למה באוצר יש ספר של ווייזל?

[שימען]

ישנו באוצר ס' חכמת שלמה (שהוא אגב מספרים חיצוניים) עם פי' רוח חן.
בשער לא מופיע שם בעל הפירוש, וכן בשם מחבר לא נכתב.
אבל המעיין בדפים הראשונים של הספר כבר יראה שהמחבר הוא רנה"ו המפורסם, ויש שם שיר בשבח המחבר.
שאלתי למה מופיע ספרו באוצר, הרי לפחות עלינו ליידע לכל מי שמעוניין לדעת שלפי הנוע"א מי שקורא ספריו לא יהיה בעוה"ב.
ואם אין בעיה היכן ספריו ספר המדות שכידוע זכה למהדורה חדשה לפני כעשור, וכן מכתבו המפורסם בעיני חינוך בשם "יושר דברי אמת"?

[לייטנר]

השאלה היא מדוע אתה פותח על כך אשכול, ולא פונה לצוות האוצר.

[תוכן]

נה"ו היה יהודי ירא"ש, והרבה ת"ח קראו בספריו. אכן לא הסכימו רבותינו עם דרכו ואמרו עליו מה שאמרו. אבל למעשה הוא עצמו היה יהודי כשר.

[צונאמי]

רשימה ארוכה של גדולי ישראל שהשתמשו בספרי נה"ו ומנדלסון, הופיעה באיזה קובץ תורני, (באו"י?)
ואיני זוכר כעת היכן.
נראה לי שחלק יצאו נגד מפעליהם ומטרותיהם, ולאו דווקא נגד האנשים עצמם.

ב-1775 (תקל"ה) פרסם את ספרו השני, "יין לבנון", שהוא פירוש בלשני על מסכת אבות, ועליו קיבל הסכמות מלאות שבחים מרבי יחזקאל לנדא מפראג בעל "הנודע ביהודה" ורבי דוד טבל מליסה, שעתידים היו לרדוף אותו בהמשך ימיו. את הפירוש הרחב "רוח חן" על "חכמת שלמה" הוציא ב-1780, (תק"מ) ועליו כבר לא הופיעו הסכמות של רבנים (כנראה בגלל ההתנגדות לעיסוק בספרים החיצונים).

חיבורו השנוי במחלוקת, דברי שלום ואמת, יצא לאור כשנתיים לאחר מכן, ב-1782 (תקמ"ב).

[גימפעל]

זכורני שהיה פעם מספר מאמרים עליו בקובץ בית אהרן וישראל.

[צונאמי]

רשימה ארוכה של גדולי ישראל שהשתמשו בספרי נה"ו ומנדלסון, הופיעה באיזה קובץ תורני, (באו"י?)
ואיני זוכר כעת היכן.

כנראה הכוונה לזה
viewtopic.php?f=19&t=1053#p6468
ועיין שאר האשכול שם:
[url]משה דעסויער, מי האיש?[/url]
viewtopic.php?f=19&t=1053

[גימפעל]

הערך עליו בויקיפדיה https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%A4%D7%AA%D7%9C%D7%99_%D7%94%D7%A8%D7%A5_%D7%95%D7%99%D7%99%D7%96%D7%9C

[גימפעל]

זכורני שהיה פעם מספר מאמרים עליו בקובץ בית אהרן וישראל.

כתבו לי באישי שבגליונות מג-מח, נב.

[שימען]

שאלתי לא היתה מי קרא בספרים אלו ומי לא?
שאלתי מדוע באוצר ישנו ספר זה אף ששאר ספריו הושמטו?

[חכם באשי]

סליחה, השאלה היא כזו:
אם הוכנס ספר אחד מדוע לא יכניסו את שאר ספריו.

[אבא יודן]

שלא להסתכל עליהם אישית ועל דרכיהם וספריהם תסתכלו על התוצאות, ותוצאותיו מי ישורנה?! נצרות או כפירה בכל רח"ל כידוע, ולמה א"כ ככלב שב על קיאו נשוב על קיאיהם ???

[תוכן]

ויזל הציע לתקן את החדרים שבמקום שילמדו במרתף של המלמד המפוייח, ילמדו בבתי ספר. האם אתה חושב שזו לא היתה הצעה נכונה? האם יש קבוצה אחת ביהדות היום שעדיין שולחת את הילדים לבתי המלמדים, או שכולם הבינו שצריך לשלוח את הילדים לבית ספר מתוקן?

