רעידת אדמה בסין בימי החפץ חיים

[אלן]

ראיתי מאמר על התעניינות החפץ חיים זצ"ל ברעידת אדמה בסין בימיו, בה נספו מספר אלפים וממאמר זה יש ללמוד איך צריך להתייחס לאסונות בגויים
פרטים זכורים לי, שהיה זה יושב סין שביקר בראדין ולשאלות הח"ח על מה קורה בסין, סיפר מתלאות היהודים שם בלי שירותי דת וכו' והח"ח הפנהו לספריו בהם חיזק יהודים הנמצאים בתנאים דומים
ורק בסוף כשהיהודי סיפר על הרעידת אדמה אז הח"ח התרגש מאד מזה
וכששאלוהו מה כל כך מתרגש, אמר שה' עשה כל זאת כדי שיהודים יקחו מוסר ויחזרו בתשובה
אודה למי שישלח לי המאמר או יציין איפה איפה לראותו בשלימות
בשורות טובות
ותודה

[לומד_בישיבה]

ראה מאמרים וקו"ק מאת החפץ חיים זצ"ל – לאחינו בני ישראל למושבותם ד' עמכם.
הנה הרעש שנהי' בעולם וכו'
ובהערה שם הקו"ק הזה נכתב בשנת תרע"ד, והדברים אמורים כלפי המלחמה העולמית הראשונה.
ואולי התחלף למישהו.
בנוגע לרעש (רעידת אדמה) בסין לא ידוע לי.
--
וראה מאמר זכרו תורת משה.

ובימינו נתקיים מאמר הכתוב ישעי' נט,יט כי יבוא כנהר צר וגו', שיהיו צרות מושכות ובאות כנהר, ובפרט הסבות המשונות שנתהוו בימים האחרונים, כמו הרעש באמריקה ועוד בכמה ארצות, שנחרבו כמה עיירות, ונהרגו כמה רבבות אנשים, ונקיימה בנו אזהרת הנביא עיין שם כל הענין.

ניסן תרפ"ה.

[מה שנכון נכון]

ראה באור יחזקאל מדות עמוד קנג מש"א הח"ח בעת רעידת האדמה ביפן.
וע"ע דרשות הר"ן דרוש ו.
[אמנם ברור שכל ענין לגופו].

[אלן]

השיחה של האור יחזקאל על רעידת אדמה ביפן יש לי
ומה שאמר הח"ח ערב מלחמת העולם הראשונה איני מכיר אבל אינה השיחה שאני מחפש,
ולא התחלפה במה שהבאתי בקיצור, והראיה כי היום כששאלתי בעל פה, השלים לי אחד השומעים את השיחה במה שלא העזתי לכתוב כי לא הייתי בטוח בכך ועתה אני יותר בטוח, והוא שהשומעים הגיבו לח"ח, כיצד לצערו של היהודי על החסרונות שיש להם ביהדות ענית בקיצור ובלי הרבה רגש ואילו על מותם של כמה אלפי סינים נתרגשת כל כך, וענה מה שענה, ואם עוד אחד זוכר זאת יותר בטוח שיש כזו שיחה.
ועתה עוד נזכרתי שענה בצעקה: למי ה' יתברך עשה את הצרה הזו, לסינים, כלום להם עשה, וכי הם אמורים לעשות תשובה, אלא כדי שתגיע השמועה הזו אל יהודים שאומרים בשלי הסער הגדול הזה, ויבינו שמידת הדין מתוחה ויתעוררו בתשובה.
ועתה עדיין אני מבקש ממי ששמע או ראה ויודע נוסח או מ"מ לשיחה זו, אודה לו במאד, כי זה שזכר לא זוכר איפה ראה זאת.
בשורות טובות

[אדג]

הסברא אומרת שהכוונה לרעידת האדמה שהתחוללה בסין בה' טבת תרפ"א, והרגה כרבע מיליון בני אדם. האם אכן דיבר אודות זה הח"ח - לא שמעתי.

[י. בנימין]

צפניה ג, ו-ז: "הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם מבלי עובר נצדו עריהם מבלי איש מאין יושב, אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר..."

[לייטנר]

הסברא אומרת שהכוונה לרעידת האדמה שהתחוללה בסין בה' טבת תרפ"א, והרגה כרבע מיליון בני אדם. האם אכן דיבר אודות זה הח"ח - לא שמעתי.

כמאה אלף.

[אדג]

הסברא אומרת שהכוונה לרעידת האדמה שהתחוללה בסין בה' טבת תרפ"א, והרגה כרבע מיליון בני אדם. האם אכן דיבר אודות זה הח"ח - לא שמעתי.

כמאה אלף.

