שתי דלתות לארון הקודש בבית הכנסת

[בברכה המשולשת]

שאלני ת"ח מה המקורות שצריך שתי דלתות לארון הקודש בבית הכנסת.

[אוצר החכמה]

מי אמר שצריך?

[בברכה המשולשת]

הת"ח ששאל אותי

[חכם באשי]

כך מתואר הארון קודש ('היכלית') בכל האיורים הקדומים בפסיפסים, במטבעות, בזכוכיות הזהב, ומדובר בממצאים שמזמן המשנה והתלמוד.

[בברכה המשולשת]

ייש"כ גדול לרב חכם באשי שליט"א.
יש על זה מקורות נגישים? (הת"ח השואל שליט"א רוצה להראות את הדברים ליהודי יקר נ"י העוסק גם בבניית ארונות קודש ייחודיים)

[חכם באשי]

הנה לך כמה פריטים בודדים,

84; זכוכית זהב.jpg (77.05 KiB) נצפה 6808 פעמים

זכוכית זהב מאחת הקטקומבות ליד רומא, מתוארך למאה השנייה או השלישית

דורא אירופוס.jpg (13.1 KiB) נצפה 6808 פעמים

ציור קיר בביה"כ שבדורא אירופוס

בית אלפא.jpg (63.91 KiB) נצפה 6808 פעמים

פסיפס בית אלפא

[עתניאל בן קנז]

כך מתואר הארון קודש ('היכלית') בכל האיורים הקדומים בפסיפסים, במטבעות, בזכוכיות הזהב, ומדובר בממצאים שמזמן המשנה והתלמוד.

לא הייתי מייחס לכך משמעות מיוחדת. הרי רוב הציורים הם סימטריים, - שתי אריות או שתי מנורות משתי הצדדים וכדו', ולכן אף ארון הקודש מציור סימטרית, עם שתי דלתות. אין כל הכרח שבמציאות אכן היה כך תמיד...

[חכם באשי]

אני חולק על גישתך. ואין לי כוח להסביר. רק אייעץ לך, שכל זמן שאינך מכיר במאומה את האמנות היהודית הקדומה אל תחווה בה רעיונות...

[זקן ששכח]

יתכן מאד שעשו שתי דלתות, לפי שהיה נגד עיניהם שבהיכל שבמקדש היו שתי דלתות.
אולם ראוי לברר האם הצורה המקובלת בציורים וכו' מוכיחה דווקאיות שחייבות להיות שתי דלתות, או שאינו בדווקא?

[מ.ל.]

אם נלך כפי האיורים הקדומים, נצטרך להניח את הס"ת בשכיבה,
כפי שהעיר והסיק פרופ' מאיר בר-אילן, מתוך הציורים השונים מן העת העתיקה.

[אוצר החכמה]

יש לזה סיבה פשוטה. דלת אחת היא ארוכה ופחות נוח שתפתח. (מאותה סיבה עושים שתי דלתות גם בארונות איחסון).

[ציפורן]

נכון...
ובאמת במקומות שיש בארון הקודש דלת אחת היא נפתחת בצורת הזזה (גלגלים)
וכן בארונות ביתיים וכדו'

[חכם באשי]

אם נלך כפי האיורים הקדומים, נצטרך להניח את הס"ת בשכיבה,
כפי שהעיר והסיק פרופ' מאיר בר-אילן, מתוך הציורים השונים מן העת העתיקה.

נכון. ואז מה?

[אבא יודן]

יתכן מאד שעשו שתי דלתות, לפי שהיה נגד עיניהם שבהיכל שבמקדש היו שתי דלתות.

דומה שהארון הקודש שווה יותר לקודש הקדשים ששם היה פרוכת או אמה טרקסין!

[אבא יודן]

כך מתואר הארון קודש ('היכלית') בכל האיורים הקדומים בפסיפסים, במטבעות, בזכוכיות הזהב, ומדובר בממצאים שמזמן המשנה והתלמוד.

אגב ידוע לי על הרבה ממצאים בתקופתינו [זמן חכם באשי] תקופת הזהב בארון הקודש ולו דלת אחד בלבד.....!

[בברכה המשולשת]

הראיתי את הדברים לת"ח ששאלני את השאלה והוא שאל אם יש על כך התייחסות הלכתית כתובה (הוא עצמו שאל את הגרב"ץ מוצפי והוא השיב לו שזה על-פי האמור ביחזקאל על בית המקדש העתיד ועל-פי דברי האר"י הקדוש בעניין צרים ודלתיים באשה)

[חכם באשי]

בענייני קבלה אין לי יד, אע"פ שלא נראה לי שבאותה תקופה קדומה הם נהגו ע"פ מנהגי האריז"ל.