[בברכה המשולשת]

ויזל הציע לתקן את החדרים שבמקום שילמדו במרתף של המלמד המפוייח, ילמדו בבתי ספר. האם אתה חושב שזו לא היתה הצעה נכונה? האם יש קבוצה אחת ביהדות היום שעדיין שולחת את הילדים לבתי המלמדים, או שכולם הבינו שצריך לשלוח את הילדים לבית ספר מתוקן?

הוא הציע עוד כמה דברים...

[עתניאל בן קנז]

ויזל הציע לתקן את החדרים שבמקום שילמדו במרתף של המלמד המפוייח, ילמדו בבתי ספר. האם אתה חושב שזו לא היתה הצעה נכונה? האם יש קבוצה אחת ביהדות היום שעדיין שולחת את הילדים לבתי המלמדים, או שכולם הבינו שצריך לשלוח את הילדים לבית ספר מתוקן?

משלי פרק יז, טו

מצדיק רשע ומרשיע צדיק תועבת יקוק גם שניהם:

[תוכן]

ויזל הציע לתקן את החדרים שבמקום שילמדו במרתף של המלמד המפוייח, ילמדו בבתי ספר. האם אתה חושב שזו לא היתה הצעה נכונה? האם יש קבוצה אחת ביהדות היום שעדיין שולחת את הילדים לבתי המלמדים, או שכולם הבינו שצריך לשלוח את הילדים לבית ספר מתוקן?

הוא הציע עוד כמה דברים...

אתה יכול לפרט הצעות של ויזל שהם פרצו גדר?

[אבא יודן]

ברור כשמש שאנחנו היום- עם מי יודע כמה-בהרבה צעדים עוד רחוקים הלאה מדור הראשון של המשכילים, עם כל העתונים ועם כל התורה מתורגמת ללעז באותיות לועזית ( מה שלא הרהיב אפילו הרמבמ"ן) ושפה הלועזי וכל האופנה של הגוי ומה לא? אבל ניקח בחשבון שכל זמן שלא היה מחולל עם תכנית ממוחשבת מראש אין זה כי אם ירידת הדורות ועל זה התנבאו כל הנביאים ואנחנו מוכנים על מצב זה.

[בברכה המשולשת]

ויזל הציע לתקן את החדרים שבמקום שילמדו במרתף של המלמד המפוייח, ילמדו בבתי ספר. האם אתה חושב שזו לא היתה הצעה נכונה? האם יש קבוצה אחת ביהדות היום שעדיין שולחת את הילדים לבתי המלמדים, או שכולם הבינו שצריך לשלוח את הילדים לבית ספר מתוקן?

הוא הציע עוד כמה דברים...

אתה יכול לפרט הצעות של ויזל שהם פרצו גדר?

לא ללמוד גמ'.

[סעדיה]

סליחה, השאלה היא כזו:
אם הוכנס ספר אחד מדוע לא יכניסו את שאר ספריו.

מצטרף לתמיהה, אם ספר כשר שלו נכנס לאוצר למה יגרע ביאורו לויקרא אשר העיד עליו הזכר יהוסף 'אשר כולו שכולה אין בו'

[רבותיי]

ברור כשמש שאנחנו היום- עם מי יודע כמה-בהרבה צעדים עוד רחוקים הלאה מדור הראשון של המשכילים, עם כל העתונים ועם כל התורה מתורגמת ללעז באותיות לועזית ( מה שלא הרהיב אפילו הרמבמ"ן) ושפה הלועזי וכל האופנה של הגוי ומה לא? אבל ניקח בחשבון שכל זמן שלא היה מחולל עם תכנית ממוחשבת מראש אין זה כי אם ירידת הדורות ועל זה התנבאו כל הנביאים ואנחנו מוכנים על מצב זה.

לא נראה לענ''ד שראוי לכתוב כן... [כך היו כותבים המשכילים]

[תוכן]

הרבה מהמשכילים הראשונים היו ירא"ש, והסיבה העיקרית שיצאו נגדם זה בגלל שהם בקשו לשנות את המקובל. היום רוב הצעות המשכילים המתונים התקבלו. כמו כן, אין ספק שבעוד חמשים שנה ימצאו בישראל הרבה בתי ספר לחרדים שילמדו ליבה, לתלמידים שאינם מסוגלים ללמוד גמרא כל היום, וזה יהיה דבר מובן, מקובל ורצוי. כמו שהיום ברוב בתי הספר החרדים מלמדים בעברית.

