פתיחת ההיכל בחודש התשיעי

[שומר-הגחלת]

מחפש מקורות למנהג שהבעל פותח את הארון קודש בחודש התשיעי להריונה של אשתו
כמו"כ שמעתי שבחאלב [ארם צובה] נהגו שהבעל פותח את הארון אבל לא סוגר לאחר החזרת הספר תורה, אודה אם מנהג זה מובא באיזשהוא קום
תשו"ח ושכמ"ה

[מה שנכון נכון]

המקור מהחיד"א, וראה כאן ס"ק יב.
ובדברי ר"ח פלאגי כאן.

[ברוך ברגר]

כמו"כ שמעתי שבחאלב [ארם צובה] נהגו שהבעל פותח את הארון אבל לא סוגר לאחר החזרת הספר תורה,

יש שאמרו דייקא שיסגור לאחמ"כ וכמו שהוא סגר כן יסגור ה' בעד רחמה לאחר הלידה.

[מה שנכון נכון]

כמו"כ שמעתי שבחאלב [ארם צובה] נהגו שהבעל פותח את הארון אבל לא סוגר לאחר החזרת הספר תורה,

יש שאמרו דייקא שיסגור לאחמ"כ וכמו שהוא סגר כן יסגור ה' בעד רחמה לאחר הלידה.

ובדברי ר"ח פלאגי כאן.

[שומר-הגחלת]

יש"כ

[ברוך ברגר]

כמו"כ שמעתי שבחאלב [ארם צובה] נהגו שהבעל פותח את הארון אבל לא סוגר לאחר החזרת הספר תורה,

יש שאמרו דייקא שיסגור לאחמ"כ וכמו שהוא סגר כן יסגור ה' בעד רחמה לאחר הלידה.

ובדברי ר"ח פלאגי כאן.

לא שמתי ליבי...

[איש_ספר]

בעיני כל ישום הסגולה הזו יש בה משהו בלתי מעודן בעליל.
זה רק אני?

[ארזי ביתר]

בעיני כל ישום הסגולה הזו יש בה משהו בלתי מעודן בעליל.
זה רק אני?

ג.א. חזי לאצטרופי לכך... על דעת עצמי, לא נהגתי כן...

[ליכא מידי]

http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/7/1973.htm
http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/ig/7/1973&search=%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9F

[מה שנכון נכון]

http://chabadlibrary.org/books/admur/ig/6/1550

[וונדרבר]

המקור מהחיד"א, וראה כאן ס"ק יב.
ובדברי ר"ח פלאגי כאן.

ז"ל הרב החיד"א במורה באצבע סי' ג' אות צ': ומנהג העיר [=ליוורנו] שמי שנכנסה אשתו בחדש ט' לעיבורה נזהר לעשות החדש ההוא מצות פתיחת ההיכל, והוא מנהג יפה ויש לו סמך על דרך האמת. עכ"ל.
ולכאורה אין הכוונה שכל שני וחמישי ינדנד לגבאים, אלא שהיו נוהגים לערוך מכירה חודשית של הכיבודים, [ואז זה לא כ"כ בולט], ראה בהערות לספר עבודת הקדש (מהדורת אהבת שלום תשע"ב), שם, עמ' י"ט הערה 144, שמשמע כן.
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?170099&page=36

[שמואל דוד]

כמה פעמים בחודש התשיעי יש לעשות פתיחה?

[אראל]

בעיני כל ישום הסגולה הזו יש בה משהו בלתי מעודן בעליל.
זה רק אני?

עצה פשוטה,
להתפלל לפני העמוד... ובהגיע לויהי בנסוע ילך בעצמו פתיחה, ושום אחד מהנוכחים לא חלי ולא מרגיש, שיש כאן איזה הנהגה סגוליי....

[קו ירוק]

בעיני כל ישום הסגולה הזו יש בה משהו בלתי מעודן בעליל.
זה רק אני?

גא"מ. ומפאת חוסר הצניעות שבכך הנכון הוא לזכור ששום עובר לא נשאר בפנים..
(ומענין לענין גם לזכור שאבן רובין וכיו"ב לא דשו ביה רבים, והעוברים נולדים גם בלי זה. וגם לא יחסכו את ה'חלים כמבכירה'..אף שהפחד והחשש מובן, ותולים עצמם בכל מיני קש).
ותפילה מועלת.

(ראיתי סב שביקש מהגבאי לפתוח את ארון הקודש, על צאצאיו).

[פולסברג]

שום עובר לא נשאר בפנים, אבל יש ויש שנשארים לא בעלמא הדין. רח''ל.


