יש כגון במובן של הכל?

[אוהב עמו]

מצאתי שרבי דוד פוברסקי נקט שלשון כגון ברש"י היא בדווקא ולא בא להוסיף משהו נוסף

[יוסף פ]

אם אני זוכר נכון ראיתי כלל זה ב"ספר הקושיות" לאחד מהראשונים (לא נודע למי, אני חושב) אך כעת אינו תחת ידי

[אהרן תאומים]

ברובא זה במשמעות כגון דא, ובוודאי כשכותב על יותר מדבר אחד, יש יסוד גדול להניח שהכוונה כגון אלו ואין אחרים, וכן אם כותב כגון וכגון באותו הדיבור זה גם משמע שיש עוד דוגמאות נוספים
ראה כאן: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=31950

[יוֹסֵפֶר]

אני שנים חשבתי ש'כגון' של רש"י זה דווקא, (בשונה מהשימוש שלנו בשפה העברית בכגון) שהרי כך בפשטות נראה בהרבה מאד מקומות שאין עוד דוגמא שניתן להביאה חוץ מזו שהובאה בכגון, עד ששמעתי שיש מסבירים אחרת, וטורחים לפרש בכל מקום מה יכולים להוסיף.
לפני מספר שנים יצא קונטרס בשם "כגוונא" שליקט את כל הכגון ודן בזה, כמדומני חיברו ר' דוד מינצר

[שמואל דוד]

שבת לד.

רש"י ד"ה ספק חשכה "כגון" בין השמשות

עיין ראש יוסף ופנ"י שם.

[עני בן פחמא]

רש"י בתקפו כהן, בכור בהמה טמאה כגון פטר חמור, מוכח שכגון יכול להתפרש גם כשאין דוגמא נוספת.

[שמואל דוד]

רש"י בתקפו כהן, בכור בהמה טמאה כגון פטר חמור, מוכח שכגון יכול להתפרש גם כשאין דוגמא נוספת.

כבר העירו בזה
ועי' http://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=23887#p263129

[שמואל דוד]

ה'כגון' אצל הראשונים מובנו: "היינו", "והם", וכיוצא בכך.
צא וראה.

כן משמע מחידושי מהר"ם בנעט שבת נא. דאל"כ לא הבנתי דבריו.

Screenshot 2020-04-27 at 12.20.15 PM - Edited.png (14.84 KiB) נצפה 2422 פעמים

[שמואל דוד]

שבת קכ.

רש״י ד״ה כל כלי תשמישו - שצריכין לו לאותו היום כגון כוסות וקיתוניות.

עיין פרי מגדים (אשל אברהם) סימן שלד מש״כ לבאר כאן.

[עושה חדשות]

ראה עוד בדברי רש"י בסנהד' צח: "האי כגון לאו דווקא" עי"ש.

[שמואל דוד]

ביצה יז.

רש״י ד״ה בעבודה - כגון יעלה ויבא בברכת עבודה.

עיין אמת ליעקב.

[ביקורת תהיה]

ביצה יז. רש״י ד״ה בעבודה - כגון יעלה ויבא בברכת עבודה.

לא כי, אלא כאן המובן הוא 'כדוגמת'. כלומר, אמירת נוסח 'יעלה ויבוא' בתור הזכרת מעין המאורע – מנהג מאוחר הוא, והיינו דמפרש רש"י את דעת תנא קמא 'ואומר מעין המאורע בעבודה' – כגון נוסח 'יעלה ויבוא' שנוהגים אנו לומר בברכת עבודה, שענינו תחנה ובקשה; משא"כ לדעת ר"א, שאומר מעין המאורע בהודאה, אומרים נוסח שענינו הודאה, דוגמת 'על הנסים' בחנוכה ופורים.

[ביקורת תהיה]

'כגון' אצל הראשונים מובנו: "היינו", "והם", וכיוצא בכך.
צא וראה.

לשון רש"י במסכת הוריות (ד ע"ב): וּבַעֲבוֹדָה זָרָה, אֲפִלּוּ אָמַר לְךָ 'הַיּוֹם עָבְדֶהָ וּלְמָחָר בַּטְּלֶהָ' - חַיָּב, דְּרַחֲמָנָא אָמַר 'לְהַדִּיחֲךָ מִן הַדֶּרֶךְ' – אֲפִלּוּ מִקְצָת דֶּרֶךְ. וְכִי קָתָנֵי 'חַיָּב', כְּגוֹן לְרַבָּנָן בִּסְקִילָה, וּלְרַבִּי שִׁמְעוֹן בְּחֶנֶק.

[צופה_ומביט]

בלשון ראשונים ואחרונים. וצ"ע אם כן, מדוע נקטו לשון "כגון".

ראיתי גמרא מפורשת של "כגון" שכולל רק את המקרה האחד האפשרי שמובא מיד אחרי ה"כגון".

סוכה נד, ב:

אטו ערב שבת שבתוך החג מי איתיה בכל שנה? זימנין דלא משכחת ליה, והיכי דמי? כגון שחל יום טוב ראשון בערב שבת.

וזהו הציור היחיד האפשרי.

[לבי במערב]

כהערה בעלמא:

הכי גרסינן.JPG (56.93 KiB) נצפה 1525 פעמים

[מאיר בן אבי]

עיין רש"י דברים יב, יח - כגון מעשר ראשון.

ןמדובר שם רק על מעשר ראשון ולא על מעשר שני

[שמואל דוד]

עיין ראש השנה לב:

מלכיות כגון חי אני נאם ה' [אלהים] אם לא ביד חזקה ובזרוע נטויה ובחמה שפוכה אמלוך עליכם כו׳ זכרון כגון ויזכור כי בשר המה וגו' שופר כגון תקעו שופר בגבעה וגו' אבל אם בא לומר מלכות זכרון ושופר של פורענות של עובדי כוכבים אומר מלכות כגון ה' מלך ירגזו עמים וכגון ה' מלך עולם ועד אבדו גוים מארצו זכרון כגון זכור ה' לבני אדום וגו' שופר כגון וה' אלהים בשופר יתקע והלך בסערות תימן וכתיב ה' צבאות יגן עליהם באין מזכירין זכרון של יחיד ואפילו לטובה כגון זכרני ה' ברצון עמך וכגון זכרה לי אלהי לטובה פקדונות הרי הן כזכרונות כגון וה' פקד את שרה וכגון פקוד פקדתי אתכם דברי ר' יוסי ר' יהודה אומר אינן כזכרונות

לכאורה מבואר מכאן שלשון כגון היא בדווקא ולא בא להוסיף משהו נוסף.

[הבאר ההיא]

חולין קל"ז ע"ב רש"י ד"ה דרבנן בדאורייתא וכו' בתרומה שהיא מן התורה כגון תרומת תירוש ויצהר ובמסורת הש"ס צויין שבס"א הגירסא דגן תירוש ויצהר שהם כל הדברים שתרומתם דאורייתא, וכמדומה שבעוז והדר ציינו שיש מוחקים את הכגון.