פורום אוצר החכמה

אודה מאוד למי שיתרגם עבורי את הכיתובים בלועזית הבאים.
אפשר שזה בגרמנית ואולי באיטלקית.
כנראה נכתב לפני כארבע מאות שנה, ואולי בקשר לחשבונות או מספרים.

1.

2.

3.

פרנצויז כתב:

בתוך הגולה כתב:[לא כ"כ קשור לכאן אבל לא מצאתי משהו מתאים יותר]
האם יש קשר בלשני בין חתן (בעלה של הבת) לבן חורג?
לפי שעה מצאתי סמך לזה בערבית ששם המשפחה רביבו משמעותו חתן בעוד שבן חורג מתורגם رَبِيب (rabib)
זכור לי שככה זה גם בשפות גרמאניות אבל לא מצאתי כעת מקור ואשמח מאד לעזרה.

כמדומה, שבצרפתית, beau fils [בתרגום חפשי: בן לא אמיתי?] פירושו גם בן חורג, וגם חתן.
[היום אינו כ"כ בשימוש בתור חתן, ומשתמשים יותר במילה gendre].
וכן אב חורג = חותן, אם חורגת = חמות, בת חורגת = כלה.

תודה רבה!

חד ברנש כתב:אודה מאוד למי שיתרגם עבורי את הכיתובים בלועזית הבאים.
אפשר שזה בגרמנית ואולי באיטלקית.
כנראה נכתב לפני כארבע מאות שנה, ואולי בקשר לחשבונות או מספרים.

1.

פפפפ1111.png

2.

image22.png

3.

unnamed33.png

מדובר בגרמנית, אך בכתב עתיק וקשה.

בתמונה השנית אני רואה Herzlicher dank - תודה רבה, ובכולם אני רואה איזו צורה של finis, "סוף" ("תם ונשלם") בלטינית.

מישהו שיכול לעזור בתרגום קטע מאידיש המובא בשו"ת לצורך ההדרה (ישנה טיוטה של תרגום רק התייעצות בכמה מילים)
אשמח בפרטי

בעדות לענין עגונה באחד השו"תים הובא תיאור על חייל שנמצא פצוע מצטט מתוך הדברים:

קאם וואס ער האט גערעט.
ער האט מיר געוויזן, אז דיא קויל האט איהם געטראפען אין בויך, אונטערן לעפעלע.
אויך האט ער מיר געוויזען אז איך זאל איהם עטוואס געבן אין מויל


אונטערן לעפעלע - עקרונית זה כפית?! איך הייתם מסבירים את הכוונה כאן

רונן כתב:בעדות לענין עגונה באחד השו"תים הובא תיאור על חייל שנמצא פצוע מצטט מתוך הדברים:

קאם וואס ער האט גערעט.
ער האט מיר געוויזן, אז דיא קויל האט איהם געטראפען אין בויך, אונטערן לעפעלע.
אויך האט ער מיר געוויזען אז איך זאל איהם עטוואס געבן אין מויל


אונטערן לעפעלע - עקרונית זה כפית?! איך הייתם מסבירים את הכוונה כאן

כאן מדובר בפ' דגושה, ולא רפויה שזה כפית.

ראה כאן

https://en.wiktionary.org/wiki/%D7%9C%D ... 9C#Yiddish

הוד_והדר כתב:

רונן כתב:בעדות לענין עגונה באחד השו"תים הובא תיאור על חייל שנמצא פצוע מצטט מתוך הדברים:

קאם וואס ער האט גערעט.
ער האט מיר געוויזן, אז דיא קויל האט איהם געטראפען אין בויך, אונטערן לעפעלע.
אויך האט ער מיר געוויזען אז איך זאל איהם עטוואס געבן אין מויל


אונטערן לעפעלע - עקרונית זה כפית?! איך הייתם מסבירים את הכוונה כאן

כאן מדובר בפ' דגושה, ולא רפויה שזה כפית.

ראה כאן

https://en.wiktionary.org/wiki/%D7%9C%D ... 9C#Yiddish

לכאורה הכונה לכף הירך

שו"ר במילון (בהיברובוקס שכחתי את שמו)

רק "כף החזה" כנראה - כף הצלע
ו stomach זה קיבה
אז גם לא כ"כ ברור...