י"א 200,000 (http://earthquake.usgs.gov/earthquakes/ ... deaths.php), י"א 234,117 (http://naturaldisasterskristie.weebly.com/) וי"א 273,400 (http://news.xinhuanet.com/english2010/c ... 652388.htm).

לא הרגתי ככה סתם 150,000 סינים...

[משך חכמה]

כבר לפני צפניה אמר דוד ע"ה: היוסר גויים הלא יוכיח.

[מה שנכון נכון]

כבר לפני צפניה אמר דוד ע"ה: היוסר גויים הלא יוכיח.

משה.

[יעקובי]

קשיא לי על פרש"י שכל הי"א מזמורים אמרם משה, שהרי ביניהם מזמור שיר ליום השבת, ואיתא בחז"ל שאדם הראשון אמרו, ובב"ב שם בפירוש כללו את אדה"ר בין הי' זקנים, ורש"י פי' שגלמי ראו עיניך ולי מה יקרו רעך אדה"ר אמרם, ולא זכר מזמור שיר ליום השבת.

[מה שנכון נכון]

בראשית רבה סו"פ כב א"ר לוי המזמור הזה אדה"ר אמרו ונשתכח מדורו ובא משה וחדשו על שמו מזמור שיר ליום השבת טוב להודות לה' וגו'.

רש"י בב"ב כותב "כגון" [שבד"כ פירושו דוגמא]. ונראה שהעדיף להביא פסוק שמוכיח מתוכו, ולא דרש.

[יעקובי]

נפלא ביותר!

ובאמת מקור דברי רש"י הוא בשוחר טוב (תהלים צ') שהי"א מזמורים אמר משה כנגד י"א שבטים.

יש לברר מהו הלשון "ובא משה וחידשו על שמו", ובמפרשים שם רמזו שמזמור שיר ליום השבת ר"ת למש"ה, ועוד כיו"ב. אולם יש להעיר שבשוחר טוב (צ"ב) מבואר בהדיא שאדה"ר פתח ואמר "מזמור שיר ליום השבת", וכן הובא בפרקי ר"א (פי"ט). ובאמת בפרקי ר"א שם הובא ג"כ כדברי המד"ר הנ"ל אך ללא הסיום "על שמו".

עכ"פ יישר כח גדול.

[ברזילי]

...למי ה' יתברך עשה את הצרה הזו, לסינים, כלום להם עשה, וכי הם אמורים לעשות תשובה, אלא כדי שתגיע השמועה הזו אל יהודים שאומרים בשלי הסער הגדול הזה, ויבינו שמידת הדין מתוחה ויתעוררו בתשובה.

אינני יודע מנין הפשיטות שלא נענשו הסינים על התנהגותם, והם אמורים (או היו אמורים) לשוב בתשובה. הפסוק בצפניה מורה שגם בני ישראל צריכים ללמוד מכך מוסר, אבל לא שזה הטעם היחיד לאסון.

[אחימעץ]

...למי ה' יתברך עשה את הצרה הזו, לסינים, כלום להם עשה, וכי הם אמורים לעשות תשובה, אלא כדי שתגיע השמועה הזו אל יהודים שאומרים בשלי הסער הגדול הזה, ויבינו שמידת הדין מתוחה ויתעוררו בתשובה.

אינני יודע מנין הפשיטות שלא נענשו הסינים על התנהגותם, והם אמורים (או היו אמורים) לשוב בתשובה. הפסוק בצפניה מורה שגם בני ישראל צריכים ללמוד מכך מוסר, אבל לא שזה הטעם היחיד לאסון.

היאך כת"ר מפרש את הגמ' (יבמות סג ב) ?

אמר רבי אלעזר בר אבינא אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם, וכתיב אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר.

[ברזילי]

שאלה טובה, אבל מפורש בפסוקים כמה וכמה פעמים שגויים שחטאו נענשים אם לא עשו תשובה, והקב"ה מצפה לתשובתם כדי שלא להענישם. אולי יש לומר שעצם זה שהקב"ה דן את הגויים על מעשיהם הוא בשביל ללמד מוסר את ישראל, אבל עכ"פ לא חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא, ואם יש עונש חמור על הגויים יש לתלות בעוון ובכך שלא חזרו בתשובה (כמובן, במגבלות שלנו לעשות כן, וכמו שבצרת ישראל יש לעשות זאת בזהירות).

