יצא לאור: "תורה שבעל פה"

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ד' אפריל 15, 2015 5:15 pm

כן, אבל אם בראון היה כותב שהגר"ח חולק בחריפות על מה שמיוחס לגר"א שרוב חכמת האר"י היא משל עצמו, ואחרי זה היה מסביר שהכוונה שהוא חולק על האומר שמדרגתו לא היתה חשובה בעיני הגר"א (ח"ו), ענבל היה קורא לזה סילוף נורא ועיוות מזעזע. אדרבה מדרגתו חשובה דוקא משום שחידש בחכמה הזו חדושים עצומים ונפלאים.
או בעברית פשוטה, הטעות היא שצויין מקור פחות מפורש לדברים, בעוד המקור הברור הוא הגר"ז, והגר"ח רק כתב משהו קרוב.
אני מניח שאם הנושא של ענבל היה דעת הגר"ח מוולז'ין לגבי האר"י וכדו', זו טעות משמעותית, אבל מכיון שהנושא אינו דעת הגר"ח, אלא הבאת אוסף מקורות לכך שרוב דברי האר"י הם מעצמו, הטעות היא טכנית במהותה.

צופר הנעמתי

קומי_אורי כתב:כן, אבל אם בראון היה כותב שהגר"ח חולק בחריפות על מה שמיוחס לגר"א שרוב חכמת האר"י היא משל עצמו, ואחרי זה היה מסביר שהכוונה שהוא חולק על האומר שמדרגתו לא היתה חשובה בעיני הגר"א (ח"ו), ענבל היה קורא לזה סילוף נורא ועיוות מזעזע. אדרבה מדרגתו חשובה דוקא משום שחידש בחכמה הזו חדושים עצומים ונפלאים.
או בעברית פשוטה, הטעות היא שצויין מקור פחות מפורש לדברים, בעוד המקור הברור הוא הגר"ז, והגר"ח רק כתב משהו קרוב.
אני מניח שאם הנושא של ענבל היה דעת הגר"ח מוולז'ין לגבי האר"י וכדו', זו טעות משמעותית, אבל מכיון שהנושא אינו דעת הגר"ח, אלא הבאת אוסף מקורות לכך שרוב דברי האר"י הם מעצמו, הטעות היא טכנית במהותה.

הטעות אינה טעות טכנית אלא טעות מהותית הנוגעת לתוכן הדברים, שכן מובן מאליו שאין דמיון בין ידיעה על דעת הגר"א שבאה מפי איש ריבו הגר"ז לידיעה שבאה מפי תלמידו הנאמן הגר"ח.

הודעהעל ידי **אוצר החכמה** » ד' אפריל 15, 2015 6:18 pm

הטעות של ענבל היא שציין את שם הגר"ח על לשון הגר"ז, אבל אין בגר"ח סתירה לדברים, ולפי קריאה אחת גם משתמע כך במקור שציין, שנגלה אליו רק פעמיים, גם לפי הקריאה השניה 'שנגלה אליו פעמים' לא משתמע שמדובר בהמון פעמים או שרוב חכמתו ממנו.

לא משתמע ולא לא משתמע.
כל מה שכתוב שם הוא שמאז הפעמים שנגלה אליו הוגדלה השגתו מעלה מעלה, וזה מה שרצה הגר"ח לומר שהשגתו הוגדלה מאז שנגלה אליו אליהו ולא רק פעם אחת אלא פעמים (כמו שאומר שנגלה אליו לעתים ועיקר הכוונה לאפוקי פעם אחת) ולא נחית בכלל לשאלה אם רק פעמים מעטות או רבות, אלא לעניין הגדלת ההשגה.
(בעיני זה חידוש גדול במעלת האריז"ל חשוב יותר מהשאלה הנידונה כאן, דהיינו שעצם הגילוי אליהו העניק לאר"י השגה גדולה, ולא רק מה שלימדו בפועל)

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ד' אפריל 15, 2015 9:30 pm

האם לא יתכן שמחמת שאליהו גילה לו הקדמות מהותיות, זה נתן לו את הכח להבין ולהשיג הרבה עפ"ז?

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ד' אפריל 15, 2015 10:09 pm

איבעית אימא סברא, איבעית אימא קרא.

איבעית אימא סברא, הא חכמת ה"קבלה" שמה, וקבלה היינו מפי מאן דהו, ואי אפשר לחדש קבלה, והוי תרתי דסתרי.

איבעית אימא קרא, לשונות הרח"ו: "ובענין ספרי הקבלה האמיתיים הנמצאים, אמר לנו מורי זלה"ה כי שלשלת קבלת הראב"ד ובנו הר"י סגי נהור ותלמידיו עד הרמב"ן ז"ל כולם קבלה אמיתית מפי אליהו ז"ל שנגלה אליהם... ושאר ספרי הקבלה שלאחר הרמב"ן ז"ל אל תשלח ידך אליהם, כי הם בנויים בשכל אנושי ולא מקובלים לא מפי אחרונים ולא מפי ראשונים". ועוד לרח"ו: "הוסיף חסידות ופרישות וטהרה וקדושה, וזהו הביאו לידי רוה"ק, והיה אליהו ז"ל נגלה לו תמיד, וזה ידעתי מפיו באמונה. ואף אם אין גילוי בדורנו זה לנביא וחוזה, אפ"ה לא נמנע רוה"ק מלהיות מרחפת על פניו המאירות... והנה הדברים עצומים והם יתנו עידיהן אשר יצדקו, ויעידון ויגידון בחיבור זה כל רואיהם יכירום כי דברים כזה אי אפשר לשום אדם נברא להשיג בשום שכל ומדע לולי ע"פ הופעת רוה"ק ממרום וע"י אליהו ז"ל, כנזכר בתיקונים..."

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ה' אפריל 16, 2015 12:23 am

העובדה שאי אפשר להבין בלי לקבל את הפירוש ועיקרי הדברים, לא אומרת שא"א לחדש. גם התורה שבעל פה עצמה היא קבלה, מקבלים אותה מדור לדור, משה קבל תורה מסיני ומסרה ליהושע, וגם מחדשים בה.
ומקורות לכך ראה בהודעה של נושא ונותן לעיל.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ה' אפריל 16, 2015 12:36 am

מקורות למה?

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ה' אפריל 16, 2015 1:16 am

חוששני לשגיאה נוספת שנפלה בדברי הרב ענבל. אך הפעם בהבנה!

בהודעת נושא ונותן הנ"ל, מובא בשם הרב ענבל בזה"ל:

הרב ענבל כתב:אפילו תלמידו ר' חיים ויטל, נטה מדבריו לפעמים, ראה למשל בשער המצוות (פ' אחרי): "ראיתי למורי ז"ל שלא היה חושש לסברא זו, אבל אם היו עושים כך [וחוששים לזה] ודאי יותר טוב והגון".

אולם ברור שלא זו כונת הרח"ו. וזה לשונו: "ענין סברת הרמב"ם זלה"ה בענין בישול תרנגולת שלימה, והממלאים תוך חלל התרנגולת בטפילה של בשר... יש מחמירין לבשל הבשר שבתוכם תחילה קודם שיתנוהו במילוי הנזכר משום חשש דם, ואני ראיתי למורי זלה"ה שלא היה חושש לסברא זו, אבל אם היו עושין אותו כך ודאי שהוא יותר טוב. אבל בענין הפאסטילי"ע שעושין מן העיסה ובתוכה בשר מחותך עם בצלים מחותכים כנודע, בזה חקרתי לאמו של מורי זלה"ה ואמרה לי שמורי זלה"ה היה מזהיר לאשתו שתבשל הבשר הוא בתחילה טרם נתנוהו בתוך העיסה".

וברור שכונת הרח"ו לומר, שלענין התרנגולת הממולאת האר"י אמנם לא היה חושש לעיכובא לסברת המצריכים לבשל הבשר קודם, אבל על הצד היותר טוב אם היו עושים כן בודאי היה עדיף בעיניו, משא"כ בענין הפאסטילי"ע בזה כן עמד על המשמר שיבשלו הבשר קודם לפי שהיה לעיכובא בעיניו. אך לא שהרח"ו חיוה דעתו העצמית שיותר טוב לעשות כן נגד האר"י.

מה שנכון נכון

בכלל מה ענין פסקי האר"י בנגלה לענין סמכותו בדברי הקבלה [גם לדעת השלה"ט].
ומאידך מש"כ האג"מ שהובא לעיל שאפשר לחלוק על האר"י גם בקבלה זו דעת יחיד, ורבים רבים כתבו ההפך [ומהם נאספו במאמר הריח"ס]. אלא שגם הם רחוקים מאד מאד ממש"כ השלחן הטהור.

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ה' אפריל 16, 2015 7:39 am

יעקובי, לא ברור איפה ראית בדברי מהרח"ו, שמה שאמר שאם היו חוששים יותר טוב הוא דברי האר"י? הוא ראה שהאר"י לא חשש, ודעתו שיותר טוב לחשוש. וגם אם תניח הנחה שהוא אמר בדעת האר"י שיותר טוב לחשוש אף שהוא עצמו לא חושש, מי שלא מניח אותה טועה טעות בהבנה? בפשט דברי מהרח"ו לא מוזכר אלא שהאר"י לא החמיר (כי סבר שלא צריך, ולא כי סבר שצריך ואין לו כח), ושבכל אופן יותר טוב להחמיר.
אמנם הנושא הלכתי, אבל האר"י הסביר את כל הנושאים ההלכתיים גם ע"פ הסוד, אין דבר שאין בו סוד.

