הודעהעל ידי ושא_נס » ג' אפריל 25, 2017 1:46 pm
המליצה "אחי יפת" זכורה לי בעיקר על אחים אמיתיים, לפחות בספרי משפחת פאלאג'י, ושמא אני טועה, וצריך בדיקה מעמיקה.
במה שכתב מחצד חקלא לעיל בשם חכם אחד, יפה כתב, וזכיתי לכוין לדעתו לפני שנים רבות, ואצרף כאן הדברים.
בקובץ זכור לאברהם תשס"ב-תשס"ג חלק ב' עמ' תרמז-תרנ (וכפל דבריו בשינויים קלים בספרו ברית דוד, טבריא תשס"ד, בקונטריס כתר דוד סימן כג עמ' קכב-קכד), דן במאמר "בלעם הרשע יצא מהול". ואחר ההתבוננות ראיתי שראוי לעמוד על דבריו באיזהו מקומן ששגה ברואה ועוד.
זה יצא ראשונה. מה שכתב בעמ' תרמז אות א, שלא הבין את כונת ר' יצחק פאלאג'י בספרו אבות הראש חלק ג' ריש ד"ה ועיין. זוהי שגרמה לו מחמת שנתן ריוח בין הדבקים במקום שאינו מן הצורך, וכונת רבינו ברורה וישרה היא דאין הכי נמי שבלעם הרשע היה מהול, וכמו שבא הרמז בסופי תיבות יחז'ה נופ'ל וגלו'י עיני'ם - מיל'ה, אך עם כל זה חשיב ערל מכיון שגוי על אף שנימול נקרא ערל. ובזה עלו דברי רבינו יעקב בעל הטורים יפ'ה. וכותב זה עצמו בעמ' תרמט אות ה, העתיק תירוצו זה של רבינו, וסיים "וכן מצאתי". (בתירוץ זה קדם ר' יצחק פאלאג'י גם את המתרץ בספר שוהם יקר על פרפראות רבינו יעקב בעל הטורים על התורה כרך ב' פרשת בלק עמ' שצט הערה 54).
חוט השנ'י. רוב ככל מה שכתב בעמ' תרמח אות ב מרישיה לסיפיה, העתיק ביודעין מספר אבות הראש חלק א' ד"ה בלעם, ואחר זה כתב "וכן כתב".
יבא השלישי - מה שכתב בסוף אות ב גבי המפרש והרב זית רענן, לא ידע כי ספר זית רענן לחוד (דעסויא תס"ד), ופירוש "המפרש" לחוד (והוא ר' אליעזר ליפמן מחבר ספר לקח טוב, אדר"נ זאלקווי תפ"ג), וכיעויין בסוף הקדמת הרב בנין יהושע ד"ה ודע. ודוק.
ועל ארבעה ל'ו אשיבנו - מה שכתב באות ג בשם החיד"א בספר כסא רחמים תוספות ד"ה ואף: "אמנם רב אחאי החכם השלם עצום ורב כמהר"ר אב"א נר"ו בס' מחזור קטן בפירושו דף ר"א ע"א". ופירש שיחותיו באות ד שכונת החיד"א ל"מר אחיו", ר"ל מר אחיו של החיד"א. אף כאן שגה ברואה ולא ירד לסוף דעתו הפשוטה של החיד"א, והוא נתכוין לר' אברהם אלנקאר (ראשי תיבות אב"א - אב'רהם א'לנקאר) בספרו מחזור קטן (ליוורנו תקס"ג), כיעויין שם במוסף של כפור סדר עבודה אות ז דף רא ע"א. ומליצת "רב אחאי" בספרי חכמי הספרדים נ"ע משמשת לרוב לא רק על אחים בני אב אחד, אלא אף על ידידים וחברים מקשיבים כנודע.
וחמישיתו יוסף עליו. רוב ככל מה שכתב בעמ' תרמט אות ה העתיק במתכוין מספר אבות הראש חלק ג' ד"ה ועיין, וסיים "וכן מצאתי".
שש הנה שנ'ה. מה שהעתיק בעמ' תרמט אות ז מספר אבות הראש לקמן ד"ה ואל בשם ספר לקט שמואל בחלק "דרוש שמות", שגה ברואה והוא ספר לקט שמואל בחלק "דרוש שמואל". ומה שגרם לו לבא לכלל שיבוש הוא מכיון שבספר אבות הראש דפוס ראשון תיבת "שמואל" כתובה בקיצור שמו', והוא נשתבש ופענח "שמות", מה שלא היה ולא נברא ואפילו משל לא היה. עוד יראה המעיין שם איזה שיבושים נוספים. ואכמ"ל. ועיין עוד בדבריו ובדברי בנו בקובץ שבט הכהונה, גליונות ג-ד, חשון תשס"ז, עמ' קמג-קמה: