קידוש על היין בבית הכנסת - מתי פסק ברוב הקהילות?

[געצל]

תמיהני על קהילה הקרויה על שם החתם סופר שלא רק שאינם ממשיכים מנהגיו והלכותיו

כנראה שאתה לא מכיר אותם

[יבנה]

תמיהני על קהילה הקרויה על שם החתם סופר שלא רק שאינם ממשיכים מנהגיו והלכותיו

כנראה שאתה לא מכיר אותם

שינוי מזמני הגאונים לר"ת, ביטול קידוש בבית הכנסת.
ועי' בהקדמת ר"ת לספר הישר [חידושים] על חרם רבינו גרשום על מגיהי הספרים מסברא, שחושבים לתקן והנם מקלקלים. ורמ"א כתב ביו"ד סי' רע"ט א'-
ואין להגיה שום ספר על פי הסברא, כי אם בראיה ברורה שיש בו טעות (הרב ר' דוד כהן בית ט"ו וחרם קדמונים).

[געצל]

בקיצור, זה הכל שאתה יודע עליהם
בענין מחלוקת של ר"ת והגאונים כבר כתב החת"ס בתשובותיו שהמנהג כשיטת ר"ת וכן נהגו בגליל העליון באונגארן (רק סמכו על סימן הכוכבים) ואין לזה סתירה מדברי ר' נתן אדלר ואכמ"ל
ולגבי קידוש בביהכנ"ס כבר הבאתי את טעמו לעיל למה אין בזה משום שינוי מנהג.

[געצל]

לגבי המנהג המוזכר בבית יוסף כמנהג ארץ ישראל, בודאי אינו מנהג ספרד, שהרי בספרד נהגו לקדש אף בדליכא אורחים, וכמפורש ברשב"א ובטור וכו'. השאלה למי כוונת הבית יוסף.
לגבי מה שחקרו כאן אם היה המנהג כן בליטא, ודנו כאן כאילו היה מנהג אשכנז, זה היה מנהג בכל בתי כנסיות אף בליטא ואין בכך כל ספק. ברור שהמשנ"ב מדבר מדבר על דורו.

פלא שהגרי"ש סבר שיש לבטלו. מדוע? הרי הפוסקים פסקו כדעת הראשונים שיש לקיים התקנה אף בלי אורחים. הגרי"ש סבר ככה"נ שבאר"י יש לנהוג כמנהג אר"י. לא היה זה משום שחשש לברכה לבטלה.
המנהג נשתקע בארה"ב ע"י שהציבור בעיקר מתפלל בבתי מדרשות של יוצאי הישיבות, וכן בשטיבלאך של חסידים וכדו'. בכל בתי הכנסיות ה'ממוסדות' אף בברוקלין עושים כן עדיין, אלא שהם עברו רובם לשבת שוממים, ומשמשים בעיקר לזקנים יוצאי רוסיה וארחי פרחי.

כתוב בספר ארץ החיים (לר' חיים סתהון) שכשהמחבר כותב מנהג א"י כוונתו על כל הקהילות חוץ מהאשכנזים.
וזה שאתה מקשה ממנהג ספרד כבר כתב המבי"ט שכשבאו לא"י שינו את מנהגם לפסקי הרמב"ם (ועכ"פ רואים שלא נשארו במנהגיהם הקדומים). וגם החסידים כשבאו לא"י קבלו עליהם מנהגי הספרדים ( כגון ברכה א' על תפילין ואין מברכים על חצי הלל) וראיתי בספר שו"ת ישן ששכחתי את שמו מרב חסידי שנכתב בצפת שכותב להדיא שנוהגים כפסקי הב"י (או הספרדים)
המעיין בתשובת שב יעקב הנ"ל יראה שהיו מקומות באשכנז שלא נהגו לקדש (וזה חידוש גדול) וכשרצו לשנות מנהגם מיחה בהם השב יעקב והיה לו הו"א אפי' להחרימם! אבל אח"כ שינה את דעתו כמבואר כ"ז היטב בהתשובה ועכ"פ אין להתמיה כ"כ על הגריש"א.

[לעומקו של דבר]

יוצאי אשכנז בבני ברק שאלו את החזו"א אם לקדש בבית הכנסת והורה להם לקדש. ועד היום מקדשים בליל שבת בבית הכנסת "אהבת חסד" (רח' דסלר) ואולי גם בקהל עדת ישורון המקביל (ברח' הגר"א) ע"פ הוראת החזו"א הנ"ל. (חבל שלא שאלו אותו על מנהגים אחרים...) וסיפר לי הרב יצחק אדלר זצ"ל רב בית הכנסת שלאחרונה אחרי שאחרוני המייסדים נפטרו באו לגר"ח קנייבסקי לשאול שוב האם להמשיך בזה כשאף אחד שם כבר לא שייך למנהג אשכנז הישן. אז הוא אמר להם לא לבטל המנהג.

