מפרשי האוצר
חיפוש גוגל בפורום:

האם המהרש"א ראה את מנחת יהודה (איילנבורג - מפרש רש"י)?

מילתא דתמיהא, בשורת ספרים חדשים, עיטורי סופרים ומטפחת ספרים.
לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

האם המהרש"א ראה את מנחת יהודה (איילנבורג - מפרש רש"י)?

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' ינואר 11, 2016 10:30 pm

(נתבקשתי לשאול)

בגמרא בבא מציעא פ"ז.
ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל להודיע ששרה אמנו צנועה היתה אמר רב יהודה אמר רב ואיתימא רבי יצחק יודעים היו מלאכי השרת ששרה אמנו באהל היתה אלא מאי באהל כדי לחבבה על בעלה רבי יוסי ברבי חנינא אמר כדי לשגר לה כוס של ברכה

וזה כמובן איירי על ביקור המלאכים בבית אברהם אבינו הנמצא בריש פרשת וירא

והמהרש"א על המקום מביא קושיא בשם "וראיתי מי שהקשה", למה אברהם עצמו לא שלח לה הכוס, ורק המלאכים שלחו.
וכתב "והאריך בזה בדרכים דחוקים לאין צורך", כי אין כאן קושיא כלל והדבר פשוט, שהרי דינא הוא שאורח מברך ברכת המזון, ואם כן עלינו להניח שגדול שבמלאכים הוא בירך (מעניין מי נחשב הגדול שבהם?...), והכוס הייתה בידו, ועליו היה לשגר לאשת בעל הבית כוס של ברכה, וכמו שמצינו בדיוק בגמ' בברכות נ"א. שאמר רב נחמן שהיה בעל הבית לעולא שהיה האורח ובירך, 'לישדר מר כסא דברכתא לילתא' שהייתה אשת בעל הבית.

זה לשון המהרש"א שם: (אין לה עתה אפשרות להעתיק ואודה למי שיעלה)

ולא ידוע באיזה ספר המהרש"א ראה שהקשה ותירץ בדברים דחוקים
וגם בהערות על המהרש"א בעוז והדר לא ציינו כל מ"מ לזה

והנה זה לשון ספר שפתי חכמים על הפסוק איה שרה אשתך:
"ר"ל דאחר שהיו אוכלין היו מברכין ברכת המזון על הכוס, ושרה לא היתה אצלם, ואברהם לא היה רוצה לשלוח לה לפי שפירסה שרה נדה ולא תטמא המשקין עם הכוס, והוא לא רצה לגלות שפירסה נדה, לכן לא רצה לשפוך לכוס אחר ולשלוח לה. אי נמי יש לומר דעיקר מצוה שתשתה מאותו כוס שברכו עליו, ולפי זה יש לפרש מה שהשיב אברהם הנה באהל רמז להם שפירסה נדה, משום הכי יושבת בדד כדרך נשים נדות וק"ל".


ובכן שאלתי בפי האם יכול או מסתבר שהמהרש"א התכוון לדבריו

ויש לי נפקותא בזה האם כוונת המהרש"א לדבריו מכיוון שכתב שדבריו דחוקים, כי לדעתי גם דברי השפ"ח דחוקים מאוד ואשמח למצוא במהרש"א בית אב לדברי - ובפרט שבתירוצו השני יש נפ"מ להלכה
והנה שפתי חכמים (לכל הידוע לי אינני ביבליוגרף מומחה) נדפס לראשונה רק בשנת ת"א והמהרש"א נדפס לראשונה עוד בשנת שע"ב, אבל את הדיבור הזה השפתי חכמים העתיק מילה במילה (כדרכו כמובן) מספר מנחת יהודה איילנבורג שהיה ממפרשי רש"י וממקצרי הרא"ם, (במכון המאור לא ציינו אבל בעוז והדר כן ציינו זאת וכן הוא לקושטא), והנה ספר זה נדפס כבר שס"ט.

