מושג "שמחת (ה)חיים" - מקורו

[בן_אליעזר]

אמנם יש במסורה ע"ד חשיבות ונחיצות השמחה - ולפי פירושי חז"ל ותורת הנסתר - מובן ש"שמחה" היינו שמחה בטהרתה החודר לכל החיים - ולא "אופטימיות" שצריך לייגע ולעלות בה, אלא באופן טבעי כו'. היינו המושג ד"שמחת [ה]חיים" (עי' פי' האריז"ל ל"תחת אשר לא עבדת את ה' אלקיך בשמחה.." וכיו"ב; ומאמר המשנה "איזהו עשיר השמח בחלקו").

אבל היכן מופיע המושג במילים אלו לראשונה (הרי, להבדיל, בעולם הכללי יש גם המושג של "joie de vivre" וכיו"ב (למצוא שמחה וסיפוק בדברים הקטנים ודברים היום-יומיים של החיים), שדומה לזה במידה מסויימת, אבל כמובן הכל מגיע מתורתו הק') ?

אין עתותיי בידי לחפש ולאתר. ואודה מראש למסייעים.

[אוצר החכמה]

לא ברור לי למה אתה מתכוון אולי הארחות צדיקים בשער השמחה יעזור לך?

[בן_אליעזר]

תודה על ההפני'.
התכוונתי בהודעתי, שאמנם ככל שראיתי - צמד המילים "שמחת החיים" לא מופיע בספרים קדמונים, אבל "הענין שם" הרי בין השורות. (כציונים שהבאתי בהודעה הקודמת, וגם "טוב לב משתה תמיד" וכפרש"י על אתר).

[בן_אליעזר]

לא עלתה בידי לעדכן לאשכול בזמנו, אבל הנה עוד מקור קדום לתוכן ענינו ד"שמחת החיים" (אמנם לא בשם זה וכנ"ל):

משלי טו, טו: וטוב לב משתה תמיד, ובפרש"י: "וטוב לב - מי שלבו טוב בעשרו, משתה תמיד - כל שנותיו דומות לו ימי משתה; ללמדך שיהא אדם שמח בחלקו."

[מה שנכון נכון]

http://www.otzar.org/wotzar/Book.aspx?64013&

[אמסטרדם]

לא עלתה בידי לעדכן לאשכול בזמנו, אבל הנה עוד מקור קדום לתוכן ענינו ד"שמחת החיים" (אמנם לא בשם זה וכנ"ל):

משלי טו, טו: וטוב לב משתה תמיד, ובפרש"י: "וטוב לב - מי שלבו טוב בעשרו, משתה תמיד - כל שנותיו דומות לו ימי משתה; ללמדך שיהא אדם שמח בחלקו."

רש"י על הפסוק ושבחתי אני את השמחה [קהלת ח טו] "שיהא שמח בחלקו ועוסק בפקודים ישרים משמחי לב ולא יהא שטוף אחר הרבות הון בנשך ומרבית וגזל כל מי שאינו שמח בחלקו ושטוף אחר הממון בא לידי עבירות גזל ואונא' ורבית ושאינו שמח בחלקו לענין אהבת אשתו שטוף אחרי הנשים להרהר אחרי אשת איש".