[אבא יודן]

[/quote]
לא נראה לענ''ד שראוי לכתוב כן... [כך היו כותבים המשכילים][/quote]
הרב "תוכן" הבין בדיוק כוונתי. על "רבותיי" להסביר מה לא לכתוב ומה לא ר א ו י לכתוב ומה קורה באמת. [אני מוכן להתחרט.]

[היא שיחתי]

וכבר הערתי כאן בעבר שאלה מטרידה, האם אם היו מקשיבים אז לטענות כמה משכילים שנגעו למודרנה, האם היה נמנע השבר הגדול שבו התקלקלו מרבית בני עמנו במאתיים השנים האחרונות, וצ"ע

[חובב_ספרים]

המשכילים במהדורתם המורדני בודאי אומרים כן. באופן מעשי קשה לשער התוצאות של כל שינוי שעושים ופעמים צריכים נבואה ממש. כמעט בכל דבר שעושים אפשר להרויח בצד אחד ולהפסיד בצד השני וצריך סייעתא דשמיא מיוחדת לקבל החלטה נכונה.
למעשה רוב הגדולים התנגדו לכל מיני תיקונים והנסיון מראה שאלו שכל אלו שעשו "תיקונים" כאלו לא הצליחו. יוצא מהכלל היחידי הידוע לי הוא ר' שמשון רפאל הירש ואינו דומה. הוא לא הנהיג "תיקונים" כלל. הוא מצא קהילה הרוסה מבחינה רוחני והעלה אותם ברוחניות. בלי לכנס להשאלה אם מה שעשה היה הוראת שעה או שדעתו היה שזה לכתחילה, הדבר היחידי שהוא עשה היה להוסיף רוחניות למצב הקיים. אין זה דומה שאלו שעשו תיקונים שלא היו הוספות רוחניות אלא הוספות גשמיות, ואף אם כוונתם היה לש"ש כדי לשמור רוחניות למשעה אין זה מה שהם הוסיפו.

[תוכן]

אני חושב שמתפקיד גדולי הדור זה לשמור על ישראל שילכו בדרך אבותיהם. אם גדולי ישראל היו מניחים לכל מחדש לבוא ולחדש, לא היה נשאר מהיהדות הנאמנה שריד ופליט. צאו וראו מה שקורה בציבור הדתי ששם הם כן נתפסים לכל דבר חדש, דבר שעושה שמות בקהילה הדתית. אלא מאי, הרבה פעמים אנשים באים עם הצעות טובות שמחודשים מדי בכדי להתקבל, ורק במשך הזמן ובהדרגתיות ובזהירות הדברים מתקבלים. אבל לבוא בטענות על גדולי ישראל שהם הם שהנהיגו כלל ישראל במשך אלפים שנה, והם הם שאחראים להצלת עם ישראל במשך כל השנים באופן נס ופלא, ואדרבה, כל מקום שהבעלי בתים הנהיגו הרי שהקהילות נעלמו, לבוא ולהגיד לגדולי עולם אלו שאפשר להנהיג בצורה אחרת יותר טובה, זו יהירות וגאוה מעין כמוהו.

[היא שיחתי]

אני חושב שמתפקיד גדולי הדור זה לשמור על ישראל שילכו בדרך אבותיהם. אם גדולי ישראל היו מניחים לכל מחדש לבוא ולחדש, לא היה נשאר מהיהדות הנאמנה שריד ופליט. צאו וראו מה שקורה בציבור הדתי ששם הם כן נתפסים לכל דבר חדש, דבר שעושה שמות בקהילה הדתית. אלא מאי, הרבה פעמים אנשים באים עם הצעות טובות שמחודשים מדי בכדי להתקבל, ורק במשך הזמן ובהדרגתיות ובזהירות הדברים מתקבלים. אבל לבוא בטענות על גדולי ישראל שהם הם שהנהיגו כלל ישראל במשך אלפים שנה, והם הם שאחראים להצלת עם ישראל במשך כל השנים באופן נס ופלא, ואדרבה, כל מקום שהבעלי בתים הנהיגו הרי שהקהילות נעלמו, לבוא ולהגיד לגדולי עולם אלו שאפשר להנהיג בצורה אחרת יותר טובה, זו יהירות וגאוה מעין כמוהו.

