עמוד 1 מתוך 20

וועטטער לייכטע - מאי האי?

פורסם: ב' אוגוסט 23, 2010 7:44 pm
על ידי זקן ששכח
אודות המשואות שהיו משיאין לסימן שקדשו בית דין את החודש, אומרת המשנה (ר"ה פ"ב מ"ג) "ומוליך ומביא ומעלה ומוריד". ועל כך מבאר בתפארת ישראל ('יכין') מפני מה היה עליהם להטות המשואה לכל הכיוונים: 'שלא יחשוב הרואה מרחוק שהוא [וועטטער לייכטע] והוא אור שמתהווה באויר'.
האם יש ביד מי להחכימני מה היא התופעה שהוא נוקט בה?

Re: וועטטער לייכטע - מאי האי?

פורסם: ב' אוגוסט 23, 2010 8:34 pm
על ידי מור

Re: וועטטער לייכטע - מאי האי?

פורסם: ב' אוגוסט 23, 2010 8:52 pm
על ידי מנחם
גוגל:

וועטער לייכטע = מזג אוויר בהיר

לא יודע מה הקשר

Re: וועטטער לייכטע - מאי האי?

פורסם: ב' אוגוסט 23, 2010 9:44 pm
על ידי אוצר החכמה

Re: וועטטער לייכטע - מאי האי?

פורסם: ב' אוגוסט 23, 2010 9:51 pm
על ידי גלילי
לפחות תביאו סיכום העניין בסוף הבירור.

Re: וועטטער לייכטע - מאי האי?

פורסם: ב' אוגוסט 23, 2010 10:29 pm
על ידי איש_ספר
התפא"י כמובן לא כתב באידיש אלא בגרמנית ולפיכך גוגל לא יושיע. וועטר= מזג אויר. לייכטע = אורות. וא"כ כנראה כך קראו לברק במקומו.

Re: וועטטער לייכטע - מאי האי?

פורסם: ב' אוגוסט 23, 2010 10:46 pm
על ידי זקן ששכח
איש_ספר כתב:התפא"י כמובן לא כתב באידיש אלא בגרמנית ולפיכך גוגל לא יושיע. וועטר= מזג אויר. לייכטע = אורות. וא"כ כנראה כך קראו לברק במקומו.

תמוה לכאורה, הלא ברק אינו אלא לרגע, וכיצד יתחלף להם זה במשואה?! לכן נראה לי תמוה לומר שנתכוין לברק. מה גם שברק מופיע כבר בנ"ך ובלשון חז"ל ומעט מוזר שלא קרא ל'ילד' בשמו.

Re: וועטטער לייכטע - מאי האי?

פורסם: ג' אוגוסט 24, 2010 2:32 am
על ידי יהושע מונדשיין
לא ברק, אלא אורות שמתהווים במזג אויר מסויים, מאירים את השמים אבל אינם מלווים ברעמים.

Re: וועטטער לייכטע - מאי האי?

פורסם: ג' אוגוסט 24, 2010 7:14 pm
על ידי זקן ששכח
יהושע מונדשיין כתב:לא ברק, אלא אורות שמתהווים במזג אויר מסויים, מאירים את השמים אבל אינם מלווים ברעמים.

תודה רבה, זה כבר נשמע טוב יותר.

Re: וועטטער לייכטע - מאי האי?

פורסם: ד' אוגוסט 25, 2010 10:14 pm
על ידי מעט צרי
לפי ויקיפדיה http://de.wikipedia.org/wiki/Blitz#Wetterleuchten מדובר בברק רגיל אלא שאור הברק אינו נצפה ישירות אלא ממרחק רב.

פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 1:12 am
על ידי בר ששת
אשמח אם יהיה מי שיידע לפרש את ב' התיבות הללו. כי הגם שמדוברי האידיש אני לא מצאתי להם תשובה.
המילים לקוחות מתוך המכתב דלקמן. נא עזרתכם.

