בקשת עזרה: ענין השמיטות

[הוד_והדר]

האם יש להגולשים איזה מאמרים טובים או בספרים וכו' שמסבירים בטוב ובקל את ענין השמיטות?

[חכם באשי]

לא אפנה אותך לספרות אקדמית, כי כנראה אינך מצוי בה.
אולם ראה בתורה שלמה, כרך א, עמ' 86-87 (מהאוצר), עמ' 111-112 (מהאוצר) שמסכם כמה מהשיטות.

[הוד_והדר]

לא אפנה אותך לספרות אקדמית, כי כנראה אינך מצוי בה.
אולם ראה בתורה שלמה, כרך א, עמ' 86-87 (מהאוצר), עמ' 111-112 (מהאוצר) שמסכם כמה מהשיטות.

אכן קרא שמו חוכם באשי, אבל האם כבר מכירני לדעת במה אני מצוי ובמה לא

אם יש לכם איפה להפנות לספרות אקדמית, אל תמנע טוב, ותשאיר לי לבדי להחליט במה אני מצוי ובמה לא

שכויח

[חכם באשי]

בתו"ש בדקת?
אתה רוצה ספרות אקדמית, הנה, עי' בספרו של ג' שלום, 'פרקי יסוד', ותרווה נחת (או צער...)

[הוד_והדר]

שכויח, יש לי את ספר של שלום, ולא זכרתי שיש שמה בנושא אבדוק

[נוטר הכרמים]

שכויח, יש לי את ספר של שלום, ולא זכרתי שיש שמה בנושא אבדוק

נמחק

[נוטר הכרמים]

נמחק

[הוד_והדר]

לא מצאתי בתורה שלימה מה שאהבה נפשי לע"ע

העיקר מה שאני מחפש מי מביא את כל השמיטות, ובאיזה נמצאים כעת ואיזה שמיטה יהיה שמיטה הבא, כי לפי ידיעתי שמיטת הרחמים כבר היה, ומצאתי בכת"י שאני עסוק בה ששמיטה העתידה הינו שמיטת הרחמים

[חכם באשי]

כתב חכם באשי:
בתו"ש בדקת?
אתה רוצה ספרות אקדמית, הנה, עי' בספרו של ג' שלום, 'פרקי יסוד', ותרווה נחת (או צער...)
נחת או צער? אז הנה מבעל השמועה...

Re: כמות המים שהִשקו את הסוטה
על ידי חכם באשי ב ו' יוני 04, 2010 12:42 am
תודה. זה באמת מעניין.
גם מפליא, שנותנים לו להביא מקורות 'חיצוניים' (שאני "מחבב" אותם...)

חבל לכפול את שיחתי, ראה:
viewtopic.php?f=7&t=2425#p16931

ודרך אגב, לא יזיק לך לדעת כיצד ליצור לינק.

[מתעמק]

העיקר מה שאני מחפש מי מביא את כל השמיטות, ובאיזה נמצאים כעת ואיזה שמיטה יהיה שמיטה הבא, כי לפי ידיעתי שמיטת הרחמים כבר היה, ומצאתי בכת"י שאני עסוק בה ששמיטה העתידה הינו שמיטת הרחמים

לפי מיעוט ידיעתי, סדר המדות: חסד, דין, רחמים (תפארת). כך שאם עתה שמיטת הדין כמו שנקטו רוב המקובלים, הרי ששמיטה הבאה שמיטת הרחמים. (גם בלי זה לא הבנתי הקושיא, שכנראה נקט שרחמים הוא חסד, ואם כן יוקשה לו יותר, אם עדיין אינה שמיטת החסד אם כן באיזה שמיטה אנו? ואם היה דעתו שהשמיטות עולים ממטה למעלה, כך שאפשר שמיטות קודם שמיטת החסד, הרי אדרבה כיון שעכשיו שמיטת הדין תהיה אחר זה שמיטת החסד).

מענין זה, בעטרת צבי על הזוהר כתב במקום אחד (לא זכור לי מקומו, אבל כמדומה שזה בהשמטות בסוף הספר) שמה שחלק האריז"ל על השמיטות, לא כוון על גוף הענין שהעולם חוזר בשמיטה, אלא על מה שנקטו באיזה שמיטה אנו, ודבר זה לא נודע ולא נמסר לנו משמים, את"ד.

[הוד_והדר]

דעת ספר התמונה היא שנמצאים כעת בשמיטה השניה שהיא דין.
אבל דעת הרמ"ק היא שנמצאים כעת בשמיטה החמישית. (וכן יש עוד כמה שיטות)

ואת זה אני לא מבין, כי לכאורה חסד ורחמים שמיטה אחת היא כפי הבנתי הדל והעניה, וזה היה שמיטה הראשונה, או אולי הכוונת לשמיטת תפאר"ת שהוא רחמים וכמ"ש

[אתנחתא]

פשוט לכל ברב בי רב דחד יומא בקבלה שחסד ורחמים תרי מלי נינהו בקבלה.