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ה' אפריל 16, 2015 11:01 am

כל שטף דברי הרח"ו שם מעלה ומטה, הינם הוראות והנהגות האר"י בהלכה, ולא חוות דעתו העצמית של הרח"ו כלל. גם מרוצת משפט זה עצמו מורה בבירור כן, שאינו עוסק אלא במסירת הנהגות רבו. אולי בהשקפה ראשונה יש קצת מקום להבין שלפתע סטה הרח"ו אגב שיטפיה לומר דעתו העצמית בזה, אבל בהתבוננות שניה ברור מאד שאין זו כונתו.

ולנושא ההלכתי, ודאי שלא כל צידוד שלו אם לחשוש לסברת הרמב"ם בהלכות מליחה או לא, או לסברא פלונית בדיני איסור והיתר, מוכרח להיות דוקא לפי הסוד, ובהרבה מקומות ישנן גם הכרעות והנהגות הלכתיות פשוטות כדרכו של כל גדול בתורה, מבלי קשר לסוד. (וכבר הוזכר בזה בספרים, ואם יהיה צורך אביא לקמן, שרק הכרעות האר"י ע"פ סוד נתקבלו, משא"כ סברותיו ע"פ הנגלה ככל ת"ח דעלמא. והדברים ידועים). די אם תראה באותו מקום עצמו בספר המצות הנ"ל, כמה שורות אחרי הנידון דלעיל, כתב הרח"ו: "ובענין הביצה צלויה, ראיתי למורי זלה"ה פעמים שהיה גומעה כשהיא צלויה בלתי שישגיח בתוכה אם יש בה דם או לא, ולא היה חושש לסברת המחמירין שלא לגמוע ביצה צלויה, והביא ראיה מן התלמוד מכמה מקומות בענין גמיעת הביצה כמו שהיא חיה או צלויה, וכמעשה דרבי עקיבא שהיה בתענית ערב שבת והביאו לו ביצה מגולגלת וגמעה חיה, והרבה כאלה, והטעם הוא שהוא ספק ספיקא דרבנן".

סלקא דעתך · הודעהעל ידי **סלקא דעתך** » ה' אפריל 16, 2015 11:41 am

קומי אורי כתב
האר"י הסביר את כל הנושאים ההלכתיים גם ע"פ הסוד, אין דבר שאין בו סוד.

עי' בשו"ת אבקת רוכל קלו שאלה מהאר"י לב"י בעניין עיסקא, ולמדנו דבנגלה צריך לשאול את בעלי הנגלה ולא הכל זה סוד.
ומעניין שהאר"י נקט את הצד שנראה יותר למדני שעיסקא דחציו מלווה הכוונה דהוא פיקדון ויש לו דינים של מלווה שחייב באחריות וכ"כ הרי"ף ומהר"ח א"ז, ואילו הב"י נקט את הצד הפשטני שחציו מלווה ממש ומשמט בשביעית וכ"כ המרדכי והגהות מיימוניות.

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ה' אפריל 16, 2015 11:51 am

קראתי מהספר ואני מסכם קצת מדבריו
א בחלק הראשון הוא מביא ראיות ברורות שהתורה שבעל פה עתיקה עוד לפני תקופת המשנה ורבי יהודה הנשיא, וגם מהתלמוד שהדברים הידועים בתורה יש להם מסורות קדומות עוד מימי התנך , והמחלוקות הם בפרטי הדברים, הוא מביא גם ראיות מהחוקרים עצמם בכמה מקורות

ב הוא גם מתקיף את חוקרי התלמוד וחכמת ישראל עד ימינו ומזכיר את שמותיהם של גרץ דובנוב צונץ אורבך ועוד חוקרים ,ומראה שאינם מבינים דברים ויש להם השערות ומגמות וסילופים וכדומה

ג בסוף הוא מדבר על הקבלה והזוהר ותוקף את גרשום שלום ודמיונותיו ומביא את אדל וליבס שיצאו נגד שלום,כמו כן מתקיף גם את תשבי ואת תא שמע ,ואת אליאור שאינה מבינה פשט גמרא

ד בספר יש גם התיחסות לסוגיות תורה ומדע היסטוריה ועוד, וסוגית בר כוזיבא שהולך לפי הרב הלוי בעל דורות הראשונים
ה הוא מסביר שיש חוקרים שאינם מבינים פשט וכדומה,וכדי לעסוק בתורה צריך עמל של שנים וטהרה וקדושה,והוא מביא דוגמאות מספרים,כמו שהוא מביא דוגמאות מערכים שלמים באנציקלופדיה עברית של דברים מסולפים,שנלמדים עד היום,וגם מפרופסורים שמלמדים היום
עד כאן סיכום קטן ממה שהבנתי מדברי הרב המחבר שרואים שיש לו ידיעות רבות בתורה ובחכמות

קומי_אורי · הודעהעל ידי **קומי_אורי** » ה' אפריל 16, 2015 11:59 am

בנושא הקודם, הרב יעקובי, זה די מוזר, שמתחילה טענת שיש טעות חמורה בהבנה. כי דברי רח"ו שטוב יותר להחמיר הם דברי האר"י, ובהמשך אתה מסביר ששטף דברי מהרח"ו הם רק דברי האר"י, דהיינו שאתה מעלה איזו סברא, שאין לה שום בסיס, וכי לא יתכן שהוא מייחד פרק להנהגות האר"י, וכשכותב שהאר"י לא הקפיד על משהו מוסיף שיותר טוב ליזהר??? יש כאן טעות, או שסתם אתה מעלה תיאוריה. בכל מקרה התיאוריה שלך לא נראית, הוא לא כותב שהאר"י אמר שא"צ ליזהר וכו', אלא שלא ראה אותו נזהר, ואם התוספת שיותר טוב ליזהר היתה משהו ששמע ממנו היה צריך לפרש. מלבד השאלה שאם האר"י היה חושב שיותר טוב להיזהר, מן הסתם היה עושה כך, שהרי היה מופלג בחסידות.

לגבי השאלה אם הכל סוד, כמובן שמבחינתינו כשפוסקים את ההלכה א"א להתחשב בסוד, ואם סברת האר"י לא נראית לב"י, הוא לא אומר שמן הסתם בסוד יש תשובה. אבל מבחינת האר"י, כשהוא אמר הלכה היה בזה גם על פי הסוד כמבואר בדבריו הרבה פעמים. ובודאי גם מהרח"ו חשב כך.

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ה' אפריל 16, 2015 12:15 pm

מתוך קריאה בספר רציתי להגיד רק ,שהרב המחבר לא עוסק בספר באופן ארוך וממצה בכל תורת הקבלה, ולכן כל הדיון בדברי האר"י ועוד ,הוא לא באופן מיוחד אלא רק בהערות שוליים וכדומה, אין זו מטרת הספר שלו , הוא בעיקר מדבר על המשנה והתלמוד, כמובן שאם רוצים לעסוק בעומק בעניין ,יש על זה אשכולות רבים בפורום זה,וכמובן מבוארים הדברים אצל הרבנים הגדולים כרב יעקב הילל וכרב שריה דבלצקי ועוד ,שהם בסוגיות האלה עשרות שנים ועוד חכמים נוספים,ורואים מהספר בכמה מקומות שהוא לא הולך לפתוח פה סוגיות של קבלה באופן עמוק בזוהר כתבי הארי ז"ל הגר"א הרש"ש ועוד, וכמובן שאפשר לחלוק על הרב המחבר בכמה נושאים,אבל הנקודה המרכזית בספרו היא על התורה שבעל פה באופן כללי

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ה' אפריל 16, 2015 12:33 pm

הרב קומי אורי, לא אמרתי בשום מקום טעות חמורה. דייקתי וכתבתי "שגיאה בהבנה שנפלה בדבריו". ואכן כך הוא. אין כאן לא תאוריה, ולא סברא. גם הרח"ו לא אמר "טוב להחמיר" כלשונך, אלא "אני ראיתי למורי שלא היה חושש לסברא זו, אבל אם היו עושין אותו כך ודאי שהוא יותר טוב". ובקצרה אחזור ואומר, שברור לגמרי שכונתו שלעולם מלכתחלה לא היתה חומרא זו מעכבת בעיני האר"י, אבל אם כבר היו עושים כן בודאי שהיה יותר טוב בעיניו.

מה שנכון נכון

קומי_אורי כתב:לגבי השאלה אם הכל סוד, כמובן שמבחינתינו כשפוסקים את ההלכה א"א להתחשב בסוד, ואם סברת האר"י לא נראית לב"י, הוא לא אומר שמן הסתם בסוד יש תשובה. אבל מבחינת האר"י, כשהוא אמר הלכה היה בזה גם על פי הסוד כמבואר בדבריו הרבה פעמים. ובודאי גם מהרח"ו חשב כך.

האם נמצא הוראה מהאר"י בעניני או"ה או שאר איסורים שנתבאר להדיא בדברי הרח"ו שהיא ע"פ סוד? [לא על כללות האיסור, אלא כטעם על הוראה פרטית כנד"ד]. כמדומני שרק במצוות מצינו כן.

וע"ע בר"פ, וגם מי שהיה כנגדו וחלוק עליו היה גברא רבה.