ביקורת תהיה כתב:וכיצד קוראים:
פריטל"ך (בט"ז)
שלצ"א (במג"א)
מה הנכון וכיצד קוראים:
נאליסנק"י (במג"א) או נאלסינק"י (בט"ז)?
וואפלטקי"ס (בט"ז) או וואפלטקו"ס (במג"א)?

כמדומה שראיתי פעם כתבה [בזכרוני שאינה חדשה] בביאור כל העוגות והכיסנין לסוגיהן המוזכרין בסימן קס"ח ועכשיו שכשחיפשתי לא מצאתי שמא יש לאחד מכאן להחזיר לי אבידתי

מעיין כתב:

ביקורת תהיה כתב:וכיצד קוראים:
פריטל"ך (בט"ז)
שלצ"א (במג"א)
מה הנכון וכיצד קוראים:
נאליסנק"י (במג"א) או נאלסינק"י (בט"ז)?
וואפלטקי"ס (בט"ז) או וואפלטקו"ס (במג"א)?

כמדומה שראיתי פעם כתבה [בזכרוני שאינה חדשה] בביאור כל העוגות והכיסנין לסוגיהן המוזכרין בסימן קס"ח ועכשיו שכשחיפשתי לא מצאתי שמא יש לאחד מכאן להחזיר לי אבידתי

במאמר זה מבוארים כל לשונות לעז שבשו״ע ובכללם הנוגעים לכאן. הובא בדברי משולש לעיל מפברואר 22, 2016. [לא הצלחתי להעתיק את הקישור בצורה תקינה]
download/file.php?id=31707

ראיתי זאת אבל כוונתי לדבר ולכתבה אחרת לגמרי המתמקדת על עוגות השונות המבוארים שם

מה פירוש המילה סנטוחה (או סנטוכה) שמצויה בלשון בני הישיבות כתיאור למסיבה לכבוד חתן (ובהשאלה לכל שמחה ספונטנית) ובאיזו שפה מקורה?

בשמחות אצל כולם...

בתוך הגולה כתב:מה פירוש המילה סנטוחה (או סנטוכה) שמצויה בלשון בני הישיבות כתיאור למסיבה לכבוד חתן (ובהשאלה לכל שמחה ספונטנית) ובאיזו שפה מקורה?
בשמחות אצל כולם...

מפי השמועה, פעם לפני שנים רבות התאספו כמה בחורים באחד החדרים בפנימיית ישיבת פוניבז' בבני ברק וחגגו שידוך של אחד מהחבורה, ועבר שם הרב מפוניבז' הג"ר יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, ושמע את הרעש של החגיגה, ונכנס לחדר ושאל: מה פשר ה"סנטוחה" הזאת?
ומן היום ההוא והלאה כינו את המסיבה לכבוד החתן בשם "סנטוחה".
עד כאן השמועה.
ויתכן שמקור המילה הוא בשפה הרוסית, או הליטאית וכד', וגם מסתבר שהמילה במקורה אינה קשורה לאירוסין או לחתן, אלא פירושה: "חגיגה רועשת או באלאגאן" וכד'.

פרנצויז כתב:

בתוך הגולה כתב:מה פירוש המילה סנטוחה (או סנטוכה) שמצויה בלשון בני הישיבות כתיאור למסיבה לכבוד חתן (ובהשאלה לכל שמחה ספונטנית) ובאיזו שפה מקורה?
בשמחות אצל כולם...

מפי השמועה, פעם לפני שנים רבות התאספו כמה בחורים באחד החדרים בפנימיית ישיבת פוניבז' בבני ברק וחגגו שידוך של אחד מהחבורה, ועבר שם הרב מפוניבז' הג"ר יוסף שלמה כהנמן זצ"ל, ושמע את הרעש של החגיגה, ונכנס לחדר ושאל: מה פשר ה"סנטוחה" הזאת?
ומן היום ההוא והלאה כינו את המסיבה לכבוד החתן בשם "סנטוחה".
עד כאן השמועה.
ויתכן שמקור המילה הוא בשפה הרוסית, או הליטאית וכד', וגם מסתבר שהמילה במקורה אינה קשורה לאירוסין או לחתן, אלא פירושה: "חגיגה רועשת או באלאגאן" וכד'.

ראיתי באתר אחד על עברית (אינני יודע מי עומד מאחוריו):
סמטוחה (суматоха) – שיבוש של המילה הרוסית Sumatocha, שפרושה מהומה, תוהו ובוהו. המילה הגיעה כנראה דרך היידיש.