אחד"ש אקרא למע"כ בבקשה שטוחה שיקשיב למבוקשי בדבר שחיי תלי' בו, היינו כפי ששלחו לו מעיה"ק ירושלים ת"ו פאדיריג זה שנתים ועבר זמנה מחמת שלא היו לי יכולת על שיפקריטיע לקנות וכעת חדשו את הפאדירינג ושלחו לי עוד הפעם, ומשברים וגלים עוברים עלי גם כעת עד שאין ביכולתי להוציא את השיפקארטיע מכח אל הפועל, אך מראה מקום אחד יש לי

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 1:22 am
על ידי כותב
שיפקארטיע = כרטיס ספינה
פאדירינג = דרישה

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 1:26 am
על ידי בר ששת
תודה כותב, כיצד לא חשבתי שניתן לחלק את המילה
שיף - קארטע = כרטיס אוניה.

יישר כחך,

ועתה נותרתי עם ה'פאדירינג' - אולי אשרת שהיה?!

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 1:28 am
על ידי כותב
הכנסתי בהודעה הנ"ל

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 1:29 am
על ידי איש חסיד
פאדירינג=רשיון כניסה

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 1:43 am
על ידי בר ששת
יישר כח לכל המסיעים.
אגב המקור: חסיד המבקש אשרה מהראי"ה קוק!

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 2:42 pm
על ידי זלמניו
בר ששת כתב:יישר כח לכל המסיעים.
אגב המקור: חסיד המבקש אשרה מהראי"ה קוק!

סימן הקריאה מיותר.
יש מאות ואולי אלפים כאלו.

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 2:46 pm
על ידי הור ההר
כתבו שפאדרינג זה רשיון כניסה לא הסבירו למה.
כידוע, רשיון כניסה לארץ כונה: דרישה, וכנראה זו משמעות המילה הלועזית סרטיפיקאט

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 2:49 pm
על ידי תוך כדי דיבור
סרטיפיקט=Certification, כלומר אישור, רשיון.

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 2:51 pm
על ידי זלמניו
בכדי לקבל אישור כניסה, סרטיפיקאט, היו צריכים להציג בקשה של מישהו מהארץ ש'מבקש' מפלוני לעלות, ולהעיד על משלח ידו וכד'. לכן כונתה פנייה זו בשם 'דרישה', פאדערונג. כשהתקבלה הדרישה היה סיכוי לקבל סרטיפיקאט.

הגרא"י קוק זצ"ל היה פעיל מאד בהעלאת יהודים מכל החוגים ארצה.

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 2:56 pm
על ידי תוך כדי דיבור
וכבר "הצעתי" פעם לארגון 'אור האורות' וכיו"ב, שמגרדים איגרות קטנות של הראי"ה כדי לפרסמן בהכרזה "רואות אור לראשונה בעולם מכתב היד המקורי" וכדומה, שאם ירצו יוכלו להוציא את "ספר הסרטיפיקטים השלם" של הראי"ה, ובו מאות על מאות של בקשות סרטיפיקטים בכתי"ק...

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 3:30 pm
על ידי נוטר הכרמים
תוך כדי דיבור כתב:וכבר "הצעתי" פעם לארגון 'אור האורות' וכיו"ב, שמגרדים איגרות קטנות של הראי"ה כדי לפרסמן בהכרזה "רואות אור לראשונה בעולם מכתב היד המקורי" וכדומה, שאם ירצו יוכלו להוציא את "ספר הסרטיפיקטים השלם" של הראי"ה, ובו מאות על מאות של בקשות סרטיפיקטים בכתי"ק...



בהקשר לזה, ידוע לי (מפי השמועה מבני משפחתו) כי בעזבונו של ה'עינים למשפט' שהיה כידוע משמש במשרת 'משגיח' בישיבת מרכז הרב, וניהל את עניני הקבלה לישיבה, היו מכתבים מכל גדולי ישראל ראשי הישיבות דליטא, שהמליצו טוב בעד תלמידיהם להתקבל לישיבה. רשלנות וחוסר ענין מספיק במשך השנים כמו גם שיני הזמן שנגסו בהם והורקה ממקום למקום נתנו את אותותיהם, כמדומני שלא נשאר כמעט שריד ופליט.