על ארון הקודש יש מאמר מקיף של י' חמיטובסקי, מ'תיבה' ל'ארון'; התמורה באופיו של ארון הקודש בתקופת המשנה והתלמוד, כנישתא, 3. ובעניינן של הדלתות הוא דן רק ע"פ הממצאים הארכיאולוגיים, ו"למרבית הפלא" (בשונה מדעתו של עתניאל בן קנז וחכמים נוספים באשכול), גם הוא סבור שהממצאים משקפים את המציאות הנהוגה באותם ימים.
הנה דבריו:

ארון1.jpg (63.47 KiB) נצפה 6681 פעמים

ארון2.jpg (127.09 KiB) נצפה 6681 פעמים

[חכם באשי]

עי' גם במאמרו של ישראל לוין, "ממרכז קהילתי למקדש מעט; הריהוט והפנים של בית הכנסת העתיק", קתדרה, 65, עמ' 71 ואילך

[בברכה המשולשת]

למקד שוב את נושא האשכול (וכמובן אחרי התודה הרבה לרב חכם באשי שליט"א):
מבירור נוסף שערכתי עם הת"ח השואל, עולה כי גופא דעובדא הכי הוה: יהודי יקר בנה ארון קודש למנין ותיקין שלנו (דהיינו מנין הותיקין בו מתפלל הת"ח השואל וגם אני הקטן- הנקרא באתרא קדישא הדין- בברכה המשולשת), והנה הת"ח הנ"ל בקש מהיהודי שבנה את ארון הקודש שיבנה בו שתי דלתות, עם צירים, כמנהג ישראל, והיהודי הבונה הנ"ל השיב שהארון קטן (ואכן הוא קטן- ראיתיו) ומן הנוחות יהיה להתקין בו דלת אחת. הת"ח הנ"ל טען שיש לעשות בדווקא שתי דלתות, והיהודי הבונה הנ"ל הציע שתהיה שם דלת אקורדיון, או דלת אחת ושתי פרוכות.
ולכן רוצה הת"ח הנ"ל לברר את הדבר.

[מה שנכון נכון]

מי אמר שיש שם ותוקף מנהג אפילו לדלת אחת ולא סגי בפרוכת?
[לענין איפכא - דלתות בלי פרוכת כמו בפונוביז' ראה יחו"ד ח"ו סימן ט ומשנת יוסף ח"ד סימן לא. וגם מדבריהם עולה שיש טעם בפרוכת אך לא בדלתות].
כיום בהרבה בתי כנסת [אלו שבהתהוות או 'בית שני'] ארון הקודש הוא כספת בלבד, ויש בו רק דלת אחת. ולא מיחו בידם חכמים.

[בברכה המשולשת]

זו אחת מהשאלות שבאנו לברר- ואה"נ אם אין לזה תוקף מנהג אז אין בעיה

[זקן ששכח]

זו אחת מהשאלות שבאנו לברר- ואה"נ אם אין לזה תוקף מנהג אז אין בעיה

שאלת תם:

מנהג שאינו מופיע בספרות ההלכה הידועה ובספרות המנהגים שיד הכל שמישה בהם, מניין לתת לה תוקף?
ואם באנו לחשוש פן ושמא, הרי אין לדבר סוף.

[חקר]

[לענין איפכא - דלתות בלי פרוכת כמו בפונוביז'

יש פרוכת מבעד לדלתות.

[בברכה המשולשת]

למקד שוב את נושא האשכול (וכמובן אחרי התודה הרבה לרב חכם באשי שליט"א):
מבירור נוסף שערכתי עם הת"ח השואל, עולה כי גופא דעובדא הכי הוה: יהודי יקר בנה ארון קודש למנין ותיקין שלנו (דהיינו מנין הותיקין בו מתפלל הת"ח השואל וגם אני הקטן- הנקרא באתרא קדישא הדין- בברכה המשולשת), והנה הת"ח הנ"ל בקש מהיהודי שבנה את ארון הקודש שיבנה בו שתי דלתות, עם צירים, כמנהג ישראל, והיהודי הבונה הנ"ל השיב שהארון קטן (ואכן הוא קטן- ראיתיו) ומן הנוחות יהיה להתקין בו דלת אחת. הת"ח הנ"ל טען שיש לעשות בדווקא שתי דלתות, והיהודי הבונה הנ"ל הציע שתהיה שם דלת אקורדיון, או דלת אחת ושתי פרוכות.
ולכן רוצה הת"ח הנ"ל לברר את הדבר.