פרנצויז כתב:יתכן שמקור המילה הוא בשפה הרוסית, או הליטאית וכד', וגם מסתבר שהמילה במקורה אינה קשורה לאירוסין או לחתן, אלא פירושה: "חגיגה רועשת או באלאגאן" וכד'.

בברכה המשולשת כתב:ראיתי באתר אחד על עברית (אינני יודע מי עומד מאחוריו):
סמטוחה (суматоха) – שיבוש של המילה הרוסית Sumatocha, שפרושה מהומה, תוהו ובוהו. המילה הגיעה כנראה דרך היידיש.

[לפי תרגום גוגל суматоха הוא שמחה רעשנית]

תבורכו כולכם
נזכה לשמחות ללא באלאגאן...

באידיש המדוברת 'סומאטוכע' פירושו 'מצב', אבל לא מצב פשוט אלא 'מצב!'
כדוגמת 'עכשיו יש סומאטוכע על אודות דיבורי האדמו"ר מבעלזא בענין דרכי הגאולה', או שהיה אז סומאטוכע על אודות המלחמה הממשמשת ובאה

הקצות החשן בסי' קע"ו סק"ה מביא 'בשותפין בעסק גיבעליא'.
האם מישהו יודע מה זה גיבעליא? גוגל לא מצא את המילה

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הקצות החשן בסי' קע"ו סק"ה מביא 'בשותפין בעסק גיבעליא'.
האם מישהו יודע מה זה גיבעליא? גוגל לא מצא את המילה

מס השחיטה

בברכה המשולשת כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הקצות החשן בסי' קע"ו סק"ה מביא 'בשותפין בעסק גיבעליא'.
האם מישהו יודע מה זה גיבעליא? גוגל לא מצא את המילה

מס השחיטה

היו מקומות שזה היה שם כללי על מס עקיף, כגון מס על המלח, וכד'.
ראה "המכלול" ערך גאבלה, וערך גאבלה (צרפת)
https://www.hamichlol.org.il/%D7%92%D7% ... 7%9C%D7%94
https://www.hamichlol.org.il/%D7%92%D7% ... 7%A4%D7%AA)

וונדרבר כתב:

בברכה המשולשת כתב:

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:הקצות החשן בסי' קע"ו סק"ה מביא 'בשותפין בעסק גיבעליא'.
האם מישהו יודע מה זה גיבעליא? גוגל לא מצא את המילה

מס השחיטה

היו מקומות שזה היה שם כללי על מס עקיף, כגון מס על המלח, וכד'.
ראה "המכלול" ערך גאבלה, וערך גאבלה (צרפת)
https://www.hamichlol.org.il/%D7%92%D7% ... 7%9C%D7%94
https://www.hamichlol.org.il/%D7%92%D7% ... 7%A4%D7%AA)

וכן הוא בספרי הגרח פלאג'י, ובספר וישכם אברהם על תהילים מבנו, יעו"ש.

יוסף חיים אוהב ציון כתב:

וונדרבר כתב:היו מקומות שזה היה שם כללי על מס עקיף, כגון מס על המלח, וכד'.
ראה "המכלול" ערך גאבלה, וערך גאבלה (צרפת)
https://www.hamichlol.org.il/%D7%92%D7% ... 7%9C%D7%94
https://www.hamichlol.org.il/%D7%92%D7% ... 7%A4%D7%AA)

וכן הוא בספרי הגרח פלאג'י, ובספר וישכם אברהם על תהילים מבנו, יעו"ש.

ראה ס' נפש כל חי (להגר"ח פלאג'י), מערכת ג' אות א', (דף ט' ע"א), ערך גאבילה
https://tablet.otzar.org/#/book/20341/p ... /end/221/c
וראה ס' תולדות החבי"ף (עקשטיין) עמ' 35, ושם הערה 195
https://tablet.otzar.org/#/book/83808/p ... /end/294/c

ייש"כ לכל המגיבים
מענין שהקצות החושן ישתמש במילה ממדינה רחוקה כ"כ ממנו

ליטוואק פון בודאפעסט כתב:ייש"כ לכל המגיבים
מענין שהקצות החושן ישתמש במילה ממדינה רחוקה כ"כ ממנו

זה מופיע גם בהרבה ספרים של חכמי מזרח אירופה

ידיד מחפש עזרה בתרגום כמה קטעים של יידיש ליטאית לעברית - תרגום חופשי בלבד.
מוכן לשלם תשלום צנוע. זה לא קשור לעבודה אלא לאיזה שיעור בבית הכנסת.