[איש_ספר]

ההזדקקות לחוקרים חילוניים בדברים שכאלו, סתרו של עולם ברום חביון. חרפה הוא לנו! וכלימה תכסה פנינו!

[הוד_והדר]

ההזדקקות לחוקרים חילוניים בדברים שכאלו, סתרו של עולם ברום חביון. חרפה הוא לנו! וכלימה תכסה פנינו!

להירגע בבקשה, ס"ה חפשנו מי שמסדר באופן בהיר את כל השיטות והדעות

[איש_ספר]

חשבתי שאצל חסידים יש 'קפידא' שלא להשתמש בספר של מחבר מפוגל. כנראה טעיתי.

[חיים]

חשבתי שאצל חסידים יש 'קפידא' שלא להשתמש בספר של מחבר מפוגל. כנראה טעיתי.

וגם להיפך, הספה"ק הזהירו כי הלומד קבלה טרם היותו ראוי לכך, עלול הוא להגיע לידי מינות.
הדברים ק"ו כאשר גם הספר אינו ראוי...

[הוד_והדר]

חשבתי שאצל חסידים יש 'קפידא' שלא להשתמש בספר של מחבר מפוגל. כנראה טעיתי.

הרי בא סנחרב ובלבל את העולם, אצל הליטאים נמצאים דברים שמקורם אצל החסידים וכנראה כן להיפוך :-)

[חיים]

חשבתי שאצל חסידים יש 'קפידא' שלא להשתמש בספר של מחבר מפוגל. כנראה טעיתי.

הרי בא סנחרב ובלבל את העולם, אצל הליטאים נמצאים דברים שמקורם אצל החסידים וכנראה כן להיפוך :-)

כלומר הליטאים לומדים קבלה מפי חוקרים ואפיקורסים?

[אסקופה הנדרסת]

חשבתי שאצל חסידים יש 'קפידא' שלא להשתמש בספר של מחבר מפוגל. כנראה טעיתי.

הרי בא סנחרב ובלבל את העולם, אצל הליטאים נמצאים דברים שמקורם אצל החסידים וכנראה כן להיפוך :-)

כלומר הליטאים לומדים קבלה מפי חוקרים ואפיקורסים?

כנראה מחמת בלבולו של סנחריב, אזי מסדר כתביו של המנחת אלעזר ממונקאטש מחפש מקורות אצל ג' שלום וחבר מרעיו. 'הודינו' נהפך למשחית-----ולאו 'הדר' הוא לכל חסידיו.

[מנחם זאב צוקרמן]

נראה לומר בכוונת הוד והדר, שקפידא זו היא דוקא קפידא ליטאית, כידוע המשל של הגר"ח על הציונות/השכלה שהיא כבשר כשר שנתבשלה בקדירה של טריפה.
ולעיקרא דמילתא, במה נשתנתה חכמת הקבלה מחכמת הנגלה, שזו אינה נלמדת מפי כופרים מה שאין כן זו (קליפתו זרק וכו')?
אסקופא הנדרסת או הדורסת?

[חיים]

נראה לומר בכוונת הוד והדר, שקפידא זו היא דוקא קפידא ליטאית, כידוע המשל של הגר"ח על הציונות/השכלה שהיא כבשר כשר שנתבשלה בקדירה של טריפה.
ולעיקרא דמילתא, במה נשתנתה חכמת הקבלה מחכמת הנגלה, שזו אינה נלמדת מפי כופרים מה שאין כן זו (קליפתו זרק וכו')?
אסקופא הנדרסת או הדורסת?

זה לשון פירוש רבינו יונה על אבות פרק ב, ד

ועל זה נאמר ואל תאמן בעצמך עד יום מותך גם לענין האמונה נאמר הדבר הזה לבל תלמוד מן המינין ואפילו מן הדברים האמיתיים כי פגיעתן רעה פן יפתוך חטאים ולדבריהם תאבה כי הם מושכין את הלב ואל תאמן בעצמך עד יום מותך לאמר אשמעם ואת הטוב אקבל ואת הרע לא אקבל שלא תסמוך על דעתך כאשר סמך ר' מאיר בלמדו לפני אלישע אחר המין כדאיתא במס' חגיגה שאמרו עליו על דרך משל רמון מצא תוכו אכל קליפתו זרק. ולא כל בני אדם שוין כאשר אתה מוצא ביוחנן כהן גדול ששימש בכהונה גדולה (שבעים) [שמונים] שנה ולבסוף נעשה צדוקי כי בשמוע אותם אפילו בדברי תורה יש בדבר עונש גדול עד מאד וכדאמרינן [ע"ז ט"ז ע"ב] על אותו חכם שנמסר למינין ואמרו לו שמא מינות שמעת והנאך וכו':

[אסקופה הנדרסת]

נראה לומר בכוונת הוד והדר, שקפידא זו היא דוקא קפידא ליטאית, כידוע המשל של הגר"ח על הציונות/השכלה שהיא כבשר כשר שנתבשלה בקדירה של טריפה.
ולעיקרא דמילתא, במה נשתנתה חכמת הקבלה מחכמת הנגלה, שזו אינה נלמדת מפי כופרים מה שאין כן זו (קליפתו זרק וכו')?
אסקופא הנדרסת או הדורסת?

