דברות שניות - לוחות שניות

[ישבב הסופר]

שמעתי רבים וטובים שנוקטים בפשיטות שדברות שניות נכתבו על הלוחות השניות. היש לזה מקור בדברי רבותינו ז"ל?

[הכהן]

ב"ק נה.

[אוצרניק]

ב"ק נה.

וע"ש בפני יהושע.
.... ובדרושים העליתי דבזה פליגי תנאי בירושלמי אם היו הלוחות חמש דברות מצד זה וחמש מצד זה או עשר מול עשר וילפינן לה מדכתיב ויגד לכם כפליים לתושיה והיינו זה הענין בעצמו שכתבתי אם האמירה מפי הקדוש ברוך הוא היה רק פעם אחת הכתיבה ג"כ היה רק פעם אחת אבל מ"ד עשר מול עשר סבר שהאמירה מפי הקדוש ברוך הוא היה שתי פעמים ומכל אלו הטעמים לא מצינו בהכרח שהשינוי הוא מחמת שהראשונות נכתבו על הלוחות הראשונים והאחרונות שבפרשת ואתחנן נכתבו על הלוחות האחרונים אלא מתשובת רבי יהושע בן לוי דאמר הואיל וסופן להשתבר למדנו כן והוא טעם אחר .....

(הועתק מפרוייקט השו"ת)

[רבותיי]

ר' ראובן מרגליות בספרו על התנ''ך [נ''ל מקרא ומסורה] מסביר שאכן אי''ז מוכרח כלל. ובזה הוא מסביר את הספק האם בלוחות שניות היה כתוב 'למען ייטב' ולא אמרו 'ניתי ספר ונחזי'. אך מסיק דהיה מקובל בידי חז''ל בעלי האגדה שאכן הדברות השניות נכתבו בלוחות שניות.
אגב אעיר, שאם עד היום חשבתי שזכור ושמור בדיבור אחד נאמרו הוא קבלת חז''ל, אך מצד הפסוקים אין לזה הכרח, וקלטתי לאחרונה שהוא הכרח גמור, דכיון שמשה מספר בפרשת יתרו ובפרשת ואתחנן על אותו מעמד, על כרחך ששניהם אמת. ועל כן מוכרחים אנו לומר ששניהם בדיבור אחד נאמרו.

[עושה חדשות]

ב"ק נה.

האם יש מקורות נוספים בדברי חז"ל להנחה זו, שהאמור בפ' יתרו זה לוחות ראשונות, ואילו פ' ואתחנן אלו השניות?

[ביקורת תהיה]

זה לשון 'אבן עזרא' בפרשת יתרו:

עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בַּפָּרָשָׁה הַזֹּאת - דִּבְרֵי הַשֵּׁם בְּלִי תּוֹסֶפֶת וּמִגְרַעַת, וְהֵם לְבַדָּם הַכְּתוּבִים עַל לוּחוֹת הַבְּרִית, לֹא כַּאֲשֶׁר אָמַר הַגָּאוֹן כִּי 'זָכוֹר' הוּא בַּלּוּחַ הָאֶחָד, וְ'שָׁמוֹר' בַּלּוּחַ הַשֵּׁנִי, וַעֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים הַכְּתוּבִים בְּפָרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן הֵם דִּבְרֵי משֶׁה, וְהָרְאָיָה הַגְּמוּרָה, שֶׁשָּׁם כָּתוּב פַּעֲמַיִם 'כַּאֲשֶׁר צִוְּךָ יְיָ אֱלֹהֶיךָ'.

ופשט דברי הגמרא בשלהי הפרה הוא: מה טעם נמנע הקב"ה בסיני מלומר 'למען ייטב לך'? לפי שהדברים שנאמרו בסיני נחקקו על הלוחות, והלוחות סופן להשתבר, ומשום כך לא אמרו הקב"ה בסיני, אלא משה הוא שהשלימו כשחזר על עשרת הדברים שנית; אך אין הכוונה לומר כי 'למען ייטב לך' נכתב בלוחות השניות ולא בראשונות.
דברי רבי סעדיה גאון נאמרו כמדומה אליבא דמ"ד 'עשרה על לוח זה ועשרה על לוח זה', ואליביה אמר כי בלוח האחד היה כתוב 'זכור', ובלוח המקביל – 'שמור'.