Re: פאדירינג ?! שיפקארטיע?!

פורסם: ג' אפריל 05, 2011 3:46 pm
על ידי תוך כדי דיבור
אכן, מלבד אצל הרב אריאלי, גם הארכיונים של ישיבת מרכז הרב היו כמעט בלתי מושגחים לאורך שנים (השמועות אומרות שהיה אפשר להיכנס ולמצוא דפים מתעופפים ברוח), עד שלפני כעשרים שנה ייסדו את 'בית הרב' כדי לשמרם. בכל אופן, כו"כ מכתבים כאלה שנשלחו ישירות לראי"ה, נדפסו לאורך הספר 'איגרות לראי"ה', וראה בקישור הבא, סביב הערות 35-43: http://www.shaalvim.co.il/torah/maayan-article.asp?id=333

◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

פורסם: ב' ינואר 16, 2012 4:28 pm
על ידי אדג
סארס"ה פריל"ע
בדרך-מצוותיך להצ"צ מליובאוויטש (מצות וידוי ותשובה), מביא (ספ"ג) דוגמא למיני רפואות: "סארס"ה פריל"ע" (או לפי נוסח אחר [כעדות כ"ק אדמו"ר בהערותיו] "סאלסא פארילא"). והוא מין עץ. צמח זה מובא גם במאמרי אדה"ז, השמע מישהו שמעו או זכרו ומהו שמו שיקרא בלשה"ק?

Re: סארס"ה פריל"ע

פורסם: ב' ינואר 16, 2012 4:45 pm
על ידי תורה תמימה
אולי זה יעזור למי שפתוח לו


http://www.ksol.org/shonot/heores/files/r-h.doc
מבנה קובץ: Microsoft Word
סארס"ה פריל"ע 54.

Re: סארס"ה פריל"ע

פורסם: ב' ינואר 16, 2012 4:48 pm
על ידי אדג
לא, ממש לא!
אבל תודה בכל זאת.

Re: סארס"ה פריל"ע

פורסם: ב' ינואר 16, 2012 6:44 pm
על ידי מרחביה
לא שמעתי ולא ידעתי, רק מראה מקום אני:
פרילא הוא צמח המוכר בשם זה.
[סלסה במספר לשונות הוא שם כולל לרוטב וכדומה (ראה למשל בצוואה המיוחסת לרמב"ם, וכאן), אם כן שמא מדובר על מיצוי כלשהו מצמח הפרילה, שמן או כיו"ב, שמשמש לרפואה, וע"ע.]

Re: סארס"ה פריל"ע

פורסם: ב' ינואר 16, 2012 6:50 pm
על ידי בריושמא
כנראה אחד ממיני האגס, הוא משקה שמוכן ממנו.
בדוק נא: PEAR SALSA

Re: סארס"ה פריל"ע

פורסם: ג' ינואר 17, 2012 5:52 am
על ידי מעט צרי
המדובר בצמח מרפא sarsaparilla, ובעברית "קיסוסית".

ובצרפתית salsepareille, שדומה יותר להיגוי של סארס"ה פריל"ע.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A7%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%AA_%D7%A7%D7%95%D7%A6%D7%A0%D7%99%D7%AA
http://en.wikipedia.org/wiki/Smilax_regelii

הוא צמח עם מעין ענבים קטנים שמיוחסים לו כוחות מרפא שונים. לפי הויקיפדיה הצמח מופיע במשנה "הדלה עליה את הגפן ואת הדלעת ואת הקיסוס" (‏סוכה א', ד').

ואני בעוניי מיד נזכרתי בשם זה מצעירותי מחוברות קומיקס של ה"דרדסים" (smurfen) שקראתי (בשפה לועזית כמובן), סרספרילה הייתה המאכל האהוב עליהם וגדל ביערות שמסביב כפר הדרדסים. תמיד חשבתי שזו צמח דמיוני ועכשיו התוודעתי לקיומו האמיתי. מאוד משעשע!