.

אסקופה הנדרסת תחת כפות רגלי הצדיקים וחכמי האמת, והדורסת את אפרם של המינים והאפיקורסים, על במות גאוות דלותם הסרוחה אדרוך לבטח.

[מנחם זאב צוקרמן]

נראה לומר בכוונת הוד והדר, שקפידא זו היא דוקא קפידא ליטאית, כידוע המשל של הגר"ח על הציונות/השכלה שהיא כבשר כשר שנתבשלה בקדירה של טריפה.
ולעיקרא דמילתא, במה נשתנתה חכמת הקבלה מחכמת הנגלה, שזו אינה נלמדת מפי כופרים מה שאין כן זו (קליפתו זרק וכו')?
אסקופא הנדרסת או הדורסת?

.

אסקופה הנדרסת תחת כפות רגלי הצדיקים וחכמי האמת, והדורסת את אפרם של המינים והאפיקורסים, על במות גאוות דלותם הסרוחה אדרוך לבטח.

באישו של מי נשרפו?

[אסקופה הנדרסת]

נראה לומר בכוונת הוד והדר, שקפידא זו היא דוקא קפידא ליטאית, כידוע המשל של הגר"ח על הציונות/השכלה שהיא כבשר כשר שנתבשלה בקדירה של טריפה.
ולעיקרא דמילתא, במה נשתנתה חכמת הקבלה מחכמת הנגלה, שזו אינה נלמדת מפי כופרים מה שאין כן זו (קליפתו זרק וכו')?
אסקופא הנדרסת או הדורסת?

.

אסקופה הנדרסת תחת כפות רגלי הצדיקים וחכמי האמת, והדורסת את אפרם של המינים והאפיקורסים, על במות גאוות דלותם הסרוחה אדרוך לבטח.

באישו של מי נשרפו?

וישפך עליו חמה אפו ועזוז מלחמה ותלטהו מסביב ולא ידע ותבער בו ולא ישים על לב.
ישעיה מב,כה.

[חכם באשי]

חשבתי שאצל חסידים יש 'קפידא' שלא להשתמש בספר של מחבר מפוגל. כנראה טעיתי.

וגם להיפך, הספה"ק הזהירו כי הלומד קבלה טרם היותו ראוי לכך, עלול הוא להגיע לידי מינות.
הדברים ק"ו כאשר גם הספר אינו ראוי...

על כגון דא אמרינן:
אין איסור חל על איסור...

[הוד_והדר]

ולא ידעתי שהקורא את קשקושיו של שלום ודעימיה כבר נקרא שלומד קבלה מפי שאינו ראוי וכו'

[חכם באשי]

ולא ידעתי שהקורא את קשקושיו של שלום ודעימיה כבר נקרא שלומד קבלה מפי שאינו ראוי וכו'

בקרב החוקרים מהדור הצעיר מתנהל ויכוח עם ג' שלום היה מקובל...
ואם שלום ראה את עצמו כמקובל.
לדעתי, אין לעיין בצדדי המחייבים (תרתי משמע...) בימי אבלות כשלושת השבועות, כי זו סגולה לצחוק ובדיחות בלתי נשלטת!
שבמקרים חריגים עלולים לגרום לכאבי בטן מתמשכים.

ועכשיו ברצינות,
כל אחד שגדל בציבור החרדי, בחיידר ישיבה וכו', ומעיין בספרי שלום וחבר מרעיו,
אינו עושה זאת משום שרוצה ללמוד קבלה, אלא יותר כדי לראות את סיכומן של דברים.
יותר מכך, כולם מודעים להיותו של שלום חוקר חילוני מובהק, ומביטים בדבריו בזהירות המתבקשת ולא קונים כל 'לוקש' שכתב.

[הוד_והדר]

אכן, ולזה איני מבין מה הזדעזע פה ארץ ושמים לשפוך אש וגפרית, כאילו שמתי את שלום והרמח"ל באותו דרגה

[ישראליק]

אריכות דברים בענין השמיטות נמצא בספר ערכי יהושע, רבינוביץ, מערכת א', אות ו, בהערה