חוץ מהראב"ע והרלב"ג מי עוד חולק על מניין המצוות (תרי"ג)?

[סליחות]

מתוך ויקיפדיה:

הביקורת על מניין המצוות
אברהם אבן עזרא בספרו "יסוד מורא וסוד תורה" (השער השני) מתייחס לבלבול הקיים בתקופתו בעניין מניין המצוות, וכותב כך:

"... ראיתי כמה חכמים סופרים שש מאות ושלש עשרה מצוות על דרכים רבים; יש מהם שספר בשול גדי פעם אחת, ויש שספרו בשלש מצוות, כנגד שנכתב בתורה שלש פעמים, וחכמינו דרשום (=הסבר לכפילות), ורבות ככה. ויש מי שיספור הפרטים והכללים. ויש שסופרים פעם הפרטים לבדם ופעם הכללים לבדם. ויש שסופרים מצווה אחת שבאה בשתי לשונות והטעם (=הכוונה) אחד."
הוא ממשיך בהעלאת הבעייתיות העקרונית, לדעתו, במניית המצוות:

"ועל דרך מחקר האמת, אין קץ למספר המצוות, כאשר אמר המשורר (תהילים קיט,צו): 'לכל תכלה ראיתי קץ, רחבה מצוותך מאוד'. ואם נספור רק הכללים והעיקרים ומצווה שהיא עומדת לעד, אין המצוות עשירית משש מאות ושלוש עשרה".
כלומר דברי רבי שמלאי בעיניו הם דברי אגדה, שיש להם משמעות מסוימת, אך אינם מדויקים "על דרך מחקר האמת".

גם הרלב"ג סבור שהמספר לא מדויק, אולם לדעתו, המספר קרוב למספר המדויק:

"הנה התבאר לנו... היות באלו המספרים שזכר ר' שמלאי קצת קירוב (=מספר לא מדויק), לא חשש בו ר' שמלאי בזה הדרש... וזה, כי כמו שיוציאו בדרש פסוק אחד מכוונתו, להוציא ממנו מוסר טוב... כן הקל מעט זה החכם בזה המספר, להוציא ממנו אלו המוּסרים הנפלאים שיצאו מאלו המספרים, כאילו כל אבר ואבר מאברי האדם יאמר: עשה בי מצווה, וכל יום ויום מימות השנה השמשית אומר: אל תעבור בי עבירה". ובהיות העניין כן, הוא מבואר שאם היה מספר המצוות מסכים לזה המספר בקירוב - די בו להוציא ממנו זה המוסר, ולא יצטרך להסכים לו בלי פחת ובלי יתר".‏[1]
הרשב"ץ, שבתחילת ספרו "זוהר הרקיע" כותב: "דבר מוסכם הוא בכל ישראל שמניין המצוות הוא תרי"ג, ולא נמצא בזה מחלוקת כלל", מעלה טענה דומה בסוף ספרו:

"ושמא מה שהוסכם שמניין המצוות הם תרי"ג - שס"ה ורמ"ח, הוא לפי דעת ר' שמלאי, וכפי מה שפירש הוא המצוות, ואנחנו לא נסמוך עליו בפירושו בעניין פסק הלכה, אבל נסמוך על סוגיית התלמוד. ומה שהזכירו בכל מקום זה המניין, הוא לפי שלא מצינו חכם אחר מנאם - תפסנו מנינו. ואף אם יחסר או יעדף המניין הוא הולך סביבו, והוא כאומרם בהרבה מקומות: הוי פורתא, ובפורתא לא דק."

[מה שנכון נכון]

ראה בקורת בסגנון אחר בכללי המצוות לר"י גקטיליא.
[לדברי האב"ע ראה גם במעלות התורה בשם הגר"א, וכידוע].

[סליחות]

ראה בקורת בסגנון אחר בכללי המצוות לר"י גקטיליא.
[לדברי האב"ע ראה גם במעלות התורה בשם הגר"א, וכידוע].

קראתי ההקדמה של כללי המצוות ולא הבחנתי בכך שחולק על מניין המצוות (ומה כוונתך בבקורת בסגנון אחר? והיכן מצויים שם הדברים שאליהם כיוונת?

[מה שנכון נכון]

בכללי המצוות ערך מנה.

[סליחות]

בכללי המצוות ערך מנה.

אכן ביקורת מסוג אחר (לא על עצם מספר המצוות אלא עצם העיסוק במניין). מעניין. ייש"כ

[מה שנכון נכון]

ולענין אם אכן מנינם תרי"ג ראה עוד מה שאסף הריפ"פ בביאורו לסהמ"צ לרס"ג במבוא פ"א.
http://www.otzar.org/wotzar/book.aspx?10515&page=PS0004

[צונאמי]

יש באוצר ספר נפלא בשם "נשיח בחקיך,
ובו 1272 מצוות הכלולות בתרי"ג מצוות
לדעת כל מוני המצוות.
ושם מבוא נרחב.

[בברכה המשולשת]

ויעויין עוד בדברי הרמב"ן בהשגותיו לשורש הראשון

[אבא יודן]

גם הרלב"ג סבור שהמספר לא מדויק, אולם לדעתו, המספר קרוב למספר המדויק:

"הנה התבאר לנו... היות באלו המספרים שזכר ר' שמלאי קצת קירוב (=מספר לא מדויק), לא חשש בו ר' שמלאי בזה הדרש... וזה, כי כמו שיוציאו בדרש פסוק אחד מכוונתו, להוציא ממנו מוסר טוב... כן הקל מעט זה החכם בזה המספר, להוציא ממנו אלו המוּסרים הנפלאים שיצאו מאלו המספרים, כאילו כל אבר ואבר מאברי האדם יאמר: עשה בי מצווה, וכל יום ויום מימות השנה השמשית אומר: אל תעבור בי עבירה". ובהיות העניין כן, הוא מבואר שאם היה מספר המצוות מסכים לזה המספר בקירוב - די בו להוציא ממנו זה המוסר, ולא יצטרך להסכים לו בלי פחת ובלי יתר".‏[1]

מתוך ויקי, איפוא כתב כן הרלבג, לאורך כל פירושו לחומש מרבה להתעניין במנין התריג ומשתעשע בו??

[איש בער]

בדעת הרלב"ג

יחסו של הרלב''ג לדרכו של הרמב''ם במנין המצוות.pdf

(535.93 KiB) הורד 293 פעמים

[גביר]

לענ"ד מסתבר שגם דעת הספורנו כהראב"ע והרלב"ג.

[אבא יודן]

בדעת הרלב"ג

יחסו של הרלב''ג לדרכו של הרמב''ם במנין המצוות.pdf

ישר כח

[עושה חדשות]

יש להביא ראיה קצת לדברי הגר"א שהתרי"ג זה בגדר שורשים וענפים וכו', שהרי הגמ' במכות מביאה תיכף אחרי המימרא של רבי שמלאי על תרי"ג, את כל המימרות של 'העמידן על אחת עשרה' וכו' עד בא חבקוק והעמידן על אחת. ודו"ק.