אודה לכל חומר בנידון, גם מהכיוון הביבליוגרפי וגם למי שדן בדברי השפ"ח אלו (שדבריו אלו היו שגורים בפי הדובב מישרים והגרשז"א ידוע לי)
נערך לאחרונה על ידי לעומקו של דבר ב ג' ינואר 12, 2016 10:07 am, נערך פעם 1 בסך הכל.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: האם המהרש"א ראה את מנחת יהודה (איילנבורג - מפרש רש"י)?

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ב' ינואר 11, 2016 10:55 pm

וכן האם הוקשתה קושיא זו בעוד ספר קדום - או ממפרשי הש"ס ב"מ פ"ז. או מפרשי התורה ריש פרשת וירא

מה שנכון נכון
הודעות: 11804
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: האם המהרש"א ראה את מנחת יהודה (איילנבורג - מפרש רש"י)?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' ינואר 12, 2016 10:12 am

בחא"ג מהרש"א עם הערות לב אגדות ציינו לאמרי שפר לר' נתן שפירא המוזכר במהרש"א לפעמים כביאורי מהר"ן. נד' לובלין שנז'.

לעומקו של דבר
הודעות: 3523
הצטרף: ב' ינואר 11, 2016 1:46 pm

Re: האם המהרש"א ראה את מנחת יהודה (איילנבורג - מפרש רש"י)?

הודעהעל ידי לעומקו של דבר » ג' ינואר 12, 2016 10:21 am

מה שנכון נכון כתב:בחא"ג מהרש"א עם הערות לב אגדות ציינו לאמרי שפר לר' נתן שפירא המוזכר במהרש"א לפעמים כביאורי מהר"ן. נד' לובלין שנז'.

ישר כח. זהו מהר"ן שפירא המוזכר בליקוטים על הרי"ף, נכון?
ועדיין שאלתי במקומה אם יש אינדיקציה או מידע על השאלה בכותרת אם ראה ס' מנחת יהודה

מה שנכון נכון
הודעות: 11804
הצטרף: ד' ינואר 29, 2014 10:37 am

Re: האם המהרש"א ראה את מנחת יהודה (איילנבורג - מפרש רש"י)?

הודעהעל ידי מה שנכון נכון » ג' ינואר 12, 2016 10:39 am

המובא בחי' אנשי שם עהרי"ף הוא נכדו בעל מגלה עמוקות.

לבי במערב
הודעות: 9347
הצטרף: א' מאי 14, 2017 12:58 pm
מיקום: עקב צמצום שהותי כאן בע"ה, לענינים נחוצים - נא לפנות בהודעה פרטית. תודה מראש.

Re: האם המהרש"א ראה את מנחת יהודה (איילנבורג - מפרש רש"י)?

הודעהעל ידי לבי במערב » ג' ינואר 21, 2020 2:02 am

לעומקו של דבר כתב: . . זה לשון המהרש"א שם: (אין לה[!] עתה אפשרות להעתיק ואודה למי שיעלה) . .

לתועלת המעיינים אעתיקו בזה:
יודעים היו מה"ש ששרה כו'. יראה לפרש, למ"ד להודיע כו', לא היו יודעים המלאכים היכן היא אלא שאמר כי הכתוב לא סיפר כל זה ולא נכתב אלא להודיע לנו שצנועה היתה ולא באת במקום האורחים עד שהוצרכו לשאול עלי' כי באהל היתה. ומ"ד יודעים היו כו', שהמלאכים עצמם לא שאלו עלי' אלא להודיע לבעלה שצנועה היא ולחבבה עליו. ומאן דאמר כדי לשגר לה כוס של ברכה, כדאמרינן בפרק שלשה שאכלו ומשגר כו' כי היכי דתתברך דביתהו, עיין בזה שם.
וראיתי מי שהקשה וכי לא הי' לו לאברהם לשגר כוס של ברכה והאריך בזה בדרכים דחוקים לאין צורך כי גדול במלאכים היה המברך כדאמרי' האורח הוא מברך והוא המשגר כוס של ברכה כדאמרינן התם בההוא עובדא דעולא כריך ריפתא בריך כו' א"ל רב נחמן לישדר מר כסא דברכתא לילתא כו', וק"ל:


חזור אל “מטפחת ספרים ועיטור סופרים”



מי מחובר

משתמשים הגולשים בפורום זה: אין משתמשים רשומים ו־ 433 אורחים