"ט על אתר על מה שהמשנה התייחסה ללבנה בלשון זכר "כמה היה גבוה ולאין היה נוטה וכמה היה רחב"

האם ידוע למי אם יש בכוונת פרידברג לעבוד על שינויי נוסחאות ברש"י?

אִיךְ-מֶיְין כתב:האם ידוע למי אם יש בכוונת פרידברג לעבוד על שינויי נוסחאות ברש"י?

לא נראה שיעבדו. די סגרו את המשך הפרויקט.
מכון התלמוד הישראלי (יד הרב הרצוג) אסף שינו"ס במשך השנים.
ארנד הוציא לאור מהדורה מדעית של כמה מסכתות (מגילה, ראש השנה וסוכה)

עדיאל ברויאר כתב:

אִיךְ-מֶיְין כתב:האם ידוע למי אם יש בכוונת פרידברג לעבוד על שינויי נוסחאות ברש"י?

לא נראה שיעבדו. די סגרו את המשך הפרויקט.
מכון התלמוד הישראלי (יד הרב הרצוג) אסף שינו"ס במשך השנים.
ארנד הוציא לאור מהדורה מדעית של כמה מסכתות (מגילה, ראש השנה וסוכה)

יש"כ על תשובתך.
האם ידוע אם הוא (או אחר) עובדים על יומא?

היודע מאן דהו מן החברים האם נמצא באתר פרידברג או בכל מאגר אחר הקלדה של מהדורת וינציה?
תודה רבה למשיבים.

דפוס ונציה מוקלד באתר 'הכי גרסינן' של פרידברג, יחד עם שאר עדי הנוסח.

יישר כחך,
הכניסה מותנית ברישום בלבד או גם בתשלום?

רישום בלבד. אפשר להיכנס גם בלי רישום (ואז יש הגבלות מסוימות)

התוספתא של ר"ש ליברמן על כל מדוריה כולל תוספתא כפשוטה, עלתה לאתר ספריא
https://www.sefaria.org.il/texts/Toseft ... %20Edition

עדיאל ברויאר כתב:רישום בלבד. אפשר להיכנס גם בלי רישום (ואז יש הגבלות מסוימות)

יישר כחך.

פייביש אופטובסקי כתב:היודע מאן דהו מן החברים האם נמצא באתר פרידברג או בכל מאגר אחר הקלדה של מהדורת וינציה?
תודה רבה למשיבים.

יש בהכי גרסינן ובעדי נוסח ליברמן

לאחרונה יש תקלות באתר:
1. אי אפשר להקליד ישירות את הציון, רק ע"י 'בחר מיקום'.
2. גם במה שמוצג יש תקלות. למשל בפסחים קו ע"א לא מוצגות שורות 17-24.

אִיךְ-מֶיְין כתב:

עדיאל ברויאר כתב:

אִיךְ-מֶיְין כתב:האם ידוע למי אם יש בכוונת פרידברג לעבוד על שינויי נוסחאות ברש"י?

לא נראה שיעבדו. די סגרו את המשך הפרויקט.
מכון התלמוד הישראלי (יד הרב הרצוג) אסף שינו"ס במשך השנים.
ארנד הוציא לאור מהדורה מדעית של כמה מסכתות (מגילה, ראש השנה וסוכה)

יש"כ על תשובתך.
האם ידוע אם הוא (או אחר) עובדים על יומא?

ועל סוטה?

היכן ניתן למצוא פירוט כללי בנושא (לקוטי שנו"ס בפירש"י, ובפרט עהש"ס)?

לא נעשתה עבודה מקיפה על נוסחאות פירוש רש"י לתלמוד. יש את המהדורות של ארנד שציינתי, ובנוסף להן כמה פרויקטים תורניים על מסכתות אחדות (כמו שינו"ס שרשמו פרנקל בכרך שינו"ס על מסכת בבא קמא), מהם טובים יותר או מהם טובים פחות, או עבודות על חלקים ממסכתות שנכתבו באקדמיה (כגון התזה של שלמי אפרתי על פרק כיצד הרגל).
אין ברירה אלא להשתמש כל פעם בכתבי היד שזמינים ב'כתיב' ו/או לחפש ציטוטים מפירוש רש"י המפוזרים בספרות הראשונים (כגון אור זרוע, מפרשי הרי"ף כולל רש"י-רי"ף, ועוד).