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ה' אפריל 16, 2015 1:10 pm

אשכול שקשור לעניין קבלה ועוד
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=7&t=8079&hilit=%D7%94%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%95%D7%AA+%D7%97%D7%9B%D7%9E%D7%AA

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ה' אפריל 16, 2015 1:14 pm

וגם עיין פה על הקבלה גר"א האר"י
http://www.haoros.com/print.asp?kovetz=945&cat=4&what=kovetz

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » ה' אפריל 16, 2015 1:21 pm

וגם פה על האר"י והגר"א
http://forum.otzar.org/forums/viewtopic.php?f=17&t=21384

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » א' אפריל 19, 2015 5:56 pm

עוד כמה הערות והארות על הספר תורה שבעל פה
1בחלק הראשון מובאים מקורות מפאפירוסים ומגילות עתיקות ועוד בכמות גדולה,כדי להוכיח שיש דברים בחז"ל שהיו כבר מקודם,אולי היה צריך לא להביא אלא מספר דוגמאות,כי יש עודף מקורות,וגם לא בטוח עד כמה הפאפירוסים והמגילות הן דברים אמינים תמיד
2 יש להוסיף לספר את עניין קדושת התורה שבכתב ובעל פה וגדולת חז"ל ועוד והנסים העל טבעיים והטבעיים שהיו מתקופת התורה עד ימינו,אצל הצדיקים ועוד
3בענין האגדה יש להוסיף גם את הדעות של המקובלים
4 לגבי התורה וחכמת העולם יש להוסיף את דברי הערוך השלחן אה"ע יג בסוף
http://www.otzar.org/aspcrops/155799_78 ... 942015.asp
5 הפרק על הקבלה קצר מידי וצריך להוסיף שתורת הקבלה היא פנימיות התורה ושורשה שו"ת הב"ח ד,ועד כמה השפיעה תורת הקבלה על עם ישראל
http://www.otzar.org/aspcrops/5366_20_3 ... 942015.asp
6 כדי להשלים את התמונה ולאזנה יש להביא את הספרים הבאים
א
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?167400&&page=1
ב דברי הלשם
http://www.otzar.org/aspcrops/83711_29_ ... 942015.asp
ג ספר חיי עולם לרב הסטיפלר פרקים כט ל ועוד
http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?177239&&page=43
ד דברי החזון איש על האגדה כפשוטה
http://www.otzar.org/aspcrops/144324_22 ... 942015.asp

ה וכל התלמוד בנוי על רזי תורה
http://www.otzar.org/aspcrops/51063_43_ ... 942015.asp
ו מדברי האדמור מקלויזנבורג זצל
http://www.otzar.org/aspcrops/180135_8_17248411271-1942015.asp

וכמובן להסביר את עומק התורה גודלה והיקפה,ומסירות הנפש על התורה בכל הדורות ולהזכיר גם רשימה של שרשרת הדורות מאדם הראשון עד ימינו, וכל קדושי עליונים שהיו בעם ישראל והשגותיהם המופלאות,מהארי הקדוש הרמחל הגרא הבעשט הרשש,וכל גדולי ישראל,להראות את החיים המופלאים שבתורה את יפים חכמתם את עשרם את אצילותם וכהנה וכהנה

חוקר_ומקובל

הישיבישער כתב:רכשתי היום את הספר ברוב התלהבות ביריד של מוסד הרב קוק, ואכן הפער בין המחיר הזול לתוכן הוא עצום.
עם זאת אני מוכרח לציין שיש לי כאבי בטן קשים על רוח הדברים השוררת שם, וכנראה מתוך רצון להציג את הספר כמדעי ככל האפשר הנ"ל הרשה לעצמו קצת יותר מידי.
אין לי כרגע כוח להבי דוגמאות (מכיון שאני אוחז ממש בהתחלה) אך אציין הערה שצרמה לי, בה הוא מביא את דברי כ"ק אדמו"ר מקאמרנא בעל היכל הברכה, עם תארים מפליגים שקשר לאר"י הק' שהיה כא' מן התנאים ועוד,
וכותב ע"ז "דברי האדמו"ר מוגזמים ומופרכים מעיקרם", בלי להתייחס לתוכן ההערה ולעצם ההשתלחות שלא הבנתי בדיוק את פשרה, אין מדובר כאן על רבע'לא קטן מסמטאות בני ברק אלא על אחד מענקי הרוח שלפני המלחמה, ודומה שעל חוקר חרדי שמתיימר להיות יהודי ת"ח וראש כולל, לשמור על כבודם של גדולים, גם אם הוא אינו חסיד.

כך דרכו של הרב יורה דעות שליט"א, עיין כאן viewtopic.php?f=7&t=15828&p=148803#p149418 והבוחר יבחר.

כנסת ישראל · הודעהעל ידי **כנסת ישראל** » ה' אפריל 23, 2015 9:47 am

פותחין בשבח, הספר מעניין ביותר, ומהנה ביותר לכל תאב חכמה ודעת.
כמובן שהספר נכתב באופן של דע מה שתשיב, ומניה וביה שדי נרגא, ואמנם גם לנו בביהמ"ד פנימה [ובפרט כבאי הפורום הזה] יש תועלת מרובה בבירור ענינים כאלו.

אמנם יש להעיר כי הרגש של יושבי ביהמ"ד הנרתעים! מכל פקפוק בדברי חז"ל, כלשון החזו"א, מתקרר קמעה בקריאת הספר, והדברים המצוטטים בו, והמשכיל יבין.
הערות רבות על התוכן יש בידי, ועדיין לא מצאתי זמן לזה, אך יש להעיר הערה כללית, כי למרות [או בגלל] שפע המקורות, ולמרות הביבליוגרפיה החלקית בסוף הספר עדיין רבים מהמקורות חסרים וחלקיים, ומצוטטים ככל הנראה מהזיכרון, ופעמים רבות בטעות או בלי מראה מקום כלל, ובלשונו של המחבר יש לומר כי זכרון וידע מופלג כשל המחבר אינם תחליף לעבודה שיטתית ומסודרת.
יד עורך ומבקר אחראי שיבדוק ויתקן כל מקור היתה מועילה הרבה לספר זה, [גם אם מחירו היה עולה בכמה שקלים].
בנוסף לטעויות שצויינו לעיל, אציין כאן שורה של טעויות שכולן בהערה אחת!

ראה עמוד 509 הערה 18

: עליות.png (58.13 KiB) נצפה 11534 פעמים

ועתה בא וראה כמה טעויות ואי דיוקים בהערה אחת מופרכת:
א. 'וכן חכם נוסף', לא מדובר בחכם נוסף, אלא הכל אותו מקור: בקריה נאמנה (עמ' 141 במהדורה ראשונה ועמ' 160 במהדורה שניה) מביא את מכתבו של רצ"ה ק"ב (מחבר 'נתיבות עולם' על ל"ב מידות), שכותב כן בשם ר"מ מאיליא...
ב. 'מבית מדרשו של הגר"א', רצ"ה ק"ב אינו מבית מדרשו של הגר"א, נולד באלול תקנ"ו כשנה לפני פטירת הגר"א, והיה תלמידו של ר' שאול קצנלבויגן, אבל היה נוטה להשכלה כמפורסם. [אפס קצהו תראה בספר עיר וילנא עמוד 228].
ג. 'דבריו מצוטטים בהחסידות' אין לזה שום משמעות היכן דבריו מצוטטים וודאי לא מה שמצוטטים בספר החסידות.
ד. ר"מ מאיליא וכו', הנידון הוא לא ר"מ מאילי' שאיש לא חושד אותו בשקר ח"ו, אלא הנידון על רצ"ה ק"ב, כך שהסכמת הרד"ל. אינה נוגעת לענין.
ה. גם הלשון שמצטט מהרד"ל אינו נכון אלא שהרד"ל כותב שהוא מסכים להוסיף סיפורים שהוא שמע, רק מה ששמע בעצמו משומע או רואה נאמן כמו ר' מנשה מאיליא ועוד.
ו. 'ידוע ממקורות אחרים', אכן עיקר הדברים שאמר 'מי יתנני ואהיה במחיצתו' נמצא בעליות אליהו בשם הישיש ר' ישראל גורדון רב בווילנא [ועי"ש בהג' הרד"ל], וג"כ בספרו של רש"י פיין שם, [שמביאו בשם רא"ד שטראשון], אמנם באותו מכתב מפוקפק של רצ"ה ק"ב בקריה נאמנה חוזר על סיפור דומה ומוסיף עוד משפט מופרך 'ולכל הפחות במחיצת הרלב"ג'.
ז. 'הגר"א עשה קיצור מספר מו"נ', אינו נכון. כללי חכמת האמת אינו קיצור מו"נ אלא מ'מילות ההגיון' של הרמב"ם, וכמדומני שלא נמצא כלל בכ"י מהגר"א אלא שסברו שהוא מהגר"א וכנראה שטעות הוא. [ואינו נכון מה שעשו בחומשים המלוקטים מהגר"א שהדפיסוהו].
ח. ועוד והוא העיקר שמסתמא ידע המחבר מה שכתוב בספר עליות אליהו מעלות הסולם הערה ה' [במהדורה החדשה ירושלים תשמ"ט הוא בעמ' מד], שמביא מכתב מהגה"צ ר"ש לוריא שכותב על דברי הרצ"ה ק"ב הנ"ל כי "אינו קריאה נאמנה ושקר ענה", והוא מעיד שראה במו עיניו בכת"י הגר"א את הדברים הללו אצל מוהר"ש צוקרמאן ממוהילוב יחד עם רש"ז ריבלין עיין שם כל המכתב. והדברים ידועים ומפורסמים,
וחבל על הכותב שלא דייק בשמועתו כולי האי.

[אני מקוה שציטוטיו מדברי הפרופ' למיניהם כן מדוייקים].

עשוי לנחת · הודעהעל ידי **עשוי לנחת** » ה' אפריל 23, 2015 1:08 pm

כנסת ישראל כתב:פותחין בשבח, הספר מעניין ביותר, ומהנה ביותר לכל תאב חכמה ודעת.
כמובן שהספר נכתב באופן של דע מה שתשיב, ומניה וביה שדי נרגא, ואמנם גם לנו בביהמ"ד פנימה [ובפרט כבאי הפורום הזה] יש תועלת מרובה בבירור ענינים כאלו.