אף אחד לא בא בטענות חלילה
השאלה היא פשוטה, האם היה נמנע הקלקול הגדול של רוב ישראל לו היו מתנהגים אחרת, זה הכל

[צמא למים]

בענין הצעות ויזל:
כמדומה שנקודה עיקרית העולה מספריו, שיש את חוקי התורה והדת, ויש את תורת האדם ונימוסיו, שהתלונן שחסרה בקרב הציבור היהודי.
למעשה אפשר לומר, שהגר"י סלנטר שפעל לאחר כשבעים שנה, אף הוא התלונן על כך כל העת, וגישתו היתה מודרנית יותר באופן כללי. [לכן המשכילים חשבו שהוא משלהם וכנודע, ועי' מאמרו של הגר"י וינברג בעל 'שרידי אש' ב'לפרקים'].
אז מה קורה כאן?
התשובה היא, שאמנם היה ממש בטענותיו של ויזל, אולם הכל תלוי בצורה.
אם בא אדם ומתחיל לומר שחסר לנו בתלמוד, וצריך בנוסף ללמוד נימוסי המדינות ודרך ארץ מהנהגות משפטי הקיסר יר"ה וכל כיו"ב [ראה בבית אהרן וישראל ציטוטים מדברי ויזל], ומחלק את הכל לשני מקורות נפרדים, אין ספק שישפכו עליו קיתון של רותחין, וכך דינו.
אבל מי שבא ממקור טהור, ומראה שיש לנו ספרי מוסר, וצריך להשקיע בהם ואף זה בשר מבשרה של תורה, אם הדבר נעשה בתוך 'מחלקה של תורה' ולא 'נימוסי האדם', הכל נראה אחרת.
לכאורה הבדל צורני בלבד, אולם שמים וארץ ביניהם.
זהו גם ההבדל בין מנדלסון לרש"ר הירש, כפי שהאריך זה האחרון, מנדלסון הכיר והאמין בתורה, אך האמין שקיים עוד מקור תרבות ונימוסים, המוכרח למשכיל, והרש"ר הירש הראה, שהכל נכון ויש מושג ששמו השכלה ותרבות, אך בתור חלק מהתורה.והדברים ארוכים וידועים.
הוא הדין לגבי כל טענות המשכילים. היה שורשים נכונים, אולם הצורה והאופי שנבע, היו חייבים למחות כנגדו.
האם מפני המלחמה הפסדנו. אין מי שיכול לשפוט בבירור. אמנם הנסיון מראה שהקצנה של מלחמה ומניעת כל מקור ראיה מסויים של שורש הדבר המתחדש, באופן שיקבל את הלבוש התורני הנכון, לא היה אלא כיבוי שרפות. אלא שלעולם א"א לבוא ולקבל מהמשכילים, אלא צריך להיות חכם שיהיה באופי נכון.

[תוכן]

השאלה היא פשוטה, האם היה נמנע הקלקול הגדול של רוב ישראל לו היו מתנהגים אחרת, זה הכל.

יכול להיות שהחלטה אחרת היתה מצילה הרבה במקום אחד, אבל גובה מחיר כבד בהרבה ממקום שני.

[צונאמי]

רשימה ארוכה של גדולי ישראל שהשתמשו בספרי נה"ו ומנדלסון, הופיעה באיזה קובץ תורני, (באו"י?)
ואיני זוכר כעת היכן.

כנראה הכוונה לזה
viewtopic.php?f=19&t=1053#p6468
ועיין שאר האשכול שם:
[url]משה דעסויער, מי האיש?[/url]
viewtopic.php?f=19&t=1053

מבית אהרן וישראל קובץ מ"ז
(וייש"כ לרב החפץ בעילום שמו)

[ניים ושכיב]

וכבר הערתי כאן בעבר שאלה מטרידה, האם אם היו מקשיבים אז לטענות כמה משכילים שנגעו למודרנה, האם היה נמנע השבר הגדול שבו התקלקלו מרבית בני עמנו במאתיים השנים האחרונות, וצ"ע

וכי לא היו אנשים (חוגים) 'שהקשיבו אז לטענות כמה משכילים שנגע למודרנה'?
ומה עלה להם בסופם?
לא 'השבר הגדול שבו התקלקלו מרבית בני עמנו במאתיים השנים האחרונות'?