רוב תודות!

מנסה להתחבר לאתר הגניזה (עם שם משתמש), אבל נתקל בבעיות, עוד מישהו ?

בגולה כתב:מנסה להתחבר לאתר הגניזה (עם שם משתמש), אבל נתקל בבעיות, עוד מישהו ?

זה עובד.

פעם תהיתי מדוע לא השתמשו בגרסת העין-יעקב כעד נוסח נוסף?
תשובתם היתה: כיון שאינו עד נוסח שלם.
ואנוכי לא ידעתי מאי שנא מכת"י שאכלוהו העכברים או שלט בו הריקבון? מ"מ עדות על נוסח האגדות יש כאן.

סופר-סתם כתב:פעם תהיתי מדוע לא השתמשו בגרסת העין-יעקב כעד נוסח נוסף?
תשובתם היתה: כיון שאינו עד נוסח שלם.
ואנוכי לא ידעתי מאי שנא מכת"י שאכלוהו העכברים או שלט בו הריקבון? מ"מ עדות על נוסח האגדות יש כאן.

לפי החוקרים, ישנם מסכתות שבהם אין העין יעקב מייצג גרסה ונוסח עצמאי כלל, אלא מעתיק דפוס שונצינו, ראה המצורף כאן:

סופר-סתם כתב:פעם תהיתי מדוע לא השתמשו בגרסת העין-יעקב כעד נוסח נוסף?
תשובתם היתה: כיון שאינו עד נוסח שלם.
ואנוכי לא ידעתי מאי שנא מכת"י שאכלוהו העכברים או שלט בו הריקבון? מ"מ עדות על נוסח האגדות יש כאן.

וא"כ גם ילקוט שמעוני, עם כל עדי הנוסח שלו, וכן הגדות התלמוד, דפוס וכמה כת"י, ועוד ועוד, ואין לדבר סוף

יבנה כתב:

בגולה כתב:מנסה להתחבר לאתר הגניזה (עם שם משתמש), אבל נתקל בבעיות, עוד מישהו ?

זה עובד.

זה היה חסימה מצד הסינוןן. סודר ב"ה

שאלתי אותם: יש עוד כ"י שלם ליבמות שלא מופיע אצלכם: ספריית המדינה של רוסיה, מוסקבה, רוסיה Ms. Guenzburg 594

התשובה הייתה: ישנם הרבה כתבי יד של התלמוד שלא נכללו בפרויקט לצערנו. (בגלל סיבות תקציביות, וכן עניני זכויות יוצרים).
לטובת עניין זה קיים אתר כתיב, ובו תוכל לצפות בכתב היד

תיאורי כתבי היד השלמים של התלמוד הבבלי, מצ"ב:

אאל"ט באתר "הכי גרסינן" בכל עמוד של גמרא יש לראות רשימה של כ"י קיימים שלא כלולים במאגר שלהם - ככה לפחות יש לדעת מה צריך לעעין בו באתרים אחרים.

613מצו כתב:אאל"ט באתר "הכי גרסינן" בכל עמוד של גמרא יש לראות רשימה של כ"י קיימים שלא כלולים במאגר שלהם - ככה לפחות יש לדעת מה צריך לעעין בו באתרים אחרים.

ב״סטטיסטיקות״/״עדי הנוסח החסרים״ יש רשימה של 531 פריטים שחסרים.

אך כתבי ידות "שלמים" חסר רק: 11, כמפורש שם ב"קטגוריה", ושם מפורטים.

עשיתי "הורדה" של עדי הנוסח, אולם איני מצליח לפתוח את קובץ אקסל שירד.
האם מישהו נתקל בבעיה זו?

יהודה בן יעקב כתב:עשיתי "הורדה" של עדי הנוסח, אולם איני מצליח לפתוח את קובץ אקסל שירד.
האם מישהו נתקל בבעיה זו?

גם אני נתקל בבעיה הזו
הפתרון שלי, במקום להוריד בקובץ אקסל, פשוט לעשות שמירת דף בשם ולבחור קובץ יחיד, נשמר דף אינטרנט עם הנוסח, ניתן להעתיק ממנו, ולטעמי יותר נח להשתמש בו מאשר הקובץ אקסל, ביחוד שכך יש בו את התכונה שנוסח דפוס וילנא כל הזמן מוצג ושאר הנוסחים זזים כפי שהוא באתר