ולשעשועי דאוריי' אעתיק כאן מה שכתוב בקונטרס בית משיח הנ"ל בענין זה:


סארס"ה פריל"ע
הת' אהרן מושקוביץ
תות"ל בית משיח – 770
בספר דרך מצוותיך במצות וידוי ותשובה סוף אות ג מבאר כ"ק אדמו"ר הצ"צ מארז"ל ביומא פו ע"א "תשובה מביאה רפואה לעולם" וזלה"ק: "כי ענין הרפואה שטפה א' מסממני רפואה יש בה כח רב לחזק הגוף יותר מהרבה יין ושמן עד"מ וא"א לגוף לקבל ולהחזיק כ"כ מזונות בתוכו משא"כ בסממנים שפועל כזאת בטפה אחת וז"ס ישלח דברו וירפאם (תהלים ק"ז כ') שהם צירופי אותיות ודבר ה' שנשלחו ברפואות סארס"ה פריל"ע וכיוצא להוותם וע"י שהאדם מקבל מהם הוא נרפא מזה הדבר ה' שכחו רב יותר מאותו שבמזונות, וכך הוא ענין התשובה..".
כלומר האדם החולה אינו כלי לקבל ריבוי אוכלן ומשקין שהיו נצרכים לו כדי להחיותו ורק ע"י הרפואות שהצירופי אותיות דבר ה' שבהם הרבה יותר נעלים מהצירופים המהווים את המזונות ולכן גם ע"י טפה אחת מהם מספיק לחיות את החולה ולהבריאו. כיוון שמה שהמזונות מחיים את האדם הוא בכח הדבר ה' שבהם וכמו שכתוב "לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי ה' יחיה האדם", ופירשו בתורת החסידות שהחיות שבאה להאדם ע"י אכילה היא מהחיות האלוקי שנמשך להמאכל מהדבר ה' שבו המחיה אותו, ששורשו נעלה מאוד גם למעלה מדרגת האדם ולכן יש בכוחו לחיות את האדם. אבל כאשר האדם נמצא במצב של מחלה וצריך לגילוי אור מיוחד ונעלה ביותר כדי להתרפאות, לא מספיק הדבר ה' שבמאכל וצריך המשכת הדבר ה' שנתלבש בדברי הרפואות, וכמו שכתוב "ישלח דברו וירפאם" שהדבר ה' הזה הוא נעלה יותר מהדבר ה' שמתלבש בשאר המאכלים ולכן בכוחו להבריא את החולה.
ובציונים והערות לכ"ק אד"ש מה"מ מעיר על המילים "סארס"ה פריל"ע" וז"ל: "סארס"ה פריל"ע – עץ. מובא בספרי הרפואה הקודמים (וגם בשם סאלס"א פאריל"א) וגם עתה משתמשים בהיוצא ממנו, בשורשיו – לרפואה. וצ"ע מפני מה הובאה כאן דוקא רפואה זו".
ויש להוסיף ולהקשות דלכאורה מפשטות לשונו משמע, שהשמות של הרפואות "סארס"ה פריל"ע", הם החיות האלקית שמתלבש בהם, וכידוע שכל דבר שמו אשר יקראו לו משתלשל בחילופי אותיות מהעשרה מאמרות וע"י צירופי אותיות אלו מקבל את חיותו.
אך ע"ז יש להקשות דהנה בשער היחוד והאמונה כתוב וזלה"ק: "השמות שנקראים בלשון הקודש הן הן אותיות הדיבור המשתלשלות ממדרגה למדרגה מעשרה מאמרות שבתורה וכו'". ומפשטות לשונו שם משמע שהחיות של הנברא היא דוקא שמו אשר יקראו לו בלשון הקודש ולא שמו בלשונות אחרים, ולפי"ז צלה"ב מה שנקט כאן "סארס"ה פריל"ע" שבפשטות משמע שהחיות של הרפואות האלו המתלבש בשמותיהם "סארס"ה פריל"ע" וכיו"ב הוא בדרגא נעלית יותר משאר המאכלים, ולכאורה הרי החיות של הרפואות האלו הוא דוקא משמם בלשון הקודש ולא משמם הלועזי. וצ"ע.

שאטצמייסטער - מה הפירוש?