אם יש המעונין בכך אודה אם יפנה אלי באישי.

חתם סופר אבן העזר סימן ק"ח
זה ימים קרוב לח"י שנים עלה בדעת מלך הארץ הלזו לחדש לסדר ולתקן משפטי' ותורות הן דבר הנוגע לממון כגון ירושת נחלות וכדומ' בין דבר הנוגע לגוף כגון רציחה גניבה וכו' גם דיני גיטין וקידושין עריות ושניות במר"ה אפקוד והדת נתנה וכה תארה עממיא אומיא ולשנייא דתחות מלכותי שלומכין יסגא ומני שים טעם לכל העמים נמולים ואינם נמולים כגר כאזרח הארץ עיניכם לנוכח יביטו אל שולחן אשר ערכתי לפניכם כאשר משפט כתוב בקודיס"י בלי תוספות ומגרע' והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע הדמין יתעבד ואם נעלם ממנו והוא לא ידע ואשם גם אם כנים דבריו בראיות ברורות לא יועיל כל הון ביום עברה ואין במעשיו כלום.

מה זה בקודיס"י?

הבטחתי כתב:חתם סופר אבן העזר סימן ק"ח
זה ימים קרוב לח"י שנים עלה בדעת מלך הארץ הלזו לחדש לסדר ולתקן משפטי' ותורות הן דבר הנוגע לממון כגון ירושת נחלות וכדומ' בין דבר הנוגע לגוף כגון רציחה גניבה וכו' גם דיני גיטין וקידושין עריות ושניות במר"ה אפקוד והדת נתנה וכה תארה עממיא אומיא ולשנייא דתחות מלכותי שלומכין יסגא ומני שים טעם לכל העמים נמולים ואינם נמולים כגר כאזרח הארץ עיניכם לנוכח יביטו אל שולחן אשר ערכתי לפניכם כאשר משפט כתוב בקודיס"י בלי תוספות ומגרע' והאיש אשר יעשה בזדון לבלתי שמוע הדמין יתעבד ואם נעלם ממנו והוא לא ידע ואשם גם אם כנים דבריו בראיות ברורות לא יועיל כל הון ביום עברה ואין במעשיו כלום.

מה זה בקודיס"י?

מהענין הכוונה לספר חוקים. דומה למילה באנגלית codex, שהוא ספר בכתב יד בד״כ של קלף.

שו"ת אהלי יעקב סימן מה.

השאלה הנידונה כאן בעניינו של שליח ששינה שליחותו ואח"כ נאנס, העסיקה רבים מחכמי אותו דור, הנה מה שראיתי מקופיא: ר"ח כפוסי (בשו"ת מהריט"ץ סי' קכט) פטר השליח, והמחייבו טועה בדבר משנה, מהריט"ץ (שם) מחייב השליח כד' מהריק"ש, מהרש"ך ח"ג סי' נח, ג"כ מחייב השליח, ושם סי' סד (מובא כאילו מעשה חדש, ופלא, וגם שם) מחייב השליח, וחזר על דבריו בסי' סה ושם הזכיר תשו' רבי שלמה גאביזון ושגם לד' המחייב את השליח הרי הוא טועה בדבר משנה, ושם סי' סו תשו' הר"א מונסון וגם הוא מחייב השליח, ושם בסי' סה* (מהדו' ז"א) השגות ר"א מונסון ע"ד הר"ש גאביזון. התשובה מלאה מושגים ומונחים מעולם המסחר, שלא עמדתי על טיבם. (ומה חבל שבהוצאות החדשות של מהריט"ץ ומהרש"ך לא טרחו לבאר כלום)
אשמח ואודה לעזרתכם!


