פורום אוצר החכמה

במשמרת הבית השיג על הרא"ה ב"ב ש"ג "וכולן עולין לקושיא אחת וכולן עולין בתירוץ אחד וזה פשוט למתחילין בפרק אין עומדין",
וכן בב"ד ש"א כתב "וזו ודאי שיבוש גמור לא השתבש בו אפילו אחד מן המתחילין ללמוד פרק אין עומדין".

כנראה שזה פרק מתאים למתחילים. האם זה מובא ומוכר בעוד מקורות?

לרשב"א עצמו מצאנו בתשובותיו ח"ג סימן שסג: כי אפילו המתחילים פרק אין עומדין, כי יעמדו על אותן דברים, יראו מיד נגעיהם,
ובחדשות מכת"י סימן צו: ושם אותו טועה בדברים פשוטים למתחיל פרק אין עומדין

עושה חדשות כתב:במשמרת הבית השיג על הרא"ה ב"ב ש"ג "וכולן עולין לקושיא אחת וכולן עולין בתירוץ אחד וזה פשוט למתחילין בפרק אין עומדין",
וכן בב"ד ש"א כתב "וזו ודאי שיבוש גמור לא השתבש בו אפילו אחד מן המתחילין ללמוד פרק אין עומדין".

כנראה שזה פרק מתאים למתחילים. האם זה מובא ומוכר בעוד מקורות?

או יאמר שאין זה רק מליצה גרידא.

לשון הרמב"ן בהקדמה למלחמות:
לא נשאר עם דבריהם בהלכות זולתי הדברים הפשוטים למתחיל פרק אין עומדין

ב'מקורות לתולדות החנוך בישראך' כרך ב' עמוד כט הביא מספר יאיר נתיב לר"י אבן עבאס להתחיל עם הילדים במסכת ברכות ושכן פשט המנהג 'לקלות עניניה, ולהיותם הישרות והתחלות טובות אל הנער.

שו"ת תשב"ץ חלק א סימן פד
ועם היות זה הלשון מפורש אפילו למתחילים פרק אין עומדין

שו"ת הרשב"ש סימן רסג
כנפשך החשובה ונפש הצעיר קטן התלמידים מתחילין פרק אין עומדין, שלמה בן הרב ר' שמעון בן החכם ר' צמח זלה"ה.

אולי פרק חלק (כמובן בחלק הפשטי של הדברים)...

שברי לוחות כתב:ב'מקורות לתולדות החנוך בישראך' כרך ב' עמוד כט הביא מספר יאיר נתיב לר"י אבן עבאס להתחיל עם הילדים במסכת ברכות ושכן פשט המנהג 'לקלות עניניה, ולהיותם הישרות והתחלות טובות אל הנער.

האם הכוונה ללימוד גמרא או משניות?

נראה הכוונה לגמרא שהרי כתב מיד אח"כ ישים אל שבת פניו.
אולם בהמשך שם מדבר מן ערלה כלאים אשר לא עליהם תלמוד ואפשר דהא גופא קאמר או תלמוד או משנה תלוי בכשרונות התלמיד.

אבא יודן כתב:

ויקרא רבא.jpg

שם הכוונה, מתחילת הש"ס ועד סופו (מברכות עד מכשירין).

ספרא כתב:

אבא יודן כתב:

ויקרא רבא.jpg

שם הכוונה, מתחילת הש"ס ועד סופו (מברכות עד מכשירין).

נראית מחודד
אבל א"כ מאי או דקאמר ותו איפכא מיבעיא ליה מאימתי עד משקין.

לא הבנתי מה אתה שואל. העשיר בתורה לועג על הדל ואומר לו מה אתה לומד מכשירין או ברכות? במילים אחרות אתי אתה רוצה ללמוד ? אתה מתחיל רק ברכות ואני כבר בסוף הש"ס לך תלמד עם מתחילים שכמוך.

אבא יודן כתב:אבל א"כ מאי או דקאמר ותו איפכא מיבעיא ליה מאימתי עד משקין.

צדקת בטענותיך.
ועי' שם במתנו"כ.

פרק "משקין" היינו מס' מועד קטן.

אבל אולי כוונת "מאימתי" היינו פרק מאימתי שבתחילת מס' תענית? שהיא פרק קל-יחסית.
ולא מתחילת הש"ס במס' ברכות (עכ"פ מדי הוכחה לא יצאנו)

קושר כתרים כתב:פרק "משקין" היינו מס' מועד קטן.

אבל אולי כוונת "מאימתי" היינו פרק מאימתי שבתחילת מס' תענית? שהיא פרק קל-יחסית.
ולא מתחילת הש"ס במס' ברכות (עכ"פ מדי הוכחה לא יצאנו)

כוונתך שפרק "משקין" היינו פ"ק דמו"ק.


ואשוב ואומר, שמש"כ עמד בראשי ממש"כ המתנות כהונה שם. זה לשונו:

מה אני רוצה לישב ולשנות אתך במסכת משקין שהוא סוף ששה סדרים או במאימתי קורין את שמע שהוא ריש ששה סדרים.

ר' ראובן מרגליות באחד מספריו (אולי עוללות) מביא את ההסבר שמשקין הוא מכשירין ולא מו"ק, ומבאר שזה הכוונה שהוא נמצא כבר בסוף הש"ס.

עושה חדשות כתב:במשמרת הבית השיג על הרא"ה ב"ב ש"ג "וכולן עולין לקושיא אחת וכולן עולין בתירוץ אחד וזה פשוט למתחילין בפרק אין עומדין",
וכן בב"ד ש"א כתב "וזו ודאי שיבוש גמור לא השתבש בו אפילו אחד מן המתחילין ללמוד פרק אין עומדין".

כנראה שזה פרק מתאים למתחילים. האם זה מובא ומוכר בעוד מקורות?

אצלנו בת"ת מתחילים באמת עם פרק אין עומדין, וזה עובד מאד יפה (נדמה לי שכן נוהגים בגור).