מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

הבלא מפיק הבלא

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
יצחק מאיר
הודעות: 1
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 8:57 am

הבלא מפיק הבלא

הודעהעל ידי יצחק מאיר » ב' מאי 17, 2010 9:05 am

ראיתי כאלו שטוענים שחום מוציא חום, ומשום כך מתחממים למשל בימי הקיץ, או שופכים מים חמימים על כויה.
וכהערת אגב אעיר, שדבר זה של מים חמימים על כויה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך, אדרבה, על כל כויה (רגילה, אינני מתייחס למורכבת) יש לטבול את המקום במים קרירים למשך כעשרים דקות
מקורם של הטוענים כך הוא על פי דברי הגמרא במסכת שבת דף מא עמוד א: אמר שמואל: הבלא מפיק הבלא.
אלא שמעיון במקור, אנו רואים שהכוונה היא שחום והבל המרחץ מחליף את חום והבל הגוף
כלומר לא שחום מקרר חום, אלא מחליף אותו
האם יוכל מישהו לתרום הבנה בענין זה?

חכם באשי
הודעות: 9975
הצטרף: ה' מאי 06, 2010 2:05 am

Re: הבלא מפיק הבלא

הודעהעל ידי חכם באשי » ב' מאי 17, 2010 10:07 am

נושא אקטואלי!
איזה חום!

img770
הודעות: 133
הצטרף: ב' מאי 10, 2010 11:21 pm
מיקום: brooklin n.y

Re: הבלא מפיק הבלא

הודעהעל ידי img770 » ג' מאי 18, 2010 1:26 am

נושא אקטואלי!
איזה חום!


דווקא ב-usa לא נורא.

ולענייננו,

ראיתי כאלו שטוענים שחום מוציא חום, ומשום כך מתחממים למשל בימי הקיץ, או שופכים מים חמימים על כויה.


כדברי המפרשים כפשוטם של דברים, אנו מוצאים:

א. ב"מאן מלכי רבנן - דברי ימי הגאון רבי משה פיינשטיין" (הודפס בתחילת ח"ח של "אגרות משה"), ושם בעמוד 33 אנו קוראים כך:
"בכלל תמיד הקפיד להתנהג גם בענייני היום יום לפי דברי חז"ל והראשונים . . כשהיה נכווה היה רץ לשפוך על מקום הכוויה מים חמים דווקא, משום מאמר שמואל הבלא מפיק הבלא, והעובדה הייתה שהמים החמים ריפאו את הכוויה".

ב. "פוק חזי מאי עמא דבר": מקור נוסף להנהגה זו, ניתן לראות ב"אוצר המשלים והפתגמים התימניים", בע' 170, מביא את המאמר "הבלא מפיק הבלא", וכותב ע"ז "תושבי תימן נהגו ע"פ כלל זה. אדם הבא מן הדרך וגופו מזיע מחום השמש, נהגו לכבדו תחילה במשקה חם (קפה וכיו"ב)".

ג. עוד: ב"תלפיות" ז', במאמרו המצויין של דוד מרגלית, אודות "שמואל אסיא" - שמואל כרופא, כותב כך (ע' 390) "מקטע זה מסיקים כי "גדלה מאד מעלת שמואל בחכמת הרפואה וכל רז לא אניס ליה ומה שגילו הרופאים בדורנו היה כבר ידוע לשמואל", ואפשר לראות בפעולתו של שמואל כאן משיטת הריפוי באיכויות דומות (הומפאטיה), נגד שלשול השתמש שמואל באוכל משלשל. סימני שיטת ההומיאופטיה אפשר לראות גם בכלל שקבע שמואל סומקא חלף סומקא, (מי שהקיז דם צריך להשקותו יין כי היין האדום (המחמם) יבוא במקום הדם שהפסיד והרי לפנינו רפוי באיכויות שוות (הומפאטיה)). כמו כן ניתן למצוא סימן לשיטה זו גם בכלל האחר של שמואל הבלא מפיק הבלא חום מוציא חום כששמואל יעץ לפתוח את הפה בבית המרחץ כדי שהחום יכנס לגוף במקום החום שהגוף מפסיד עם ההזעה" , גם כן צורה של הומיאופטיה". ע"כ.

