◆ אשכול בקשת תרגום משפה זרה ◆

יודל'ה · הודעהעל ידי **יודל'ה** » א' אפריל 22, 2012 3:13 pm

קערפער=גוף.
בלייט=אולי הכוונה לבלוט-דם.
והיינו שהטחול כאילו טוחן את הדם ומנקהו, כלומר הרי הוא מסנן את הדם וכאילו הוא טוחנו.

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » א' אפריל 22, 2012 3:15 pm

הקטע הראשון לא קשור לאידיש,
מדובר בשני הרי געש מפורסמים:
הווזוב (וועזוף), והאתנה (עתנאי).

יודל'ה · הודעהעל ידי **יודל'ה** » א' אפריל 22, 2012 3:24 pm

הבונה כתב:הקטע הראשון לא קשור לאידיש,
מדובר בשני הרי געש מפורסמים:
הווזוב (וועזוף), והאתנה (עתנאי).

א"כ הכי"ף הראשון והוי"ו [האות הראשונה מהמלה השניה] הם כי"ף הדמיון ווי"ו הריבוי.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' אפריל 22, 2012 3:32 pm

Vesuvius Etna

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » א' אפריל 22, 2012 3:39 pm

יודל'ה כתב:
הבונה כתב:הקטע הראשון לא קשור לאידיש,
מדובר בשני הרי געש מפורסמים:
הווזוב (וועזוף), והאתנה (עתנאי).

א"כ הכי"ף הראשון והוי"ו [האות הראשונה מהמלה השניה] הם כי"ף הדמיון ווי"ו הריבוי.

התכונת כנראה החיבור.
ובנוגע למה שעולה מדבריך הקודמים ש"בלייט קערפער" = דם הגוף, קצת קשה לקבל, כי אם כך היה צריך להיות בהיפך, קערפער בלייט, כרגיל באידיש שתואר קודם לעצם, בהיפך מלה"ק.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' אפריל 22, 2012 3:56 pm

בלייט באידיש לפעמים הוא blight באנגלית. אם תביא קצת יותר ממה שנאמר שם, אולי אפשר להבין יותר.

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » א' אפריל 22, 2012 4:06 pm

תוכן כתב:בלייט באידיש לפעמים הוא blight באנגלית. אם תביא קצת יותר ממה שנאמר שם, אולי אפשר להבין יותר.

blight באנגלית זה הרס, קערפער מיתרגם אמנם גוף, אבל גם "חומר", שמא הכונה "חומרי הרס"?
(ולא נראה שיועיל אם יביא יותר, כי הכונה ברורה שמפרש שחול שוחק כהראבי"ה שהוא לשון טחינה, ולא כרש"י שהוא לשון שחוק, ומבאר מה טוחן הטחול.)

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » א' אפריל 22, 2012 4:17 pm

אם ננסה למצוא תשובה לאידך גיסא: מה באמת הטחול שׂוֹחק? התשובה היא את תאי הדם האדומים. ואם כן, יש לתרגם בלייט קרעפער כתרגומו: גופיפי הדם. והרי לכם התשובה.

הבונה · הודעהעל ידי **הבונה** » א' אפריל 22, 2012 4:37 pm

אדג כתב:אם ננסה למצוא תשובה לאידך גיסא: מה באמת הטחול שׂוֹחק? התשובה היא את תאי הדם האדומים. ואם כן, יש לתרגם בלייט קרעפער כתרגומו: גופיפי הדם. והרי לכם התשובה.

אם תעיין בדבריו תראה, שלשיטתו הטחול אינו שׂוֹחק אלא שׁוֹחק, כמובן אין לזה קשר לעיקר דבריך.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » א' אפריל 22, 2012 4:49 pm

נראה שקערפער היינו corpuscule באנגלית, ששורשם אחד corpus או גוף. ובעברית תא. ואולי יש לתקן בלוט קערפער, תאי הדם.

אדג · הודעהעל ידי **אדג** » א' אפריל 22, 2012 4:56 pm

הבונה כתב:
אדג כתב:אם ננסה למצוא תשובה לאידך גיסא: מה באמת הטחול שׂוֹחק? התשובה היא את תאי הדם האדומים. ואם כן, יש לתרגם בלייט קרעפער כתרגומו: גופיפי הדם. והרי לכם התשובה.

אם תעיין בדבריו תראה, שלשיטתו הטחול אינו שׂוֹחק אלא שׁוֹחק, כמובן אין לזה קשר לעיקר דבריך.

