שושנה אית בה חמש עלין מלגו, מציאות?

[קוויטל]

הלשון בתיקוני זהר עח:
כשושנה בין החחים, שושנה אית בה חמש עלין מלגו וחמש עלין מלבר.

החמש עלין דלבר מובן מעצמו וניתן לראות החמש עלין הירוקות מבחוץ מתחת לראש השושנה. אבל החמש עלין דלגו
האם זה במציאות?
אין לי עסק בחקלאות אבל מעולם לא ראיתי כזו שושנה בת חמשה עלים בפנים בראש השושנה, רק יש הרבה יותר מחמשה.

כיצד ניתן לפרש דברי התנא הק' בפשטות מבשרי אחזה אלוק?

[לייטנר]

http://www.mkm-haifa.co.il/schools/davi ... plants.htm

[יבנה]

עי' כאן http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=517
שם מבואר שביסודו יש לורדים 5 עלי כותרת, אך בורדים תרבותיים התפתח שיש להם עשרות ומאות עלי כותרת.
בעברית מחלקים בין שושנים [lily, בעלי 6 עלי כותרת] וורדים [rose בעלי 5 עלי כותרת], אך רואים שלדעת הזוהר הם אותו דבר [rose].

[יאיר]

בתחילת הזהר ממש! (א ע"א):

רִבִּי חִזְקִיָּה פָּתַח, כְּתִיב, (שיר השירים ב) (פנחס רלג, ופ' תשא קפט) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים. מָאן שׁוֹשַׁנָּה, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. (בגין דאית שושנה ואית שושנה), מַה שּׁוֹשַׁנָּה דְּאִיהִי בֵּין הַחוֹחִים אִית בַּהּ סוּמָק וְחִוָּר, אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ דִּין וְרַחֲמֵי. מַה שּׁוֹשַׁנָּה אִית בַּהּ תְּלֵיסַר עָלִין, אוּף כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל אִית בַּהּ תְּלֵיסַר מְכִילָן דְּרַחֲמֵי דְּסַחֲרִין לַהּ מִכָּל סִטְרָהָא. אוּף אֱלהִים דְּהָכָא (נשא דף קלא ב, וקלח, וקמז) (שמות קפו א) מִשַׁעְתָּא דְּאִדְכַּר אַפִּיק תְּלֵיסַר תֵּיבִין לְסַחֲרָא לִכְנְסֶת יִשְׂרָאֵל וּלְנַטְרָא לַהּ.
וּלְבָתַר אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. אַמַּאי אִדְכַּר זִמְנָא אָחֳרָא. בְּגִין לְאַפְקָא חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דְּסַחֲרִין לְשּׁוֹשַׁנָּה. (פנחס רלג וצ''ע בקז א), וְאִנּוּן חָמֵשׁ אִקְרוּן יְשׁוּעוֹת. וְאִנּוּן חָמֵשׁ [חַמְשין] תַּרְעִין. וְעַל רָזָא דָא כְּתִיב (תהלים קטז) (תרומה קס''ט) כּוֹס יְשׁוּעוֹת אֶשָּׂא דָּא כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה אִצְטְרִיךְ לְמֶהֱוֵי עַל חָמֵשׁ אֶצְבְּעָן וְלָא יַתִּיר. כְּגַוְונָא דְּשׁוֹשַׁנָּה דְּיָתְבָא עַל חָמֵשׁ עָלִין תַּקִּיפִין דּוּגְמָא דְחָמֵשׁ אֶצְבְּעָן. וְשׁוֹשַׁנָּה דָא אִיהִי (תרומה קלא) כּוֹס שֶׁל בְּרָכָה. מֵאֱלהִים תִּנְיָנָא עַד אֱלהִים תְּלִיתָאָה חָמֵשׁ תֵּיבִין. מִכָּאן וּלְהָלְאָה אוֹר דְּאִתְבְּרֵי וְאִתְגְּנִיז וְאִתְכְּלִיל בְּבְּרִית הַהוּא דְּעָאל בְּשּׁוֹשַׁנָּה (ס''א דא) וְאַפִּיק בַּהּ זַרְעָא. וְדָא אִקְרֵי עֵץ עוֹשֶׂה (סב ב) פְּרִי אֲשֶׁר זַרְעוֹ בוֹ. וְהַהוּא זֶרַע קַיָּימָא בְּאוֹת בְּרִית מַמָּשׁ. וּכְמָה דְדִיּוּקְּנָא דִבְרִית אִזְדְּרַע בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין זִוּוּגִין הַהוּא (נ''א דההוא) זַרְעָא, כָּךְ אִזְדְּרַע שְׁמָא גְלִיפָא מְפָרַשׁ בְּאַרְבְּעִין וּתְרֵין אַתְוָן דְּעוֹבָדָא דִּבְרֵאשִׁית.

[קוויטל]

ישר כחכם!
בברכת גח"ט

[אריך]

בזכרוני שבספרו של ד"ר יהודה פליקס על צמחים בתנ"ך ובחז"ל קובע בבירור ששושנה אינה ורד דידן, אלא פרח אחר, ולק"מ.

[יבנה]

בזכרוני שבספרו של ד"ר יהודה פליקס על צמחים בתנ"ך ובחז"ל קובע בבירור ששושנה אינה ורד דידן, אלא פרח אחר, ולק"מ.