אולי אבקש לעורר איזה נקודה שלא נידונה כאן באשכול, דאם לנהוג ככל מנהגי אשכנז כולל העניינים ההלכתיים השנויים במחלוקת, תינח.
אבל לא לנהוג אף מנהג ממנהגי אשכנז אלא רק עניין אחד השנוי במחלוקת הלכתית ואשר המחבר הכריע שבא"י אין נוהגים כך? זה קשה לשמוע.

וכמדומה שזה המצב היום בבתי כנסיות אלו.

ותמהני מה היה עונה החזו"א על שאלה כזו.

[משולש]

לענ"ד אין עבירה מכבה מצווה, וכל הכבוד שהם שומרים על הקידוש (איני יודע אם עדיין), וזה שהם לא שומרים מנהגים אחרים (שזה לא בסדר) לא אומר שהם צריכים לעשות עוד דברים לא בסדר.

[א גאליציאנער]

ראיתי כותבים שהקידוש שייך ל'יוצאי גרמניה', אך כחזן בכמה קהילות בחו"ל, יכולני להעיד שאינו כן, לא בבלגיה, ולא בהונגריה, שלקהילות שם אין שום שייכות עם יוצאי גרמניה, ומנין היעקעס שם אפשרי להיספר על אצבעות כפות הידים... אם לא פחות מכך.[באמסטרדם יש קהילות המשמרות אשכנז\ליטאי ושם כמדומה גם נהוג כן, אך בספר מנהגי אמשטרדם מובא שזהו מנהג המקום]
כמובן שבמקומות כמו ציריך וכדומה שאף שחלק גדול מהמתפללים יכול להיות חסידי [באריקה שטראססע אם אינני טועה, כך שמעתי], עדיין עושים קידוש מתוקף מנהג המקום.
בברכה שלימה ונאמנה
א גאליציאנער

[סליחות]

בביהכ"נ החורבה נהגו לקדש.

[גביר]

בבית הכנסת שהיה נקרא אז 'בית מעון' [נדמה לי שהיום הוא נקרא 'בית שמואל'] כשם השכונה בראשון לציון שבה הוא נמצא, נהגו לפחות בעבר לקדש על היין בליל שבת לפני 'יגדל' או 'אדון עולם'. החזן שהתפלל מעריב קידש ליד העמוד [הפעם האחרונה שהתפללתי שם הייתה כנראה בשנת בשנת תשל"ז, כד הווינא טליא, כך שאיני זוכר אפילו אם התפללו שם ספרד או אשכנז, מכל מקום חווית הקידוש בבית הכנסת זכורה לי היטב מפני שהילדים היו ממתינים ליד החזן ושותים את היין מהגביע].

[איש_ספר]

בביהכ"נ החורבה נהגו לקדש.

כנראה שלהד"ם...

[יגל]

אפילו משל לא היה

[יגל]

בביהכ"נ החורבה נהגו לקדש.

כנראה שלהד"ם...

חשבתי שוב, וכנראה אין כוונת הכותב לדורנו, אלא לאגדה העממית המפורסמת הזאת:
http://www.chabad.org.il/Articles/Artic ... goryID=354

[לייטנר]

בגאורגיה נוהגים עד היום שהחזן מקדש (בערב ובבוקר).

[איש_ספר]

בביהכ"נ החורבה נהגו לקדש.

כנראה שלהד"ם...

חשבתי שוב, וכנראה אין כוונת הכותב לדורנו, אלא לאגדה העממית המפורסמת הזאת:
http://www.chabad.org.il/Articles/Artic ... goryID=354

ר' יהודה החסיד שהה בירושלים כמה ימים, צריך לנסות לבדוק אם היתה שבת ביניהם, אם כן, אולי בשבת ההיא הוא קידש על אדמת הטרשים עליה נבנה אח"כ המקום הנקרא על שמו.

[סליחות]

צילמתי את המקור לדבריי מירחון שבאוצר. אפשר להתווכח אם זה היה או לא היה, אבל צריך לומר דברים בשם אומרם.

ELL.png (42.03 KiB) נצפה 4031 פעמים

[יגל]

כמדומני שהגירסה על החורבה היא חדשה, והיתה גירסה קודמת (אולי באגדות גרליץ?) שייחסה את הסיפור לביהמ"ד מנחם ציון. חיפוש קצר באוצר מעלה שיש לאגדה שלל גירסאות לאורך הדורות ממקומות שונים...