הת"ח הנ"ל הוסיף ראיה לעצם היות דלת ופרוכת מדברי הב"י באו"ח סי' שט"ו (ומשם לרמ"א בסעיף א בשו"ע)

[אפשר]

למקד שוב את נושא האשכול (וכמובן אחרי התודה הרבה לרב חכם באשי שליט"א):
מבירור נוסף שערכתי עם הת"ח השואל, עולה כי גופא דעובדא הכי הוה: יהודי יקר בנה ארון קודש למנין ותיקין שלנו (דהיינו מנין הותיקין בו מתפלל הת"ח השואל וגם אני הקטן- הנקרא באתרא קדישא הדין- בברכה המשולשת), והנה הת"ח הנ"ל בקש מהיהודי שבנה את ארון הקודש שיבנה בו שתי דלתות, עם צירים, כמנהג ישראל, והיהודי הבונה הנ"ל השיב שהארון קטן (ואכן הוא קטן- ראיתיו) ומן הנוחות יהיה להתקין בו דלת אחת. הת"ח הנ"ל טען שיש לעשות בדווקא שתי דלתות, והיהודי הבונה הנ"ל הציע שתהיה שם דלת אקורדיון, או דלת אחת ושתי פרוכות.
ולכן רוצה הת"ח הנ"ל לברר את הדבר.

הת"ח הנ"ל הוסיף ראיה לעצם היות דלת ופרוכת מדברי הב"י באו"ח סי' שט"ו (ומשם לרמ"א בסעיף א בשו"ע)

זכר לדבר י"ל ממש"כ במשלי, אשרי אדם שמע לי לשקד על דלתתי יום יום, ומשם ילפינן בירושלמי ברכות פ"ה דצריך ליכנס לפנים משתי דלתות, וכן עי' ב"י סי' צ בזה. ועכ"פ מפורש לענין שקידת התורה ב' דלתות, ואולי כמו בביה"כ כן נהגו גם באה"ק.
[בענין פרוכת, כבר דן בשע"ת סי' קנד סק"ה].

[תוספת גבורה]

הוזכר כאן בדך אגב לעשות דלת אחת עם שתי פרוכות.
יעויין באגרות משה או"ח חלק ד' תשובה מ' אות כב שכתב שלא לעשות שתי פרוכות לארון הקדש כי הוא כעין שינוי ממנהג ישראל.

[עדיאל ברויאר]

הנה לך כמה פריטים בודדים,

84; זכוכית זהב.jpg

זכוכית זהב מאחת הקטקומבות ליד רומא, מתוארך למאה השנייה או השלישית

דורא אירופוס.jpg

ציור קיר בביה"כ שבדורא אירופוס

בית אלפא.jpg

פסיפס בית אלפא

אמנם חכם באשי הלך והיה לאיש אחר, אך בכל זאת אעיר - הדלתות העתיקות בבית שערים נראות מבחוץ כאילו הן שתיים אבל באמת הן דלת אחת. כלומר, העיטורים שמבחוץ משווים מראה של שתי דלתות, אבל באמת זו דלת אחת. לפי זה יש מקום לטעון שהתמונות מדורא אירופוס ובית אלפא אינן מוכיחות (אבל בזכוכית הזה הדלתות פתוחות). אולם, שמא אף זו אינה הוכחה, כיוון שבבית שערים מדובר בדלתות אבן, ואילו בארון הקודש יתכן שהדלתות הן מעץ. יתרה מכך, יתכן שהעיצוב שמדמה שתי דלתות נובע מההרגל שדלתות לפתח (או דלתות לפתח חשוב) נעשות בזוג ומכך אפשר למצוא אפילו חיזוק לממצאים הנ"ל.

[קו ירוק]

אין שום מקור. ואין שום בעיה כפי שכבר כתבו בתחילת האשכול.
וביחס לציורים שהעלה ח"ב,
אלו ציורים המסמלים את המקדש,
שלא לדבר על דורא אורופוס שזה ציור של חזית המקדש ולדלתות היכל אם יכין ובועז מבחוץ (או עמודי בית שבנה הורדוס).

ומה ראיה מציור איך היה ארון הקדוש עצמו בדורא.

[חד ברנש]

מי סיפר לך שהאיורים האלו מתארים את המקדש? רוח הקודש הופיעה בבית מדרשך?
רובם המוחלט של החוקרים שעסקו בתיאורים אלו הסכימו שזה תיאור לארון הקודש.

[יהודהא]

מי סיפר לך שהאיורים האלו מתארים את המקדש? רוח הקודש הופיעה בבית מדרשך?
רובם המוחלט של החוקרים שעסקו בתיאורים אלו הסכימו שזה תיאור לארון הקודש.

------------------------
לא אותו דבר, אבל קרוב לנידון כאן ראה-
viewtopic.php?f=46&t=63995