זוהר פרשת כי תשא קפט:
"ושושנה דסלקא ריחא ואתבריר מכל שאר וורדין דעלמא". הרי הזוהר סובר ששושנה היינו ורד ודלא כפליקס. בנוסף לסברת המחלקים יש לה 6 עלי כותרת ולא 5 ולא יתיישבו דברי תיקו"ז.

עדיין קשה הסתירות בזוהר בענין, בבראשית א,א ובתיקון כ"ה ובעוד מקומות כתוב שיש 13 עלי כותרת ו5 עלי גביע. ואילו לתיקו"ז הנ"ל יש 5 עלי כותרת ו5 עלי גביע. ואילו לזוהר בראשית רכא,א יש לה 6 עלים.

[אבא יודן]

הלשון בתיקוני זהר עח:
כשושנה בין החחים, שושנה אית בה חמש עלין מלגו וחמש עלין מלבר.

החמש עלין דלבר מובן מעצמו וניתן לראות החמש עלין הירוקות מבחוץ מתחת לראש השושנה. אבל החמש עלין דלגו
האם זה במציאות?
אין לי עסק בחקלאות אבל מעולם לא ראיתי כזו שושנה בת חמשה עלים בפנים בראש השושנה, רק יש הרבה יותר מחמשה.

כיצד ניתן לפרש דברי התנא הק' בפשטות מבשרי אחזה אלוק?

א.י. ה. למחרת יוהכ"פ כאשר המבצע אמירת תיקוני זוהר יהיה מאחורינו, בטח תתחיל הזוהר מראשו ואז תיפגש שיש 13 עלים לשושנה אבל לפני שנראה הלאה בספרות הנסתר הבה נראה קצת בספרינו הנגלה.
אבן עזרא שה"ש ב א :..פירושו מן שש כי לעולם היא ששה עלין לבנים גם בתוכו כדמות בד.. גם הם ששה ע"כ והועתק במצודות שם.
ובפירוש הרי"ד :חבצלת: יילי"ו ; שושנה: רוס"א, ודוד קמחי (ס'שרשים) פירש היפך.
ובמיוחס לרמב"ן:הצמח בנקרא ליד"ה ויש לו ששה עלין.
יש שהרחיקו לכת שגם כלי הניגון שושנה משום שלה ששה מיתרים!
ועתה אל הזוהר הנה בספר הזוהר מונה פעם 13 ופעם 6 (ויש נוסח 12 וכנראה טעות)עיין א א א;רכא ג קז א;רטז ב;רפו ב.
ולגבי צבעה עי"ש "סומקא בגווני חוורין" ועיין חוות דעת לשיר (שם).
ובתקונים למעלה מזה בתיקון כה (עא א) 13! עלים, שית סומקי ושית חורי ושושנה דאתכלילת בהון...כ"ה גרעינין בתפוח דילה.?..חמש עלין דילה..(=שבחוץ)..
והמקום היחידי ממש ! הוא בתיקון לח שהבאת ודווקא משם תמהת ?
בכל אופן עיין עטרת צבי א (קט ב);ב(מט ד)
ובבאור הגרא לתיקון מז (בדה"ס ת"ה ב-ג),
בטח הרבה מקורות כבר נאמר ונשנה מפי החבירים החשובים אבל כל זה מטיוטה הראשונה ומשנה לא זזה ממקומה, סליחה.

[בוצינא]

יש סוד שושנה שהעלים החיצוניים יותר הם לבנים והפנימיים יותר ורדרדים יותר ונראה מנין כולם 12 או 13 והירוקים 5 וכפי הנראה היא שושנת הזוהר
להלן התמונה

שושנה של הזוהר.jpg (172 KiB) נצפה 4798 פעמים

[אוצר החכמה]

נמחקה הודעה שהביאה מאמר לא ראוי וברצוני להתרות שיש גבול למאמרים שאפשר להעלות כאן.

[שמואל שלומוביץ]

יש סוד שושנה שהעלים החיצוניים יותר הם לבנים והפנימיים יותר ורדרדים יותר ונראה מנין כולם 12 או 13 והירוקים 5 וכפי הנראה היא שושנת הזוהר
להלן התמונה

שושנה של הזוהר.jpg

בהק' הזוהר שם מבואר שהשושנה סומק וחיוור, ויתכן שהכוונה באותה שושנה, המעורבת באדום ולבן, מפרשי הזוהר הביאו מהזוהר רכא ע"א שהיא סומקא בגוונין חוורין ולכאו' הכוונה לוורוד, כלומר אדום בגוונים בהירים ולבנים.

זוהר ויחי דף רכא ע"א
'ת"ח בקדמיתא ירוקא כחבצלת דטרפין דילה ירוקין לבתר שושנת סומקא בגוונין חוורין, ששנה בשית טרפין, ששנת דאשתניאת מגוונא לגוונא ושניאת גוונהא, ששנת בקדמיתא חבצלת בעדנא דבעיא דאזדווגא ביה במלכא אקרי חבצלת בתר דאתדבקת ביה במלכא באינון נשיקין אקרי ששנת בגין דכתיב (שיר ה') שפתותיו שושנים'.

אמנם כפי שהזכירו יש מקורות שהם שית סומקי ושית חיוורי, ולפי"ז סומק וחיוור הם חלקם כך וחלקם כך, וגם בויחי נראה שלשון 'ששנת' שהוא לשון שש.
ולפי טענתך שגם בשושנה שבתמונה חלקם בהירים יותר וחלקם פחות אולי הכל ענין אחד. ויל"ע.