בחידושי המאירי (ברכות ו ע"ב) כתב: "אף על פי שאדם צריך לעמוד ביראה ובכניעת לב, יש דברים שהאדם צריך להתעורר בהם לשמחה ואחת מהם סעודת חתן, שראוי לשמח שם בכל מיני שמחות ובלבד שלא לבא לידי הוללות..."
וכתב מהרש"א (על אתר):"בי הלולי מילי, ור"ל לשמחו בשמחה בדבור של מצוה, להזכיר חסדי המקום בבריאה לקיום עולם..."
האם יש מחלוקת ביניהם באם רוצה לשמחו אף במילי דעלמא, שלפי המאירי שפיר דמי ולפי מהרש"א לא יאי למיעבד הכי?