[ההוא גברא]

משפחת שוקן הנודעת לשמצה יצאה ממשפחה אחת בפלך פוזן שזקנם לא רצה להתנהג בדרך החדשה של תורה עם דרך ארץ והעדיף את הדרך הישנה של רק תורה עוד בשנת תר"נ בקירוב, ולכן בניו נעשו חילונים גמורים.

[ניים ושכיב]

משפחת שוקן הנודעת לשמצה יצאה ממשפחה אחת בפלך פוזן שזקנם לא רצה להתנהג בדרך החדשה של תורה עם דרך ארץ והעדיף את הדרך הישנה של רק תורה עוד בשנת תר"נ בקירוב,

לא התייחסתי לתורה עם דרך ארץ של הרש''ר הירש [נפ' תרמט], אלא לשיטת ויזל [כמאה שנה קודם] שדיבר עליה 'היא שיחתי'.

ולכן בניו נעשו חילונים גמורים.

מאי 'לכן', מנ''ל שנעשו חילונים בגלל זה?
ובכלל, אע''פ שהסטטיסטיקה מסייעתך, שב100% מהמקרים שדגמת חניכי החינוך המסורתי יצאו לתרבות רעה, מ''מ דומני שאם נדגום יותר מקרים נגלה תוצאה שונה.
אין בידי את נתוני הלמ''ס האירופאי, אבל אני מעריך שאם נבדוק את רבות רבותיו של ציבור היראים דהיום, נמצא שרובם המכריע של הרבנים בדורות הרלוונטיים התחנכו בחינוך המסורתי, ולכן אני מסיק שהחינוך האדוק בימינו משתלשל מהחינוך המסורתי ולא מזה המתוקן.

[ההוא גברא]

שלמה זלמן שוקן התקלקל כשהתחיל להכיר את העולם המודרני, והחליט לנטוש את העולם הישן. כשהתחיל להכיר את מרטין בובר וכיוצא בו חזר והתקרב ליהדות, אבל לא להלכה. לכן אני חושב שאילו היה מתחנך בשיטת הרב הירש ולא היה לו הלם תרבות היה נשאר שומר מצוות. (לא קראתי ביוגרפיה שלמה אלא צילום של כתבה בעיתון ואיני ערב שזה נכון).

ההמשך אינו קשור אלי. טענתי שיש מקרים כאלו, לא שכל המקרים הם כאלו.
כידוע הרב הירש והרב הילדסהיימר היו בעצמם לפני כן במקומות אחרים ושם רבנים אחרים התנגדו להם, ולכן הגיעו לגרמניה.
הרב הילדסהיימר היה בהונגריה, ורצה לפתוח בית מדרש לרבנים חרדי (הוא טען שהבעיה אינה במוסד עצמו אלא במייסדים, ואם המייסדים יהיו יראי שמים. אז ..יצאו רבנים חרדים מלומדים). הכתב סופר רצה למנותו לרב שני בפרשבורג, שיהיה רב שדורש בגרמנית צחה בשביל המודרנים, אבל קנאי הונגריה כר' הלל ליכטנשטיין נאבקו בו, ואז עבר ר' עזריאל לגרמניה. במקרה הזה נשארה בהונגריה קהילה חרדית גדולה. אין לי נתונים על עזיבת הדת שם מזמן הכתב סופר עד השואה. (הניאולוגים בהונגריה נפרדו מהאורתודוקסים עוד בזמן שר' עזריאל היה שם. הוא היה מבין הקבוצה שניסתה לשכנע את הניאולוגים ולא הצליחה, יחד עם הכתב סופר, ולא מקבוצת הקנאים שעזבה את הוועידה בכבר בימים הראשונים. לכן אי אפשר לומר שאם היה נשאר לא היו ניאולוגים).
הרב הירש היה בניקלשבורג, ורצה לפתוח בית מדרש לרבנים חרדי וכו' והרבנים התנגדו לזה, ובסוף עזב את ניקלשבורג והלך לפרנקפורט. אבל במורביה לא היתה בסוף קהילה חרדית גדולה, וכנראה כאן הוא צדק ולא השמרנים.

