השפעת המאגרים התורניים על לימוד התורה

[אליהו סולוביציק]

שלום לכולם.
במסגרת ההכנות לקובץ 'בית הועד' חלק שני
אני מחפש מי שיכתוב מאמר מקיף / או סוג של מחקר, על ההשפעה של המאגרים התורניים על לימוד התורה מכל זווית אפשרית.
הכותב הנבחר יקבל מלגה על המאמר.

המאמר צריך להיות מגובה עם עובדות.
הכתיבה צריכה להיות יצירתית, עם ראש גדול, ועם כיוון לא קבוע מראש.

השאלות שאני שואל את עצמי,
האם יותר אנשים יודעים יותר תורה?
האם הדרישה של הלומד המצוי, מעצמו, עלתה?
האם הרמה של השיח התורני עלה?
האם זה השפיע על "הלומדים" הכוונה לאלה שידיעות לא כל כך חשובה להם?
כמה אחוז מלומדי התורה משתמשים בכלל עם המאגרים? ואם כן איזה מהם?
האם רמ"ים משתמשים יותר, או דווקא תלמידים?
האם זה חדר לישיבות, או רק לכוללים?

אני מניח שיש גם שאלות נוספות, העונות על ההגדרה של המאמר

בברכה,
אליהו סולוביציק
0523370575
bigoschi@gmail.com

[עדיאל ברויאר]

היה ניתן ללמוד על מחברי ספרים המשתמשים בפרויקט השו"ת, אם אלו היו נשמעים לתנאי של פרויקט השו"ת לאזכר את השימוש במאגר. אולם לצערנו מעטים הם הכותבים וההוצאות המציינים זאת (יצוין לשבח מכון שלמה אומן שמקפיד על כך).

[אליהו סולוביציק]

אולי זה מלמד, שהשימוש במאגרים עדיין לא נפוץ
והכותבים רוצים שיחשבו שהם בקיאים גדולים והם מניחים שהקוראים לא מכירים את המאגרים.

[תוכן]

כמה המלגה?

[חובב_ספרים]

מנסיון המאגרים התורניים משפיעים פחות על לימוד תורה באופן ישיר ויותר על עריכת ספרים. גם כשהם כן עוזרים בלימוד תורה בד"כ התועלת שולי. משא"כ בערכית ספרים התועלת כ"כ גדולה שאיני מבין איך ערכו ספרים לפני שהיו כל המאגרים.

[אליהו סולוביציק]

לשאלת 'תוכן' כמה המלגה
התשובה היא, צנועה. משהו בין 200-400 דולר תלוי בתוצאות.
אבל תחילה יש להראות יכולת להקיף את הסיקור.

מה שעולה לי תוך כדי כתיבה הוא לקיים איזה משאל, אצל ראשי ישיבות, ראשי כוללים, ראשי חבורות
ולעשות איזה סנכרון של כלל הדעות.

זה גם תשובה למה שקבלתי באישי, שעדיף לשמוע דעות רבות, מאשר איזה תזה של אדם פרטי ואני מקבל את זה במאה אחוז.

[צונאמי]

קשור לכך:
המרחב הקדוש של המולדת המִטלטלת: ארכיאולוגיה של הספריות הסמויות מן העין בתרבות היהודית מימי הביניים ועד ימינו,
בתוך: לראות ולגעת : עליה לרגל ומקומות קדושים ... מחקרים לכבוד אורה לימור, רעננה : האוניברסיטה הפתוחה, תשע"א 2011

[ישא ברכה]

מלבד השאלות שהוצבו בפתח האשכול הייתי מוסיף שאלה כללית.