אמנם יש להעיר כי הרגש של יושבי ביהמ"ד הנרתעים! מכל פקפוק בדברי חז"ל, כלשון החזו"א, מתקרר קמעה בקריאת הספר, והדברים המצוטטים בו, והמשכיל יבין.
הערות רבות על התוכן יש בידי, ועדיין לא מצאתי זמן לזה, אך יש להעיר הערה כללית, כי למרות [או בגלל] שפע המקורות, ולמרות הביבליוגרפיה החלקית בסוף הספר עדיין רבים מהמקורות חסרים וחלקיים, ומצוטטים ככל הנראה מהזיכרון, ופעמים רבות בטעות או בלי מראה מקום כלל, ובלשונו של המחבר יש לומר כי זכרון וידע מופלג כשל המחבר אינם תחליף לעבודה שיטתית ומסודרת.
יד עורך ומבקר אחראי שיבדוק ויתקן כל מקור היתה מועילה הרבה לספר זה, [גם אם מחירו היה עולה בכמה שקלים].

הספר הוא אכן נפלא ונדיר בהיקפו המבהיל, וכדרכו של ר"י גאונות ובקיאות משמשים בו במיזוג מוצלח ביותר.
שתי הנקודות שהזכרת נכונות, והציקו גם לי. [ואולי בהמשך אביא גם כמה הערות משלי].

אלי_ש · הודעהעל ידי **אלי_ש** » ה' אפריל 23, 2015 6:25 pm

מאחר וקניתי את הספר במיטב כספי, אצטרף אף אני למגיבים, על אף שאני רחוק מלהתיימר להיות "מבין" בתחום.
לא עברתי על הספר כולו, וקראתי רק מספר קטעים בנושאים שעניינו אותי במיוחד, ובכל זאת אכתוב את תחושתי הראשונית.
לומר את האמת, די התאכזבתי כשהתחלתי לקרוא בספר. המחבר מפגין אמנם ידיעות נרחבות, אבל כל נוסח הכתיבה נותן תחושה כאילו לפנינו תמלול של הרצאה (ארוכה במיוחד) שנאמרת בלהט ובשכנוע עצמי גדולים, תוך "הפצצה" של מידע על ימין ועל שמאל. כקורא הדיוט קשה לי להבחין בין ידיעות לבין פרשנות, בין דעות המוסכמות על הכל, חידושים של הכותב, השערות עצמיות או דברים מוסכמים, וכן הלאה. לעתים מוזכרים פתאום נושאים או ידיעות במילים ספורות, משל כל אחד יודע על מה מדובר. לעתים אין ציון מדוייק של מקור. ובאופן כללי התחושה היא של חיבור לא מסודר כ"כ, אף אם גדוש בחומר.
הייתי מעדיף לקבל ספר קטן יותר, מחצית מעביו של הספר הנוכחי, אבל מסודר יותר, ממוקד יותר בנושאים ספציפיים, וכתוב בצורה מסודרת, שיטתית וקוהרנטית (מן העובדות המוסכמות, אל הטענות; מן הידיעות אל הדעות; מן המוסכמות אל ההשערות, וכן הלאה).

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ה' אפריל 23, 2015 6:55 pm

הרב כנסת ישראל
כפי שכתבת, חשוב מאד לדייק כשמביאים דברים ודנים בהם. צירפת רשימה של 8 טעויות, אבל אף אחת מהן אינה טעות. גם אם היית מעדיף שייכתבו דברים אחרים.
א. לא דקדקת בדברים, בשם ר' מנשה הובא שלא יצא מפי הגר"א, ובשם רצ"ה ק"ב הובא שהוא יודע מי כתב את הדברים תחתיו.
ב. המונח 'מבית מדרשו של הגר"א' משמש תמיד להולכים בדרכו ומושפעים מרוחו ומדבריו ותלמידיו, כמו הרד"ל וכדו', ולא לאלו שישבו בתוך בית המדרש שלו בפועל. 'נטיה להשכלה' הוא מונח מאד גמיש ותלוי השקפה, יש כאלו שמגדירים את מהרי"ץ חיות או את התפא"י כנוטים להשכלה, ויש כאלו שרק ר' מתתיהו שטראשון מוגדר אצלם כזה, מסתבר שזה יותר מורכב. בודאי אין שום 'טעות' לצטט ממישהו שבעיניך מוגדר כ'נוטה להשכלה'.
ג. העובדה שציינתי שדבריו מצוטטים ב3 ספרים נוספים, לא באה כראיה שהדברים נכונים, אבל היא מידע חשוב לקורא, נח לך להדגיש את 'החסידות' שידוע ככותב בשילוח, אבל לא נח לך להעתיק שהדברים מצוטטים בזכר יהוסף למשל (יש מגדירים גם אותו כנוטה להשכלה...). בכל מקרה לא ברור מה ענין השאלה אם יש בנותן טעם להזכיר היכן מצוטט, לרשימה של 'טעויות'.
ד. לדעתך הנדון הוא רק על רצ"ה ק"ב. לדעתי, חשוב לברר גם מה מעמדו של ר"מ מאיליה, שאליו מיוחסים הדברים. גם עליו כידוע היו שהעבירו ביקורת חריפה, ועוד בחיים חיותו שרפו את ספריו והחרימום מהדפוס, ופלונגיאן נתלה בו כאבי ההשכלה, איני מבין איזו טעות יש לציין את מעמדו הנכבד אצל הגר"א. אתה מניח שרצ"ה ק"ב הוא בהכרח שקרן, וממילא אין טעם אפילו לדון במעמד האדם שציטט ממנו, וכל דיון כזה הוא טעות. זה נשמע קצת מוגזם.
ה. הערה זו לא הבנתי כלל בעניותי, לא ציטטתי את "לשון" הרד"ל, אלא הזכרתי את מה שכתב, ולא הבנתי ההבדל בין הניסוח שלי, לבין הניסוח שלך, בשניהם ר"מ מוגדר כרואה נאמן שמה שיאמר בשם הגר"א מוסמך.
ו. שוב לא הבנתי מה באת לומר, כתבתי שידוע ממקורות אחרים שהתייחס בכבוד למו"נ, והוספת שיש עוד סיפור לא מוסמך בנוגע לרלב"ג. איך זה מתקשר למה שכתבתי, ואיך זה נכנס לרשימת הטעויות בספר?
ז. כללי חכמת האמת של הגר"א מושפעים מהרמב"ם, מאיזה ספר של הרמב"ם לא כתוב כמובן, ולא ראיתי עבודה מסודרת שמוכיחה מהיכן נלקחו הדברים. גם אם אתה חושב לפענח אחרת את הדברים, ולטעון שאין במאמר הנ"ל שום דבר מהמו"נ אלא רק ממלות ההגיון, ולדעתך שם מצא הגר"א את כללי חכמת האמת, אין מדובר כאן באיזו טעות והחלפה של מקור קיים, אלא בספקולציה. וגם אם לדעתך אין זה מהגר"א, א"א לקרוא שם טעות על מי שלא מקבל את התיאוריה שלך, אלא מעתיק מה שכתוב בכל הספרים המקובלים שמדפיסים את הדבר בשם הגר"א.
ח. שוב, איני מבין איפה באה כאן המלה 'טעות'. יש לך טענה מדוע לא מובא בספר שבעל עליות אליהו מכחיש את עדות רצ"ה ק"ב, זה סוג של טעות? ראשית, מניה וביה, אתה זה שמשמיט את סיום הדברים בספר ש"קשה לפקפק על הכתוב בשמו", שנית, ברור שרוב המקורות הבינו כפי הפשטות שהדברים של הגר"א, הנדון הוא בטענת הזיוף שטען רצ"ה ק"ב בשם ר"מ מאיליה, אתה מניח סלקטיבית איזו עדות נכונה ואיזו לא, הנחה זו יוצאת מנקודת השקפה מסויימת, והספר נוסד במכוון באופן שאינו נצמד לנקודת השקפה מסויימת.
וכן בנוגע לפתיחת דבריך, יש לספר מטרה, לספק הנמקה והצדקה ליסודות תושבע"פ, מעבר לספרות הקיימת. הספרות הקיימת מסתמכת ומשקפת כחלק עיקרי מהדו שיח שלה את החלק הרגשי ואת האמונה, כפי שכתוב בהקדמה, "זו מדתם של ישראל קדושים מאמינים בני מאמינים" (וכפי שהציע לעיל הרב שלח), אך זה לא יעיל עבור אלו שיש ספקות בלבם, מעבר לרמה מסויימת. ולא רק שלא מועיל, אלא אף גורע, כי שוב ושוב הם מרגישים שמלבד הרגש אין בסיס אובייקטיבי.
ובדיון אובייקטיבי, עדות של בעל עליות אליהו (שאני מניח שלמקרא חיבורו למסכת אבות, שנדפס עם רוח חיים, היית מגדיר גם אותו כנוטה להשכלה), היא צפויה, ולא מפריכה את דברי רצ"ה ק"ב. אני יכול לכתוב את נטיית לבי שקשה להכחיש המפורסם משמו, כי הרבה אנשים היו שותפים לפרסום הדברים ולהתקבלותם, ולזיוף יש קול. אבל איני רואה שום טעות בהשמטת הכחשתו של בעל עליות אליהו.
וכן לגבי הרמיזה על הרגש של יושבי בית המדרש על הטלת ספק בדברי חז"ל "והמשכיל יבין", אני מציע לעיין שוב היטב בהקדמה, וכן בעמ' 366 ועוד. אין שום ספק שכל עיסוק בשאלות פוגע ברגש האמונה התמימה, ולכן הספר מיועד בפירוש עבור מי שנחשף לשאלות, ורוצה לחזק את אמונתו.
ההערות חשובות ומועילות, אודה ולא אבוש שמקוצר הזמן אכן אנכי מצטט מהזכרון, (ולא ידעתי מדוע כתב שהביבליוגרפיה חלקית, כפי שכתוב בראש הרשימה היא עוסקת רק בספרות החול ולא בספרות הקדש, וכמדומני שרוב המכריע של ספרות החול נמצאת בביבליוגרפיה, מלבד מקורות שבאו בקטעים שנוספו עם ההדפסה). ודוקא לכן יש להבדיל בין טעות (כמו זו שציינו לעיל, שהובאו דברי הגר"ז בשם הגר"ח), ובין תפיסה שונה (כמו גישת הכנס"י, או השגת הרב יעקובי, שפשיטא ליה שמהרח"ו לא יחלוק על האר"י, וגם שהפרק עסוק בהנהגות האר"י, ולכן פשיטא ליה שגם הכתוב שאם וכו' הוא מהאר"י. זה בהחלט ייתכן, ותלוי בהנחות יסוד בנוגע ליחסי האר"י ורח"ו, אבל זה לא נושא שמכניסים ברשימת טעויות).