ד. כך הבין גם ב"קהלה קדושה לאקענבאך", ע' 82 בהערה, שכתב כעין זה.

עד כאן אלו מקורות שהבינו בפשטות, שאכן "הדומה מרפא", וחום או כוויה מרפאים ע"י חום.

סתירה לזה אפשר לראות ב"בית ישראל השלם" ח"ח, ע' ק"ד וז"ל שם "סיפר לי אחי הרב ר' אהרן שליט"א שהיה בביתו של הרה"ח ר' יואל אשכנזי ז"ל בטבריה בעת שהתאכסן שם אדמו"ר מסאטמאר זצ"ל ויחי כחום היום הגיש המארח כום תה חם לאדמו"ר באמרו הריני מקיים דברי חכמים הבלא מפיק הבלא נענה אדמו"ר ואמר מען זאגט אזוי (כך אומרים) תמה אחי בלבו הרי תלמוד ערוך הוא הוציא את הגמרא ועיין ברש"י המפרש "הבלא דמרחץ" והבין דברי אדמו"ר". ע"כ.

האם יוכל מישהו לתרום הבנה בענין זה?


מקווה שהועלתי.

עורך
הודעות: 6
הצטרף: ב' מאי 17, 2010 3:26 pm

Re: הבלא מפיק הבלא

הודעהעל ידי עורך » ה' מאי 20, 2010 2:18 pm

תודה על התגובה
לענינינו, אכן מחלק מן מראי המקומות מוכח כדבריך, למרות שעדיין התמיהה הגדולה לא תורצה, הרי בגמרא משמע להיפך, שהחום מחליף את החום, וכמו שמוכח מסעיף ד' שהבאת

תולדות אדם
הודעות: 444
הצטרף: ג' מאי 04, 2010 5:12 pm

Re: הבלא מפיק הבלא

הודעהעל ידי תולדות אדם » ה' מאי 20, 2010 6:13 pm

מענין לענין, ואולי יועיל לענין הנזכר. זכורני שראיתי פעם בספר "שבט מוסר" שמביא שאם רוצים לצנן אוכל חם, להניחו בשמש וכך יצטנן מהר.

מבי מדרשא
הודעות: 254
הצטרף: א' מאי 16, 2010 2:08 am

Re: הבלא מפיק הבלא

הודעהעל ידי מבי מדרשא » א' מאי 23, 2010 6:15 am

מע�ון בדברי יצחק מאיר ובמובאת המקורות התבלבלתי קמעא, ואסביר דברי. רי"מ טען שמהביאור הפשוט של הבלא מפיק הבלא עולה כי הבל הנכנס לגוף מחליף הבל שהיהקיים. בעוד שמשמועה שמע שיש אומרים, שלארק שמחליף אלא אף מקרר, ונפק"מ אם לשים מים חמים לרפואה על כויה, דאם הבלא מפיק הבלא ענינו להחלפת חום בחום, הרי שלא הועיל דבר, שהרי הוחלפהרתיחה בחברתה, אכן אם ענינו של דבר, שמחום וחום נוצרת התקררות כלשהי, הרי שיש בזה כדי לרפא.
והנה בשטף המקורות שאעלה המגיב הנכבד התערבבו הדברים, דאמנם מדברי הגרמ"פ עולה כי החום מוציא חום ומרפאו ומצננו והוא פלא, אך משאר המקומות אין להוכיח על צינון, אלא על ריענון והחלפת חום רע כחום ההזעה בחום בריא וטוב כחומו של משקה. וכן בהיות האדם במרחץ. ולענינו אפשר שלכוויה לא יועיל הדבר, וכדברי יצחק מאיר.
עוד נפלאתי, למה שהביא באות ג, גבי שמואל אסיא, דנראה משמעות הדבר שהבינו הפך הכתוב, דלא שהכנסת החום מוציאהחום, אלא שבעקבות יציאת החום ע"י זיעה, יש צורך להכניס חום חדש ולפיכך יפתח פיו ויניח לחום חדש להיכנס, וזה בכלל הפך הפשט.
האם צדקה אבחנתי או שמא בטעות וחוסר שימת לב יסודה.


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 324 אורחים