האם ישנה בעיה בצורת הלימוד ע"י המחשבים והמאגרים, כשהלומד יושב אל מול מחשב וכו', ישנם רבים שיש להם בעיה ריגשית עם התופעה. האם זו בעיה ריגשית בלבד שחיצונית היושב מול מחשב הוא כמו הבנקאי והמנהל וכו', (ואין בזה בעיה אמיתית, וכמו שהחסידים לומדים עם חליפה והליטאים לא, אף שבעיני החסיד זה נראה מאוד גרוע), או שהרגש הזה הוא סיפטום של ענין נכון שנעדר בסגנון הלימוד הלזה.

[צונאמי]

האם כאשר עברו מכתבי-יד לספרי דפוס היה את ה"בעיות הרגשיות" הללו?

[משה גרוס]

מה שעולה לי תוך כדי כתיבה הוא לקיים איזה משאל, אצל ראשי ישיבות, ראשי כוללים, ראשי חבורות
ולעשות איזה סנכרון של כלל הדעות.

לדעתי מלבד משאל זה, יש גם לערוך משאל בקרב לומדים פשוטים, שכן לא תמיד ראש ישיבה יודע באמת על תלמידיו. עוד כדאי לערוך סקר כללי בכמה ישיבות יש פרויקט השו"ת ומחשב לשימוש הרחב, שכן בהרבה ישיבות [בעיקר ישיבות קדושות] אין מחשבים בבית המדרש [בישיבות ציוניות מצוי הרבה יותר, ואני מכיר ישיבה שיש לחצי מהלומדים מחשב אישי, ורוב הלימוד נעשה דרך מחשב].

כמו כן יש כאן חקירה כוללת יותר, והיא האם נוח ללמוד ולקרוא ממחשב, או רק לעיין ולחפש. התשובה לשאלות אלו ודאי תשפיע רבות על הסקר

[אליהו סולוביציק]

קבלתי באישי, 2 לינקים מהפורם הנכבד
viewtopic.php?f=7&t=11217&hilit

viewtopic.php?f=11&t=231&p=2240&hilit

[אליהו סולוביציק]

מוישה גרויס
קריינא דאיגרתא...

[צונאמי]

מוישה גרויס
קריינא דאיגרתא...

ניתן לקיים את המשאל כאן בפורום באשכול,
או בשליחה למייל

[אדג]

לא אתיימר לסכם את הנושא, אבל אספר מעשה שאולי יש בו כדי לבטא את רוח רבים מרבני ומראשי הישיבות: כשלמדתי בישיבה בברינוא, ביקשנו לקנות אוצר החכמה שיהיה בבית המדרש. אספנו כסף מהבחורים ומהוריהם, וכך קנינו אוצר החכמה ומחשב המיועד לו.

בדחילו ורחימו ניגשנו לראש הישיבה שיאשר את הכנסת המחשב, והיינו בטוחים שישמח וישיש על כך. אך ראש הישיבה שליט"א לא הסכים בשום פנים ואופן להכניס את המחשב לבית המדרש, אלא אך ורק באוצר הספרים. ונימוקו עמו: בעוד שאת אופן הלימוד אין לשנות כמלוא נימה, ולכן אין מקומו של המחשב בבית המדרש עצמו, הרי כוחו גדול ויפה יותר מאוצר הספרים. (סוף דבר שנכנס המחשב לבית המדרש עצמו - מסיבות טכניות - אך מופעל אך ורק בין הסדרים ולא בשעת הסדר גופא).

[לייטנר]

קיימת גם השפעה על הכתיבה עצמה.
בקובץ שערכתי, התעקש אחד הכותבים על כותרת משנה שהיתה די ארוכה, ונימוקו עמו: "בעידן החיפוש הממוחשב, אני רוצה שכל מי שמחפש בנושא, יגיע למאמר שלי".

[גימפעל]

הספר 'משנה הלכות' התפרסם בעיקר בגלל שהוא היה הראשון שנתן את ספרו לפרויקט השו"ת.

[תוכן]

הספר 'משנה הלכות' התפרסם בעיקר בגלל שהוא היה הראשון שנתן את ספרו לפרויקט השו"ת.