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ה' אפריל 23, 2015 7:06 pm

עוד לגבי עיקר החיבור, ולדברי אלי.
אכן, החיבור אינו המגנום אופוס שלי, רובו נכתב לפני כ8 שנים לצורך השעה, והיה מונח בקרן זוית, ההחלטה לפרסמו התקבלה מפני צורך השעה, דהיינו המצב בו רבים מתוך המחנה וכן פעילים שונים באינטרנט ובבמות אחרות, מבטלים את יסודות תושבע"פ ואת ערכה, ופרסום החומר הקיים עדיף מהתעלמות. לא היתה לי האפשרות לכתוב את כולו מחדש, אבל השתדלתי להוסיף ולתקן ככל האפשר בחודש שהיה לי לעשות זאת (יחד עם עוד הרבה דברים אחרים), הספר הוכפל מגדלו המקורי, ונוספו בו הרבה התייחסויות לנושאים שונים שמשתמשים בהם נגדנו.
אין זה אומר שהוא נכתב בלי כוונה, והוא בהחלט מכוון מטרה ועוסק בשאלות האלו בנימה אובייקטיבית. כמובן שאף ספר לא יכול להיות מתאים לכל אחד, ועריכת אנציקלופדיה או ספר לנוער היתה נוחה יותר להרבה קוראים, אבל מן הצד השני היתה גורעת מהשפעתו על קוראים אחרים. קשה לכתוב גם לבחור ישיבה וגם לפרופסור באותו טקסט, וצריך לנקוט היכן שהוא את דרך האמצע. (למשל, כשפרופסור קורא ספר בו הוא טורח להסביר מה זה מגנום אופוס, זה לא מדבר אליו. בדיוק כמו בחור ישיבה שקורא ספר שטורח להסביר מה זה 'מצוה הבאה בעבירה' או איפה זה כתוב, הוא מבין שזה מתחת לרמה שלו).
לכן בהחלט ההערות חשובות מאד, ואולי יום אחד תצא במהדורה שניה, בהתחשבות בהערות השונות. ועדיין לא כדאי למהר לזלזל בשיקולי העריכה השונים, יש באמת דברים שלא העתקתי ולא ציטטתי משיקולים שונים, לא כל מה שחסר בהכרח טעות, ולא כל צורה בה מוצגים הדברים היא הצורה היחידה או הנכונה, עי' שוב בהקדמה. לספר יש מטרה שבעיני היא נעלה, וכך יש לנסות להבין אותו.

הגהמ · הודעהעל ידי **הגהמ** » ה' אפריל 23, 2015 9:10 pm

לשמחתי מצאתי מי שיקנה הספר בשבילי ושלחו אלי לחו"ל, וממה שכבר ראיתי אוכל לומר תחזקנה ידי ידי הרב המחבר שלי"ט שספרו עמוס חומר חשוב ומעניין וסגנונו שוטף ומושך.

לי דוקא הנאני טיעוניו הרציונליים שבאו תוך הרצאותיו, טיעונים המוכרחים להתקבל על דעת כל מי שאינו מתעקש, כמו למשל דבריו אודות ספר הזהר (עמ' 728): "השאלה הקובעת היא האם התוכן שבזהר מייצג את הרעיונות והדברים שנמסרו מהעוסקים בחכמת האלוהות? ועל כך יכולים להשיב רק אלו העוסקים בזה, ואף תשובתם ידועה לנו מן ההיסטוריה, העוסקים בחכמת האלוהות ראו את הזהר כמסמל את שיא החכמה בתחום זה."

יעקב כהן · הודעהעל ידי **יעקב כהן** » ה' אפריל 23, 2015 9:23 pm

רק אציין שבספרים שציין הרב ענבל שמצטטים את דברי הקריה נאמנה והם העליות אליהו ספר החסידות ותהלוכת האגדות, אומנם מביאים את דבריו (בתהלוכת האגדות (די"ג רע"א) לא מזכיר שמו) אך תוך כדי דיבור דוחים את דבריו ע"ש
וכמו שכתב כנסת ישראל הרש"ל מעיד שראה זה במו עיניו בכי"ק של הגר"א וכן הוא בספר אבן שלמה (פרק יא אות ג) בשם איש אמונים שכן נמצא בכי"ק של הגר"א.
(בשונה מדברי רצ"ה ק"ב שגם אם נאמין לדבריו בשם ר"מ מאיליה, הוא לא מעיד שראה שאין את זה בכ"י הגר"א, ובהחלט יתכן שזה רק השערה מתוך השקפת עולם מסוימת)

יעקובי · הודעהעל ידי **יעקובי** » ו' אפריל 24, 2015 12:24 am

יורה_דעות כתב: ודוקא לכן יש להבדיל בין טעות (כמו זו שציינו לעיל, שהובאו דברי הגר"ז בשם הגר"ח), ובין תפיסה שונה (כמו גישת הכנס"י, או השגת הרב יעקובי, שפשיטא ליה שמהרח"ו לא יחלוק על האר"י, וגם שהפרק עסוק בהנהגות האר"י, ולכן פשיטא ליה שגם הכתוב שאם וכו' הוא מהאר"י. זה בהחלט ייתכן, ותלוי בהנחות יסוד בנוגע ליחסי האר"י ורח"ו, אבל זה לא נושא שמכניסים ברשימת טעויות).

אין בכונתי לטחון קמח טחון, אך מאחר והרה"ג המחבר שליט"א סבר שהשגתי נבעה מחמת "שפשיטא ליה שמהרח"ו לא יחלוק על האר"י... ולכן...", ובזה האשימני בחוסר אובייקטיביות, וכמי שירה קודם החץ ואח"כ צייר העיגול, הרי שברצוני להבהיר כי לא פשיטא לי כלל שהרח"ו לא יחלוק על האר"י, וכשקראתי למעלה את הציטוט מתוך הספר שאפילו הרח"ו נטה לפעמים מהאר"י, לא התמיהני הדבר כלל ולו לשניה, ואגב מרוצת הקריאה התקבל אצלי כדבר נכון. רק אח"כ כשהתפתח הדיון סביב הנושא הסתקרנתי לבדוק בפנים, ואז התברר לי שלא זו היתה כונת הרח"ו, וכפי שטענתי בעניותי למעלה.

ועתה הנני בא בהצעה לכבוד הרב המחבר שליט"א לשיקול דעתו הרחבה, כי במהדורה הבאה יסיר את הראיה הנ"ל מדברי הרח"ו, ותמורתה אציע כאן שתי חלופיות איתנות ממנה.

הרי כל דבריו נסובו לדחות את "מי שהתייחס לכל דברי האר"י כגילויים עליונים שאין אפשרות להטיל בהם שום ספק... ושאפילו דבר קטן ממנו הוא לא מפי מלאך ושרף אלא מפי הקב"ה בעצמו, והוא גדול מאלישע הנביא, ושקול כסנהדרין של משה רבינו ויותר". ועל כך העיר הרב המחבר "כי אין להשוות נבואה ישירה, לגילויים רוחניים כל שהם שאינם במדרגת נבואה שאין בה כל ספק".

ומעתה כה יהיו דברי: אפילו תלמידו ר' חיים ויטאל נטה ממנהגיו לפעמים, ראה למשל בשער הכונות (ענין הציצית דרוש ו): "גם ראיתי למורי ז"ל שבציצית קטן היה עושה שני נקבים סמוכים זה לזה כעין נקודת צירי בכל כנף מד' כנפות הטלית, והיה מוציא חוטי הציצית דרך שני נקבים ההם... ולא היה עושה כן אלא בציצית קטן ולא בגדול". אמנם בהגהת הר"ש ויטאל (בן הרח"ו) שם כתב: "לא ראיתי לאבא מארי ז"ל עושה כן אפילו בציצית קטן, ולכן גם אנכי לא נהגתי לעשות כך". (ואפילו אם נקבל דבריו הקרובים אל השכל של הבן איש חי פרשת נח סט"ו, שודאי הרח"ו הבין מהאר"י שאין זה מעכב ורק נמשך האר"י אחר מנהג ילדותו וכו', מ"מ זה עצמו מלמדנו שלא כל דברי האר"י כנבואה שאין לזוז ממנה וכו'). וגדולה מזו, המעיין בספר החזיונות (מהדו' אשכולי עמ' כ"ה) ימצא שקרוב לארבעים שנה לאחר פטירת האר"י, היה הרח"ו מסופק בעצם חכמת רבו אם היא אמת! ואף בגילויי האר"י לרח"ו בעניני השגת נשמתו ג"כ היה הרח"ו מסופק! יעו"ש.

הנני מקוה שלפחות הצלחתי לשכנע את כבוד הרה"ג המחבר שליט"א בהשתדלותי להיות אובייקטיבי, ואולי מעתה לכשיחזור ויעיין שוב בספר המצות הנ"ל ובמה שהערתי לעיל בעניותי, יוקל לו יותר להטות אוזן קשבת לדברי, ולחשוב ג"כ באוביקטיביות שמא בכ"ז הנכון הוא שאין פירוש דברי הרח"ו שם כמו שרשם בספרו.