כמדומני שענין הצניעות בכל סביבות הדבר הזה יצא מפרופורציה, ונזהרים בו ביותר מדי.

[עזריאל ברגר]

בעיני כל ישום הסגולה הזו יש בה משהו בלתי מעודן בעליל.
זה רק אני?

לא רק אתה.

גם הרבי מליובאוויטש (במכתביו שהביאו לעיל קישורים אליהם) כתב לעשות את זה בלי לבלוט.
ובטעם הדבר אפשר לומר מצד צניעות, ואפשר לומר מצד קנאה ועין הרע וכו'.
(נקודה למחשבה: מה עובר בראשו של אדם חשוך בנים כשהוא רואה את חברו עושה פתיחת הארון בקול רעש גדול כמה פעמים בשבוע במשך חודש?)

[פולסברג]

ומה עובר בראשו של אדם חשוך בנים כשהוא רואה את חברו עושה שלום זכר קידוש חלאקה ב''מ חתונה לילדיו - ולאחמ''כ כל שבוע אחר הוא במקום אחר לשמחת נכדיו?

[עזריאל ברגר]

ומה עובר בראשו של אדם חשוך בנים כשהוא רואה את חברו עושה שלום זכר קידוש חלאקה ב''מ חתונה לילדיו - ולאחמ''כ כל שבוע אחר הוא במקום אחר לשמחת נכדיו?

א. נראה לי שהחילוק ברור.
ב. דיברתי על זה שאין ענין לעורר קנאה ועין הרע, וזה אכן קיים גם בענינים שהזכרת.

[שש ושמח]

כשהוא רואה את חברו עושה פתיחת הארון בקול רעש גדול כמה פעמים בשבוע במשך חודש

זוהתה חומרה חדשה. עד היום חשבתי שפעם אחת בחודש דיים ...

[עזריאל ברגר]

כשהוא רואה את חברו עושה פתיחת הארון בקול רעש גדול כמה פעמים בשבוע במשך חודש

זוהתה חומרה חדשה. עד היום חשבתי שפעם אחת בחודש דיים ...

אף אני סברתי כך בעבר, אבל מחלק מהמקורות משמע שכל המרבה הרי זה משובח.
וראיתי כאלו שנוהגים להרבות ככל האפשר.

[שמואל דוד]

אף אני סברתי כך בעבר, אבל מחלק מהמקורות משמע שכל המרבה הרי זה משובח.
וראיתי כאלו שנוהגים להרבות ככל האפשר.

אשמח במקורות שכתבו כן

[תבא]

זוהתה חומרה חדשה.

עוד חומרה: מעשה (שהיה!) שכיבד הגבאי לאחד המתפללים בפתיחה, והלה סירב בתוקף, והסביר שהיא בחודש השמיני וחושש שתלד קודם זמנה.

[עזריאל ברגר]

אף אני סברתי כך בעבר, אבל מחלק מהמקורות משמע שכל המרבה הרי זה משובח.
וראיתי כאלו שנוהגים להרבות ככל האפשר.

אשמח במקורות שכתבו כן

לדוגמא במכתב שהובא לעיל - viewtopic.php?p=211190#p211190

וישתדל (בלי בליטות בדבר) בפתיחת הארון בימי הקריאה בתורה עד אחר הלידה בשעה טובה ומוצלחת.

[יוסף חיים אוהב ציון]

בעיני כל ישום הסגולה הזו יש בה משהו בלתי מעודן בעליל.
זה רק אני?

אבל זה כתוב בחיד"א ובמהר"ח פאלג'י?

[נוריאל עזרא]

כנראה הרב איש ספר מתכוון על היישום 'בימינו' כי לא כל הזמנים שווים.

[פולסברג]

אולי הטעם שאז מתפלל לפני הארוה''ק ותיהב לי בנין דכרין דעבדין רעותך

[דרומי]

לנוסח חב"ד לא אומרים את המלים הללו ב'בריך שמיה' ובכל זאת נוהגים בפתיחה...

ובאמת למעשה לא ברור כיצד ראוי לעשות זאת באופן צנוע ופחות מושך, ואולי העצה היא להשתדל ולפתוח מפעם לפעם בלי קשר לשום דבר ובזה לטשטש את המקרים שבהם מתכוונים...

[וכמובן יש גם לחלק בין שטיבל קטן שבו בקושי שמים לב מי הוא זה שפותח את הארון, ונראה שבאקראי עשה כן כיון שעמד קרוב וכדומה, לבין בית כנסת גדול עם מדרגות לפני ארון הקודש שאז כולם מבחינים מי הוא ואיזהו העולה בסילודין]