[עושה חדשות]

ראיתי עוד -

מדרש אגדה (בובר) דברים פרשת ואתחנן פרק ה
למה חזר עשרת הדברות, לפי שעשרת הדברות הראשונים היו כתובות בלוחות הראשונות, ואלו נכתבו בלוחות האחרונות.

אבן עזרא הפירוש הקצר שמות פרק לד
ולפי דעתי, שבראשונים נכתבו עשרת הדברים כאשר הם כתובים בפרשת וישמע, ובשניים כאשר הם כתובים בפרשת ואתחנן.
(ויש גורסים 'לפי דעתו' היינו לפי דעת רס"ג).

[עושה חדשות]

לכאו' זה יכול לתת מבט חדש על השינויים בין הפרשיות.
אולי לנסות לבאר למה בלוחות ראשונות יש דגש על זכור ובשניות על שמור
ולמה בראשונות השבת היא בגלל מעשה בראשית ובשניות בגלל יציאת מצרים
וכן שאר חילוקים.

[עזריאל ברגר]

לכאו' זה יכול לתת מבט חדש על השינויים בין הפרשיות.
אולי לנסות לבאר למה בלוחות ראשונות יש דגש על זכור ובשניות על שמור
ולמה בראשונות השבת היא בגלל מעשה בראשית ובשניות בגלל יציאת מצרים
וכן שאר חילוקים.

ראה כלי יקר, אבן עזרא, ועוד.

[עושה חדשות]

ר"י אבן בלעם, דברים ה,ו -
נוסחה שניה זאת של עשרת הדברות היא לפי מה שהיה בלוחות השניים; ומה שיש בה מהשינויים וההוספה, הוא לפי מה שכתב ה׳ בהם. והראשונה היתה נוסחת הלוחות השבורים. ורב סעדיה גאון ז״ל אומר כי הן שתי הורדות. וסבור כך במזמורים החוזרים בשינויים בכמה ממלותיהם, ובשינויים אשר בין הבבליים והארצישראלים, כמו קריאת הבבליים ״ועמדו רגליו על הר הזתים״ (זכריה י״ד:ד׳) בלי ״ביום ההוא״, והארצישראלים מוסיפים לו. אמר שזה מוכיח על שתי הורדות ירדה נבואה זאת ואחרות שיש בהן שינוי, והתקיימו שני הדברים כפי שירדו. ולפי דעתי, כי השינוי רק קרה בהעתקה, והיו, בלי ספק, מהאומה מי שהעתיקו מהנביא במלה אחת, והיו ממנה שהעתיקו במלה שניה, והתקיימו שתי ההעתקות ביחד. וזוהי, לפי דעתי, סבת פלוגתות בן אשר ובן נפתלי, אני מתכוון כי כל אחד מהם מצא נוסחה לפי דבריו וחייב אותה, ולא ראה באחרת, וכך כל מה שחלקו בו המערבאי והמדנחאי ממה שבררו הראשונים. תירגם וההדיר פרופ' מערבי פרץ (רמת גן, תש"ל), (כל הזכויות שמורות)

[עושה חדשות]

פסיקתא רבתי -
"זכור את יום השבת לקדשו", הכא כתב "זכור" ולהלן "שמור". רבי יודן רבי אייבו בשם ר' שמעון בן לקיש: למלך ששלח את בנו אצל החנוני ומסר לו איסר ונתן לו צלוחית. שיבר את הצלוחית ואיבד את האיסר. תלש באזנו ותלש בשערו, ונתן לו פעם שנייה ואמר לו: היזהר שלא תאבד את אילו, כשם שאיבדת את הראשונות. כך, על ידי שאבדו ישראל "זכור" במדבר, נתן להם "שמור". לכך נאמר: זכור ושמור.
(צ"ע אם 'במדבר' הכוונה לחטא העגל).