שטויות.

[ארזי ביתר]

הספר 'משנה הלכות' התפרסם בעיקר בגלל שהוא היה הראשון שנתן את ספרו לפרויקט השו"ת.

שטויות.

גימפעל ותוכן. הנכם מתבקשים להסביר את דבריכם, מה מביא את גימפעל להחלטה ש'משנה הלכות' נתפרסם בגלל פרויקט השו"ת, ומה מביא את תוכן להתייחס לכך כשטויות.

[משה גרוס]

מוישה גרויס
קריינא דאיגרתא...

כד הוינא טליא זכורני שחבר שלי שלמד ספרנות ערך סקר כזה לצורך עבודה. אשאל אותו. אולי כבר כתב על זה מאמר... ואם הוא נעשה לפני כמה שנים - אדרבה! יהיו ממצאים לאורך שנים וכך תוכל לבדוק אם השימוש במחשב גבר או נחלש

[גימפעל]

אין לי הוכחות מדעיות לכך אבל ה'משנה הלכות' מצוטט בספרי הליקוטים הרבה יותר מאשר הרמה האמתית שלו (וזה חוץ ממה שהוא חלק על הגר"מ פיינשטיין ודינו היה להימחק לגמרי)

[אוצר החכמה]

וזה חוץ ממה שהוא חלק על הגר"מ פיינשטיין ודינו היה להימחק לגמרי

????

[גימפעל]

וזה חוץ ממה שהוא חלק על הגר"מ פיינשטיין ודינו היה להימחק לגמרי

????

התכוונתי למחברים ולמלקטים שלא היו מצטטים את החולק על הגר"מ פיינשטיין.

[בברכה המשולשת]

אין לי הוכחות מדעיות לכך אבל ה'משנה הלכות' מצוטט בספרי הליקוטים הרבה יותר מאשר הרמה האמתית שלו (וזה חוץ ממה שהוא חלק על הגר"מ פיינשטיין ודינו היה להימחק לגמרי)

דרכם של מלקטים לציין לכל הספרים (אז אולי כוונת כתר"ה שלכן יש משמעות למאגרי המידע כי כך יש בידי המלקטים יותר ספרים זמינים מהם ניתן ללקט?)
ותמהני מה אמת המידה שיש לכב' לקביעת "הרמה האמתית" של ספרי הגר"מ קליין זצ"ל (והייתי מציע לכב' ליסוע ולהשתטח על קברו ולבקש מחילתו)

[תוכן]

אין לי הוכחות מדעיות לכך אבל ה'משנה הלכות' מצוטט בספרי הליקוטים הרבה יותר מאשר הרמה האמתית שלו (וזה חוץ ממה שהוא חלק על הגר"מ פיינשטיין ודינו היה להימחק לגמרי)

החברים שלי הכירו שו"ת משנה הלכות לפני שידעו מה זה מאגר בכלל.

[כנסת ישראל]

מאמר ניתן לכתוב בכמה שעות, למחקר צריך זמן אחר ותקציב אחר, ולחפש במקום אחר.

כמובן שיש השפעה, שמעתי מחבר שבדק ומצא בספרי זמנינו מובא שואל ומשיב מהדורא קמא הרבה יותר מהחלקים האחרים כיון ששנים רבות היה זה החלק היחיד שנכנס לפרוייקט השו"ת.
ובלי קשר לשו"מ ח"ו יש להעיר מדברי הגר"מ שפירא שעם ישראל בירר במהלך ההיסטוריה את הספרים החשובים והטובים, וסינן את השאר, ובאמצעות המאגרים השונים הדבר מטשטש.
אך כמובן שבסופו של דבר אין לשער גודל התועלת והעמדת דברי תורה על אמיתם שעל ידי המאגרים כולם.