כמובן שזו טעות, ו"אם השמאל ואימינה, ואם הימין ואשמאילה".

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » א' אפריל 22, 2012 7:15 pm

תודה רבה לכל המגיבים והמסייעים !

אדרת · הודעהעל ידי **אדרת** » ב' אפריל 23, 2012 7:29 am

איפוא כותב זאת הרבי משאץ?

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ב' אפריל 23, 2012 8:59 am

[בענין טחול שוחק הדברים קרובים לשכל. כשאדם רץ הרבה כואב לו בטחול - בצד שמאל
כמ"ש בסנהדרין כא: על אדניה שעשה לו חמישים איש רצין לפניו
"אמר רב יהודה אמר רב כולן נטולי טחול וחקוקי כפות רגלים היו".

ופרש"י "נטולי טחול על ידי סם שהטחול מכבידו לאדם וחקוקי כפות הרגלים אין בשר בפרסותיהם ורצים על הקוצים ועל הברקנין ואינן ניזוקין".

וכן כשאדם שוחק הרבה ג"כ כואב לו אז הטחול בצד שמאל בבטנו.]

הוגה · הודעהעל ידי **הוגה** » ב' אפריל 23, 2012 9:04 am

אדרת כתב:איפוא כותב זאת הרבי משאץ?

בכת"י שתח"י ידידי.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ה' ינואר 03, 2013 10:44 pm

מה פירוש בטוי זה: 300 רובל כו' אוויגרעסענעם בילעט. האם יש לתקן: אוויגרעכענעם בילעט, ואם כן, מה משמעו? כרטיס שתקף לעולם? ואולי יש לתקן: אוועגרעסענעם בילעט, ואז אולי יש לפרש, שיש לחשבן את הכרטיס.

יודל'ה · הודעהעל ידי **יודל'ה** » ש' ינואר 05, 2013 8:54 pm

יתכן שהכוונה כרטיס הכי גדול - ווי גרעסערער [גרעסענעם] בילעט.
יכול להיות שעם הבאת משפט אחד או שנים לפניו ולאחריו יבינו יותר.

תוכן · הודעהעל ידי **תוכן** » ש' ינואר 05, 2013 11:31 pm

אולי יש לפרשו כך. אין טעם להביא מה שכתוב לפני או אחרי, זה לא קשור למשפט זה. ותודה על ההשתדלות.

גילוי · הודעהעל ידי **גילוי** » ו' יוני 21, 2013 4:18 am

פמ"ג (מש"ז שסג,יט הובא בשעה"צ,יט) חיפופין עץ שקורין ווענגלוש...
אשמח לדעת מה זה ווענגלוש

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' יוני 21, 2013 4:27 am

ח[י]פופין בכותל עץ שקורין ווענגלי"ש (נא לדייק).
http://www.otzar.org/aspcrops/200341_60 ... 162013.asp

יאיר · הודעהעל ידי **יאיר** » ו' יוני 21, 2013 4:34 am

אולי יעזור:
http://www.otzar.org/aspcrops/84205_57_ ... 162013.asp

אויצרניק · הודעהעל ידי **אויצרניק** » ג' יולי 23, 2013 2:20 am

"ווענגליש קלוזעט" בתרגום מיידיש (עי' בגוגל) הוא "חדר אמבטיה גרמני". אמנם ק"ק, ד"ווענגליש" לבד הוא מתרגם "אנגלי", וא"כ באנו למחלוקת בני ענגלאנ"ד ודייטשלאנ"ד. שמא סייעתי, שמא לא.

ברי היזיקא

מה זה אוראנדעס?

מחולת המחנים

כמדומני שהכוונה היא חכירה, שהיו חוכרים בזמנם מן הפריצים בתי מרזח וכדומה.

מחולת המחנים

מתוך דרשת מוהר"ח מוואלאזין

וכן הארענדעס הדבר נעשה כהיתר בעני המון עם.

וכוונתו שהיו שהוסיפו על סכום החכירה לפריץ, כדי שיתן את האחוזה לרשותם, אע"פ שבמקום כבר החזיק לפני כן יהודי אחר, ובזכרוני שבספרי החפץ חיים גם כן מעורר על כך.

מבקש לדעת ולהבין

מצוי הרבה בפוסקים ולפעמים אוראנדוי וכדומה.
ראה בקובץ המצורף.