לסיום נימה אישית, בהתוודע לי זה עתה כי הרה"ג המחבר שליט"א נמצא עמנו, הנני להביע רחשי לבי על הערכתי המופלגת למאמריו (שבשאר מקומות, כי הספר הנוכחי לא ראיתי) הכתובים בטוב טעם ודעת ובהיקף ידיעות מבהיל, רבי התועלת ועתירי המדע וחכמה, ודבר שפתים אך למחסור. ישא ברכה מאת השי"ת ויזכה עוד כהנה וכהנה להרוות הצמאים ממימי הדעת המפכים במעיינותיו, ויתברך בכל הברכות שבתורה או"א.

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » ו' אפריל 24, 2015 8:05 am

יעקובי כתב:
יורה_דעות כתב: ודוקא לכן יש להבדיל בין טעות (כמו זו שציינו לעיל, שהובאו דברי הגר"ז בשם הגר"ח), ובין תפיסה שונה (כמו גישת הכנס"י, או השגת הרב יעקובי, שפשיטא ליה שמהרח"ו לא יחלוק על האר"י, וגם שהפרק עסוק בהנהגות האר"י, ולכן פשיטא ליה שגם הכתוב שאם וכו' הוא מהאר"י. זה בהחלט ייתכן, ותלוי בהנחות יסוד בנוגע ליחסי האר"י ורח"ו, אבל זה לא נושא שמכניסים ברשימת טעויות).

במה שהערתי לעיל בעניותי, יוקל לו יותר להטות אוזן קשבת לדברי, ולחשוב ג"כ באוביקטיביות שמא בכ"ז הנכון הוא שאין פירוש דברי הרח"ו שם כמו שרשם בספרו.

הלא כתבתי בפירוש לעיל שפירושך ייתכן כמובן, רק הערתי שיש הבדל בין טעות, ובין דבר שנתון לאפשרויות שונות, וגם אם מישהו פשיטא ליה כדרך אחת, אין זה מגדיר דרך פרשנות אחרת כטעות.

כנסת ישראל

יורה_דעות כתב:הרב כנסת ישראל
כפי שכתבת, חשוב מאד לדייק כשמביאים דברים ודנים בהם. צירפת רשימה של 8 טעויות, אבל אף אחת מהן אינה טעות. גם אם היית מעדיף שייכתבו דברים אחרים.
א. לא דקדקת בדברים, בשם ר' מנשה הובא שלא יצא מפי הגר"א, ובשם רצ"ה ק"ב הובא שהוא יודע מי כתב את הדברים תחתיו.
ב. המונח 'מבית מדרשו של הגר"א' משמש תמיד להולכים בדרכו ומושפעים מרוחו ומדבריו ותלמידיו, כמו הרד"ל וכדו', ולא לאלו שישבו בתוך בית המדרש שלו בפועל. 'נטיה להשכלה' הוא מונח מאד גמיש ותלוי השקפה, יש כאלו שמגדירים את מהרי"ץ חיות או את התפא"י כנוטים להשכלה, ויש כאלו שרק ר' מתתיהו שטראשון מוגדר אצלם כזה, מסתבר שזה יותר מורכב. בודאי אין שום 'טעות' לצטט ממישהו שבעיניך מוגדר כ'נוטה להשכלה'.
ג. העובדה שציינתי שדבריו מצוטטים ב3 ספרים נוספים, לא באה כראיה שהדברים נכונים, אבל היא מידע חשוב לקורא, נח לך להדגיש את 'החסידות' שידוע ככותב בשילוח, אבל לא נח לך להעתיק שהדברים מצוטטים בזכר יהוסף למשל (יש מגדירים גם אותו כנוטה להשכלה...). בכל מקרה לא ברור מה ענין השאלה אם יש בנותן טעם להזכיר היכן מצוטט, לרשימה של 'טעויות'.
ד. לדעתך הנדון הוא רק על רצ"ה ק"ב. לדעתי, חשוב לברר גם מה מעמדו של ר"מ מאיליה, שאליו מיוחסים הדברים. גם עליו כידוע היו שהעבירו ביקורת חריפה, ועוד בחיים חיותו שרפו את ספריו והחרימום מהדפוס, ופלונגיאן נתלה בו כאבי ההשכלה, איני מבין איזו טעות יש לציין את מעמדו הנכבד אצל הגר"א. אתה מניח שרצ"ה ק"ב הוא בהכרח שקרן, וממילא אין טעם אפילו לדון במעמד האדם שציטט ממנו, וכל דיון כזה הוא טעות. זה נשמע קצת מוגזם.
ה. הערה זו לא הבנתי כלל בעניותי, לא ציטטתי את "לשון" הרד"ל, אלא הזכרתי את מה שכתב, ולא הבנתי ההבדל בין הניסוח שלי, לבין הניסוח שלך, בשניהם ר"מ מוגדר כרואה נאמן שמה שיאמר בשם הגר"א מוסמך.
ו. שוב לא הבנתי מה באת לומר, כתבתי שידוע ממקורות אחרים שהתייחס בכבוד למו"נ, והוספת שיש עוד סיפור לא מוסמך בנוגע לרלב"ג. איך זה מתקשר למה שכתבתי, ואיך זה נכנס לרשימת הטעויות בספר?
ז. כללי חכמת האמת של הגר"א מושפעים מהרמב"ם, מאיזה ספר של הרמב"ם לא כתוב כמובן, ולא ראיתי עבודה מסודרת שמוכיחה מהיכן נלקחו הדברים. גם אם אתה חושב לפענח אחרת את הדברים, ולטעון שאין במאמר הנ"ל שום דבר מהמו"נ אלא רק ממלות ההגיון, ולדעתך שם מצא הגר"א את כללי חכמת האמת, אין מדובר כאן באיזו טעות והחלפה של מקור קיים, אלא בספקולציה. וגם אם לדעתך אין זה מהגר"א, א"א לקרוא שם טעות על מי שלא מקבל את התיאוריה שלך, אלא מעתיק מה שכתוב בכל הספרים המקובלים שמדפיסים את הדבר בשם הגר"א.
ח. שוב, איני מבין איפה באה כאן המלה 'טעות'. יש לך טענה מדוע לא מובא בספר שבעל עליות אליהו מכחיש את עדות רצ"ה ק"ב, זה סוג של טעות? ראשית, מניה וביה, אתה זה שמשמיט את סיום הדברים בספר ש"קשה לפקפק על הכתוב בשמו", שנית, ברור שרוב המקורות הבינו כפי הפשטות שהדברים של הגר"א, הנדון הוא בטענת הזיוף שטען רצ"ה ק"ב בשם ר"מ מאיליה, אתה מניח סלקטיבית איזו עדות נכונה ואיזו לא, הנחה זו יוצאת מנקודת השקפה מסויימת, והספר נוסד במכוון באופן שאינו נצמד לנקודת השקפה מסויימת.
וכן בנוגע לפתיחת דבריך, יש לספר מטרה, לספק הנמקה והצדקה ליסודות תושבע"פ, מעבר לספרות הקיימת. הספרות הקיימת מסתמכת ומשקפת כחלק עיקרי מהדו שיח שלה את החלק הרגשי ואת האמונה, כפי שכתוב בהקדמה, "זו מדתם של ישראל קדושים מאמינים בני מאמינים" (וכפי שהציע לעיל הרב שלח), אך זה לא יעיל עבור אלו שיש ספקות בלבם, מעבר לרמה מסויימת. ולא רק שלא מועיל, אלא אף גורע, כי שוב ושוב הם מרגישים שמלבד הרגש אין בסיס אובייקטיבי.
ובדיון אובייקטיבי, עדות של בעל עליות אליהו (שאני מניח שלמקרא חיבורו למסכת אבות, שנדפס עם רוח חיים, היית מגדיר גם אותו כנוטה להשכלה), היא צפויה, ולא מפריכה את דברי רצ"ה ק"ב. אני יכול לכתוב את נטיית לבי שקשה להכחיש המפורסם משמו, כי הרבה אנשים היו שותפים לפרסום הדברים ולהתקבלותם, ולזיוף יש קול. אבל איני רואה שום טעות בהשמטת הכחשתו של בעל עליות אליהו.
וכן לגבי הרמיזה על הרגש של יושבי בית המדרש על הטלת ספק בדברי חז"ל "והמשכיל יבין", אני מציע לעיין שוב היטב בהקדמה, וכן בעמ' 366 ועוד. אין שום ספק שכל עיסוק בשאלות פוגע ברגש האמונה התמימה, ולכן הספר מיועד בפירוש עבור מי שנחשף לשאלות, ורוצה לחזק את אמונתו.
ההערות חשובות ומועילות, אודה ולא אבוש שמקוצר הזמן אכן אנכי מצטט מהזכרון, (ולא ידעתי מדוע כתב שהביבליוגרפיה חלקית, כפי שכתוב בראש הרשימה היא עוסקת רק בספרות החול ולא בספרות הקדש, וכמדומני שרוב המכריע של ספרות החול נמצאת בביבליוגרפיה, מלבד מקורות שבאו בקטעים שנוספו עם ההדפסה). ודוקא לכן יש להבדיל בין טעות (כמו זו שציינו לעיל, שהובאו דברי הגר"ז בשם הגר"ח), ובין תפיסה שונה (כמו גישת הכנס"י, או השגת הרב יעקובי, שפשיטא ליה שמהרח"ו לא יחלוק על האר"י, וגם שהפרק עסוק בהנהגות האר"י, ולכן פשיטא ליה שגם הכתוב שאם וכו' הוא מהאר"י. זה בהחלט ייתכן, ותלוי בהנחות יסוד בנוגע ליחסי האר"י ורח"ו, אבל זה לא נושא שמכניסים ברשימת טעויות).