מלבד זאת יש להעיר שהלשון "אין... אלא..." בחז"ל מופיעה הרבה פעמים, אאל"ט, בתור הדגשה של הדבר העיקרי\חשוב ביותר ולאו דווקא היחיד (כמו אין איש מת אלא לאשתו)

[אחימעץ]

שאלה טובה, אבל מפורש בפסוקים כמה וכמה פעמים שגויים שחטאו נענשים אם לא עשו תשובה, והקב"ה מצפה לתשובתם כדי שלא להענישם. אולי יש לומר שעצם זה שהקב"ה דן את הגויים על מעשיהם הוא בשביל ללמד מוסר את ישראל, אבל עכ"פ לא חשיד קב"ה דעביד דינא בלא דינא, ואם יש עונש חמור על הגויים יש לתלות בעוון ובכך שלא חזרו בתשובה (כמובן, במגבלות שלנו לעשות כן, וכמו שבצרת ישראל יש לעשות זאת בזהירות).

מלבד זאת יש להעיר שהלשון "אין... אלא..." בחז"ל מופיעה הרבה פעמים, אאל"ט, בתור הדגשה של הדבר העיקרי\חשוב ביותר ולאו דווקא היחיד (כמו אין איש מת אלא לאשתו)

אה"נ, אבל גם החפץ חיים יכול ללכת בעקבי ר' אלעזר בר אבינא.

[ברזילי]

כמובן, אבל הנוסח "וכי הם אמורים לעשות תשובה" הוא לכאורה נגד פסוקים מפורשים, ואולי לא נמסרו בדברים בדקדוק

[אחימעץ]

כמובן, אבל הנוסח "וכי הם אמורים לעשות תשובה" הוא לכאורה נגד פסוקים מפורשים, ואולי לא נמסרו בדברים בדקדוק

אני שמעתי שאמר משהו בערך כמו 'וכי הם מבינים ע"י זה שהם צריכים לעשות תשובה', והמשיל זאת למי שהגיע לאסיפה שהיה שם רק יהודי אחת והתחיל לדבר יהודית, למי נתכוון לדבר? כמובן שרק למי שמבין את השפה.

[ברזילי]

כמובן, אבל הנוסח "וכי הם אמורים לעשות תשובה" הוא לכאורה נגד פסוקים מפורשים, ואולי לא נמסרו בדברים בדקדוק

אני שמעתי שאמר משהו בערך כמו 'וכי הם מבינים ע"י זה שהם צריכים לעשות תשובה', והמשיל זאת למי שהגיע לאסיפה שהיה שם רק יהודי אחת והתחיל לדבר יהודית, למי נתכוון לדבר? כמובן שרק למי שמבין את השפה.

אם כן אולי זו גם כוונת הגמרא ביבמות, שאיננה מדברת על הסיבה לפורענות (שהיא אמנם, בדרך כלל, חטאו של הנענש) אלא על התכלית, שאחר שהאומות אינן נרמזות מן הפורענות, מה תיקון יש בה, אלא שהיא לתועלת ישראל

[וירטואלי]

תניא רבי יוסי בן אלישע אומר אם ראית דור שצרות רבות באות עליו צא ובדוק בדייני ישראל שכל פורענות שבאה לעולם לא באה אלא בשביל דייני ישראל [שבת קלט א]
אמר רבי אין פורענות בא לעולם אלא בשביל עמי הארץ [בבא בתרא ח א]
אמר רבי אלעזר בר אבינא אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל שנאמר הכרתי גוים נשמו פנותם החרבתי חוצותם, וכתיב אמרתי אך תיראי אותי תקחי מוסר [יבמות סג א]

[חרט]

מפורש גם על סין = חינא

[גיזונטע קאפ]

ברופא לשבורי לב על ימים נוראים ע' נ"ג, כתוב, שאגרת ל' נכתבה על הר געש ביפן, ואגרת י' על שטפון בנהר המיסיסיפי
ואכן הח"ח כותב על "רעש" ביפן, ולרעידת אדמה הוא קורא באגרת י' רעידת אדמה כשמה.

[ליטוואק פון בודאפעסט]

השבוע הזה היתה רעידת אדמה ב'פריהולד' הקרובה לליקווד (אני מתגורר בצד הצפון של העיר, והנסיעה לשם היא בערך רבע שעה). אכן לא היו אסונות, אמנם וַתְּלַהֲטֵהוּ מִסָּבִיב וְלֹא יָדָע וַתִּבְעַר בּוֹ וְלֹא יָשִׂים עַל לֵב

[לבי במערב]

להעיר מ'התוועדויות' תש"נ ח"א ע' 421. ח"ג ע' 195 (וכן בע' 203. הי' זה כחודש קודם רעידת־אדמה באיראן).
מפי השמועה, שכך התבטא כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש זי"ע גם בעת חלוקת ה'לעקאח' בהושע"ר תשמ"ח (התוכן): 'ס'דארף זיין א ערד־ציטערניש אין יר"ש' [= צ"ל 'רעידת־אדמה' ביר"ש (בקשר עם הרעידה בס' פראנסיסקא)].