אוראנדא בפוסקים.pdf: (136.17 KiB) הורד 378 פעמים

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ג' ינואר 14, 2014 2:26 pm

וכי לא למדתם את המקור חיים על פסח סימן ת"נ ס"ק י"ב ועיין עוד שם בביאורים??? [דבריו חוזרים גם בנתיבות על חושן משפט]

מבקש לדעת ולהבין

לא מבואר שם מהו אוראנדא.
ואשמח לראות שטעיתי.

מבקש לדעת ולהבין

ואפשר שכוונתך לדברי הט"ז שם.

קולמוס הסופר

בס"ד
כמד' שהאוראנדעס הם מה שידוע בשם 'קרעטשמע' והיינו ששכרו ממושל האיזור רשיון להפעלת בית מרזח וכדו'.
עיין פתחי תשובה חו"מ קנ"ו סק"ח.

מבקש לדעת ולהבין

דבריך דברי טעם המה.
וכך משמע מתוכן הפוסקים שהזכירו ודנו בעניין אוראנדא.
יישר כוחך.

הסרפד · הודעהעל ידי **הסרפד** » ג' ינואר 14, 2014 11:53 pm

קולמוס הסופר כתב:בס"ד
כמד' שהאוראנדעס הם מה שידוע בשם 'קרעטשמע' והיינו ששכרו ממושל האיזור רשיון להפעלת בית מרזח וכדו'.
עיין פתחי תשובה חו"מ קנ"ו סק"ח.

אורענדא או ארענדא הן תיבות פולניות/אוקרייניות ומקורן לטינית, ופירושן 'חכירה', אבל בדרך כלל עסקו היהודים בחכירת בתי מרזח, קרעטשמעס

ברי היזיקא

שיש לו זכות למזוג יי"ש הקעלישעק שהשיג בתחבולה על שם הנכרי וכדומה, והשני אין לו רשיון על זה ומוזג בחשאי

מה זה קעלישעק?

הוה אמינא · הודעהעל ידי **הוה אמינא** » ה' ינואר 16, 2014 1:18 pm

אני יודע מהכתובים, אבל לפי ניגוני חב"ד זה לכאורה בקבוק או כוס מיוחדת של יי"ש.
כך הרי שרים: עס קען דאס זיין, בראנפן אדער וויין, נעם איך זיך אקעלישיק אריין....

קולמוס הסופר

בס"ד
בשעת די חתונה (של כ״ק אדמו״ר שליט״א, י״ד כסלו תרפ״ט) איז דער רבי א רומגעגאנגען מימ א פלעשיל משקה און א קעלישאק איבער אלע שולחנות און געגעבען זאגען לחיים.
מתוך: http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_4583_135.pdf
הקעלישאק לפי זה הוא כאמור בקבוק או כוס מיוחד ליי"ש.
כך הוא גם אצל מ"מ:

: מנחם מנדל.JPG (20.69 KiB) נצפה 10371 פעמים

וכך הוא גם במקום שבאת:

: 1.JPG (20.64 KiB) נצפה 10371 פעמים

תורה תמימה · הודעהעל ידי **תורה תמימה** » ה' ינואר 16, 2014 2:38 pm

פה מבוארת מילה זו כוס

איש.dot · הודעהעל ידי **איש.dot** » ה' ינואר 16, 2014 9:38 pm

תורה תמימה כתב:פה מבוארת מילה זו כוס

ואי"ז סותר כלל וכלל, כמו שאנו אומרים בעברית "תרים כוסית", שמשמעו אמור לחיים ושתה יי"ש.

ברי היזיקא

איזו חכירה של תבואה מופיעה רבות בפוסקים, אך מה ביאור מילה זו?

ליווירינג

בריושמא · הודעהעל ידי **בריושמא** » ד' פברואר 19, 2014 9:09 am

ליווירינג הוא Lieferung בגרמנית, שמשמעו הובלת מטענים, אספקת סחורה.
באנגלית הוא Freight transport.
ראה שני מונחים אלה בויקיפדיה בשתי השפות, ושם תיאורים מלאים על הצורות השונות שלהם.
המונח נזכר בשו"תים בקשר למכירה פומבית של הזכות להוביל תבואה או למישהו שיש לו חזקה לאספקת פשתן לבית חרושת.

ברי היזיקא

אמור להיות איזה בגד או משהו כזה, מובא בפתחי תשובה אהע"ז סי' י"ז

פורום אוצר החכמה

מי מחובר