אליהו הנביא בעצמו בא לכל ברית מילה?

[עושה חדשות]

כ' בשו"ת חת"ס ח"ו סי' צח "הרי נהגו עלמא במילה לאמור זה כסא של אלי' זכור לטוב וגם מתפללים המוהלים שיעמוד אלי' על ימינם לסמכם וזה אומרי' אותו אפי' בשבת ולשמעתי' הרי א"א לבוא בשבת משום ספק תחומין למעלה מיו"ד ובטש"ע או"ח דמשו"ה מזכיר פיוטי' שיש בהם אלי' במוצאי שבת משום שלא הי' אפשר לו לבוא לא בע"ש ולא בשבת מפני תחומין וגם בפרמ"ג הנ"ל תמה גם במיו"ט לימא מהאי טעמא ע"ש ותיקשי לכ"ע ממנהגינו בברית מילה בשבת וי"ט", והוכיח מזה לחלק בין כשבא בגוף או מתגלה בנשמתו.
אבל הנה בס' סודי רזיי להרוקח (הלכות המלאכים) כ' "ואליהו זכור לטוב ממונה על הרבה, ויש לו שלוחים הרבה, שהרי כשנימולים בשבת בהרבה מקומות איך יהיה בכאן ובכאן אם יש תחומין למעלה מי' טפחים, אלא שיש לו שליחים תחתיו".

[שיף]

האם יש עוד שכתבו כמו שהובא בשם הרוקח? [לא בשם הרוקח]

[חד ברנש]

הרוקח כותב זאת בכמה מספריו, והוא גם מסביר בדרך זו כיצד מלאך המוות מצוי בכמה מקומות.

[עושה חדשות]

אגב אשאל, מה פשר הביטוי המופיע בחז"ל על אליהו הנביא "אבא אליהו"?

[אפשר]

אגב אשאל, מה פשר הביטוי המופיע בחז"ל על אליהו הנביא "אבא אליהו"?

עי' רש"י סנהדרין קיג שהוא מלשון חביבות
ובעיקר הנידון מצד סנדקאות, עי' ד"מ בשם אוז יוד סי' רסד שגם משמע שצריך לעשות השתדלות שאליהו הנביא יבוא לברית.
אך קשה ממקור הדבר בפדר"א פכ"ט שכתוב שם, אמר לו הקדוש ברוך הוא לעולם אתה מקנא, קנאת בשטים על גלוי עריות, שנאמר [במדבר כה, יא] פינחס בן אלעזר וגו'. חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך.
שמשמע שא"א להיות ברית בלא אליהו, וצ"ע.

[יוסף חיים אוהב ציון]

וע"ע להרי"ח בספרו עוד יוסף חי דרושים פרשת פנחס מה שהאריך בזה.

[גל של אגוזים]

האם יש עוד שכתבו כמו שהובא בשם הרוקח? [לא בשם הרוקח]

עי' במצו"ב מדברי בעל לב העיברי זצ"ל בפתיחה לספרו תוס' בן יחיאל על תנדב"א זוטא (וע"ש עוד לפניה ולאחריה).

ויש להעיר ממעשה רב שהח"ס אמר בבריתו של ה'לב העיברי' שאליהו זל"ט סייע בידו לעשות הפריעה כי לא היה לו צפרניים, ואכ"מ.

ובד"א, לכאו' כך צריך להסביר גם מה שי"א דאליהו בא לכל בית ישראל בליל הסדר.

[סייג לחכמה]

על תירוצו של החתם סופר לבאר דאם יש תחומין למעלה מעשרה האיך בא אליהו לכל ברית מילה בשבת, ומתרץ דאצל ברית מילה מתגלה בנשמתו ואז במתים חפשי כתיב עיי"ש.
ראיתי בדרך אמונה ח"ד עמוד ק'. מהגאון רבי חיים קנייבסקי שליט"א שהביא קושיא נפלאה שהקשה למרן החזון איש זי"ע מגמ' מס' עירובין דף מ"ג. דבעי שם אם יש תחומין למעלה מי' ומייתי ראי' מהני שב שמעתתא דאיתאמרן בצפרא בשבתא קמי דר"ח בסורא, ובפניא בשבתא קמי דרבה בפומבדיתא, מאן אמרה לאו אליהו אמרינהו אלמא אין תתומין למעלה מעשרה, והקשה רבי חיים דלפי תי' של החתם סופר א"כ מה ראיית הגמ' מאליהו דילמא אחר שאמר ההלכות בסורא נהפך למלאך והלך לפומבדיתא ואח"כ נהפך שוב לאדם ואמר ההלכות שם והשיב החזון איש בבדיחותא שאם הי' בנ"א הי' אסור לו להיפך למלאך דהוי נטילת נשמה. ודו"ק
רצוף פה דבריו עיין בב' שורות התחתונות בביאור הלכה