[צונאמי]

יש להעיר מדברי הגר"מ שפירא שעם ישראל בירר במהלך ההיסטוריה את הספרים החשובים והטובים, וסינן את השאר, ובאמצעות המאגרים השונים הדבר מטשטש.

ואולי התקבלות המאגרים זה חלק מהבירור??

[בברכה המשולשת]

מעין מה שכתב מרן הגרימ"ח בהסכמתו לאוצה"ג?

[צונאמי]

יש להעיר מדברי הגר"מ שפירא שעם ישראל בירר במהלך ההיסטוריה את הספרים החשובים והטובים, וסינן את השאר, ובאמצעות המאגרים השונים הדבר מטשטש.

מהמהר"ל מפראג נראה אחרת לגמרי.

נתיבות עולם נתיב התורה - פרק ה
והנה הבחורים רכי השנים אם היה בהם גרסא דינקותא אין ספק כלל שהיו רגילים ויודעים כמה וכמה מסכתות קודם שיכנסו לחופה לישא נשים, ועתה אין להם מאומה בידם, והכל בשביל שלמודם תוס' דבר שהוא הוספה וכי לא היה טוב יותר שיקנה גוף התלמוד קודם, והכל בשביל שנדפסו התוספות אצל הגמרא. ואלו נדפסו פסקי הרא"ש ושאר חדושים שחברו האחרונים מנוחתם כבוד אצל הגמרא היו הכל לומדים על שטת ההלכה אף הנערים הקטנים, כי מה לנערים אל דברים אלו שדבר זה גורם לו שאינו עומד על שטת ההלכה על בוריה, כי איך הגדולים והקטנים ישוו יחד בלמודם, ואם אומרים לאבי הנער שיניח ללמוד את בנו שטת ההלכה ולא ילמוד עדיין התוספות, כאלו אומרים לו שלא ילמוד כלל כי אין האב חפץ רק בשם.

וצ"ת

[אורח]

על שמרנות מודפסת: שני ספורים על שלוש תקופות

סיפור ראשון
השנה: ה' אלפים, ר"צ לבריאת העולם (1530) למניינם.
בחופשתו הראשונה מהישיבה, חזר עמנואל לביתו בליוורנו שבאיטליה עם חידוש באמתחתו. מסכת בבא מציעא דפוס ונציה. רק בשנים האחרונות הדפיסו בונציה את התלמוד הבבלי כולו, וכבר הגיע שליח לישיבה עם מספר כרכים למכירה. לאחר שנפש קמעא מתלאות הדרך התיישב ליד השולחן הגדול שבסלון והחל לחזור בקול רם על תלמודו.