[עושה חדשות]

פסיקתא רבתי -
"זכור את יום השבת לקדשו", הכא כתב "זכור" ולהלן "שמור". רבי יודן רבי אייבו בשם ר' שמעון בן לקיש: למלך ששלח את בנו אצל החנוני ומסר לו איסר ונתן לו צלוחית. שיבר את הצלוחית ואיבד את האיסר. תלש באזנו ותלש בשערו, ונתן לו פעם שנייה ואמר לו: היזהר שלא תאבד את אילו, כשם שאיבדת את הראשונות. כך, על ידי שאבדו ישראל "זכור" במדבר, נתן להם "שמור". לכך נאמר: זכור ושמור.

(צ"ע אם 'במדבר' הכוונה לחטא העגל).

באבודרהם בתפילת שחרית של שבת תולה את השינוי הנ"ל בחטא המקושש.

אבל בפסיקתא ואבודרהם הנ"ל אין הכרח שדברות שניות היינו לוחות שניות, ויתכן הכוונה למה שחזר משה על הדברות באזני העם בפ' ואתחנן.

אמנם בפי' הרוקח לתפילה כ' על "לוחות אבנים... וכתוב בהם שמירת שבת" דהיינו לוחות אחרונות דכתיב בהו 'שמור'.

[יאיר אתמר]

ראה ע"ז במאמרו האנציקלופדי של הרב מנחם זילבר, 'ארון העדות ולוחות הברית: צורתם ותבניתם', ספר הזיכרון לר' משה ליפשיץ, נ"י תשנו, עמ' רלט, רמג ובהערות.

[זיז שדי]

מי דן באריכות מי כתב את הלוחות השניות? בפרשת כי תשא נאמר וכתבתי על הלוחות, ומאידך גיסא נאמר על משה ויכתוב על הלוחות.
כמדומני שמדרשים חלוקים בזה.
האם יש לתרץ שה' כתב את הדברים אשר היו על הלוחות הראשונים ומשה כתב השינויים?
האם יש ב' עשרת הדברים? יש עשרת הדיברות שנכתבו ע"י ה' ויש יג מידות (בחילוק לעשר) שנכתבו ע"י משה?
ה' אמר למשה כתב לך את הדברים האלה, כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית, ולעיל איתא ויאמר הנה אנכי כורת ברית, ובר"ה "ברית כרותה ליג מידות" וא"כ נצטווה משה לכתוב יג מידות של רחמים על הלוחות.
האם דרך ברית שכל צד כותב את ההתחיבות של הצד השני, וא"כ ה' כתב מה שצריכים כלל ישראל לעשות ומשה כתב הברית של ה'?
ולסיום גמרא מפורשת בב"ב מלמד שהשם וכל כנוייו מונחים בארון, ולא נתבאר היכן ולפי דברינו א"ש שנכתב ע"י משה על הלוחות.
ע"ע במשך חכמה סוף כי תשא

[עזריאל ברגר]

מי דן באריכות מי כתב את הלוחות השניות? בפרשת כי תשא נאמר וכתבתי על הלוחות, ומאידך גיסא נאמר על משה ויכתוב על הלוחות.

מי אמר שזה נאמר על משה?

ולסיום גמרא מפורשת בב"ב מלמד שה' וכל כנוייו מונחים בארון, ולא נתבאר היכן ולפי דברינו א"ש שנכתב ע"י משה על הלוחות.

צ"ל "שהשם וכל כינוייו" (כלומר: לא הקב"ה מונח בארון אלא שמו)

[זיז שדי]

מדרש רבה בסוף כי תשא כמדומני.
כן כך צ"ל וכך מבין כל ב"ד

[הבטחתי]

ז"ל הרמב"ן בפרשה
ואני תמה אם נאמר זכור ושמור מפי הגבורה, למה לא נכתב בלוחות הראשונות. ויתכן שהיה בלוחות הראשונות ובשניות כתוב זכור, ומשה פירש לישראל כי שמור נאמר עמו. וזו כוונתם באמת.