סימן מה
[דין שליח ששינה שליחותו ונאנס]
שאלה. להיות נפלו הפרשות בין ה"ר יעקב רוביו ובין ה"ר משה די קואילייר, וביררו להחכם השלם כה"ר אברהם בון דיאה יצ"ו לדון ביניהם, בין בדין בין קרוב לדין בין בפשרה בשבועה ובקנין, לקיים כל מה שיגזור ביניהם כפי השטר בירורין אשר ביד ה"ר יעקב הנזכר.
וטען ה"ר יעקב הנזכר ששלח לרבי משה הנזכר לויניציאה עשרה חביות קאפארס1, וכתב לו שימכרם במעות מדודים תכף ומיד במה שימצא למוכרם, ושיבא הריטאראטו2 תכף בספינה הראשונה בראזוס פאראנגון3. ואח"כ חזר ה"ר יעקב הנזכר וכתב לו שעכ"פ ימכור הקאפארס תכף כאשר ימצא למוכרם, כדי שיבא הריטראטו בספינה הראשונה. ושיזהר על זה ולא הזכיר בכתבו זאת השנית והג' ראזוס כלל, והגיעו הכתבים ביד ר' משה הנזכר ותכף ומיד מכר הקאפארס במדודין. ולפי שהספינה הא' היתה עומדת על פרק הנסיעה, לא היה לו פנאי לה"ר משה הנז' לקנות ראזוס, ולקח לעצמו דמי הקאפארס דרך קאמבייו4 על ארגז א' של טאבי'ש שהיו שלו, שכבר היו טעונים באותה ספינה הא' שהיה שולחה ליד ה"ר משה לוזארו גיסו. ושעבד ה"ר קואילייר בכתב שכתב לה"ר משה לוזארו הנזכר אותו הארגז של טאב'יש לה"ר יעקב רובייו, שימכרו תוך זמן קצוב ויתן משם לה"ר יעקב הנז' סך מעות דרך קאמבייו בחשבון האלקאפארס. וכמו כן כתב ה"ר משה קואילייר לה"ר יעקב הנזכר, שיקבל כל כך מעות מיד ה"ר לוזארו הנזכר דרך קאמבייו לחשבון האלקאפארס שישלח. וזו הספינה הראשונה נשברה ונאבדו כל הסחורות אשר היו בתוכה. ויעקב רובייו הנזכר טוען שמאחר שה"ר משה הנזכר שינה שלוחותו, ששלוחותו בטל וחייב באונס. ועוד טוען שמאחר שלא שעבד אותו ארגז לה"ר יעקב הנזכר בפנקס של סופר הספינה, ולא בפוליסא די קארגו5 כמנהג הרבה סוחרים, שאינו מאמין אותו ששלח לו קאמבייו, כי אם כשידע שנשברה הספינה כתב לו כן לגזול ממונו. ועוד טוען ה"ר יעקב הנזכר שלא היה לו להר' משה הנזכר לקחת מעות אלו לעצמו בתורת קאמבייו על הטאב'יש שלו, כי אין השליח רשאי לעשות כן וכיון שעשה כל האונסין עליו.
וה"ר משה הנזכר משיב אחת לאחת לכל טענותיו של ה"ר יעקב הנזכר. אם לראשונה משיב שלא שינה, כי אעפ"י שכתב שהריטראטו יהיה בראזוס חזר אחר כך וכתב לו שישלח לו הריטראטו של האלקאפארס בספינה הא', והזהירו על זה אזהרה אחר אזהרה בג' כתבים, ובשניה ובשלישית לא הזכיר ראזוס כלל, ועל כן שלח הריטראטו של האלקאפארס בקאמבייו, כדי שיגיעו לידו בספינה הא' כמו שהזהירו אזהרה אחר אזהרה כנזכר מה שלא הזהירו על הראזוס, ולא רצה להמתין לקנות ראזוס, שלא לעבור על דעתו שלא ילך הריטראטו בספינה הא' כאשר הזהירו כנז"ל, באופן שאין כאן שנוי כלל. ואף על פי שיהיה שנוי מה שאינו חייב, הרי האונס לא בא מחמת השנוי, שאף אם היה שולח ראזוס כמו שכתב לו באותה הספינה הראשונה היו ג"כ נאבדין, ולכן אין עליו חיוב האונס. ועל הטענות האחרונות השיב שמנהג היה ביניהם בכמה פעמים, ששלח קאמבייו על סחורה של עצמו ובלא שעבוד בפנקס הסופר ולא בפוליסה די קארגו, כי אם בכתב ידו כאשר עשה עכשו, ומעולם לא שעבד סחורתו בפנקס הסופר ולא בפוליסא די קארגו, כדי להגדיל שמו בין הסוחרים שם שלא יאמרו ששולח סחורה משועבדת, ומעולם לא הקפיד ה"ר יעקב הנזכר על זה המנהג, כי אם אדרבא כתב לו ה"ר יעקב קודם לכן בפירוש שכאשר ירצה ליקח קאמבייו לעצמו שיקחהו. והנה כתב זה ביד ה"ר משה לראיה. והחכם הנזכר גזר ופסק הדין שה"ר משה הנזכר יפרע לו כל דמי האלקאפארס. וה"ר משה הנזכר טוען שהחכם הזה טעה בדבר משנה וחוזר הדין. יורנו מורנו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים.