בשעות הערב חזר האב מעבודתו בשוק הרצענים שבליוורנו. שמחת המפגש עם בנו היתה גדולה, אך מהר מאד נח מבטו של האב על הספר הכרוך שהיה פתוח על השולחן.
- עד הישיבות הגיע רוח הזמן? מה זה הקונטרס המודפס הזה?
- אבא, אינך מעודכן. כמעט כל הבחורים בישיבה קנו את הגמרא של דפוס ונציה. חוץ מכמה בחורים מעוטי יכולת שנסחבים עם כתבי היד שלהם. כעת - בספר אחד אתה קונה מסכת שלמה עם קונטרס רש"י וקובץ ותוספות שסובבים את הגמרא עצמה. הנה, הבט.
- מה יש כאן לראות? את רש"י ותוספות הכרתי גם בישיבה שלי, לפני שלושים שנה. שם לא שמענו על החידושים הללו, ובכל זאת הצלחתנו ללמוד. תתפלא.
- אבא, איך אתה משווה את הטרחה של חיפוש בכתבי יד, את הסכומים העצומים שנדרשתם אליהם, את התיאום המסובך בין הגמרא, רש"י ותוספות, איך תשווה את כל זה לנוחות של הספר המודפס?
- מי אמר שנוחות היא תנאי ללימוד. אדרבה – על עמל התורה שמעת? כיצד גדלו רש"י ור"ת? עם דפוסים או עם כתבי יד? כיצד צמחו הרמב"ם והראב"ד? פתאום המצאתם את הגלגל? קצת ענווה?
- אבל אבא – מה תאמר על הנוסחים של כתבי היד, הרי אין אחד דומה למשנהו. אינך יכול לסמוך על מה שכתוב לפניך, אינך יכול לדבר בלימוד עם חבירך ללא שתשוו ראשית כל את הגמרות שלפניכם. לעומת זאת עם ספרים מודפסים הכל זהה.
- ישמעו אזניך מה שפיך מדבר. הרי חשפת כעת את הבעיה היותר גדולה שלכם: דווקא בגלל שלנו היו עדויות נוסח מגוונות, חלק ניכר מהלימוד היה בירור הגירסא הנכונה, ורק בשלב שני עברנו ללומד'ש, אם בכלל. הרי כך למדו האמוראים, ביררו היטב את הנוסח של המשניות. גם הראשונים מלאים בהכי גרסינן ובירורי גירסא. ופתאום היום - ימות המשיח, המדפיס מונציה הגיע, שמחה וששון ליהודים, תלמידי חכמים של ימינו מלאכתם נעשית בידי אחרים, כל הגירסאות הושוו וכל המעקשים הוסרו – ככה חותרים לאמת? הלזה יקרא לימוד, הלזאת יקרא מסורת הדורות, ככה מדלגים על מאות שנות לימוד תורה, וממציאים דרכים חדשות בלימוד.
- כשאני חושב על זה שוב, יש משהו בדבריך, אז מה אתה מציע?
- אל דאגה, בני, יש עוד ישיבות שהמודרנה לא הגיע אליהן, שלומדות בדרך אבותינו הקדושים, עם כתבי יד ולא עם דפוסים חדשים, מחר בבקר אתייעץ עם רבותי הזקנים על ישיבה שתתאים לך.



ספור שני
השנה: ו' אלפים ר"צ לבריאת העולם (2530 למניינם)
בחופשתו הראשונה מהישיבה, חזר יוסף לביתו ב'בני ברק המתחדשת' עם חידוש באמתחתו. מסכת בבא מציעא דפוס עוז והדר. רק בימים האחרונים הדפיסו בבתי דפוס, בדפוס צילום (מהדורה פקסמילית), את התלמוד הבבלי כולו, כשם שנדפס לפני חמש מאות שנה בארץ ישראל, וכבר תססו האתרים הקדושים באינטרנט בהצעות מכירה אטרקטיביות. בדואר אויר נשלחו הכרכים לרחבי העולם תוך שעות ספורות, ובישיבה חדשה של יוסף הכרכים נתרבו. לאחר שנפש קמעא מתלאות הדרך התיישב ליד השולחן הגדול שבסלון והחל לחזור בקול רם על תלמודו.