אגב, למה ר' ישראל סלנטר עזב את רוסיה? יש שמועות שהוא אמר שברוסיה המצב הוא סוס דוהר במדרון שאי אפשר לעוצרו, ואני תמה אם באמת אי אפשר היה לעשות שם דבר. (אולי דבריו המקוריים היו שהוא עצמו אין לו יכולת להשפיע ברוסיה על המתקלקלים, ולא שלאף אחד אין מה לעשות).

[לעומקו של דבר]

בעניין זה, מכתב הגר"ש פישר "ואעתיק לך לשונו המזוהם של רנה"ו"

[סעדיה]

סליחה, השאלה היא כזו:
אם הוכנס ספר אחד מדוע לא יכניסו את שאר ספריו.

מצטרף לתמיהה, אם ספר כשר שלו נכנס לאוצר למה יגרע ביאורו לויקרא אשר העיד עליו הזכר יהוסף 'אשר כולו שכולה אין בו'

[סעדיה]

בעניין זה, מכתב הגר"ש פישר "ואעתיק לך לשונו המזוהם של רנה"ו"

אכן לשון חריף, אבל הוא כותב שם לשונות חריפים נגד רבנים אחרים אשר כן מקובלים עלינו.

[לעומקו של דבר]

בעניין זה, מכתב הגר"ש פישר "ואעתיק לך לשונו המזוהם של רנה"ו"

אכן לשון חריף, אבל הוא כותב שם לשונות חריפים נגד רבנים אחרים אשר כן מקובלים עלינו.

"דבריו תמוהים מאוד" "שרי ליה מאריה" זה סוג אחר כמובן.

[סעדיה]

בעניין זה, מכתב הגר"ש פישר "ואעתיק לך לשונו המזוהם של רנה"ו"

אכן לשון חריף, אבל הוא כותב שם לשונות חריפים נגד רבנים אחרים אשר כן מקובלים עלינו.

"דבריו תמוהים מאוד" "שרי ליה מאריה" זה סוג אחר כמובן.

השמטת "ופטפט דברי הבל" וכן מש"כ "חומרא מטופשת זו".

[פלוריש]

לפני כמה שנים יצאה מהדורה חדשה של יין לבנון, והמהדיר (תחת שם בדוי) בהקדמתו מאריך להפך בזכות המחבר

[חושיאל]

ראיתי תשובה על זה בשו"ת ספר זכר יהוסף על יו"ד סי' קע"ג שיצא לאור לאחרונה. לפי כתוב שם בהערה שבעצם זה התושבה המובא בשדי חמד אבל יש שינויים בכת"י.

[בן_אליעזר]

אגב מש"כ בהודעה הראשונה שבאשכול, ואני בער ולא אדע:

היאך ניתן לדעת מיהו "משכיל" הראוי להוקעה/אי-לימוד בספריו וכיו"ב, ומי לא? (היינו, מלבד המפורסמים לכל בר בי רב, וכמובן)

אמנם באתר היברו"ב למשל, הורידו משם כו"כ ספרי משכילים לאחר שהעירו להם ע"ד קיומם שם - אז זה מוריד הבלבול בכמות איכשהו (משם!). גם, ניתן כמובן לקיים חיפוש (כאן באוצר וכיו"ב) עם תיבת "משכיל" "החכם" והדומיו, ובכל נדון/תוצאה לעצמו - לראות האם הקשרו הוא בשם המושאל או לא.

אבל מלבד זה, היאך ניתן לדעת ולהבחין בין אור לחושך? האם קיים איזשהו רשימה באיזה מקום?

וכן, הדבר רק קשה בכפליים כאשר יש כאלו שיש להם "צוויי דינים" (באיזו מספריו לעומת אחרים מהם וכיו"ב, וכדוג' נשוא האשכול)?

הנה, פה ושם אני נתקל בעוד דוגמא ועוד דוגמא (אם בספרים, אם במאמרים שונים) לאלו המוקיעים או מבהירים שמדובר במשכיל. אך בלעדי אלו המקרים - כולם נראים אהובים וברורים. [מובן שניתן לשאול כאן את חו"ר הפורום שליט"א, וכיו"ב, כשעולה חשש, אבל לפעמים לא מודעים לזה שיש לחשוש, ומצטטים מהם או לומדים בספריהם].

אשמח למי שיאירני ויעשירני בעניין ובמסתעף, ובהפניות בהתאם!