=====
1. ?
2. ?
3. סוג אריג יקר?
4. שטר התחייבות (כהמחאה שלנו) או העסקה שהיו עושים לבטח המשלוח כדי לעקוף ריבית וכו'?
5. סוג של ביטוח כמובן אבל לא ברור לי משמעותו

פוליסא די קארגו - פוליסת ביטוח המטען

ויש לבדוק מילים אלו באיטלקית לכאורה

איש_ספר כתב:שו"ת אהלי יעקב סימן מה.

השאלה הנידונה כאן בעניינו של שליח ששינה שליחותו ואח"כ נאנס, העסיקה רבים מחכמי אותו דור, הנה מה שראיתי מקופיא: ר"ח כפוסי (בשו"ת מהריט"ץ סי' קכט) פטר השליח, והמחייבו טועה בדבר משנה, מהריט"ץ (שם) מחייב השליח כד' מהריק"ש, מהרש"ך ח"ג סי' נח, ג"כ מחייב השליח, ושם סי' סד (מובא כאילו מעשה חדש, ופלא, וגם שם) מחייב השליח, וחזר על דבריו בסי' סה ושם הזכיר תשו' רבי שלמה גאביזון ושגם לד' המחייב את השליח הרי הוא טועה בדבר משנה, ושם סי' סו תשו' הר"א מונסון וגם הוא מחייב השליח, ושם בסי' סה* (מהדו' ז"א) השגות ר"א מונסון ע"ד הר"ש גאביזון. התשובה מלאה מושגים ומונחים מעולם המסחר, שלא עמדתי על טיבם. (ומה חבל שבהוצאות החדשות של מהריט"ץ ומהרש"ך לא טרחו לבאר כלום)
אשמח ואודה לעזרתכם!