בשעות הערב חזר האב מהכולל. שמחת המפגש עם בנו היתה גדולה, אך מהר מאד נח מבטו של האב על הספר הכרוך שהיה פתוח על השולחן.
- עד הישיבות הגיע רוח הזמן? מה זה הדבר המודפס הזה?
- אבא אינך מעודכן. זה הלהיט החדש היום בישיבות.
- גם בישיבות יש כיום להיטים? חשבתי שרק בהופעות המודרניות שלכם בבין הזמנים. הראשי ישיבה בעד הלהיט הזה?
- וודאי. הם המליצו.
- מוזר. בישיבה שלי לפני שלושים שנה לא שמענו על חידושים כאלה. לא היתה לנו כל גריעותא במהדורות הרשת. ולא רק אצלינו - איך אתה חושב צמחו כל הגדולים של הדורות האחרונים?
- הראש ישיבה שלי טוען שהגמרות הוירטואליות שברשת לא היו לפני הראשונים והאחרונים, ורק בתקופת ה'גדולים' (התקופה שהתחילה בסוף האלף השישי), כולם התחילו ללמוד מהרשת והספרים המודפסים ירדו לטמיון. בסייעתא דשמיא מופלאה התגלתה 'גניזת בני ברק', שם מצאו אלפי דפים מודפסים מספרים שונים ומשונים, שחלקם החוקרים כלל לא מצליחים לזהות כי כנראה הם היו רק בדפוס ומעולם לא עלו לרשת!!!
- זה עמל התורה? לפשפש בגניזות, מה אתה היסטוריון או תלמיד חכם? תראה איך התייחסו הקדמונים לגניזה שהתגלתה בזמנם בקהיר? למה כל הגדולים לא למדו כך? כולם לא ידעו שהיתה תקופת הדפוס? כנראה שאין בכך כל תועלת.
- אבל אבא – הרי הגדולים הקדומים כן למדו כך!
- רגע, רגע, אל תתלהב, אתה בטוח שהספרים המודפסים היו כבר לפני הראשונים?
- שאלה מצוינת אבא! אחד הרמי"ם בישיבתינו (שלמד באיזה מכללה מבוא לתושב"ע) ספר שהיתה עוד תקופה קדומה, לפני כאלף שנה, תקופת כתבי היד, וזה מה שהיה לפני הראשונים.
- נו, אז מה עוזרים הדפוסים שלך?
- נו באמת... קודם כל הדפוס יותר קרוב לראשונים מאשר האינטרנט, וחוץ מזה – מה עם האחרונים, תחשוב על זה שאתה יכול להתבונן באותה גמרא שהתבוננו בה ר' חיים מבריסק והחזון איש! מילתא זוטרתא היא בעיניך!
- אני רואה שהרמי"ם בישיבתך מודרנים מדי. אתה מדבר כמו איזה אוצר מוזיאונים... הגמרא שהיתה לפני ר' חיים... אולי תלך למכירות פומביות של מוכרי עתיקות. במקום להשקיע זמן בפשפושים למיניהם, תשקיעו בתכנים, בסברות, עמל התורה זה לא עמל החיפוש אלא עמל המחשבה. תראה לי גדול אחד מזקני דורינו שלומד בגמרא מודפסת!
- כשאני חושב על זה שוב, יש משהו בדבריך, אז מה אתה מציע?
- אל דאגה, בני, יש עוד ישיבות שהמודרנה לא הגיע אליהן, שלומדות בדרך אבותינו הקדושים, עם מהדורות וירטואליות ולא עם דפוסים מחודשים, מחר בבקר אתייעץ עם רבותי הזקנים על ישיבה שתתאים לך.

[ארזי ביתר]

יפה מאוד!!!!!!!

מיהו הכותב? ליפשיץ?

[אליהו סולוביציק]

המחשה נפלאה של הרב ליפשיץ, חן חן.
הנה סיפור (משל) אחד קטן ששם ללעג את הדיון.
ואפשר להניח, שאם לא יתרחשו קטסטרופות גלובליות, הרי שכל הספרות התורנית תיהפך לאלקטרונית.
וכשם שהשבת מזכירה לנו שיש זריחת החמה, שקיעה, כוכבים, כי היא תשמר לנו את עולם הדפוס.

אבל.
המטרה שלי בקיום דיון על ההשפעה של המאגרים על לימוד התורה, הוא כדי לדעת מהי הדרך הנכונה לבנות מאגרים ותוכנות חיפוש.
שלא ניפול לטענות כמו זו של המהר"ל שהוזכר, על הדפסת התוס' לצד רש"י.

לדוגמה התמקד כרגע על הטקסט העתידי האלקטרוני של ספרות חז"ל, שהוא יהיה עשיר בלינקים.
די ברור לי שאין סוף לינקיים, יבלבלו את הלומד.
אני חושב על רובדים. שזה אומר, שהלומד יבחר את הרובד של הלימוד שהוא מעוניין בו.