בקראי תגובה זו שפשפתי עיני בתמהון, הזאת נעמי? היתכן כי כותב נכבד כמותו יענה כ'מעשה בראון בעלמא'? ויתעקש לעמוד בטעויותיו ויגרום לעצמו בזיון טפי?
אמנם למדתי עליו זכות שסבר כי לקעקע את ביצתו נתכוונתי, וללעוז על ספרו באתי, אולם לא לא כן הוא, ולא בר פלוגתתו אני, אדרבא מוקיר ומעריך ומחבב אותו מאוד, ולתועלת נתכוונתי ועצה טובה קמ"ל, כי היה ראוי בספר זה ובעוד סדרת הספרים אשר יבואו בוודאי אחריו, [לאור ההצלחה הכבירה], להעמיד מבקר ועורך ידען ומוכשר שיבודק את המקורות וימלט מטעויות כגון דא, אשר אין ספר ניצול מהם בפרט שנכתב במהירות ובחיפזון, ואולם זה מוריד מערל הספר ומתועלתו לישר מעקשים ולהשיב נבוכים. ובפרט כי המחבר ידיו רב לו בבקורת אחרים ובטח ישיבו לו כגמולו וכדי בזיון וקצף.
אם בביקורת על עצם תוכן הספר חפצתי, לא הייתי בוחר בהערה קלה וקלושה אחת אלא בדברים יסודיים ומרכזיים הרבה יותר, ועוד חזון למועד, אך גם זאת שלא ע"מ לקנטר אלא למען ברור הדברים עצמם.

ועתה נשוב לענין המדובר ותראה כי כי לא נכונה דברת.

א. אתה הוא שלא דקת[=טעית], אין כאן ב' מקורות אלא חד ה"ה רצ"ה ק"ב בשם ר"מ מאילי', ובשמו הוא כותב כי הכיר את ה'מזייף', ואין כאן ב' עדים אלא עד אחד מפוקפק.
ב. הרד"ל יכול להקרא מבית מדרשו של הגר"א כי יגע בתורתו הרבה וברר את מקחו מפי תלמידיו הגדולים, כידוע, מה שלא ידוע לנו על רצ"ה ק"ב מלבד היותו חכם וילנאי, ותלמיד ר"ש קצנלבויגן מרואי פני הגר"א. נטיתו להשכלה אינה קביעה שלי אלא עובדה מפורסמת, ולזה ציינתי לספר עיר וילנא שאינו חשוד בקנאות יתירא, [כמוני גם אני ליודעים], ומלמדת על האינטרס שלו [כמו גם אולי שלך], בהכחשת דברי הגר"א.
ג. הציון לשלשה ספרים המציינים באה לבסס את הדברים כביכול התקבלו, [ספר החסידות ומסתמא גם זכר יהוסף אינם נגישים יותר מקריה נאמנה מה גם שלא ציינת מקור מדוייק], והוא טעות במקרה הטוב והטעיה במקרה הרע, למי שלא מכיר את הספר 'החסידות' המלא דברי הבל ורעות רוח. גם הציון לשני הספרים האחרים הם טעות במקרה הטוב והטעיה במקרה הרע, מפני ששניהם אינם מקבלים את דברי הקריה נאמנה, והעליות אליהו מכחישו בתוקף כמובא בהמשך דברי. וכמו שכבר העירו לעיל.
ד. הדיון על ר"מ מאליא הוא דיון חשוב, אם לא שבא להסיט את הדיון מעצם הכחשת דבריו של רצ"ה ק"ב, שלא אני מניח כי שקר ענה, אלא עדות ברורה של גדולים וטובים.
ה. הרד"ל לא כותב לבעל עליות אליהו שלא ידפיס רק סיפורים מר"מ מאיליא אלא שהוא לא כותב לו כל מה ששמע, רק מה ששמע מנאמן כמו ר"מ מאיליא, אבל ודאי שיש עוד נאמנים רבים וטובים אשר מפיהם הדפיס בעל עליות אליהו, וזה טעות משום שכתבת מהזכרון, ואכן אינו נוגע לעצם הענין.
ו. באתי להראות על 'נאמנותו' של רצ"ה ק"ב שמוסיף על הסיפור הידוע ממקורות אחרים סיפור מופרך, ואכן תודק שא"א להציגו כטעות נוספת כי היא היא הטעות הבסיסית.
ז.כאן אני אכן טעיתי והכללים הנקראים 'כללים קצרים מחכמת האמת' אינו אלא קיצור נמרץ של פרקי שלילת התוארים מח"א של מו"נ, [ההחלפה עם מילות ההגיון היא מסמיכות הדברים בספר תולדות הצריז"ס וכמדומה שנמשכתי אחרי אחרים בזה], ומ"מ יחוסו להגר"א מפוקפק מאוד, נדפס לפני פחות ממאה שנה מכת"י א', לא מצוטט בשום ספר מתלמידי הגר"א ותלמידי תלמידו שיגעו כה רבות על דבריו, ומ"מ אינו בחכמת האמת כלל. מהמלקטים המלקטים מכל הבא לידם אין שום ראיה כמובן.
ח. הטעות היא לצטט מכתב כאשר מפורסם ומקובל הן בבית המדרש והן במחקר כי המכתב אינו אמין, והוכחש ע"י עדי אמת, וניתן לבדיקה גם היום בכתבי היד המוסמכים של ביאור הגר"א, ועוד לציין כי המכתב מצוטט בעליות אליהו כאשר מוזכר שם אך לגנאי ולסתירת דברי השוא.

אני חוזר שוב על דברי כי לא באתי לקנטר אלא אך לתועלת הספר ומחברו החשובים בעיני מאוד.
הביבליוגרפיה היא חלקית כי ספרים רבים שחיפשתי לא מצאתי שם, וכעת אני רואה שמודה לדברי כי מה שנוסף בשעת ההדפסה [והוא מחצית מהספר כפי שכתב במק"א] לא צויין בביבליוגרפיה, וגם זאת היה ראוי לתקן.

מה שכותב על הרגש אני מסכים לדבריו, אך היה כדאי להוציא ספר כעי"ז בהשמטת דברי ההבל, ובבירור הדברים לעצמם לתועלת הלומדים. על הדורות הראשונים מישוה ניסה לעשות זאת ולא הצליח כ"כ].
ומ"מ אינני מבין מה טעם יש להביא דברי בלע על אברהם אבינו רק כדי להמחיש את אוילות החוקרים, כשאין בזה שום תועלת לגופם של דברים.

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » א' אפריל 26, 2015 11:46 am

יש"כ על דבריך
שום דבר כאן לא אישי, ולא מתוך מחשבה של קעקוע ביצה וכדו', לא חשבתי לרגע שבאת לקנטר. אדרבה אתה מייצג יפה תגובה טבעית של פלח נרחב המהווה כ%0.2 מכלל שומרי המצוות בעולם הזה.
רק להבדיל בין השקפות שונות ובין מה שמוגדר כטעות. כפי שכתבת תמיד יהיה מי שירצה להעביר ביקורת, ובודאי בנושאים רגישים תמיד יהיה מי שחושב אחרת ואף חושב אחרת בנחרצות. עורך לא יעזור כאן, כי גם הוא סוף סוף בעל דעת רח"ל וממילא אפשר לחשוב ולהבין אחרת ממנו. מי שירצה למצוא טעויות תמיד ימצא (גם העורך הרי יכול לטעות). העצה נגד זה היא לא "אל תטעה".
אני באופן אישי מבדיל בין ביקורת של מציאת טעויות ובין ביקורת שמלמדת משהו, כמובן שטעויות יש בכל חיבור וגם בחיבורים של גדולים וענקים. איסוף של טעויות מוכיח רק את הנחת היסוד שיש טעויות בספרים, הביקורת שלי על בראון לא באה לומר שאנשים יכולים לטעות במקרה, אלא שהוא דילג על שלב בירור ההלכה ברצינות לפני שקפץ למסקנות. להבדיל מהביקורת של ר"י לוין, שהיא כעין הביקורת שלך כאן, הצגת השקפה אחרת והכרזה שכל סטיה ממנה כטעות.
אין המטרה לומר "לא טעיתי", אלא לפנות לעצם הדיון וענינו.
ולכן גם לענינינו, כמדומני שהשימוש ב'מעשה בראון ונעמי' הוא דמגוגיה שלא מועילה לגוף הדיון כאן. אתה חוזר על טענותיך, ולא מוסיף הרבה חידוש (עכ"פ לצד שלך).
עיקר טענתך הוא שרצ"ה ק"ב הוא עד מפוקפק (כפי שכתב להדיא בספר "עיר וילנא"!!, אם אתה מתכוין לספר של מגיד, הרי שהוא בעצמו היה משכיל מפורסם ואחד ממחברי הקריה נאמנה... ועי' מה שכתב שם בנוגע לר' ישראל סלנטר) ואילו מי שהכחיש דבריו הוא נאמן. וסביב זה סובבות כל שמונת ה'טעויות', אתה מבין לבד שהערך של הטיעון המרכזי שלך תקף במרחב שבין ישיבת ארחות תורה לפונוביז', וגם זה בקושי.
בא נגיד שבדרך זו אין שום צורך כלל להתמודד עם כל השאלה המחקרית של תושבע"פ, שהרי אלו שהעלו את השאלות וכדו' הם לכל הפחות חשודים בהשכלה, והרי לנו פתרון קל ומהיר.