סימן מה
[דין שליח ששינה שליחותו ונאנס]
שאלה. להיות נפלו הפרשות בין ה"ר יעקב רוביו ובין ה"ר משה די קואילייר, וביררו להחכם השלם כה"ר אברהם בון דיאה יצ"ו לדון ביניהם, בין בדין בין קרוב לדין בין בפשרה בשבועה ובקנין, לקיים כל מה שיגזור ביניהם כפי השטר בירורין אשר ביד ה"ר יעקב הנזכר.
וטען ה"ר יעקב הנזכר ששלח לרבי משה הנזכר לויניציאה עשרה חביות קאפארס1, וכתב לו שימכרם במעות מדודים תכף ומיד במה שימצא למוכרם, ושיבא הריטאראטו2 תכף בספינה הראשונה בראזוס פאראנגון3. ואח"כ חזר ה"ר יעקב הנזכר וכתב לו שעכ"פ ימכור הקאפארס תכף כאשר ימצא למוכרם, כדי שיבא הריטראטו בספינה הראשונה. ושיזהר על זה ולא הזכיר בכתבו זאת השנית והג' ראזוס כלל, והגיעו הכתבים ביד ר' משה הנזכר ותכף ומיד מכר הקאפארס במדודין. ולפי שהספינה הא' היתה עומדת על פרק הנסיעה, לא היה לו פנאי לה"ר משה הנז' לקנות ראזוס, ולקח לעצמו דמי הקאפארס דרך קאמבייו4 על ארגז א' של טאבי'ש שהיו שלו, שכבר היו טעונים באותה ספינה הא' שהיה שולחה ליד ה"ר משה לוזארו גיסו. ושעבד ה"ר קואילייר בכתב שכתב לה"ר משה לוזארו הנזכר אותו הארגז של טאב'יש לה"ר יעקב רובייו, שימכרו תוך זמן קצוב ויתן משם לה"ר יעקב הנז' סך מעות דרך קאמבייו בחשבון האלקאפארס. וכמו כן כתב ה"ר משה קואילייר לה"ר יעקב הנזכר, שיקבל כל כך מעות מיד ה"ר לוזארו הנזכר דרך קאמבייו לחשבון האלקאפארס שישלח. וזו הספינה הראשונה נשברה ונאבדו כל הסחורות אשר היו בתוכה. ויעקב רובייו הנזכר טוען שמאחר שה"ר משה הנזכר שינה שלוחותו, ששלוחותו בטל וחייב באונס. ועוד טוען שמאחר שלא שעבד אותו ארגז לה"ר יעקב הנזכר בפנקס של סופר הספינה, ולא בפוליסא די קארגו5 כמנהג הרבה סוחרים, שאינו מאמין אותו ששלח לו קאמבייו, כי אם כשידע שנשברה הספינה כתב לו כן לגזול ממונו. ועוד טוען ה"ר יעקב הנזכר שלא היה לו להר' משה הנזכר לקחת מעות אלו לעצמו בתורת קאמבייו על הטאב'יש שלו, כי אין השליח רשאי לעשות כן וכיון שעשה כל האונסין עליו.
וה"ר משה הנזכר משיב אחת לאחת לכל טענותיו של ה"ר יעקב הנזכר. אם לראשונה משיב שלא שינה, כי אעפ"י שכתב שהריטראטו יהיה בראזוס חזר אחר כך וכתב לו שישלח לו הריטראטו של האלקאפארס בספינה הא', והזהירו על זה אזהרה אחר אזהרה בג' כתבים, ובשניה ובשלישית לא הזכיר ראזוס כלל, ועל כן שלח הריטראטו של האלקאפארס בקאמבייו, כדי שיגיעו לידו בספינה הא' כמו שהזהירו אזהרה אחר אזהרה כנזכר מה שלא הזהירו על הראזוס, ולא רצה להמתין לקנות ראזוס, שלא לעבור על דעתו שלא ילך הריטראטו בספינה הא' כאשר הזהירו כנז"ל, באופן שאין כאן שנוי כלל. ואף על פי שיהיה שנוי מה שאינו חייב, הרי האונס לא בא מחמת השנוי, שאף אם היה שולח ראזוס כמו שכתב לו באותה הספינה הראשונה היו ג"כ נאבדין, ולכן אין עליו חיוב האונס. ועל הטענות האחרונות השיב שמנהג היה ביניהם בכמה פעמים, ששלח קאמבייו על סחורה של עצמו ובלא שעבוד בפנקס הסופר ולא בפוליסה די קארגו, כי אם בכתב ידו כאשר עשה עכשו, ומעולם לא שעבד סחורתו בפנקס הסופר ולא בפוליסא די קארגו, כדי להגדיל שמו בין הסוחרים שם שלא יאמרו ששולח סחורה משועבדת, ומעולם לא הקפיד ה"ר יעקב הנזכר על זה המנהג, כי אם אדרבא כתב לו ה"ר יעקב קודם לכן בפירוש שכאשר ירצה ליקח קאמבייו לעצמו שיקחהו. והנה כתב זה ביד ה"ר משה לראיה. והחכם הנזכר גזר ופסק הדין שה"ר משה הנזכר יפרע לו כל דמי האלקאפארס. וה"ר משה הנזכר טוען שהחכם הזה טעה בדבר משנה וחוזר הדין. יורנו מורנו הדין עם מי ושכרו כפול מן השמים.

=====
1. ?
2. ?
3. סוג אריג יקר?
4. שטר התחייבות (כהמחאה שלנו) או העסקה שהיו עושים לבטח המשלוח כדי לעקוף ריבית וכו'?
5. סוג של ביטוח כמובן אבל לא ברור לי משמעותו

הוד_והדר כתב:פוליסא די קארגו - פוליסת ביטוח המטען

הוד_והדר כתב:ויש לבדוק מילים אלו באיטלקית לכאורה

יש"כ

מודה על העבר ומתפלל על העתיד

1. קאפארס = פירות הצלף.
2. ריטארטו כנראה עניינו החזר, והענין ר״ל שיקנה בכסף שיקבל סחורה אחרת.
3. ראזו = משי.
4. קאמביו = להחליף.