נניח לדוגמה, בחור בישיבה שמעוניין בתורותם של ראשי הישיבות, יבחר בלינקים ברובד של "ישיבות ליטא" והוא יקבל על כל מלה, משפט, לינקים לתקצרים ו/או למאמרים מלאים ו/או שיעורים מוקלטם של ראשי ישיבות. הוא יוכל לבחור תת רובד, כמו ראשי ישיבות הקרובים לבריסק, או 'תלמידי רבי שמואל רוזבסקי' וכדומה.
מאידך, יהיה רובד של מחקר: שם זה יחובר לפרוייקט הכי גרסינן של פרידברג, ויקבל את כל מסורות הנוסחאות של כתבי היד ודפוסים ישנים. הוא יקבל לינקים ותקצירים למאמרים מחקריים בכתבי עת....
יהיה גם רובד של "פשט" שהוא משהו שבין מחקר, לכל מיני בעל פשט...
יהיה רובד של ריאלייה, ויהיו לינקים לתמונות וסרטונים של הווי החיים של זמן חז"ל, על כל הכלים, המלאכות והתעשייה, של זמן חז"ל.
כעת, ההחלטה של רובדים בכלל, ושל בחירת סוג הרובדים, היא בעצמה "פירוש" שזה אומר צבירה בתודעה של הלומד סוג של חלוקה.

זהו דוגמה אחת בלבד.

[צונאמי]

חשבתי שכוונתך לפתוח דיון
כיצד המאגרים שינו עד כה את צורת הלימוד והעיון.
כגון בכתיבת ספרים, הכנת "חבורות", חיפוש מקורות,
הנגשת ספרים שלא היו ב"מיינסטרים",

וזה נושק לעוד כמה מעגלים:
מכונים תורניים,
מהדורות מבוארות ובראשן שוטנשטיין ומתיבתא,
היחס לכתבי יד ומחקרים, והאם יש דבר כזה "מחקר תורני"?
אנציקלופדיה תלמודית ודומיה כגון אוצר הפוסקים, (האם היה פולמוס עליהם?)
דיונים הלכתיים בבתי מדרש וירטואליים (כגון מדרש אוצר החכמה)
היכולת להגיע לבד לפסיקה הלכתית,
ועוד.

חלק מהדברים נידונו גם כאן, וכגון האשכול "על חוקרי תלמוד" viewtopic.php?f=7&t=17983

ועכ"פ ייש"כ ובהצלחה.

[אליהו סולוביציק]

אכן כדבריך
אני רוצה דיון, או מאמר מסכם לבית הועד על העבר, כדי להתכונן לעתיד.

[יאיר]

מלבד השאלות שהוצבו בפתח האשכול הייתי מוסיף שאלה כללית.

האם ישנה בעיה בצורת הלימוד ע"י המחשבים והמאגרים, כשהלומד יושב אל מול מחשב וכו', ישנם רבים שיש להם בעיה ריגשית עם התופעה. האם זו בעיה ריגשית בלבד שחיצונית היושב מול מחשב הוא כמו הבנקאי והמנהל וכו', (ואין בזה בעיה אמיתית, וכמו שהחסידים לומדים עם חליפה והליטאים לא, אף שבעיני החסיד זה נראה מאוד גרוע), או שהרגש הזה הוא סיפטום של ענין נכון שנעדר בסגנון הלימוד הלזה.

viewtopic.php?f=17&t=1749

[זאב ערבות]

עברו כבר שבע שנים מאז ההודעה האחרונה באשכול זה והמאגרים התורניים נהפכו לדבר שבשגרה. כעת ראיתי בספר הליכות והנהגות מבעל ברכת אברהם (ר' אברהם ארלנגר)על השו"ע ועניני מוסר והשקפה את הקטע הבא בענין