פורסם: ה' פברואר 23, 2012 6:51 pm
על ידי עורך ספרים תורניים
מה התרגום של מילה זו מאידיש?

Re: שאטצמייסטער

פורסם: ה' פברואר 23, 2012 7:07 pm
על ידי תוכן
שמאי.

Re: שאטצמייסטער

פורסם: ה' פברואר 23, 2012 7:08 pm
על ידי יודל'ה
תוכן כתב:שמאי.

צודק, אך זהו התרגום ל-שאטץ, מיסטר=אומן, ולפי"ז הכוונה אומן-שמאי.

Re: שאטצמייסטער

פורסם: ה' פברואר 23, 2012 7:35 pm
על ידי תוכן
איני חושב ש"מייסטר" בהכרח רומז על מומחה, אלא יותר על אחד שעבודתו בכך.

Re: שאטצמייסטער

פורסם: ה' פברואר 23, 2012 7:39 pm
על ידי יודל'ה
תוכן כתב:איני חושב ש"מייסטר" בהכרח רומז על מומחה, אלא יותר על אחד שעבודתו בכך.

כתבתי עפ"י המפרשים באידיש את הכתוב בפרשתן מעשה אומן-א מייסטערסט ארבעט, והבנתי מכך שמייסטער=אומן, טל"ח.

Re: שאטצמייסטער

פורסם: ה' פברואר 23, 2012 7:41 pm
על ידי תוכן
מייסטר לבד אכן פירושו אומן. אבל בצירוף מלאכה כל שהוא, פירושו בעל מלאכה זו.

Re: שאטצמייסטער

פורסם: ה' פברואר 23, 2012 8:46 pm
על ידי אמרתי אחכמה
עורך ספרים תורניים כתב:מה התרגום של מילה זו מאידיש?

גזבר

Re: שאטצמייסטער

פורסם: ה' פברואר 23, 2012 9:58 pm
על ידי עורך ספרים תורניים
אמרתי אחכמה כתב:גזבר

צודק!
וזה הכי מסתדר לי מכל שאר הביאורים שנאמרו למעלה
יישר כח.
אגב האם יש לך איזה מקור כתוב לכך

Re: שאטצמייסטער

פורסם: ה' פברואר 23, 2012 10:03 pm
על ידי תוכן
אכן גזבר הוא התרגום המקובל היום. אבל אני תוהה אם בהקשר של ניהול הקהילות בפולין וגרמניה, שמאי לא היה התיאור המתאים יותר.

Re: שאטצמייסטער

פורסם: ה' פברואר 23, 2012 10:19 pm
על ידי בברכה המשולשת
תוכן כתב:אכן גזבר הוא התרגום המקובל היום. אבל אני תוהה אם בהקשר של ניהול הקהילות בפולין וגרמניה, שמאי לא היה התיאור המתאים יותר.


למיטב זכרוני, הגזבר והשמאי לא היו יכולים להתבצע ע"י אדם אחד.

עזרה בתרגום מאידיש

פורסם: א' אפריל 22, 2012 3:09 pm
על ידי הוגה
כתב ר' שלום מוסקוביץ זצ"ל משאץ:
והתבונן בני בנפלאות הבריאה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, הרי עשני אש כידודי אש מפיהם יתמלטון (על פי איוב מא יא) בכח גדול ונורא (הנקרא לאווע (בעברית: לַבָּה. והוא חומר לוהט הנפלט מהרי געש בעת געישתם, ואחר התקררותו נהפך החומר לבזלת)) כוועזוף ועטנאי, כנגד זה הכליות באדם להוציא יסודות הרעים ארסיים אשר יוולדו במעבה הבטן.

מה זה "כוועזוף ועטנאי" ?
עוד כתב:
והוא מתאים עם מה שאמרו @03(ברכות סא, ב)@02 טחול שוחק, שוחק בשין ימנית שטוחן ה'בלייט קערפער'.

מה פשר פתרון תיבות אלו ללה"ק ?
בתודה מראש

(והאידיש של 'גוגל תרגום' לא בדיוק מועילה למקרה זה).