יבנה כתב:

מעיין כתב:

ביקורת תהיה כתב:וכיצד קוראים:
פריטל"ך (בט"ז)
שלצ"א (במג"א)
מה הנכון וכיצד קוראים:
נאליסנק"י (במג"א) או נאלסינק"י (בט"ז)?
וואפלטקי"ס (בט"ז) או וואפלטקו"ס (במג"א)?

כמדומה שראיתי פעם כתבה [בזכרוני שאינה חדשה] בביאור כל העוגות והכיסנין לסוגיהן המוזכרין בסימן קס"ח ועכשיו שכשחיפשתי לא מצאתי שמא יש לאחד מכאן להחזיר לי אבידתי

כעת מצאתי
יידישע מאכלים למ. קוסובער ניו יארק תשי"ח

במחנה אפרים שבועות סימן ג:



האם הכוונה למשפט הזה (ספרדית)?

por el Dios - de no hacer esta

(hacer = לעשות)

למה לא?

רק רוצה לוודא.
למען הדיוק, נדמה לי כי מדובר בלאדינו. וזה מתאים לתקופתו/אזורו של המחנ"א.
(נכון איפוא לתעתק: por el Dio - de no azer esto. תודה לרי"א על התיקון.)
מישהו יכול לאשר?
תודה רבה!

אם לזה התכוונת בשאלתך - אכן בתקופתו ובאזורו של המחנ"א הלשון המדוברת בפי היהודים היתה לאדינו.
ונשתמרה לשון זו בפי יהודי טורקיה עד הדור האחרון.

בפרשת מרדכי ריש סי' יא איתא: "ע"ד מי ששכר לבשל באדיש". המילה 'באדיש' אין לו פשר. האם זה מילה ביידיש? או איזה ר"ת?
מהקשר הסימן מוכח דמיירי מארענדא ששכר יהודי מגוי, וכנראה שפירושו של 'באדיש' קשור באופן כלשהו בארענדא המוזכר שם, אבל כעת נגמרו לי הרעיונות.
אודה למי שיוכל לפתור מילה זו.

עמוס התקועי כתב:בפרשת מרדכי ריש סי' יא איתא: "ע"ד מי ששכר לבשל באדיש". המילה 'באדיש' אין לו פשר. האם זה מילה ביידיש? או איזה ר"ת?
מהקשר הסימן מוכח דמיירי מארענדא ששכר יהודי מגוי, וכנראה שפירושו של 'באדיש' קשור באופן כלשהו בארענדא המוזכר שם, אבל כעת נגמרו לי הרעיונות.
אודה למי שיוכל לפתור מילה זו.

אולי באדיש הוא כינו למאכל או שכר מסוים.
חפשתי ברשת וראיתי שדברים שקשורים למקום בגרמניה שנקרא בדן בדן נקראים באדישר גם מלון וגם יין.(באדישר רטלינגר)[בהנחה שהבנתי נכון שמחמת כן קרואים כן] והיין שונה שמו כתוב לבאדיש רטלינג. אולי יין מאזור היין שם כונה אז באדיש והכוונה לבשל באדיש=לבשל יין.
https://iw.drink-drink.ru/baden/

ובאמת תשובת רש"ל שממנה רצה ללמוד השואל מדברת למשל על בישול מלח. והשואל שואל על בישול של דבר מה אחר ורצה לדעת אם לסמוך על רש"ל בזה כי יש מי שפקפק עליו.

עוד אפשרות אולי שיש ט"ס ותמורת לבשל באדיש צ"ל לבשל באדים. כלומר בישול ע"י אדים. וצ"ע.

ראה שו"ת דרך יבחר סימן ד: "ראיתי שכמה בעלי בתים אשר פרנסתן ששוכרין יערות ועשו אפר, ומזה מבשלין באדיש על ידי פועלי גוים, וביש[ו]ל א' עולה לג' ימים אשר גם השבת בכלל"

וראה שו"ת לבושי מרדכי רביעאי סימן רסב: "העובדא בשריפת באדי"ש"

קאכלין
דיברו בו הפוסקים הרבה והוא תנור עשוי מרעפים ולשון קאכלין אולי הוא מלשון בישול - אך לא הוצלחתי להבין צורת התנור [כפי הנראה שהיה צורה ידועה אשר נקרא כן] ועיין במחצהש"ק סוף סימן תנא שהוא כעין רע"ר [צינור] רק זה נעשה מחתיכה א' וזה נעשה מהרבה חתיכות וצריך פירוש לפירושו