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » א' אפריל 26, 2015 11:46 am

הנושא שלך הוא מגמת הדברים, כפי שאתה כותב "כמו גם אולי [המגמה] שלך, בהכחשת דברי הגר"א", ובזה אתה שוב מתעלם מכך שלסיום אני שולל בספר את דברי רצ"ה (ואצ"ל שהשקפתי האישית, כפי שמקובל בין ארחות תורה לפונוביז', שמדובר ברעיון הזוי ומטופש ולרגע לא עלה בדעתי שבאמת הדברים הם זיוף), אני לא מביא את קריה נאמנה כמקור נאמן, מתואר מחברו הרשום בשער השמטתי שם 'רבי', וגם במקום אחר כשאני מצטט משהו בשם הגר"א שמוזכר בקריה נאמנה, ראיתי לנכון להוסיף: "פין אינו משקף את רוח הגר"א".
וכך אתה יודע שאם אני כותב שהענין מצוטט במקומות מסויימים, זה בא להטעות ולהוכיח את נכונותו, חבל שאתה נכנס להיות בוחן כליות ולב, לשם כך אתה גם קובע שקריה נאמנה זמין לא פחות מזכר יהוסף, שגם זה לא בדיוק ריאלי, זכר יהוסף נמצא בכל אוצר, וק"נ נמצא רק בבוקי סריקי.
שוב ושוב אתה חוזר על איזו תפיסה שלך, שאולי מקובלת במרחב מסויים של כמה זקני ישיבות ליטאיות, ומנסה להפוך כל תפיסה אחרת או אפילו הצגת דברים אחרת לפי מתודה מסויימת, לטעות. כך למשל יש כללים מי נקרא מבית מדרש הגר"א, רצ"ה ק"ב היה תלמיד של אחד מרואי פני הגר"א, ועסק רבות בתורתו, אבל לדעתך הוא לא זכאי לתואר זה וציטוט דבריו אפילו בתור אפשרות שמוגדרת כלא סבירה הוא "טעות", וכן טעות תהיה לצטט בשם הגר"א משהו שנדפס בשמו משום שאין ראיה מהמלקטים ואין כתב יד וכו'. על זה אני חוזר ואומר, הדברים לא מיועדים לאותו מרחב צר ממנו אתה מנסה לשפוט אותם. אם אתה עושה לדברים 'מבחן בראון', אתה צריך לבדוק איך כותבים לאנשים ממכון הרטמן ומאוניב' בר אילן. וכפי שאמר בראון להבלין (במדה מסויימת של צדק): כנראה אתה רוצה שאכתוב את הספר שלך, אבל אני כתבתי את שלי.
אגב, המכתב הנ"ל של ר"ש לוריא המכחיש את דברי רצ"ה ק"ב, אינו מבעל עליות אליהו (שש"י פין מציג אותו כידידו הטוב, ושמגמת דברי עליות אליהו שם היא גם להראות כמה מאידך כיבד הר"מ את המו"נ), כי עליות אליהו נדפס לפני קריה נאמנה. אלא הוא כנראה הוספת המו"ל של עליות אליהו ר"נ מהורודנא, ולגבי המלים 'לא ראו את הפרדס וכו', הוא כותב שאינו בטוח שנמצא בכתי"ק של הגר"א ויעיין שוב לבדוק ויודיעו, ומעניין שההודעה שאחר הבדיקה לא התפרסמה (ואגב הכתיבה עולה בדעתי הרעיון שבאמת הר"מ מאיליה עייין בכת"י וראה שחסר בו חלק מהדברים, ולכן חשב שמדובר בזיוף, בעוד ייתכן שמדובר ב'ליקוט' שהתחבר מכתב יד אחר של הגר"א שהיה לנגד עיני המסדר ולא לנגד עיני הר"מ מאיליה. וצריך לבדוק מה היתה ידיעת הר"מ מאיליה בתכונת סידור כתבי הגר"א).
מה שכתוב באות ה', הגם שלא כ"כ חשוב, מ"מ יש לי כנראה בעיה בהבנת הנקרא, אתה מצטט ממני כאילו כתבתי שהרד"ל כותב להדפיס סיפורים רק מר"מ מאיליה "וזה טעות משום שכתבת מהזיכרון", והאמת שהכוונה מאנשים נאמנים כמוהו ולא רק ממנו. תמיהני איך עלה על דעתך שמישהו יחשוב מהזיכרון שהרד"ל קבע שרק ר"מ מאיליה נאמן לספר סיפורים בשם הגר"א??? מעולם לא כתבתי דבר כזה, ואחרי שטרחת והבאת את הטקסט בהודעתך הקודמת אה מוזמן לקרוא, כתבתי: "ידפיסו רק מה ששמעו מפי רואה נאמן כמו הר"מ מאיליה", הייתכן שאתה כותב מהזיכרון בנוגע להודעתך הקודמת?
ולגבי המתודה של הספר, לא רק כאן, אלא לאורך רוב חלקיו (חוץ מאלו שמיועדים בפירוש להציג גישה שונה), מנהגי בשיטת כל זה אכניס בקל וחומר, דהיינו, לא לזעוק שחלילה וחלילה א"א שיש זיוף בביאור הגר"א, אלא שאפי' אם נתייחס במתינות לכל זה, ואפילו אם מי שאמר את זה היה איש נחמד, ואפילו אם הרמב"ם כיבד את המו"נ, מדובר בתרחיש לא סביר. או: אפילו אם יש בזהר דברים מאוחרים, ואפילו אם נתייחס לטענות של גרשום שלום ונבחן אותם ולא נצעק שאסור לדבר על זה, ואפי' וכו' עדיין מדובר בתרחיש לא סביר. בשביל למצוא דברים כאלו בספר לא צריך להתאמץ.

יורה_דעות · הודעהעל ידי **יורה_דעות** » א' אפריל 26, 2015 11:47 am

סתם כך לגבי הדיון באופן כללי, יש כאן תופעה מעניינת, בציבור הליטאי של ימינו, כמעט כל מי שעוסק ב"השקפה", כל קונטרס שבא לבאר את "פנימיות ימי החנוכה", כל שיחת מוסר, וכל מיני מאמרי חכמה ודעת, בנויים פחות או יותר על כמה מימרות בשם הגר"א, הרב ברעוודה, רי"א ויינטרוב, ועוד רבים וטובים, עולם ההשקפה שלהם בנוי כמעט אך ורק במרחב הצר הזה של דברים בשם הגר"א. וממילא מובן שכשיש ספר שעוסק בנושא תושבע"פ, נקודת המפגש עם חכמי זמננו היא בעיקר בכל מיני מימרות בשם הגר"א מי אמרם באופן מדוייק והיאך, שיש להודות שזו נקודת מפגש מאד צרה.
אבל מן הצד השני, אין כאן באמת הליכה בדרך הגר"א, שהרי כל השומע שדברי הרה"ק הקאמרנר "מופרכים" עושה מיד קריעה איך אפשר לומר כך (השתגעתם? שבן ישיבה ליטאי, ישמע דבר כזה מאדמו"ר, ויבא בטענות למי שטוען שאסור לקבל? נהיינו נהגי מוניות שדוגלים בשיטת "כולם גדולים כולם צדיקים"?), בעוד זו בדיוק הדוגמא הקלאסית עליה בנה הגר"ח מערכתו בנפש החיים, שהבעיה בחסידים אינה רק שהם מאחרים זמן תפילה, אלא שאינם מבינים באמת את התפקיד של ההלכה והנגלה לעומת התפקיד של הנסתר, ולכן אין להם בעיה לחשוב שהאר"י היה יותר מאלישע הנביא ומסנהדרין של משה... אם היו מגיעים הדברים לידי הגר"ח הרי לא היה אומר "מופרכים", אלא משהו הרבה יותר חריף. ודומה שגם כאן שולטת אותה תסמונת, שלא לומדים מרבותינו מה לעשות, אלא רק מה לא לעשות.
בנוגע להבאת דברי החוקרים על אברהם אבינו. קצת מוזר לי שבחרת דוגמא לא מתאימה, כמדומני שאולי לאחד מתוך מליון אנשים תעבור מחשבה בראש: "אולי אאע"ה לא היה מוסרי", ואילו לשאר המליון חסר אחד תעבור בראש המחשבה: "כמה מושחתים וצבועים יכולים להיות חוקרים אנטישמיים". אולי לך חשוב האחד, לי חשובים המליון. יש באמת דוגמאות אחרות שיכולות לעורר ספק בלב מי שמעולם לא הפעיל חוש ביקורת, ולכן איני תורם את הספר לישיבות קטנות ובבתי מוסר, אלא מוכר אותו במוסד הרב קוק, גם כאן המטרה היא המליון.

מגיה · הודעהעל ידי **מגיה** » א' אפריל 26, 2015 1:35 pm

מכיון שאני לצערי מהמליון השני שעדיין לא זכה לראות את הספר, אודה מאוד לכב' המחבר אם יעלה לכאן את מפתח השמות, באם ישנו, או שמא זה גם יחכה למהדורא בתרא.

יעקב כהן · הודעהעל ידי **יעקב כהן** » א' אפריל 26, 2015 2:43 pm

יורה_דעות כתב:ולגבי המלים 'לא ראו את הפרדס וכו', הוא כותב שאינו בטוח שנמצא בכתי"ק של הגר"א ויעיין שוב לבדוק ויודיעו, ומעניין שההודעה שאחר הבדיקה לא התפרסמה

במהדורת ירושלים תשמט התפרסמה.

: לכידה.PNG (329.25 KiB) נצפה 11243 פעמים

שלח · הודעהעל ידי **שלח** » א' אפריל 26, 2015 3:52 pm

קצת מקורות על הביאור הגר"א המדובר ע"ד הפילוסופיא

געצל · הודעהעל ידי **געצל** » ג' אפריל 28, 2015 10:12 pm

בנוגע דברי הרה"ק מקאמארנא זצוק"ל עיין בספר האר"י וגוריו עמוד ס"ב בשם מרן הב"י

רוצה לידע · הודעהעל ידי **רוצה לידע** » ד' אפריל 29, 2015 8:22 am

יש להשיג כבר הספר באמריקה,?

פורום אוצר החכמה

מי מחובר